חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 794 - 795

שבטיות,

חכמת השבט

מטרות:

• מהי שבטיות?

• מהו הכוח המיוחד הקיים בשבט?

• שבטיות אל מול האינדיבידואליזם.

• השבטיות העתיקה והמודרנית.

• שבטיות מערבית ושבטיות מזרח תיכונית.

• מהי צורת השבטיות החדשה?

• האם קיים "שכל משותף" בקשר בין אנשים?

• מהו התהליך, שעוברים אנשים בתוך שבט, שגורם להם ליצור את ה"חוכמה" שגדולה יותר מכל אחד מהם בנפרד?

רקע:

קליפ: טקס חתונה של בני שבט המאורים משנת 2016:

https://youtu.be/QUbx-AcDgXo

שֵׁבֶט הוא ארגון חברתי-פוליטי, המאורגן על בסיס "קלאנים" או "ליניאג'ים" או קבוצות גיל או התאגדויות שונות המהוות גורם המאחד את סך פרטי השבט. השבט מהווה קבוצה של קהילות עצמאיות, בעלות תרבות ושפה משותפות, אשר שוכנות באותה יחידה גאוגרפית. השימוש הרווח בשפת היומיום, של המושג שבט, מתייחס עם זאת לצורת התאגדות היסטורית-פרימיטיבית של קהילות, ללא חשיבות לגודלן ולצורת היחסים החברתיים בתוכן.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%98

בעקבות השבטים האבודים: הוא טיפס על הר הגעש הפעיל בעולם, היטלטל בתוך טנק בסופת שלגים בסיביר, הסתובב בין רוצחים מיומנים והתחמם בקרבה של אישה קזחית בקור של מינוס 20 מעלות: הצלם הבריטי ג׳ימי נלסון הגיע כבר לכל חור בעולם במטרה אחת: לתעד את השבטים האחרונים, רגע לפני שהם נכחדים. בראיון בלעדי ל-mako הוא מספר איך גורמים לשבט אלים לחבב אותך, ומה אנחנו באמת יכולים ללמוד מהמסורות הקדמוניות. מלבד הריגוש שבניסיון להתחקות אחר שבטים אבודים, נלסון מרגיש כי מדובר בסוג של שליחות. "השבטים האלה חיים בהרמוניה עם הטבע, וזה דבר נדיר בעידן שלנו. ההתקדמות הטכנולוגית המהירה תגיע בסופו של דבר גם לתרבויות שהצליחו לשמר עד עכשיו את זהותן ואת הערכים שלהן", הוא אומר. "כשזה יקרה, המסורות ארוכות השנים שלהם ייעלמו. לא התכוונתי לעצור את השינוי, כי אני יודע שאני לא יכול, אבל רציתי ליצור מסמך חזותי שמזכיר לנו, ולדורות שיבואו אחרינו, את היופי שבחיים טהורים וישרים. יופי שנראה שאנחנו שוכחים, בעולם הנאור כביכול שלנו".

http://www.mako.co.il/hix-weekend/Article-d7261c82f5e9241006.htm

זרימה:

• שבטים פרימיטיביים.

• חוכמת השבט.

• משבטיות לאינדיבידואליזם.

• מאינדיבידואליזם לשבטיות מודרנית.

פתיח:

סיפור אישי: כשהייתי ילדה תמיד היו לי חלומות על שבט ועל השתייכותי לשבט. הייתה לי משיכה מאוד גדולה לסיפורים על אינדיאניים ועל החיים בשבט, תמיד הוקסמתי מסרטים כאלה, ובלב תמיד היה בי מעין געגוע להרגשת השבטיות…

שבטים פרימיטיביים

• מדוע המילה "שבט" יוצרת בתוכה קסם עבור אנשים?

• מהו הרגשת הכוח המיוחד שיש בשבט?

יונגר מספק בספרו מגוון דוגמאות בשבחי הקהילתיות והשבטיות, מתקופות וארצות שונות. הוא כותב, למשל, על מתיישבים לבנים בצפון אמריקה שנשבו בידי שבטי ילידים, וגם כשיכלו לחזור לחברת האדם הלבן – לא הסכימו לעשות זאת. אפילו בנג'מין פרנקלין, מאבות האומה האמריקאית, מזכיר את התופעה במכתביו. היתרונות החומריים של התרבות המערבית, טוען יונגר, לא תמיד הצליחו להתגבר על המשיכה של החיים הקהילתיים של השבטים האינדיאניים.

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3697354,00.html

• למה אנשים התאגדו בעבר בשבטים?

• מה ייחודי בשבטים הפרימיטיביים?

