חיים חדשים

שיחה 528

פורים

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 24.02.15 - אחרי עריכה

אורן: היום אנחנו כאן בעניין חג פורים. החג הכי משמח בכל השנה, חג של כל המשפחה, נרצה לצלול ולראות בו דברים שלא הכרנו עד היום.

יעל: יש לי שלושה בני נוער בבית, שמגיל הגן שומעים את אותם הסיפורים על כל החגים וגם על חג פורים, והם אומרים לי "הבנתי, מספיק, לא צריך כל שנה לשמוע אותו דבר". אני מרגישה שיש בהם רצון לדעת יותר.

אנחנו רוצים בתכנית הזאת להבין קצת יותר מהם המסרים שנמצאים מאחורי הסיפורים. כי אלה לא סתם סיפורים, אלא מדובר בסיפורים שיש בהם עומק גדול מאוד. נתחיל בשאלה כללית על חג פורים עצמו, למה בעצם אנחנו חוגגים את חג פורים? מה אנחנו חוגגים?

אנחנו חוגגים את הצלת עם ישראל מהשמדה, ושהבנו אז איך להגיע לגאולה, איך לסגור את עניין הגלות, להתחבר בינינו ובשמחה להגיע בחזרה לארץ ישראל ולבנות את בית המקדש. כל זה שייך לחג פורים.

אורן: אם אני רוצה לספר לילדים שלי משהו חדש שהם לא מכירים, איך היית מתרגם לי את הדברים? מה התובנה לחיים שאפשר ללמוד מחג פורים? הרי זה לא סתם חג.

שבחיבור שלנו אנחנו מנצחים את כל השונאים שלנו ויוצאים מכל צרה.

יעל: איזה תוכן אנחנו יכולים היום לצקת לתוך החג הזה?

אורן: חוץ מזה שאנחנו נקנה תחפושות, נתחפש, נתאפר, נאכל אוזני המן, נעשה מסיבה, ונשלח לשכנים כמו כל שנה משלוח מנות, אני רוצה להרגיש שיש לי איזה ערך מוסף. שהילדים לא יסתכלו עלי כמו גולם כל שנה, כי כבר משעמם להם להתחפש. אני רוצה להבין את הדברים יותר לעומק. למה מתחפשים בחג הזה? מהו העניין הזה של התחפושות?

מפני שאנחנו חוגגים כאן דבר מיוחד מאוד. אנחנו חוגגים כאן הסתרה.

יעל: מה זו הסתרה?

שמשהו נסתר. מה נסתר? נסתר הכוח העליון שהוא טוב ומיטב, שנקרא "בורא". וכתוב שהוא דווקא אוהב במיוחד אותנו עם ישראל, כפי שכתוב, "אֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים".

אורן: אבל זה לא קורה במציאות.

זה לא קורה במציאות אלא ההיפך. ואנחנו צריכים ללמוד, האם אנחנו באמת עם ישראל. אולי בכלל לא? ואז אנחנו מבינים שעם ישראל נקרא עם שרוצה לקיים את "ואהבת לרעך כמוך" כמו שכתוב בתורה. בלי זה אין קיום לעם ישראל, כי אז הוא לא עם ישראל. ומה עושה אותו כוח עליון, מתוך האהבה שלו אלינו? הוא מעמיד עלינו מלך כהמן.

וכמו שכתוב, אנחנו בעל כורחנו חוזרים בתשובה. מה זאת אומרת? אנחנו מאין ברירה מתחברים בינינו. מגיעים לאיזה קשר בינינו שאולי לא נקרא אהבה, ו"ואהבת לרעך כמוך", אלא במשהו לפחות מתחילים להיות מקושרים בינינו. כי במידה שאנחנו נפרדים זה מזה אנחנו נמצאים בגלות. ובמידה שאנחנו מתחברים בינינו אנחנו מגיעים לגאולה.

וכך הוא בעצם המשחק של הכוח העליון, הבורא, איתנו. שהוא מתחפש כאחשוורוש, המן, זרש אשתו של המן, עשרת בניו ושס"ה יועציו. בכל האנטישמים בעולם מתחפש הבורא כדי לדחוף אותנו לחיבור על ידי המכות הללו.

יעל: זה סוג של מניפולציה.

