חיים חדשים
שיחה 440
הסוכה שבלב
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 02.10.14 – אחרי עריכה
אורן: שלום לכם, תודה שאתם אתנו כאן ב"חיים חדשים" סדרת השיחות הלימודיות עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן. שלום לך הרב לייטמן.
שלום לכולם.
אורן: שלום טל מנדלבאום - בן משה.
טל: שלום.
אורן: היום נרצה לדבר עם הרב לייטמן על סוכות, על המשמעות הפנימית של החג הזה. התחלנו בשיחה קודמת ואז דיברנו על כך שבסוכות, אנחנו מקבלים כוח להפוך את עצמנו מרעים לטובים, כשהגדרנו את הרע והטוב בסרגל מדידה כלפי היחס שלי לזולת. האם אני באהבה לזולת, האם אני באהבה לעצמי, האם אני עושה תמיד מניפולציות שזה "לסובב" את הדברים לטובתי, או שבאמת אני רוצה בטובת הזולת. כשקנה המידה העליון שלנו, זה הכוח שקוראים לו "הבורא", שהוא כולו אהבה, נתינה וטוב, ואני מנסה להיות כמוהו, בכל התהליך הסימבולי של החגים. היום נתמקד בסוכה.
רציתי להוסיף, שהבורא זה הכוח הכללי של הטבע, של כל המציאות, ואם אנחנו מגלים את המציאות, אנחנו רואים שהוא כולו מאורגן, מנוהל תחת כוח אחד שנקרא בורא והוא כולו השפעה ואהבה. לכן כל הטבע כולו כך בנוי.
טל: בשיחה הקודמת התחלנו להיכנס לכל העושר הזה, העומק שיש מאחורי המנהגים, דברים שלא ידעתי, וזה מדהים לגלות עד כמה זה עשיר ונשמע מאוד מסקרן. הייתי רוצה לשאול, איך בחג הזה כל אחד יוכל להרגיש קצת מהדברים האלה שאתה מציין, האורות, הטבע, כוח הטבע, איך נוכל להתחיל להיכנס לדבר הזה ולהרגיש אותו?
אני חושב שאפשר במשהו לטעום את זה, אם אדם נכלל בחברה כזאת. שיבוא אלינו וישתתף אתנו באיזה חג או בסוכות, או בכלל בסעודות, וכאשר ישתתף במשהו, אז יוכל לטעום. אבל הטעימה האמתית דורשת הכנה גדולה, ממש הכנה רבה. כי כתוב, "טעמו וראו כי טוב ה'", זאת אומרת שהאור הזה, שזה הבורא, האור הכללי שנקרא בורא, הכוח הכללי של כל המציאות, אפשר לטעום אותו, אפשר לראות אותו ואפשר להרגיש אותו אחרי הכנה, כשהאדם מכין את עצמו בחוש מיוחד של השפעה. כי כל תופעה שישנה בטבע אנחנו יכולים להרגיש לפי הכלי, לפי החיישן שמתאים לאותה תכונה שאנחנו רוצים לחוש.
הבורא הוא כוח השפעה ואהבה. אם גם בפנים בתוכי יהיה קצת כוח השפעה ואהבה לזולת, אז אני אוכל להרגיש אותו, אוכל לגלות אותו. ואם אין לי, אז כתוב שהבורא נסתר. הוא לא מסתיר את עצמו, אלא אני מסתיר את עצמי ממנו, כי הוא כמו שכתוב "כבודו מלא עולם". הכוח הזה באמת ממלא את הכל, חוץ ממיכאל. אני לא יודע עליכם, אני יודע על עצמי, שכאשר אני נמצא במצב שאין לי כוח השפעה ואהבה, אני לא יכול להרגיש שכוח כזה גם נמצא סביבי. כמו נניח שיש לי מקלט רדיו ואני לא יכול לסובב אותו לתדר שנמצא כאן, ואז אני לא יודע אם הוא קיים או לא קיים, בשבילי הוא לא קיים.
