הכול אחד? אומרים שיש סמים שגורמים להרגיש כך, לפעמים. בלי קשר, גם בספר הזוהר נאמר שהכול אחד, ובספרי קבלה נוספים. האם יש הבדל בין הדברים?
חומרים פסיכדליים נמצאים בשימוש משחר האנושות. השתמשו בהם בתרבויות עתיקות, בטקסים כאלה ואחרים. בעידן החדש הם זוכים לפריחה, וכיום יש מנהלים בכירים שלוקחים חומרים משני תודעה כדי לשפר ביצועים. בחכמת הקבלה, לעומת זאת, השימוש בסמים לא מקובל בכלל, והיא לא רואה בהם משהו שיכול להביא התקדמות. למה? כי סמים לא גורמים לאדם לצאת מהטבע האגואיסטי, שזו המטרה הגדולה של החיים.
ועכשיו הסברים.
יש סמים שמדכאים באופן זמני את האגו של האדם, את הביקורת שלו, את הרצון לנצל אחרים. כתוצאה מכך, לפעמים נראה לאדם שהוא יותר מחובר. לכל הטבע, לכל הבריאה, לכל האנשים. במציאות המדומה שמצטיירת בתוכו בהשפעת אותם חומרים, העולם נעשה פחות עוין, והוא שט בעננים.
מקובלים עושים תיקונים פנימיים, כלומר משנים את צורת התפיסה שלהם את המציאות. הם לומדים כיצד לאתר כוח מיוחד שטמון בטבע ונקרא "אור", ולהשתמש בו לשינוי ההסתכלות האגואיסטית על החיים להסתכלות אלטרואיסטית.
מדובר בשדרוג טבע האדם, מרצון לקבל הכול לעצמו, לרצון להשפיע כל טוב לאחרים. התהליך הזה קורה בעזרת שיטה שפיתחו חכמי הקבלה לאורך הדורות, והיא כוללת לימוד של מערכת הבריאה ועבודה קבוצתית על פיתוח אהבה לזולת במקום אהבה לעצמך. כתוצאה משינוי היחס הפנימי למה שסביבו, האדם מתחיל לקלוט מציאות אחרת מזו שמרגישים כולם.
אם כן, בחכמת הקבלה לוקחים מנה של "אור", לא סם. זהו לא חומר, אלא השפעה מיוחדת מהכוח הכללי שבטבע. מנת האור לא מדכאת את האגו של האדם, לא מייצרת הזיות או דמיונות שגורמים סיפוק כזה או אחר ומתפוגגים בחלוף הזמן, אלא מעלה אותו מעל הרצון לקבל, מעל האגו.
בעזרת מנת האור האדם משפר את עצמו, ולכן רואה עולם לא כמו זה שנקלט בתוך האגו כמלא התנגשויות, שנאה ופירוד, אלא עולם שמתנהל לפי כוח האור, כוח ההשפעה הטובה, החיבור, האהבה והנתינה. מתברר לו שהעולם שהוא חווה קודם היה עולם מדומה, והעולם שהוא מגלה עכשיו הוא הוא עולם האמת. עולם נצחי ושלם, מעל זמן, תנועה ומקום. מכאן ואילך הוא חי חיים כפולים, כלומר מתקיים בגופו בעולם הזה, החומרי, ובמקביל חי בפנימיותו את העולם העליון. על כך נאמר בחכמת הקבלה: "עולמך תראה בחייך".
הלימוד והעבודה הקבוצתית מביאים לאדם עוד ועוד מנות של אור, והן מקנות לו עוד רצון לתת, להשפיע, להיטיב לזולת. העובדה שהוא כל הזמן שואף לפעול בניגוד לטבעו המקורי, לקבל וליהנות לעצמו גם כשזה על חשבון אחרים, הופכת אותו מכלי קיבול שמתמלא ונסתם, לצינור פתוח שמסוגל להעביר אינסוף שפע לעולם.
אז איפה משיגים מנה?
האור נמצא כאן, סביבנו, בכל מקום. זמין לכולם.
כדי לקבל ממנו טעימה ראשונה, צריך ללמוד ולתרגל מה זה בדיוק אומר להשפיע לזולת. בלי זה לא תהיה לנו התאמה כלשהי לאור, ולא נוכל לקבל ממנו שום דבר.
ולמה הוא נקרא בפי הגדולים "סם החיים"? כי אלה הם החיים במלואם, להעביר את האור הטוב, לכולם.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 1077 – bit.ly/36FFy0F