ליניאג' היא קבוצת אנשים המקושרת על בסיס שארות, אשר מתייחסת לאב קדמון משותף. בליניאג' ידוע מה מיקומו של כל אינדיבידואל במערכת החברתית, וכיצד כל אחד מחברי הליניאג' מקושר לאב הקדמון. הליניאג' מסודר על פי עץ החיים המשפחתי. כאשר משפחה הופכת לגדולה יתר על המידה, היא מתפצלת מהליניאג' והופכת להיות ליניאג' עצמאי. המערכת הליניאג'ית, אם כן, נמצאת כל הזמן בתהליך של צמיחה והתפצלות. כך אנו מוצאים שמספר ליניאג'ים קטנים קשורים יחדיו לליניאג' גדול יותר, שקשור אף הוא עם מספר ליניאג'ים לליניאג' גדול עוד יותר. כך עד רמת הקלאן.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%98

• בשבטים העתיקים הפרימיטיביים, כל אחד ידע את מקומו ותפקידו בשבט. כיצד נוצר ה"מבנה" המיוחד הזה? כיצד זה קרה כך בצורה טבעית?

• ידוע ששבטים היו מחוברים גם לאב קדמון משותף, ממנו שאבו את הרוח, מהי החשיבות של של אב קדמון שמחבר בין כולם?

• מה אופי הקשר המתקיים בין אנשי השבט? מה הם מרגישים אחד כלפי השני?

• האם קיימים ביניהם יחסים בדרגות עמוקות יותר מהיחסים בינינו כיום?

• מה ההבדל בין קשר שבטי לקשרים שאנחנו מכירים - במשפחה, קבוצה או קהילה?

• איך אדם שומר על האינדיבידואליות שלו בתוך שבט ?

• מה הייתה חשיבותם של זקני השבט?

• מה ההבדל בין תצורות השבטים, האופי שלהם באזורים שונים בעולם? מדוע התפתחו דווקא בצורות האלו?

• כיצד החיים בטבע ובקרבה רגשית ואידיאולוגית לטבע, השפיעו על חיי האנשים הללו?

חכמת השבט

מארק פלוטקין לא מזלזל לרגע בהישגי הרפואה המערבית, אבל בתור חוקר שבילה זמן רב בחקר השבטים המבודדים של האמזונס, הוא טוען שהיא רחוקה מלהיות מושלמת. בהרצאה המרתקת שלפניכם הוא מציג כמה מהתרופות והטיפולים המיוחדים שעברו מדור לדור בקרב השאמנים המקומיים ואת השפעתם האפשרית על הרפואה המודרנית. הבעיה הגדולה היא שהסודות האלו הולכים ונעלמים.

http://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=33789

• מהי 'חוכמת השבט'?

• ישנה הרגשה שבשבט יש ידע רב וכוח מיוחד. האמנם? מהו אותו כוח?  

• איך נוצרות כאלה חוכמות מתוך הקיום כשבט?

• האם יש לשבטים קשר מיוחד עם הטבע ?

• איך הקשר לטבע משפיע על בני השבט והחברה השבטית?  

• לשבטים רבים יש הרבה ידע על צמחי מרפא ותרופות טבעיות שנצבר במשך דורות - האם אנחנו צריכים ללמוד מהידע הזה?

• מה מזה יכול להיות רלוונטי לחיים שלנו כיום?

משבטיות לאינדיבידואליזם

• מדוע תהליך העיור גרם לפירוק השבטים?

"בחברה המודרנית, בפעם הראשונה בתולדות האנושות, האנשים שאתה יכול לראות מחלון חדר השינה שלך הם לא אנשים שאתה זקוק להם לאף צורך", יונגר מסביר עכשיו. "אולי אתה אפילו לא מכיר אותם, ואתה בהחלט לא תלוי בהם כדי לשים אוכל על השולחן או בשביל הביטחון שלך. אף אחד, למשל, לא מקים מיליציות שכונתיות כדי לדאוג לביטחון האישי: המשטרה דואגת לזה. בארצות הברית יש אמנם קהילות כמו בני האמיש, שמגדלים אוכל באופן קולקטיבי, ואכן בקרב הקהילות האלה יש שיעור נמוך מאוד של דיכאון והתאבדות. אבל ברוב החברה המודרנית אתה לא צריך את הסובבים אותך לשם קיומך. וזה דבר חדש. אנשים מעולם לא חיו ככה בעבר. במובן מסוים, זה לא נורמלי. נכון, במצב הזה אתה לא חייב לשכנים שלך הסברים: אתה יכול לשמוע מוזיקה בבית באיזה ווליום שאתה רוצה. אבל אתה מאבד את הקשר האנושי החזק שעמד בבסיס החברה האנושית במשך מאות אלפי שנים".