טל: בגלל זה כל ההתעסקות הזאת ביחסים ואיך לשנות את היחס שלי לאחרים, בשביל לגלות את הדברים האלה?
בשביל לסדר את עצמי, לכוון את עצמי, כמו שאני מכוון את מקלט הרדיו לאותו גל כמו הבורא, של השפעה ואהבה. זה בדיוק, לכן חכמת הקבלה נקראת "חכמת הקבלה", חוכמת הקליטה, וזה מה שאני צריך. אז לא בפעם אחת אדם מגיע לזה, צריכים ללמוד איך לעשות את זה. להרגיש בפנים במה אני נמצא עכשיו, באיזה תכונות, ומה לשנות בי כדי להגיע למצב כזה. אבל בעצם, התהליך הנכון הוא, מ"אהבת הבריות" ל"אהבת ה'", ואני יכול להתאמן על הבריות. לכן אנחנו נמצאים בעולם שהוא כולו מלא מלא בדומם, צומח, חי ובני אדם, ואני יכול להתאמן עליהם, איך אני יכול להתייחס אליהם בצורה נכונה, כדי לפתח בי את החוש, להרגיש אותו גל שבו נמצא כבר הקשר עם הבורא.
טל: בזמן החגים יש הרבה פעמים הרגשה מיוחדת, והרבה אנשים מרגישים שמתקרב החג ושורה עלינו אווירה אחרת.
יש דבר כזה, איזשהו מאור כללי מאוד קטן שהוא באמת שורה מצד אחד, אבל מצד שני גם צריכים להבין, שזה קורה מפני שהרבה אנשים מצפים לזה, ולכן הרצון שלהם פועל בעולם ונותן השראה כזאת. אבל לא שממש האור העליון פועל, זה רחוק מאוד ממה שחכמת הקבלה מתכוונת.
טל: בחג עצמו התחלנו לדבר על הסוכה, ואמרת שהסוכה מסמלת את הנשמה וזה מושג מאוד ערטילאי. איך להבין מתוך הסוכה משהו על הנשמה שלי?
האדם שנמצא בתוך סוכה, מסמל את הרצון. וכל הדפנות והסוכה עצמה, מסמלת את המידות של הנשמה, וסכך מסמל את המסך.
טל: מה זה אומר?
שאני לא רוצה לקבל את ההארה הזאת ליהנות בעצמי. הצל צריך להיות יותר מהשמש, יותר מהאור, "צילה מרובה מחמתה", זה מסמל שאני רוצה להסתפק במקצת, וכול כולי, חוץ ממה שנחוץ לי, בעל מנת להשפיע. זו דרגת הצדיק, דרגת ההשפעה, שאנחנו צריכים קודם כל לרכוש, כדי להגיע להזדהות ראשונה לבורא. כדי להגיע לבורא, יש לנו כמה שלבי התקרבות לפי ההזדהות אתו.
טל: כשאנחנו מדברים על נשמה, הכוונה היא ליכולת לקלוט את האורות שקודם תיארת, את התדר הזה?
הנשמה זה הרצון לקבל שלנו, שהוא כבר מאורגן על ידי הסביבה, על ידי הכוחות, על ידי ההכנות, כשאנחנו נמצאים כביכול בתוך הסוכה, אבל זה לא סוכה. הנשמה לא נמצאת בתוך סוכה, לא מדובר על הסוכה הזאת שאנחנו עושים בחצר. אלא, אני מסדר את הרצונות שלי בתוך הסביבה, כך שאני יכול להתחיל למיין אותם ולסדר אותם שיהיו לאט לאט, לטובת הזולת.
על ידי המאור שאני מקבל בכל יום ויום של חג הסוכות, אני כך ממיין את הרצונות שלי ומתקן אותם. ולא אני מתקן אותם, האור שמגיע, הכוח שמגיע הוא מתקן לי את הרצונות, אבל אני מרגיש.
