חיים חדשים
שיחה 727
רבי שמעון בר יוחאי
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 16.17.05 – אחרי עריכה
אורן: היום נרצה לשוחח עם הרב לייטמן על דמותו של רבי שמעון בר יוחאי. לא הרבה אנשים זכו לזה שיש ביום פטירתם הילולה של מאות אלפים שפוקדים את קברם.
יעל: רבי שמעון בר יוחאי, אחת מהדמויות המרכזיות בתרבות של עם ישראל שאנחנו יודעים עליה מעט מאוד. אנחנו יודעים שהוא חי באמצע המאה השנייה לספירה, אנחנו יודעים שהיה תלמידו של רבי עקיבא, היה מה שנקרא "תנא", חכם שחי בתקופת המשנה, מחלוצי הקבלה, מחברו של ספר הזוהר, נפטר על פי המסורת באמת בל"ג בעומר ולכן יש הילולה מאוד גדולה בקבר שלו במרון. ובתכנית הזאת רצינו להבין את המהות הרוחנית שלו. מי היה בעצם אותו רבי שמעון בר יוחאי. מה התרומה הרוחנית של האיש רבי שמעון בר יוחאי? מי הוא היה?
אנחנו נמצאים בעולם שבעצם עד כמה שאנחנו כבר משתדלים להבין אותו ולהבין את עצמנו ואת הקשר הנכון בינינו לבין העולם הסובב, אנחנו עדיין לא מבינים. וזה מובן לנו מתוך זה שהחיים שלנו הם לא מסודרים, אנחנו לא יכולים לנהל את עצמנו, לנהל את חיי החברה האנושית, את המדינות, כולם נמצאים בחוסר אונים. וכמה שאנחנו חוקרים את המציאות, אנחנו כביכול יותר ויותר מבינים שאנחנו לא מבינים. זה טוב אם המחקר היה כזה שמביא אותנו למשהו, אז בדרך אנחנו מגלים שיש עוד משהו שלא מבינים, אבל מתקדמים.
אבל כאן אנחנו מתקדמים במגמה אחרת לגמרי. אנחנו מתפתחים מתוך האגו שלנו, מתוך היצר הרע שלנו, אנחנו נעשים יותר ויותר גרועים משנה לשנה, לפי האופי שלנו, אנחנו מתרחקים זה מזה גם במשפחה, גם בחברה, גם במדינה, גם בין המדינות וכן הלאה. ואנחנו לא רואים שבעצם אנחנו יכולים לאזן את המגמה הזאת.
ולכן אנחנו כאן מגלים את עצמנו בעצם מיום ליום בצורה שאנחנו נמצאים באיזה כוח מיוחד, הרע ששולט בנו, וכך כתוב "בראתי יצר הרע", כי כל הבריאה שלנו היא יצר הרע, האגו, שחושב ומתחשב רק עם עצמו ועל חשבון הזולת ללא שום פשרות, אם אפשר לשלוט בכולם, להנאת עצמו. וחוץ מזה האגו שלנו הוא קצר ראייה, ואפילו אם בעתיד יכול לי להיות טוב, אם אני אתקשר נכון עם האחרים, אני לא מסוגל. כי זה כוח אחד, הכוח הרע, הכוח האגואיסטי הקצר.
זה כמו שאימא אומרת לשני ילדים "תסתדרו ביניכם תשחקו יחד", "לא, אני צריך ממש, אני לא יכול." בדיוק אותם דברים קורים בין בני העמים ובכולם, בין האנשים המבוגרים. בפוליטיקאים אנחנו רואים את זה בכול ואנחנו עושים מזה איזו התעסקות מכובדת, אבל בעצם לא יותר ממה שילדים בארגז חול, שאף אחד לא נותן לשני לעשות משהו ולהנות כולם.
ובאים חכמי הקבלה ואומרים, בואו נסדר את הכול שיהיה לכולם טוב, יש לנו אפשרות איך לארגן את היחסים ביניכם במשחק יפה, כך הקבלה באה ללמד אותנו. אף אחד לא רוצה לשמוע. זה בדיוק כמו עם הילדים הרעים. אבל הילדים הרעים, איכשהו, כמה הם יכולים להזיק זה לזה? אבל כשהאנשים הגדולים מגיעים לכאלו יחסים, זה כבר נותן השפעה, השראה לכל העולם, ובזמנים שלנו גם לאקולוגיה, לכל מכות החום וההוריקנים וכן הלאה. אני כבר לא מדבר על החברה האנושית, על המסחר, התעשייה, גירושין, הפשע והסמים וכל מה שיש,.
