עידן של חוסר כיוון ואי ודאות

אתה נולד, אתה גדל, בית ספר, צבא, לימודים, מתחתן. קריירה, בית, ילדים. והם גדלים, ואתה מזדקן. נראה שכך היה תמיד. והיום? בתקופה שלנו יש הרגשה שמשהו משתבש. כאילו שלפורמט הקלאסי נכנס איזה רכיב בלתי ידוע, והוא משנה הכול.

העולם נעשה בלתי צפוי ברמות מטורפות. אי ודאות ומבוכה ניכרים בכל תחום, ממנהיגי מדינות ועד אלינו במשפחות. הגענו לאיזשהו מבוי סתום, ואף אחד לא באמת יודע מה נכון לעשות.

הדחפים להתפתחות שהיו לנו בעבר, כאילו הגיעו לידי מיצוי. ואנחנו מתחילים להבין שאין עוד לאן להתקדם, אין רצון להתקדם, אין כוח מניע. מכאן באים ייאוש, דיכאון וחוסר אונים.

צעירים רבים כבר לא רצים אחרי הישגים גדולים, אלא רק מחפשים להסתדר בחיים, להעביר את הזמן בסבבה, וזהו. הם פחות מתייעצים עם דור ההורים או סבא וסבתא, כי הם מרגישים שאין לנו תשובות עבורם.

וכך 4 דורות נמצאים במבוכה. סבא-סבתא, אבא-אימא, הילדים והנכדים. בחוסר אונים, בחוסר כיוון, בחוסר הבנה איך מתקדמים.

יש איזה הלם כללי. אין לנו מושג איך לשלוט במתרחש, איך להשתלב, כיצד להנהיג או להיות מונהגים. שום דבר. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה, שכולם ביחד פשוט לא יודעים מה קורה.

תראו את הילדים הקטנים שגדלים היום: כבר מגיל צעיר מאוד הם לא מסכימים למה שאנחנו אומרים להם. כולם מחוברים לרשתות החברתיות, ומקבלים שם את הכיוון, במקום מההורים. הם לא מאמינים לאף אחד, ומוצאים לבד באינטרנט כל מה שהם רוצים.

עם זאת, אין לפניהם שום דוגמה שאליה הם יוכלו להצטרף, איזו התארגנות חברתית שאליה ירצו להשתייך. אם בדורות קודמים היו קפיטליסטים, סוציאליסטים, קומוניסטים ואחרים, היום אין כלום, פחות או יותר, ואנשים לא יודעים מה לעשות עם עצמם.

שום דבר לא מאיר באופק, ולכן הדור הצעיר לא רוצה להשקיע שנים ארוכות בלימודים למשל, או בהתקדמות מקצועית. תנו להם להרוויח איכשהו כסף, ותעזבו אותם בשקט בתוך הטלפון.

אם דור ההורים היו קרייריסטים שעבדו אינסוף שעות ביום כדי לבנות את עצמם, הילדים כבר מראש לא רוצים לחיות בכזה סגנון. הם כאילו הפיקו לקחים, ומרגישים מלכתחילה שאין טעם בכל הריצות הללו.

בשביל מה אני חי? לעבוד כמו חמור, בשביל עוד כמה סמלי סטטוס ומעמד מכובד?

וכך, במבט כולל, אותו הכוח שגרם משך דורות להתפתחות האנושית, המדעית, הטכנולוגית, הכלכלית – הולך ואוזל.

מה יהיה? כנראה שלא צריך את כל זה.

כי קשה לומר שמכל מה שבנינו, הגענו למשהו בעל ערך אמיתי.

מישהו מאושר?

וזה מה שכדאי לקחת מכאן, להמשך מחשבה: מה זה להיות מאושר? ברור לנו שאנחנו נולדים, ברור לנו שאנחנו מתים. אז איך בין שתי הנקודות הללו, להיות כמה שיותר מאושרים?

> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו

חיים חדשים 1297, עידן של חוסר כיוון ואי ודאות – bit.ly/2LuGVrw