חינוך מיני- המשבר בין הזכרי לנקבי, חלק 1

חינוך מיני- המשבר בין הזכרי לנקבי, חלק 1

פרק 261|Nov 26, 2013

בין זכרי לנקבי

עד שמוצאים בני זוג מתאימים, אפשר להשתגע. אם הצלחנו לבנות מערכת יחסים, יבואו בהמשך הבעיות של זוגיות. בסופו של דבר, כשליש מהנשואים יסיימו ברבנות. איך הסתבכנו ככה עם העניין שפעם היה פשוט? מה הרחיק אותנו מהטבע שבו הכוח הזכרי והכוח הנקבי מסתדרים בקלות? ולמה היום, אפילו ביחסי המין מורגשת ריקנות?

המציאות מוכיחה שחסרה לנו הבנה במהות הדברים: מהי אהבה ומהו מין, מה מקומו של החלק הגברי, מה מקומו של החלק הנשי, לפי איזו נוסחה בונים מרחב משותף. העניינים האלו מצויים ביסוד הקיום, ולכן בלי שנדע לבנות איזון וקשר נכון, כנראה שבשאר התחומים בחיינו גם כן ננחל כישלון.

בימי קדם הכול היה טבעי. תינוקות היו צמודים לאימהות, ינקו מהן, וראו בהן את כל עולמם. כאשר גדלו, הבנים עברו לצד הגברי והצטרפו לפעילויות, והבנות למדו מהנשים הבוגרות. היחסים שבין גבר ואישה היו טבעיים, לא ייחסו להם חשיבות גדולה במיוחד. לאורך ההיסטוריה, אנשים התחתנו עם בני זוג מאותו הכפר, מאותה העיר, מאותו מעמד. בדרך כלל ההורים היו סוגרים ביניהם את העניין.

רק במאה הקודמת הרגשות המיניים הפכו להיות דבר בולט כל כך, שמעסיק כל אחת ואחד. אמנם האליטות עסקו בנושא הזה גם קודם, לא היה להם יותר מדי לעשות, אבל רוב האנשים לא שמו לב אליו. הגבר הטיפוסי חשב: אני צריך אישה שמתאימה לי, בריאה, שיכולה להביא ילדים, לקיים את הבית כמו שצריך, וזהו. לא היו דרישות מיוחדות ליופי ולמראה חיצון. האישה הטיפוסית רצתה גבר שיוכל לפרנס אותה, לשמור עליה ועל ילדיה, לדאוג לכל מחסור.

ופתאום במאה העשרים עניין המין קפץ קדימה במלוא העוצמה. התחלנו לפתח את האופנה, ותרבות שלמה נוצרה סביב המיניות. בכל דבר ועניין, אם בצורה בולטת ואם פחות, מצוי היצר המיני כיסוד. ספרות ותיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, אינטרנט ורשתות חברתיות. אפילו כשמעצבים צורה חדשה למכונית, דואגים לכך שתיראה סקסית, שתמשוך.

בעלי חיים לא זקוקים לאתרי היכרויות, אין להם טינדר לפגישות מזדמנות. הכול מנוהל אצלם לפי אינסטינקטים, עונות של ייחום ורבייה, וכן הלאה. החושים של חיה מהווים עבורה מעבדה שלמה לבדיקת נתונים של בני זוג פוטנציאליים, וכך היא יודעת מיד מי טוב בשבילה. ובשונה מאיתנו, חיה לא טועה.

הבעיות שאנו רואים היום ביחס לזוגיות ומיניות, נובעות מכך שברמה האנושית, איננו יודעים לקשור נכון בין הכוח הזכרי והכוח הנקבי. עשרות שנים של השפעה הוליוודית סובבו לנו את הראש. אז באו טכניקות לשיפור חיי המין, חומרים להגברת ההנאה, ניתוחים להתאמת איברנו לסטנדרטים החדשים שנקבעו. וכאילו הכול זורם, והכול סבבה, והכול אפשרי, אבל בסופו של יום מתפשטת תחושה של ריקנות. הרגש נעלם. חוויית ההתקשרות.

כך או אחרת, מתקרב השלב האבולוציוני שבו מתוך חלל גדול, מתוך קור, בדידות ודיכאון, נבין שכדי להרגיש חיות מוכרחים לבנות קשר נכון בין שני כוחות היסוד שבטבע. קשר כזה דורש פיתוח של מה שנקרא "קו אמצעי".

יש בזה שיטה שלמה שצריך ללמוד ולתרגל, וכאן רק נאמר שהעיקרון המוביל בקו האמצעי הוא חיבור מעל הכול. מעל המין והמראה החיצון, מעל האופי והנטיות הפנימיות, מעל הניגודים המובנים וההעדפות השונות. מעל כל האגו שמרחיק בינינו, אנחנו צריכים להתעלות, כדי שנוכל להוליד משהו רגשי, חם וטוב. "על כל פשעים תכסה אהבה", נאמר על כך במקורות. היצור הרוחני שייולד לנו יהיה לב משותף, ובו נתחיל לקלוט יחד מציאות חדשה.

וזה נכון בכל רמה. נשים וגברים, אנשים ועמים, המין האנושי והטבע הסובב – בכל מערכת יחסים נצטרך ללמוד איך מתחברים בקו האמצעי, איך בונים לעצמנו גן עדן.

שיהיה לנו בהצלחה!

> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו

חיים חדשים 261 – bit.ly/3yaAwY1