וההארה הזאת שמגיעה נקראת "אושפיזין", זאת אומרת שאני מקבל כאילו אורחים "אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף, דוד". אני כך מקבל את שבעת האורחים, שבעה אורות שכל אחד מתקן בי. למשל, אברהם כנגד חסד. זאת אומרת בהתאמה, אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף, דוד, כנגד חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות, שזה חלקי הנשמה וכך הם נקראים.
כך אני מתקן את עצמי בתוך כל חג הסוכות, עושה סעודות, אושפיזין, ברכות, עד כדי כך, שמחוץ לסוכה אסור לי לעשות כל מיני פעולות שקשורות לתיקונים, כי תיקון ללא סוכה אי אפשר לעשות. אסור לי מחוץ לסוכה אפילו לשתות מים, ואני כבר לא מדבר על סעודה ויין, להתפלל ולברך על ארבעת המינים.
עוד לא דיברנו על ארבעת המינים שהם כנגד חכמה, בינה, זעיר אנפין, מלכות של הנשמה, ארבעת חלקי הנשמה כנגד י-ה-ו-ה, שם ה', שזה לולב, אתרוג, הדסים וערבות. חכמת הקבלה מסבירה למה זה שלוש וזה שניים, אתרוג אחד, לולב אחד. למה הלולב צריך להיות כזה דווקא, ונותנת את כל ההסברים. בכל ארבעת המינים אנחנו צריכים לנהוג ביחס מיוחד, כי כל הצורה שלהם מסמלת לנו איזה תכונה שורשית בנשמה. ולכן אנחנו כך עושים את המנהגים שלנו, שאנחנו צריכים כך לברור אתרוג שלא יהיה מקולקל. ודאי ראית פעם איך שבוחרים אתרוג.
טל: למה דווקא האתרוג הוא כל כך חשוב?
כי הוא כנגד המלכות.
טל: מה זה המלכות?
זה היסוד של הנשמה, יסוד של הבריאה שלנו.
טל: צריך להיות מושלם ובלי פגמים.
כן. שניים או שלושה הדסים וערבות, ולולב. הם כולם צריכים להיות יחד כי זה י'-ה'-ו' ולה' אחרונה, למלכות הם צריכים להיות מחוברים יחד ואז אנחנו מברכים, כביכול אנחנו מושכים אורות. אנחנו מברכים לארבע כנפי הארץ, ארבע קצוות העולם וכמה פעמים שזה ימין, שמאל ואמצע ולמעלה ולמטה וקדימה ואחורה. זה מין תהליך שנראה אולי פגאני כשמסתכלים עליו מהצד, אבל אם יפתחו את "שער המצוות", מתוך כתבי האר"י, אז שם מדובר על דברים גדולים ובאמת אדם צריך לעשות את זה בפנים. מה שהוא עושה בחוץ זה מנהג, אבל מה שהוא עושה בפנים בתוך הנשמה שלו, הנענועים הללו עם עצמו, בזה הוא ממש מתקן את עצמו ומקרב את עצמו למצב שנשמתו תהיה מתוקנת, כי זה בעצם התהליך וזו בעצם המטרה של כל הקיום שלנו, כל החיים שלנו.
עד שמגיעים לכך שבכל יום משבעה ימי הסוכות, אם אנחנו מקיימים את כל הדברים האלה בסוכה כשרה זאת אומרת שאנחנו בונים בתוכנו את הסוכה הכשרה הזאת ומקבלים את האורות המקיפים ומסדרים את עצמנו בתוך חלקי הנשמה כמו ארבע מינים, ויודעים לברך על זה לכל הקצוות, לכל הכיוונים של הרצונות שלנו ימין ושמאל, השפעה קבלה וכן הלאה, אז בסופו של דבר אנחנו מגיעים אחרי כל ימי ה"סוכות", ל"שמחת תורה".
אורן: הבנתי שחוץ מזה שאנחנו נוהגים לבנות סוכה בחצר או במרפסת, האדם צריך לבנות סוכה בתוך ליבו. נכון?
כן, זה העיקר. כי כל הדברים החיצוניים שאנחנו בונים הם מנהג.