כן, זה הקרנבל שלו. זה בעצם המשחק שלו. זו ההתחפשות שלו בכוח הרע. וכשאנחנו מהפחד הזה מתחילים להתחבר אז פתאום נעשה טוב. והוא פושט כאילו את הצורה הרעה הזאת שקיבל על עצמו בעל כורחו, מפני שבעצמנו לא רצינו להתחבר בצורה יפה וטובה, והוא מתייחס אלינו טוב. ואנחנו מתמלאים בשמחה, ויחד כולנו יוצאים לרחובות, מתחבקים, ואפילו צריכים להשתכר עד דלא ידע, כי לא אכפת לנו מכלום, אנחנו נמצאים בשליטתו. זה כל הפורים.

אורן: אתה אומר, שכל אויב שבא אלי בחיים, כל צרה שנופלת עלי, זה בעצם הכוח העליון שמתחפש בלבוש של אותה צרה, של אותו אויב. אבל לא הבנתי לשם מה?

כדי לחייב אותנו להתחבר.

יעל: וזאת המטרה של החג?

זאת המטרה בכלל של כל המציאות, שאנחנו נתחבר. מה אומר הבורא דרך כל האנטישמים שהוא עומד אחריהם ומתחפש בהם? הוא אומר שהוא שונא את הצורה הזאת שאנחנו נמצאים בה.

אורן: איזו צורה?

של הפירוד, של הגלות בינינו.

אורן: בפורים מלבד להתחפש, אנחנו גם שותים הרבה.

כשאתה מתחבר, אתה מגיע למצב שכל כך טוב לך, שאתה כל כך בלתי מוגבל, שאתה יכול לעשות מה שבא לך ללא שום הגבלות. אתה נמצא בשליטה של כוח עליון, ואין מצב יותר טוב ויותר בטוח מכך. לכן שתה ותאבד את כל ההכרה.

אורן: אם כך למה לא לשתות כל השנה, והכל טוב?

האם אתה תהיה במצב החיבור הקבוע?

אורן: לא, אתה אומר שאלכוהול זה פתרון?

לא. זה סימן שאתה הגעת למצב שאתה מחובר עד כדי כך עם כל יתר היהודים, שאתם הופכים להיות לעם אחד ממש, לגוף אחד, באהבה הדדית. ואז בצורה כזאת, אתם נמצאים יחד עם הכוח העליון. ולכן תאבד את השכל שלך, כי אתה בכל זאת תהיה שרוי בכוח העליון לעולם ועד.

אורן: לא כל כך הבנתי. יש משהו מוזר בפורים, יש מצווה לשתות, ולא סתם לשתות, אלא עד הקצה, עד אובדן חושים.

זה נקרא שאתה לא צריך יותר שום הגבלות. אין לך ממה לפחד. אין לך צורך להחזיק את עצמך, אתה נמצא באהבה שלמה ולכן אתה לא צריך לשמור על עצמך, שאולי זה לא בסדר כך להתנהג או כך להגיד. האהבה היא כל כך גדולה בין כולם, שכולם נמצאים כמו עובר בתוך אמו, כל העולם כולו הוא כמו תינוק בידיים של אימא, הוא בטוח, הכל בסדר. זה נקרא שאתה הולך להשתכר. זה לא שאתה באמת הולך להשתכר. השמחה מתפרצת מעל הגבולות, אור החכמה הזה שמתקבל בצורה כזאת ללא הגבלה נקרא "שמחה של מצווה".

אורן: זה לא שאם אני שותה בקבוק וויסקי, זה יביא אותי למקום שאתה מתאר.

זה יביא אותך להיות בהמה.

אורן: הבנתי שאתה מדבר על יחסים חדשים ביני לבין האנשים האחרים. זה מה שיביא אותי למקום הזה?

כן, זה נקרא באמת להשתכר.

יעל: שזו באמת תחושה של ביטחון. היום אנחנו מרגישים שאנחנו כל הזמן צריכים להיות דרוכים מאוד מאוד.

זו הרגשה שאני לא יכול לתאר לכם אותה. זו הרגשה של ביטחון כל כך מלא, שפשוט אין לי מקום חיסרון, לא ברצון ולא במוח, עד כדי כך הכל מושלם.

יעל: ממש כמו עובר.

זה נקרא "פורים". ולכן כתוב שכל המועדים יתבטלו חוץ מפורים. אין יותר זמנים, רק המצב הזה לעולם.

אורן: בפורים יש עוד משהו מאוד יפה, שעושים משלוח מנות אחד לשני.

כן. זה סימן של אהבה, סימן של השתתפות. במשלוח המנות הזה יש גם משקה וגם עוגה.