וישנה שיטה, חכמה, מדעית, שהיא מדברת על הכוח השני שקיים בטבע, שזה הכוח החיובי, חוץ מהכוח השלילי של האגו שלנו, ואת הכוח החיובי הזה, אנחנו יכולים לגלות, הוא נמצא בטבע רק נסתר, ואנחנו כן יכולים להשתמש בו כדי לאזן את הכוח השלילי כך ששני הכוחות האלה יהיו באיזון. בהרמוניה ביניהם. השיטה הזאת נקראת "חכמת הקבלה".
גילה אותה האדם הראשון. הוא נקרא "הראשון" מפני שהוא הראשון שגילה והוא נקרא "אדם" מפני שהוא הגיע למצב שהוא דימה את עצמו גם לכוח השני. חוץ מזה שהיה אגואיסט כמונו, גם קבל את הכוח החיובי מהטבע ואז התחיל לחשוב, לראות, לחשב, להחליט בשני הכוחות יחד. ולכן הוא נקרא "אדם", הדומה לטבע הכללי, שיש בו שני כוחות.
אחריו היו הרבה דורות שהוא מסר להם את השיטה, יש לנו ספרים שהם כתבו. האדם הראשון כתב את הספר, "רזיאל המלאך". ואחרי עשרים דורות ממנו זה היה אברהם, שגם גילה. היו לו ספרים מהאדם הראשון והוא קבל מזה לימוד והכול. ובכל זאת, מה שהוא גילה, היה משהו חדש מאוד כי מאדם ועד אברהם חכמת הקבלה הייתה בזה שאדם התעמק בתוך הטבע ולמד איפה הכוח החיובי כדי להוציא אותו, להבליט אותו ולדעת איך להשתמש. ואברהם גילה את השיטה, איך אנחנו יכולים למשוך את כוח הטבע, לגלות אותו מתוך הטבע ולהעמיד אותו נגד הכוח השלילי של הטבע המקורי.
יעל: זאת אומרת שיש לנו לא רק כוח אלא גם שיטת פעולה.
יכולה להיות. וזה מה שגילה אברהם. מפני שהוא כבר חי בתקופת בבל, והיה שם, כמו שאנחנו לומדים. זה היה משבר מיוחד, הם רצו לבנות מגדל עד השמים, זאת אומרת, האגו שלהם, הכוח השלילי כל כך עלה, והם חיפשו פתרון ולא ידעו מה לעשות כי הפסיקו לדבר אפילו זה עם זה, זה נקרא "בלל שפות".
וקרה שאברהם שהוא היה אחד מהבבלים, מכובד, מלומד, הוא התחיל לחקור את התופעה הזאת, מה לעשות עם כל האנשים האלה. בכל זאת, הוא היה אחד מהכהנים של אותה האומה. והוא מצא. הוא גילה שבעצם אנחנו יכולים להוציא את הכוח הזה מהטבע, להבליט אותו ולהשתמש בו על ידי זה שאנחנו נתחיל להתחבר, דווקא האגואיסטים, כשהם מתחילים להתחבר, אפילו בצורה מלאכותית ביניהם, כי בינתיים רק האגו פעל ביניהם. הוא גילה שעשרה זה מניין, וממנו והלאה התחיל כבר המניין, לכן הספר שהוא כתב, "ספר היצירה", שם הכול סביב עשרה, עשירייה, מניין. מדובר סביב המספר עשר.
והוא גילה שאם עשרה אנשים יושבים ביניהם ומשתדלים להתקרב זה לזה, למעלה מהאגו שלהם, אז הכוחות שהם מפעילים בלדכא את האגו ולהוציא החוצה באיזו צורה משהו, כוח חיובי, הם עובדים כמשאבה, שמוציאה מתוך עמקי הטבע שלנו כוח חיובי שהוא נסתר, הוא נמצא אבל נסתר שם.
ואז אם כל אחד מהעשירייה מדכא את האגו שלו במקצת ורוצה להבליט את הכוח החיובי, אז פתאום הם מתחילים לראות שהכוח החיובי מופיע, הוא מתגלה. ככה, ממש בצורה כזאת שהוא פועל ביניהם, הכוח החיובי הזה, והוא מתחיל להתגלות עד לממדים שהוא יכול לאזן את הכוח השלילי ואז הם נעשים כבעלים של שני כוחות, חיובי ושלילי ולא רק של הכוח השלילי, שכך כל העולם שלנו מתנהג, אני לא מתכוון שכל העולם שלנו זה דומם, צומח וחי אלא רק האנוש.