אורן: מה זה "לבנות סוכה בתוך ליבי"?
לבנות סוכה בתוך ליבי זה לסדר בצורה כזאת את הרצונות, הכוונות, המחשבות, הנטיות, הפחדים החרדות, ההודיות התפילות, אתכל מה שיש בי, בכל הפנימיות שלי, חוץ מהחלק הבהמי, בו אני דואג לקיום הגופני. אני צריך להבדיל אצלי את החלק הגשמי מהחלק הרוחני.
אורן: מה זה חלק הגשמי ומה זה חלק הרוחני?
בחלק הגשמי אני דואג לעצמי למה שנכנס לבטן, אני צריך לשכב לישון, אני צריך לאכול, אני צריך להוליד ילדים וכך הלאה.
אורן: כל הדברים החומריים?
כן כרגיל כמו כל אדם.
אורן: מה זה "החלק הרוחני"?
החלק הרוחני הוא מה ששייך לשאלה בשביל מה אני חי? למטרת החיים, לטעם החיים. ואז כדי להשיג את טעם החיים, אני צריך לבדוק מה שייך אצלי לחלק הרוחני. החלק ששייך להשגת מהות החיים נקרא "נשמה", החלק הזה הוא רצון כי סך הכל האדם הוא רצונות. ויש רצונות גשמיים בהמיים, כמו בעולם החי, אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, כל הדברים ששייכים לעולם הזה שבהם נמצאים כולם, ויש רצונות שהם לא שייכים לכך והם למעלה מזה, מה מהות החיים? למי אני קשור? מה קורה איתי למעלה מכל החיים האלה? האם אני חי בעולם הזה רק כבהמה או שעוד קצת למעלה מזה? וחכמת הקבלה מסבירה לנו שכן, אתה צריך לעלות לדרגה אחרת חוץ מזה שאתה קיים כאן, שבמשך החיים האלה אתה חייב להגיע למצב בו אתה עולה לדרגה הבאה.
אורן: מה היא הדרגה הבאה?
הדרגה הבאה שאתה חי בדרגה של הבורא.
אורן: מה זה לחיות בדרגה של הבורא?
אתה מממש את הדרגה הזאת בכך שאתה נכנס לתכונת ההשפעה והאהבה ואז אתה רואה למעלה מהעולם הזה את כל המציאות ונכנס לראיית המציאות. שאתה רואה את הכוחות, אתה רואה את המציאות הבלתי גבולית, אין זמן, אין תנועה, אין מקום, אין הגבלה של העולם הזה. אתה נמצא בהתפתחות כזאת אינסופית וזה נקרא "העולם הבא". כל זה בחיים האלה, עכשיו "עולמך תראה בחייך".
אורן: זה תלוי בכך שאני מפתח בתוכי השפעה ואהבה?
כן. אנחנו נמצאים כבר בתקופה שכל אחד שירצה, מסוגל להשיג את הדברים האלה כאן.
אורן: אז לפתח בתוכי השפעה ואהבה ולפתח את הנשמה שלי ולפתח את הרוחניות שלי, זה נקרא "לבנות סוכה בתוך ליבי "?
כן.
אורן: אז ממה אני בונה את הסוכה הזאת? איך אני בונה אותה?
אתה צריך למיין הרבה דברים שנמצאים בך.
אורן: אילו דברים?
רצונות. רצונות כאלה שנמצאים בכל מיני סוגי התקשרות זה עם זה וכן הלאה, והם נמצאים בכל מיני רמות של קבלה והשפעה לאלה ולאלה, לכך וכך, כל הרצונות האלה הם אך ורק כלפי הזולת. התכונות האלה מכוונות אך ורק מחוץ לך, אף אחד לא אליך. אז על ידי הרצונות האלה עד כמה שזה יותר וזה פחות, זה יותר חסד וזה יותר גבורה, זה יותר מוגבל וזה פחות וכן הלאה, אתה בונה בזה עטיפה כזאת סביב הנשמה שלך, והעטיפה הזאת היא כסוכה.