אורן: כן, משהו לאכול ומשהו לשתות.

כן, כי זה אור חסדים ואור חכמה.

אורן: מהן שתי המילים האלה?

שתי הצורות האלו מסמלות את היחס השלם לאדם, הוא צריך להיות גם חסדים וגם חכמה. שאני מקבל ממנו ואני נותן לו, בוא נגיד כך בפשטות.

יעל: מה זה חסדים בפשטות.

נתינה. וחכמה זה קבלה. אז אני גם מקבל וגם נותן, וכולם כך. כי אי אפשר לקבל בלי לתת, אחרת לא יהיה קשר בין כולם.

יעל: אז נוצר קשר.

כן. ואת זה מסמל לנו משלוח מנות משניים.

אורן: למה בחגים אחרים לא אומרים לעשות משלוח מנות אלא רק בפורים?

כי אין לנו קשר בחגים אחרים. החגים האחרים הם בדרך כלל חגים שליליים.

אורן: למה אתה מתכוון?

הם שליליים. מה השמחה ביציאת מצרים?

אורן: יציאה מעבדות לחרות.

כן, אבל האם לפנינו יש מצב שאנחנו כבר נמצאים במשהו? אנחנו יצאנו מבעיה אחת, והגענו לחיים קשים אחרים שנמצאים לפנינו. נכון שאנחנו מתקדמים, נכון שיש שמחה מהתקדמות, אבל זה לא כמו פורים, שאתה כבר יוצא מכל ההגבלות.

אורן: מאילו הגבלות יוצאים בפורים?

מהכל. פורים זה מצב שאתה יכול להתחבר ולאהוב את כולם, ואין מצב יותר גבוה ממנו, כי האור העליון ממלא את כל המציאות.

אורן: כשאתה אומר האור העליון, למה אתה מתכוון?

אור של אהבה, שמחה, מילוי, הכל. לא נשאר לך משהו ריק בלב או בראש, הכל מלא במה שאתה רוצה.

אורן: כל הדברים הנפלאים האלה שאתה מתאר, שהכל מלא באהבה, ואתה מרגיש עטוף באהבה כמו עובר ברחם אמו, ואז אתה לא צריך הגנות וחומות והכל חופשי, האם המצב הזה הוא המקום שאליו פורים מכוון אותנו?

כן.

אורן: כי אני לא מרגיש כך בפורים, כששלחתי מנות, וישבתי עם חברים לשתות וודקה, לא חוויתי כאלה תחושות. אז חג פורים מסמל את המצב של היחסים המושלמים בין בני אדם.

כן.

אורן: יש עוד מנהג בפורים שנקרא מתנות לאביונים. מה העניין פה עם מתנות לאביונים, כל השנה אנחנו נותנים צדקה אז למה בפורים יש את זה?

אביונים הם אנשים שאין להם, וכולם ממלאים אותם. וגם בי יש חלק מהאביון, משהו שאני לא יכול למלא.

נניח שרציתי להשיג משהו בחיים. רציתי משהו לקבל, לשמוע, לראות, להרגיש, אז אני מקבל מילוי מלא. אם רציתי לטוס לירח, אני מקבל באמת הרגשה כזאת, מילוי ברצון הזה שאני כאילו טס לירח. לא שאני טס בדמיון שלי, אבל אני מתמלא עד כדי כך שגם החיסרון הזה מתמלא.

אורן: כאילו לא נשאר בך שום דבר שרצית ואין?

כן. אבל לא לחשוב שאחרי זה משעמם לי, כמו שקורה לנו בחיים. לא. כי פורים הוא מושלם, לא בא אחרי פורים שום מועד אחר, זה הסוף.

אורן: מתנות לאביונים זה כשיש לי ואני נותן לאדם שאין לו, האם זה נכון?

כן.

אורן: כלומר אני צריך לתת למישהו שאין לו. אבל קודם אמרת לי שפורים מסמל את זה שהיחסים בין כל בני האדם מושלמים, וכולם עטופים באהבה, אז חשבתי שבמצב המושלם אין כאלה אביונים, אנשים שאין להם כלום. חשבתי שכולם כאילו בגן עדן, בחגיגה מושלמת, כך תיארת את זה.

אף אחד מאיתנו לא מושלם, כל אחד מקבל מהשני, ואת זה מסמל לנו משלוח המנות. גם האביונים מקבלים, רק שהם לא יכולים להביא לנו בחזרה שום דבר. מספיק לנו שהם צריכים ואנחנו נותנים להם.

