'די לריב', אומרת כל אימא לילדיה, 'תשחקו כבר יפה אחד עם השני'. עוברת להם ליד האוזן. משהו בתוכם דוחף אותם והם לא מסוגלים להפסיק. כשאנחנו גדלים, אותו סיפור ממשיך. הכי בולט זה בפוליטיקה, כל הזמן בוחשים. לכן לא מצליחים לבנות שום דבר טוב להנאת כולנו. אמנם הפכנו את הביצה הזו למשהו מכובד ורציני, אבל בעצם אין בה יותר מאותו ארגז החול בגן הילדים.
משחקי אגו מנהלים את כל חיינו, מהזוגיות ועד ליחסים הבינלאומיים. כשהדברים מתחילים לצלוע בעוד ועוד תחומים, עולה השאלה לאיזה מספר חרום אפשר לצלצל? איפה מוצאים שירותי הצלה מהאגו האנושי שמאיים לקבור אותנו חיים? יצר הרע, קראו לו חכמינו בזמנם, כשחיפשו דרך לאזן אותו.
הראשון שמצא פתרון זכה לכינוי "האדם הראשון". היה זה לפני 5776 שנה. אומר על כך הרב יהודה אשלג ("בעל הסולם"): "אדם הראשון, היה הראשון, למקבלים סדר של ידיעות מספיקות להבין ולהצליח ולנצל עד לקצה, מכל מה שראה והשיג בעיניו. וההבנה הזאת נקראת חכמת האמת". הוא מצא שמלבד הכוח האגואיסטי השלילי של האגו שלנו קיים בטבע גם כוח חיובי. אפשר לגלות אותו ובעזרתו לאזן את הכוח השלילי, כך ששני הכוחות יפעלו בהרמוניה. לפניו חיו דורות רבים, אך הוא היה הראשון שגילה שיטה מדעית להבאת כוח טוב אל חיינו. לשיטה בה הוא חקר את טבע האדם וטבע העולם קוראים חכמת האמת, חכמת הקבלה.
עשרים דורות אחריו, לפני כ-3800 שנה, בא אברהם והמשיך לפתח את השיטה. הוא חי בתקופה סוערת במיוחד, שבה האגו האנושי קפץ עד השמים כמתואר בסיפור מגדל בבל. המשבר שפרץ שם מתואר במדרש כך: "נבנה מגדל גדול ונעלה לשמים... ונקנה לנו שם גדול בארץ... בנו אותו גבוה... ואם נפל אדם ומת, לא שמים את לבם עליו, ואם נפלה לבנה אחת, היו יושבים ובוכים ואומרים אוי לנו, אימתי תעלה אחרת תחתיה. ועבר אברם בן תרח וראה אותם בונים... ומאסו את דברו... והיו רוצים לדבר איש אל רעהו... ולא מכירים איש לשון רעהו. מה עשו, לקח איש חרבו ונלחמו אלו עם אלו להשחית. וחצי העולם שם נפלו בחרב" (פרקי דרבי אליעזר, פרק כ"ד).
במצב הזה נאמר לאברהם "לֶךְ-לְךָ מארצך", ומסביר הרב ברוך שלום אשלג (הרב"ש): "היינו מהרצון שלך, שהוא בחינת אהבה עצמית. לכן נאמר לאברהם, שיֵצֵא מאהבה עצמית". אברהם גילה שאם עשרה אנשים אגואיסטים ("מניין") מנסים לצאת מהאהבה העצמית ולהתחבר זה לזה, הם יכולים לשאוב מעמקי הטבע את אותו כוח חיובי שגילה אדם הראשון. אברהם לימד זאת את כל מי שרק הסכים להקשיב. בסופו של דבר התקבצו סביב האידיאה שלו "אלפים ורבבות" כפי שכותב הרמב"ם.
כל אחד צריך לנסות להתקרב אל האחר, להתעלות מהאגו הפרטי. הכוחות שהם מפעילים ביחד כדי לעשות זאת פועלים כמו משאבה, עד שהכוח החיובי מופיע ביניהם ומאזן את השלילי. אותם אנשים נעשים אז בעלי שני כוחות, חיובי ושלילי, ובזכות כך הם מתחילים להרגיש מערכת שלמה, הרמונית ומאוזנת – למערכת הזו קוראים עולם עליון, כלומר מצב עליון יותר ממצבנו, שבו פועל בינינו רק כוח אחד שלילי.