אורן: בסוכה יש דפנות ויש סכך. אז אני בודק את כל מערכת היחסים שלי ביחס לאנשים האחרים ומהדברים האלה אני בונה דפנות וסכך בסוכה שבתוך הלב שלי?
כן. זה נכון. אבל, אתה לא יכול כך ללכת ועכשיו להתחיל לבדוק את זה. צריכים הרבה זמן כדי לגלות את הרצונות האלה ולראות אילו הם. כשאתה תקרא אחר כך את הספרים תראה עד כמה שאתה מתחיל פתאום להיות בפנים, בנוי, מסודר לפי מה שכתוב בספר.
אורן: ואז בתוך הלב שלי תיווצר סוכה?
נניח, זה לא בתוך הלב זה כלבוש החיצון.
אורן: למה הסוכה היא מחוץ לבית? אנחנו כל השנה גרים בתוך הבית ואז אומרים לי לשבוע ימים תצא מהבית. מה זה אומר מבחינה רוחנית לצאת מחוץ לבית?
טל: וגם המבנה הארעי בסך הכל לא קבוע.
כן. מפני שאנחנו צריכים להתחיל להתקדם, כל הזמן לצאת ולהיות תחת ההשפעה העליונה. וכדי לקבל את ההשפעה העליונה, אתה צריך קודם כל זמן להחליף מקום, להחליף מדרגה. לכן אתה חייב להיות עכשיו בשבע מדרגות. "שבע מדרגות" הן סך הכל העלייה ממצב למצב והיא כלולה משבע מדרגות. מפרצוף לפרצוף, ממדרגה למדרגה, זה חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות. אלה הספירות שמבדילות בין המצב שלך למצב הבא.
אורן: מה זה ספירות?
"ספירות" זה מידות התיקון של הנשמה. עד כמה שרצון לקבל שלך מקבל שדרוג קטן לעל מנת להשפיע, וכך עוד אחד ועוד אחד, שבע פעמים, עד שאתה נכנס למדרגה הבאה. זה נקרא "שבע ספירות".
אורן: המעבר מקבלה עצמית להשפעה לזולת, זה השדרוג?
כן, ואחר כך מההשפעה שהשגת להשפעה עוד יותר גבוהה.
אורן: אז יש פה איזו התקדמות בסולם של השפעה ואהבה, שבעה ימים הם התקדמויות כאלה?
כן.
אורן: בתחילת ההסברים שלך אמרת שבטבע כולו יש כוח אחד שהוא השפעה ואהבה, משהו חיובי וטוב שמחבר את הכל.
כן. כך אנחנו קוראים לבורא. הכוח הכללי.
אורן: כוח כללי כזה שקיים בטבע.
ספרה כללית.
אורן: אנחנו צריכים לבנות את הסוכה בטבע, מתחת לכיפת השמיים, והכל מחומרים טבעיים.
נכון, אבל תחת הסכך. כי אנחנו לא רוצים לקבל מהבורא את ההשפעה שלו ושהיא תהיה לטובתנו.
אורן: מה זה אומר?
אני לא רוצה ליהנות ממה שמגיע לי ממנו, אני רוצה שיבוא ממנו כוח והכוח הזה יהיה מאוד מיוחד.
טל: כן, מעט מאוד אור נכנס דרך הסכך.
שיכנס מעט מאוד, זאת אומרת הסכך מסמל לנו בעצם את היחס שלי לכך שאני רוצה לקבל את האור הזה רק כדי לתקן את עצמי, ולא כדי להשתמש בו להנאת עצמי.
אורן: מה זה האור שאתה רוצה לקבל?
שפע. תלוי איך אתה מקבל. אני רוצה לקבל את השפע הזה כך שהוא יתקן אותי, ואתה כבר רוצה לקבל את השפע כדי להשפיע לזולת כי אתה כבר מתוקן. כמה שתקבל יותר, כך תוכל למסור הלאה.
טל: איך לקבל שפע או אור מתקן אותי?