אורן: איך אתה מתייחס לאביון שאתה נותן לו?

ביחס שלי של אהבה, אין יחסים אחרים.

אורן: אף פעם לא הבנתי את השיגעון הזה שכאשר קוראים את מגילת אסתר, אז בכל פעם שמגיעים למילה "המן" עושים רעשים אינסופיים. אני כל הזמן מתעצבן כי קריאת המגילה לוקחת יותר זמן.

אבל זו מצווה. יש רבנים שמגיעים עם רעשן גדול מאוד.

אורן: אין לי טענות למצוות, אני אספר לך רק על החוויה. החוויה שלי בבית הכנסת היא שזה מאריך בחצי שעה את פעולת הקריאה, כי כל פעם שמגיעים להמן כולם מרעישים. רציתי להבין למה כשקוראים "המן" עושים את הרעש הזה?

כדי לזכור שהוא הרע. את מה שהוא רצה לעשות לנו.

אורן: היו הרבה אנשים רעים שבאו מולנו. לעם ישראל בכל חג יש איזה רע אחר שבא מולו. אף פעם לא ראיתי שעושים רעש על מישהו אלא רק על המן?

המן זה השם הכללי של כל האנטישמים.

אורן: וכשעושים את הרעש הזה על מה צריך לחשוב?

שאנחנו בכך רוצים למחוק אותו.

אורן: למחוק את מה בדיוק?

את כוח הרע הזה מעצמנו.

אורן: תסביר בבקשה.

אני שמעתי ממך שאתה לא רוצה להתחבר עם השכנים שלך ושיעזבו אותך.

אורן: שאף פעם לא ידפקו לי בדלת.

ובעבודה שיקבלו את מה שאני צריך לתת להם, ושיעזבו אותי. וגם אין לי כל כך קשר עם הילדים האישה וההורים, אני לא רוצה להתחבר איתם, מכל שכן אני לא רוצה להתחבר לאנשים אחרים. ואין לי שום יחס בכלל לעמים אחרים, ש"אוהבים אותי", ואני שמח לשמוע שיש שם הרג ושנאה הדדית.

כשאני בודק באמת את כל היחס שלי לכולם, לעומת האהבה שהתורה דורשת, ושוקל מה אני מרגיש בקו שמאל ומה התורה דורשת בקו ימין, אז אני רואה איפה אני נמצא.

הרע הזה שאני נמצא בו כלפי האחרים לעומת האהבה שנדרשת נקרא "המן שלי", השנאה הזאת לאחרים היא המן שלי. וכשעושים רעש אני רוצה להדגיש עד כמה אני עכשיו מבין מה קורה כאן, שהשונא הוא בי, שאני צריך למחוק אותו בי.

ואם אני הולך ומתחבר עם האחרים אני מוחק אותו מבחוץ, אין בחוץ המן זה רק העתקה ממני, מהיהודים. אם היהודים מתחברים הם מנטרלים את כל השונאים. אם הם מתחברים באהבה הם הופכים את כל השונאים מסביבם לאוהבים בכל העולם.

אורן: אז כמו שאומרים, השינוי מתחיל בי?

בך בלבד. ולכן בסופו של דבר אני צריך להודות להמן, להגיד לו שבזכותו הגעתי לחיבור, לאהבה, למצב שאני עושה דבר טוב. וגם לכל העולם אני עושה דבר טוב, ואם לא היה המן אז לא הייתי מגיע לכך. לכן זה נקרא "מגילת אסתר" גילוי של ההסתרה.

יעל: אתה מדבר כאילו על שני המנים, על שני כוחות של רע. אחד זה כוח רע חיצוני.

זו סתם בובה, זו סתם מסכה כזאת מאיימת ומפחידה. אבל זה בגלל שאני בפנים נמצא בשנאה לאחרים ולכן באה מסכה כזאת.

אורן: האם יש גם המן פנימי וגם המן חיצוני?

יש שנאה פנימית שלי לאחרים.

אורן: זה ההמן שבי?

כן. ויש שנאה חיצונית, במידה שאני שונא את כולם, בהעתקה לכך, כולם מתייחסים אלי בשנאה. לפני שאני מעורר אנטישמים בכל העולם להגיע לכל יהודי ויהודי בעם ישראל ולמדינת ישראל, ולהגיד שהם שונאים אותנו, לפני זה אני מעורר אותם ביחס הרע שלי לעם שלי.