והאנשים האלו מתחילים להרגיש מערכת שלמה. ולמערכת הזאת השלמה, הם קראו "המערכת של העולם העליון". כי שם שני הכוחות האלה פועלים ובצורה מאוזנת. וכשאברהם גילה את היכולת הזאת לצאת מהמשבר שאז פקד את בבל, הוא התחיל לפרסם את זה בין כולם ובאו אליו אנשים. באו דווקא הרבה. הרמב"ם כותב שהגיעו אליו ממש רבבות, זאת אומרת, אלפים אלפים. והוא חיבר מהם קבוצה גדולה, שהייתה כלולה מעשיריות ולקח אותה מבבל. כי הבבלים לא הסכימו להיות יחד עם זה, ותמיד בין אלו שלומדים חכמת הקבלה ורוצים לממש אותה לבין אלו שלא מבינים אותם, יש עד היום הזה, ואנחנו מרגישים את זה על עצמנו, איזה חיכוך.
יעל: מתח.
כן. והוא לקח אותם לארץ כנען. לכאן, למקום שבו היום מדינת ישראל. ואחריו באו עוד מקובלים, האסכולה שלו התחילה להתפתח סביב אותו נושא. רק מפני שכמו שאנחנו מתפתחים, גם באותם הזמנים התפתחו בני האדם וגם הם התפתחו והם התפתחו עוד יותר מהר מכל היתר כי היה להם כוח להשתמש בשני כוחות, בלנהל את האיזון ביניהם, לכן הם התפתחו הרבה יותר מהר מכל יתר העמים שבינתיים התפזרו מבבל לכל העולם.
יעל: ונשארו עם כוח אחד.
כן, והם נשארו עם כוח אחד, כמו עד היום הזה. זאת האנושות עד היום הזה. וקבוצת אברהם עברה הרבה שינויים עד שהיא התפתחה למצב שהאגו שלה, של הקבוצה הזאת, פתאום התפרץ יותר והם לא יכלו להסתדר ביניהם, להתחבר ביניהם. וזה קרה בסיפור שהתורה מספרת לנו על בני יעקב. הם לא רצו להשתחוות ליוסף שאמר להם, בוא להתאסף, כשמו. ואפשר לדבר על זה הרבה אבל זה בעצם העניין. הם לא רצו מפני שהם הגיעו למצב שנעשה ריב גדול ורעב גדול ביניהם ומאין ברירה הם התחילו להתחבר אבל בצורה אגואיסטית ביניהם. מפני הכוח הרע, הרעב.
וכך הם הגיעו למצרים. במצרים האגו שלהם עלה עוד יותר, ואז, עם האגו שהיה להם במצרים, הם היו חייבים לחדש את שיטת האיזון, ואז הכוח שהם קיבלו, הכוח החיובי שהם גילו, זה נקרא "תורה". זאת אומרת, לא הכוח הקטן שהיה להם אז, במה שנקרא "תקופת האבות", אלא כאן הם הגיעו למצב שהם התחילו לשאוף בעצמם, ממש כמו ממקור מים, שואפים את הכוח החיובי כדי לאזן את הכוח השלילי שביניהם. זה נקרא "קבלת התורה".
ואז הם קיבלו שיטה עם כל הדברים האלה, ומימשו אותה. כשמימשו את השיטה, הם הגיעו למצב שהרצון שלהם היה מאוזן בין רע לטוב, וטוב לרע, וזה נקרא מצב שהם נמצאים בארץ ישראל, כששני הכוחות מאוזנים ומגיעים לשלווה, לטוב. וגם כשהם היו בארץ ישראל, האגו כל הזמן גדל, והם היו צריכים לשאוב כל הזמן, מתוך הטבע, את הכוח החיובי, לאזן אותו וכך לגדול.
יעל: כוח הרע גדל?
כן. כוח הרע גדל מעצמו.
יעל: והם בעצם שואבים כנגדו איזה כוח טוב.
"כוח הטוב" זו העבודה של ישראל. והם לא בדיוק הצליחו לשאוב את כוח הטוב, בהתאם לכוח הרע שגדל. ואז מה שהם בנו בקשר ביניהם, זה נקרא "בית המקדש הראשון", ונשבר. הם שוב נכנסו "לכסח" ולחיכוך ביניהם, בין היחסים הרעים האגואיסטים. זה נקרא שהם יצאו לגלות, נפלו מחיבור, מהיחסים היפים ליחסים האגואיסטים. זה נקרא "גלות". גלות מהכוח הטוב, מהמערכת המאוזנת.