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3697354,00.html

בעקבות היחיד האנושי: האומנם חברות שבטיות מסורתיות מלוכדות יותר מחברות עירוניות מודרניות? למה יש בתוכנו מנגנון ביולוגי שדוחף אותנו לשתף פעולה? ומה לוחץ יותר מבית משותף ישראלי? שיחה עם האנתרופולוג ד"ר דני רבינוביץ.

בשנים האחרונות מדברים הרבה על בדידות ועל ניכור עירוני, על מציאות צרכנית קרה ועל היחלשות הדבק החברתי המלכד, התרופפות התא המשפחתי, התפרקות הקיבוצים ותחושת ה"ביחד" שנעלמת מהעולם הזה. יותר ויותר אנשים קמים ועושים שינוי בחיים לטובת קיום קהילתי חמים יותר. יש עירונים שעוברים לגור בשכירות בקיבוצים, במצפים או ביישובים קהילתיים, יש שמתגוררים בקומונות עירוניות או כפריות בארץ ובעולם, יש שמצטרפים לשבטי רייב ומתכנסים במסיבות טראנס המוניות ובפסטיבלים גדולים בחיק הטבע ועוד. הקבוצות השיתופיות הללו, כך נדמה, מחפשות אחר משהו שאבד בחיים המודרניים, בייחוד בחיים בעיר: תחושה של ביחד, של שיתוף, של רקמה אנושית אחת. האם "ביחד" כזה אכן התקיים לפני העידן המודרני? האם הוא עדיין מתקיים בחברות לא מודרניות, כמו בשבטים מסורתיים ונידחים, או שמא זה רק נדמה לנו?

בפגישה עם האנתרופולוג דני רבינוביץ, הוא נשאל על התופעה הזו וגם על נושאים אחרים: כיצד, למשל, התפתח שיתוף הפעולה האנושי לאורך ההיסטוריה; מה קרה ליחידת השיתוף הכי בסיסית, זו של המשפחה, עם הכניסה לעידן המודרני; ואילו תופעות של שיתוף מתקיימות בחברות שבטיות מסורתיות ברחבי העולם. התשובות שלו לא היו פשוטות, אבל הן הצליחו להראות שבכל מה שנוגע לטבע האנושי, "שיתוף" ו"ביחד" הם מושגים הרבה פחות פשוטים ותמימים ממה שהם נראים. בתור אנתרופולוג, עד כמה נכון לומר שחברות שבטיות מסורתיות חיות, או חיו, יותר "ביחד", יותר בשיתוף, בהרמוניה רבה יותר?

הנחת העבודה הבסיסית של האנתרופולוגיה הקלאסית במאה ה־19 דיברה על כך שיש חברות פשוטות שחיות בהרמוניה עם הטבע, שיש בהן סולידריות בין חברי הקבוצה, שמתבססת על היכרות ועל יחסים אישיים. החברה המערבית בעידן המודרני, לעומת זאת, נתפסה כמתבססת על סוג אחר של סולידריות. הסוציולוג מקס ובר הבליט את העובדה שהאדם המערבי המודרני משתייך לקבוצה שאת רוב חבריה הוא כלל אינו מכיר ולא יפגוש כל חייו.

הסוציולוג אמיל דורקהיים, שעסק בשאלות דומות, יצר תיאוריה מרתקת על התהוות הביחד האנושי. הדימוי שהיה לו על הביחד האנושי הפרה מודרני, דימוי שמזין את התרבות המערבית עד היום, היה במידה רבה תמונת ראי של העולם המודרני המוכר לו. דורקהיים ניתח טקס ריקוד שבטי פולחני של אבוריג'ינים באוסטרליה, שמתאר לתפיסתו את רגע הלידה של הסולידריות האנושית.

http://www.masa.co.il/article/1973/%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%97%D7%93-%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%99/

• מה קיים בשבטים שחסר בקיום המודרני?

• מה איבדנו כשיצאנו מהתצורה הזאת?

• מה הרווחנו?

• מה המחיר שאנו משלמים על אורח החיים האינדיבידואלי שלנו?