אורן: השנאה שיש בי לאנשים סביבי זה המן שבתוכי, והיא מזמינה את האויבים החיצוניים לבוא עלי ולשנוא אותי?

כן.

אורן: למה בחג הזה אוכלים אוזני המן ומהללים אותו, אם הוא כל כך רע?

כיסי המן, אוזני המן, יש בזה הרבה דברים. כי בסופו של דבר בזכות המן אנחנו מגיעים לגילוי האהבה, ועל ידו אנחנו משיגים את הכוח הטוב. מה אנחנו בסופו של דבר אומרים? אין בעולם דבר רע, יש רק כוח הטוב, והרע שישנו בעולם הוא סך הכל דימוי, הוא מדומה, כדי להביא אותנו לטוב האמיתי הנצחי.

אורן: קודם אמרת שאם אדם מתחיל למדוד את עצמו, ולראות איך הוא מתייחס לאחרים ביחס לצו העליון של ואהבת לרעך כמוך, הוא רואה שאין בו כזאת אהבה לכולם, בלשון המעטה. ואז אמרת שהפער הזה מראה לאדם את המן שנמצא בתוכו. עכשיו פתאום הפכת אותו למשהו טוב, ואילו קודם אמרת לי שהוא כאילו התגלמות הרוע, השם הכללי לרע.

זה נקרא שאני הורג אותו, הורס אותו, תולה אותו. זה נקרא שאני מבער אותו מהעולם. "מבער" זה נקרא שאני הופך את הרע הזה לטוב. אנחנו לא יכולים להשמיד מהעולם שום דבר, העולם הוא מושלם אנחנו רק יכולים להפוך את הרע לטוב.

יעל: איך?

רק על ידי זה שאני משנה את עצמי, מחנך את עצמי, אני משנה את העולם. הדברים הם פשוטים מאוד. אם את רוצה שמשהו ישתנה לטוב, תשני את עצמך בלבד. אם את רוצה שבאמת הכל ישתנה לטוב, תגרמי שעם ישראל ישתנה. כי כל יתר העמים לא קובעים דבר, עם ישראל קובע את צורת העולם.

יעל: האם זה נכון גם ברמה הפרטית שלי? אם אני אשנה את עצמי, אני בסופו של דבר אצור לעצמי מציאות טובה יותר? הכוח הפנימי שאני מייצרת בתוכי יביא בתמורה לטוב מבחוץ?

אמת.

אורן: אני עוד לא רגוע עם העניין של אוזני המן. אני אוהב מאוד אוזני המן, חמותי עושה אותם עם אגוזים, ממש תענוג. בתוך אוזני המן יש מילויים של פרג, אגוזים, תמרים, לא חשוב מה. ובחוץ יש איזו מעטפת בצק שסוגרים אותה בצורת משולש. לא הבנתי למה אוכלים את הסמל לרע שבי, כאילו אוכלים את הדבר הרע, מה קורה פה תעשה לי סדר?

כי אזני המן זה הסמל של מה שעוזר לנו לעלות למעלה, עוזר לנו להתהפך, להתעלות. כך גם עניין האוזן, האוזן ששמעה בהר סיני. "אוזן" היא בחינת בינה, שאנחנו מתחילים לשמוע. ובמקום שלא שמענו קודם, אנחנו פתאום מתחילים לשמוע ולתקן את עצמנו. זה העניין של אוזני המן.

אורן: כשאני רואה אוזן המן על מה אני צריך לחשוב, מה זה מסמל?

זה מסמל שאתה מקבל על ידי המן דרך לתיקון. אתה צריך להודות לבורא שצייר לך כזה כוח רע, שעל ידו אתה מגיע לעולם שכולו טוב, מלא אהבה, שלמות, "עד לא ידע".

אורן: אתה אומר שכאשר אני מגלה בתוכי משהו שלילי אני צריך להודות על זה?

כן.

אורן: למה?

כי עכשיו אתה כבר יודע שהוא שלילי, ואז יש לפניך אפשרות לתקן. איך תגלה מה לתקן אם אתה לא רואה שזה שלילי.

אורן: מהי התובנה הכללית שאני לוקח איתי?

פורים זה מה שעומד לפנינו, והכל תלוי בנו, איך אנחנו מתחברים יחד ומסלקים את המן הפנימי, ובכך אנחנו מסלקים את כל האנטישמים החיצוניים ומגיעים לעולם שכולו טוב.

(סוף השיחה)