אחר כך הם בכל זאת חיפשו איך להתגבר על כל הדברים האלה, כי הגלות בעצמה, ההרגשה הזאת עצמה, היא נוראית והיא כבר, מצד האגו עצמו, דוחפת אותם להשתנות, כמו שכתוב גם על פרעה שקירב אותם לזה.
יעל: אז האדם סובל ורוצה שינוי.
כן. ואז הם התחילו לגלות את הכוח הטוב, הם התעלו מעל הפירוד, והתחברו שוב. כשהם התחברו שוב, הם בנו ביניהם את המערכת הבאה של הקשר הנכון, שנקרא "בית מקדש השני". זו המערכת ביניהם, זה לא בניין, אנחנו מדברים על היחסים בין בני האדם בלבד.
כשהם בנו את בית המקדש הזה, את המערכת הזאת ביניהם, החזיקו בה זמן מה, במערכת הזאת, ביחסים ביניהם, אבל בכל זאת הכוח הרע כל הזמן גדל וגדל, ובסופו של דבר הם כבר נפלו מזה. כוח הרע התגבר, הם לא הצליחו לאזן אותו בדיוק, ושוב נכנסו תחת השפעת הכוח הרע. זה נקרא "חורבן בית המקדש". ואז נפלו מהרמה של אהבת אחים לשנאת חינם.
באותם הזמנים, היה חכם בישראל, שנקרא רבי עקיבא, הוא לימד את עם ישראל כולו את שיטת האהבה. מה עוד הוא לימד בחכמת הקבלה? חוץ מזה חכמת הקבלה לא מלמדת כלום. לכן מי שנמצא באגו, שונא את החכמת הקבלה ולא רוצה להבין אותה, ולהכיר אותה, ואין לו שום אפשרות בכלל להתקרב אליה. אז רבי עקיבא בכל זאת לימד את עם ישראל. היו לו שנים עשר אלף זוגות תלמידים, והוא לימד אותם, ובכל זאת האגו עד כדי כך התפרץ, פרץ בהם, עד שהם התחילו להיות זרים זה לזה, מרוחקים זה מזה, מזלזלים זה בזה. ואנחנו מדברים על האנשים שהם תלמידי רבי עקיבא, שהיו מקובלים גדולים כולם, אבל זה מה שקרה. ואז קרתה המגפה, והם כולם מתו. עשרים וארבעה אלף תלמידים שלו מתו.
המגפה הזאת התחילה אחרי פסח, כשמתחילים בספירה, ועד יום שלושים ושלושה, ל"ג. ובל"ג זה נפסק. נפסקה המגפה, וזה היום המיוחד. אחרי שמתו כל התלמידים שלו, נחרב בית המקדש. רבי עקיבא כבר הרגיש שזה יקרה, וידע למה זה צריך לקרות, שזו תכנית לעתיד, שאנחנו חייבים לעבור כך את כל המאורעות העצובים האלה.
הוא לימד עוד חמישה תלמידים מיוחדים שנשארו באותם הזמנים. אחד מהם היה בין כותבי התלמוד הבבלי, ואחד מהם, רבי שמעון, הוא כתב את ספר הזוהר. כך הם מסרו לנו את התורה. התלמוד הבבלי היה פתוח לכולם מאותו רגע שכתבו אותו כמשנה, הוא מבוסס על המשנה, המשנה מבוססת על התורה, שם רואים את ההמשכיות. מה שאין כן, תורת הנסתר, שכתב רבי שמעון, היא איך להשתמש בכוח הטוב הזה, ולהגיע לאיזון המתקדם בין כוח הטוב וכוח הרע, הטבע שלנו.
זה היה הספר שנכתב, ונסתר. הם הסתירו אותו עד הימים שבהם האנושות תתחיל לגלות שוב שהיא נמצאת בכוח הרע, עד כדי כך שבחוסר אונים ובאין ברירה הם יסכימו להשתמש בכוח הטוב ולמשוך אותו מעמקי הטבע, לגלות אותו, ולאזן על ידי זה את כוח הרע, ואז יגיע העולם לתיקון. ולא רק עם ישראל, או קבוצה קטנה של מקובלים, אלא כל עם ישראל ואחריהם כל העולם.
על זה כתוב הרבה בספרי מקובלים, ואנחנו נמצאים בדיוק בזמן הזה, לכן חכמת הקבלה מתגלה. רבי שמעון, היה תנא, זאת אומרת, חכם גדול מאוד מימי הזוהר, מימי תלמוד ומימי המשנה, שהשיג את כול עמקי הטבע, עם כוח הטוב וכוח הרע, איך שהטבע מאוזן לכל העומק שלו, ואיך אנחנו נצטרך לגלות אותו בעתיד. הוא גילה את זה עם עשרה תלמידים שלו, על מספר עשר כבר דיברנו, וכשהוא גילה, הוא כתב, לא הוא בעצמו, אבל הוא דיבר והתלמידים שלו כתבו, שיכתבו את זה, ובקיצור סידרו את הספר.