הביקורת של יונגר נוגעת בעצבים החשופים של החברה האמריקאית, שמצויה בעיצומה של מערכת בחירות רעילה מתמיד, שכמו חותרת תחת היסודות המשותפים של האומה האמריקאית. אבל יונגר עוסק גם בשאלות רחבות הרבה יותר. הוא מנסה להבין מה איבדו בני האדם כשעזבו את העולם השבטי, מה המחיר שכולנו משלמים על אורח החיים האינדיבידואליסטי שלנו, ועושה זאת באמצעות מחקרים פסיכולוגיים, רשמים אנתרופולוגיים, זיכרונות אישיים וביקורת חברתית נוקבת. "החברה המודרנית", הוא כותב, "שכללה עד שלמות את היכולת לתת לאנשים הרגשה שהם לא נחוצים". "בחברה המודרנית, בפעם הראשונה בתולדות האנושות, האנשים שאתה יכול לראות מחלון חדר השינה שלך הם לא אנשים שאתה זקוק להם לאף צורך", יונגר מסביר עכשיו. "אולי אתה אפילו לא מכיר אותם, ואתה בהחלט לא תלוי בהם כדי לשים אוכל על השולחן או בשביל הביטחון שלך...אבל ברוב החברה המודרנית אתה לא צריך את הסובבים אותך לשם קיומך. וזה דבר חדש. אנשים מעולם לא חיו ככה בעבר. במובן מסוים, זה לא נורמלי. נכון, במצב הזה אתה לא חייב לשכנים שלך הסברים: אתה יכול לשמוע מוזיקה בבית באיזה ווליום שאתה רוצה. אבל אתה מאבד את הקשר האנושי החזק שעמד בבסיס החברה האנושית במשך מאות אלפי שנים".

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3697354,00.html

• האם יש קשר בין אורח החיים האינדיבידואלי לדיכאון? מדוע השבטיות נותנת לאדם ביטחון?

• מה איבדנו בהתנתקות מהחיים בתוך הטבע? האם גם החיים שלנו הפכו "מלאכותיים" יותר?  

• האם להיות חלק משבט הוא צורך פסיכולוגי עבור בני האדם גם היום?

• בהרבה מקומות בעולם עדיין קיימת הרגשה מסויימת של שבטים ושבטיות כמו למשל המזה"ת. למה?

מאינדיבידואליזם לשבטיות מודרנית

סבסטיאן יונגר חי עם אזרחים תחת אש צלפים בסרייבו הנצורה, תיעד כבאים ודייגים במצבים קיצוניים, ושרד חודשים עם לוחמים באפגניסטן בימי קרבות קשים. הוא חזר מהמסעות חובקי העולם שלו עם תובנות מסעירות על חשיבות השבטיות, ששכחנו עד כמה היא קריטית לקיומנו כבני אדם.

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3697354,00.html

"אומה היא דבר שברירי", אומר הנטינגטון. חלוקת "המיטה" הטריטוריאלית המשותפת בין אנשים החולמים חלומות מנוגדים על העתיד טומנת בחובה סכנה, שהמדינה המשותפת תיהפך לקונפדרציה של קהילות נפרדות. מה שנחוץ כיום לישראל, ארצות הברית ואירופה הוא דור חדש של "יזמים" פוליטיים, המסוגלים להביא לסיום הלחימה השבטית החדשה ולצקת את היסודות של "לאומיות חדשה", שבמסגרתה יוכלו אזרחים לפעול שוב ביחד להשגת מטרות משותפות. ד"ר הדר הוא עיתונאי וחוקר של נושאים פוליטיים וכלכליים בינלאומיים.

http://www.haaretz.co.il/1.1446773

• מהם הדברים החיוביים שהחברה המודרנית יכולה ללמוד משבטי העבר או השבטים הפרימיטיביים/ ילידים שקיימים היום?

• אם היינו למשל עושים פסגת ועידה של זקני השבטים הילידים/ פרימיטיביים שחיים היום - מה הם היו אומרים לעולם המודרני ?

• מהו המודל הנכון לחיים טובים בעתיד? שבט? קהילה?

• האם הנטייה האנושית להתארגן שוב בשבטים, תשוב בעתיד?

• איך אנשים מודרניים יכולים לחיות בשבטים?

• מהי השבטיות החדשה? ומה יכול לאפיין אותה?

• במה היא דומה ובמה שונה מהשבטיות הפרימיטיבית?

• במה שונה ובמה דומה לחברה שלנו היום?

• האם זה שבט אחד גדול? או קהילות מחוברות?

הסולידריות האנושית שמגיעה עם סבל היא מנגנון הסתגלות הישרדותי, ואני לא חושב שאנחנו יכולים לגרום לה להיווצר רק על פי רצוננו. אפשר לעשות דברים שיקדמו אותנו בכיוון, אבל בפרבר כמו זה שבו גדלתי, למשל, פשוט אי אפשר להשיג את הסולידריות, המחויבות והקרבה שנוצרות בין אנשים שמצטופפים יחד במרתף. זה פשוט לא הולך לקרות.

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3697354,00.html

• האם בלי סבל אי אפשר להשיג את תחושת הקרבה בין האנשים? כיצד כן אפשר?

• האם ניתן להחזיר הרגשה של שבטיות לחיים המודרניים?

• מה בכוחנו לעשות היום על מנת לבנות מחדש לעצמנו את השבט שלנו, את הקהילתיות, הלכידות והאחדות החשובים כל כך לחוסננו האישי והלאומי?