אבל אז, ממש כמו בחיים, שוב האגו התפרץ והרחיק אותם איש מאחיו. "שעבוד מצרים", בלשון המקרא. "שורש הקבלה שבאדם, הנקרא אהבה עצמית, הוא בחינת מצרים", אומר הרב"ש. האגו השתלט עליהם ולא הסכים לשחרר, עד שבא משה ולימד כיצד לצאת משליטתו. משה הוליך אותם ל"קבלת התורה", עדכון לשיטת האיזון של אברהם. "התורה היא תבלין המיוחד לביטול ולהכנעת היצר הרע, והיינו שאמרו חז"ל, המאור שבה היה מחזירן למוטב" (בעל הסולם).
עם מימוש שיטת משה נכנסו בני ישראל למצב חדש שנקרא "ארץ ישראל". בכל פעם שהאגו גדל הם איזנו אותו בכוח חיובי, עד שהעפילו לרמת התקשרות הדדית מיוחדת שנקראת "בית המקדש". איננו מדברים על בניין מעץ ואבן, אלא על מצב נעלה של חיבור ואהבה, שבתוכו מתגלה הא-לוהות. אגב, חכמי הקבלה מדגישים ש"א-לֺהים" בגימטרייה שווה "הטבע" (86). זהו הכוח הכללי שפועל במערכת הטבע, כוח עליון שמאחד בין כל הניגודים ומפתח את החיים.
בהמשך, האגו התעצם לרמה שבה לא הצליחו לאזן אותו. הקשר ביניהם נחרב, כתוצאה מכך גם בית המקדש הראשון, והעם יצא לגלות. כשהצליחו שוב להתאזן נבנה בית המקדש השני, אבל גם הוא נחרב כששנאת חינם השתלטה סופית על העם. באותם ימים חי רבי עקיבא שלימד שכל התורה כולה היא ואהבת לרעך כמוך. בין תלמידיו היה רבי שמעון בר יוחאי. בחיבור מיוחד עם קבוצה של עשרה תלמידים-חברים, הוא חיבר את ספר הזוהר.
הזוהר, ספר הספרים של חכמת הקבלה, מלמד איך להשתמש בכוח החיובי ולאזן את הרע שבטבע האדם. בעלי הזוהר השיגו את כל עמקי הטבע, את הכוח הטוב והכוח הרע במלוא עוצמתם, ואת כל אופני האיזון ביניהם שנצטרך עוד לגלות בעתיד. לאחר חיבורו במאה השנייה לספירה, בכוונה תחילה הזוהר הוסתר. הוא מיועד לימים שבהם אנחנו כמין אנושי נגיע להכרה בכך שהאגו שלנו הורס אותנו. לזמנים שבהם נזדקק נואשות לכוח חיובי מאזן כמו אוויר לנשימה.
כיום העולם כמעט מתפרק מרוב משחקי אגו. לכן חכמת הזוהר התגלתה דרך הרב יהודה אשלג, מחבר פירוש "הסולם" לזוהר. עקרונות החיבור שעל ידם אפשר לשאוב את הכוח החיובי מהטבע זמינים לשימוש רחב. נמסרה לנו שיטה מעשית לתיקון עולם, למימוש הכלל הגדול של ואהבת לרעך כמוך ומעבר משותף אל חיים חדשים. שנזכה.
"אין אור אלא אותו היוצא מתוך החושך... ואין טוב אלא אותו שיוצא מתוך הרע" (ספר הזוהר).
"הזוהר היה עתיד להיות גנוז... עד שיבוא הדור האחרון בסוף הימים, שאז יתגלה" (השל"ה הקדוש).
"וקראתי הביאור בשם 'הסולם', להורות שתפקיד ביאורי הוא בתפקיד כל סולם, שאם יש לך עלייה מלאה כל טוב, אינך חסר אלא 'סולם' לעלות בו, ואז כל טוב העולם בידיך" (בעל הסולם).
"כעת הזמן המחייב להרבות קניין בתורה הפנימית... ספר הזוהר הפורץ נתיבות חדשות, משׂים במדבר דרך מסילה בערבה, הוא וכל תבואתו מוכן הוא לפתוח פתחי גאולה" (הראי"ה קוק, אורות, ירושלים תשנ"ג, עמ' צא).
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן, מייסד תנועת קבלה לעם, בתכניתנו חיים חדשים 727
bit.ly/1XEaRy9