את הספר הזה הם הסתירו לימים שלנו, אבל הוא נגלה לפני כן, בערך במאה האחת עשרה, וידוע איך זה היה. מאז שהוא נגלה, השתמשו בו הרבה אנשים, ופיתחו את חכמת הקבלה גם בצורה כזאת כמו דרך רבי משה דה לאון, ודרך האר"י, הרמח"ל, האר"י, הרמ"ק, הבעל השם טוב, ובסופו של דבר דרך בעל הסולם במאה העשרים.
יעל: אלה הם כל מיני מקובלים שבאו אחריו?
כן, אבל העיקר זה מה שחשוב לנו, כי על ספר הזוהר רבי יהודה אשלג כתב את פרוש הסולם, לכן כך הוא נקרא, "בעל הסולם". ולכן זה מה שאנחנו יכולים להשתמש, אנחנו לומדים ממנו. חוץ מזה על פני ספר הזוהר נכתבו עוד ספרי קבלה, שאם אנחנו משתמשים בזה, אנחנו בסך הכול לומדים איך להוציא את הכוח הטוב, שלא קיים בעולם שלנו, שהאנושות לא יודעת עליו בכלל, ולאזן בו את הטבע של האדם, להביא את העולם לתיקון, את החברה האנושית לאיזון, ולכל בני האדם לאהבה, כך שעל כל פשעים, על כל הכוח הרע, תכסה אהבה, הכוח הטוב. ושניהם יהיו כך בכפיפה אחת יפה, טובה, שזה בעצם העתיד שהעולם חייב להשיג. לכן אנחנו פועלים לקראת זה.
רבי שמעון בשבילנו, הוא רבי שמעון בר יוחאי, הוא המורה. המורה, כי מהספר שלו כל המקובלים שואבים כוחות ורעיונות איך לפעול. הוא הראשון שלימד את חכמת הקבלה בפועל, עם עשרת תלמידיו, ובעצמו תיקן את העניין הרוחני הזה של העשרה. ולכן כשאנחנו משתמשים בעשיריות בלימוד שלנו, אנחנו בעצם מתקשרים לקבוצה שלו, שהיא האחראית לגלות לנו את הכוח החיובי הזה, והוא בשבילנו מורה עד היום הזה, ודאי.
יעל: אז מה הוא חידש לנו? מה בעצם הוא הוסיף על כל מה שאמרו קודמיו?
ודאי שלפניו היו הרבה, ודאי שרבי עקיבא ידע הרבה יותר ממנו, ומשה רבנו בודאי, ואברהם, ואדם הראשון, אבל הוא כבר חי בתקופה שאחרי גלות מצרים, חורבן בית המקדש הראשון ובית המקדש השני. זאת אומרת, שהאגו כל כך גדל שכבר אין מה לעשות, היה אפשר לגלות את כל המערכת. האגו שגדל, הוא חייב לגלות את כל המערכת בין הכוח הטוב והכוח הרע.
המערכת הזאת נקראת "מערכת ג' קווים", ואנחנו משתמשים בכל התורה הזאת, כדי לתקן את עצמנו היום. ספר הזוהר אמנם נכתב מלפני אלפיים שנה, אבל רק היום, עכשיו, אנחנו יכולים להשתמש במה שכתוב שם ולממש את זה, קודם עם ישראל, ואחר כך כל האנושות, להגיע לחיים מאוזנים, יפים, טובים ולגלות מצב טוב שנקרא "העולם הבא", גם בחיים האלו, בעולם הזה.
אורן: לסיכום, מה הדבר הכי חשוב שכדאי לדעת לגבי רבי שמעון בר יוחאי?
הוא המקובל שהביא לנו שיטה פרקטית, איך להגיע ל"ואהבת לרעך כמוך" שהתורה אומרת שאנחנו חייבים להגיע לזה. ואנחנו רואים היום בעולם, שבלי זה אנחנו רק נגרום מוות לנו ולעולם, אלא אנחנו חייבים לכבוש את הכוח הטוב ולאזן בו את הכוח הרע, וביחס בין שני הכוחות האלה, להיות בשביל הזהב, בקו האמצעי. כך נגיע לתיקון הנרצה, ולחיים הטובים.
(סוף השיחה)