קודם אנחנו מקבלים אותו אור כדי לתקן את עצמנו, כל האור הזה מגיע משך השנה זה כדי להראות לנו שאנחנו רעים. אחר כך האור הזה מגיע כדי שאנחנו נקבע שהבורא הוא טוב, זה ראש השנה. אחר כך, בעשרת ימי תשובה מגיע האור כדי להבדיל אצלנו בין מלכות לבינה, בין רצון לקבל לרצון להשפיע. זאת התשובה, ה עולה ל-ו . ואז כשאנחנו מגיעים לסוכות, גם בכל שבעה ימי הסוכות אנחנו מקבלים אותו מאור, אבל עכשיו הוא כבר מתקן אותנו בלהשפיע על מנת להשפיע, בתכונות ההשפעה. אחרי שהגענו לכל התיקונים האלה, אז אנחנו חוגגים את שמחת תורה, כי אנחנו השתמשנו בכוח הזה של התורה ועלינו לדרגת הצדיק.
אורן: באחד המשפטים הקודמים אמרת שהצדיק רוצה להסתפק במועט, ושגם הסכך של הסוכה מסמל לנו שהוא רוצה להסתפק במועט.
כן.
אורן: אני לא רוצה להסתפק במועט, אני כן רוצה להגיע לכל הדברים הגדולים האלה שתיארת שאתה מרגיש, לכל האהבה והכוחות. הסתפקות במועט, זה לא אני לגמרי, לא הבנתי על מה מדובר?
כל העולם לפניך, בבקשה, עד ה' אלוקיך. "שובו בני ישראל עד ה' אלוקיך". סוכות זה רק תחילת השנה, יש לך עוד הרבה מצבים בהם אתה צריך להתייגע ולעבוד קשה כדי להגיע. אחרי סוכות מגיע שמחת תורה. אחרי שמחת תורה חנוכה. חנוכה זה חג האור, אתה מתחיל לתקן את עצמך, ממש כולך להשפעה. חנוכה מסמל לנו שאנחנו כולנו בהשפעה, אין שום דבר לקבלה. זה נקרא אי אפשר להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד.
אורן: בנרות.
הנרות הללו קודש הם. קודש זה השפעה. אחרי זה אנחנו מגיעים לתיקונים גדולים, ואז מגיעים לפורים. פורים זה כיום הכיפורים. כל מה שאמרנו על יום הכיפורים, שאנחנו לא מסוגלים לעשות שום דבר ברצונות שלנו הגרועים מאוד, כולם אגואיסטיים, בפורים הכל מתוקן עד כדי כך ש"עד לא ידע". אתה יכול לאכול, לשתות ולעשות הכל, ובטוח שהכל יהיה על מנת להשפיע, הכל יהיה טוב.
אורן: בפורים כבר לא מסתפקים במועט?
לא.
אורן: הייתי רוצה שתסכם את מה שלמדנו כאן היום. מה הכוונה כשאתה אומר שהסוכה שאנחנו בונים בחצר, מסמלת לנו שבאמת אנחנו צריכים לבנות סוכה בתוך הלב. מה זה לבנות סוכה בתוך הלב?
זה לעשות תנאים בהם הרצון שלנו מקבל תיקונים של האור המקיף. זאת אומרת לבנות תנאים כך שכל הרצונות שלנו, כל הכוונות שלנו יהיו מסודרים לטובת הזולת. לכן יש לנו מנהגים להזמין אורחים לסוכה, אושפיזין וכן הלאה.
אורן: מה זה האורחים שאני מזמין לתוך ליבי?
אושפיזין זה אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף, דוד.
אורן: אני צריך להזמין אותם לתוך ליבי?
זה סמל של האורות שבאים ומתקנים את האדם.
אורן: תודה רבה לך הרב לייטמן, תודה טל, ותודה לכם שהייתם איתנו. בואו נתקן את הלב שלנו לאהבה ונבנה סוכה.
בואו לסוכתנו.
אורן: בואו לסוכתנו, "חיים חדשים" להתראות.
(סוף השיחה)