חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 814 - 815

התגלות השקר בימינו,

מחיצוניות מופרזת לאהבה

מטרות:

• תופעה אקטואלית - הרגשה (ומירמור על כך) שהשקר הפך לתרבות לגיטימית ורווחת בחברה המערבית. להבין את התופעה, ומה יש לנו ללמוד ממנה.

• השקר בתקשורת והאופן שבו היא מעצבת את תפיסת המציאות שלנו כשקרית. כיצד זה משפיע עלינו?

• הפרדוקס הגדול - שמצד אחד אנחנו יודעים שאנחנו מבססים את עמדותינו על חדשות שקריות, ומצד שני נלחמים עליהן בחירוף נפש. בעיקר בין ימין ושמאל, מתגבשות שתי תפיסות עולם נפרדות, שני מחנות, ששתיהן מנוגדות אך חלקיות. כיצד לפתור את הפרדוקס?

• הדגש שיש היום על חיצוניות ולא על פנימיות. כיצד זה תורם לתרבות השקר? האם זה תורם לחוסר ההבנה שלנו זה את זה? כיצד זה משפיע עלינו? מדוע העיסוק בחיצוניות מרחיק אותנו מהקשר הטוב בינינו?

• המחלוקת בין יהודים כיום, מי באמת דוגל בערכים היהודים האמיתיים? מי נמצא בשקר? כיצד אפשר לגשר על הפערים בתפיסות?

• איפה נמצאת האמת?

• כיצד נשתמש נכונה גם בשקר?

• איך צריכה להראות החברה העתידית בכל הנוגע לאמת ושקר ביחסים בינינו ובגופי השלטון/תקשורת?

זרימה:

• תופעת השקר (כללי, השקר בתקשורת, פנימיות וחיצוניות)

• השפעת השקר על חיינו

• איפה האמת

• השימוש הנכון באמת ושקר

פתיח:

אנחנו חיים בתקופה שבה יש הרגשה שהכל שקרי. מילון אוקספורד הכריז שמילת השנה שלו עבור 2016 היא "אחרי האמת" (post truth) כלומר, אנשים מרגישים שנכנסנו לאיזו תקופה חדשה, תקופה שבה האמת כבר לא קיימת. אנחנו חיים בעידן של שקר, שהאמת כבר לא משחקת תפקיד. יש הרגשה שכולם משקרים, המנהיגים, מכל הצדדים, ובעיקר התקשורת, שהיא בפועל מייצבת את תפיסת המציאות שלנו, את מה שאנחנו יודעים על העולם, על מה שמתרחש, ואמורה להיות אובייקטיבית, יותר ויותר אנחנו מגלים שהיא מסולפת ונתונה לאינטרסים אישיים כאלה ואחרים. כלומר באופן כולל מורגש שאנחנו חיים בעידן שכבר לא יודעים למי להאמין. וזה לא רק בפוליטיקה ובתקשורת, זה גם בינינו, לכל אחד דעה שמבוססת על אלפי שקרים והנחות יסוד לא אמיתיות, ואנחנו נלחמים זה בזה על הדעות השקריות שלנו, והתפיסות המעוותות, והכל הופך לבלאגן. אף אחד לא יודע מה האמת האמיתית. אף אחד לא רואה את המציאות בצורה אוביקטיבית. אנחנו רק יודעים שיש הרבה שקרים, ואף אחד לא באמת יודע מה נכון.

תופעת השקר

• האם הגענו למגדל בבל המודרנית? בליל שפות, אף אחד לא מבין את השני, אין אפשרות להגיע לאמת אחת?

• מהו הדבר הבסיסי בחיינו שהוא שקרי ?

• מדוע יש כל כך הרבה שקריות במציאות שלנו היום? למה בתקופה הזו מתגלים כל כך הרבה שקרים?

• מה התפקיד של השקר בחיינו?

• מה תכלית כל התהליך הזה בתקופה הזו דווקא?

• למה בני אדם משקרים?

• אם מה שגילינו הוא שהאמת הגדולה היא שהחיים שלנו הם שקר, אז זה טוב או רע?

ויקיליקס (באנגלית: WikiLeaks, בתרגום חופשי: "ויקי-הדלפות") הוא אתר אינטרנט המציג ידיעות שהודלפו למערכת האתר בעילום שם למרות הגבלות צנזורה, סיווג ביטחוני או הגנת הפרטיות. בעלי האתר ומייסדיו שומרים לרוב על אנונימיות. על פי כותבי האתר, מטרתו העיקרית היא לפעול נגד משטרי דיכוי באסיה, בגוש המזרחי לשעבר, באפריקה שמדרום לסהרה ובמזרח התיכון, ולסייע לכל אדם המבקש לחשוף שחיתות במדינות או חברות.^[2]חודשים ספורים לאחר עליית האתר לאוויר ב-2007, טען הארגון כי בשורותיו כ-1,200 מתנדבים.^[2] במהלך הזמן חשף האתר מסמכים וקבצים רבים שלטענתו הוכיחו שחיתויות, פשעים ושאר מקרים לא-חוקיים או לא-חוקיים לכאורה שאירעו בחסות ממשלתית או ממסדית. האתר טוען כי המדליפים לו זוכים להגנה רחבה מפני חשיפת זהותם באמצעות הצפנה מתוחכמת. לדברי מנהלי האתר, הדבר מסייע להגן על מקורות ההדלפה. בנוסף, חברי האתר טוענים כי החומרים המודלפים עוברים בדיקה קפדנית על ידי עיתונאים מארצות שונות כדי לוודא שלא מדובר בזיוף. לטענתם, טרם גילו שפרסמו זיוף.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%A1

השקר בתקשורת:

• כיום מתגלה עד כמה התקשורת איננה אמינה. מה המשמעות של זה מבחינה חברתית? הרי התקשורת היא האמצעי שלנו להיות בקשר עם מה שקורה בחברה, היא מעצבת את דעת הקהל. מה זה מעיד על מצבנו?

• מה ההשלכות?

• לאן זה יתפתח מכאן?

• האם הציבור "יפטר" את התקשורת, האם היא תמשיך לעשות בציבור כרצונה?

• מה על הציבור לעשות?

• מי יכול לספר לנו את האמת?

פנימיות וחיצוניות:

חלק מהשקר הוא שאנחנו הולכים שולל אחרי מסיכות והצגות שווא. אנשים שנראים לנו צודקים ומוסריים, הם בעצם הרעים ולהיפך. הניאוליברליזם פושט רגל. זה בדיוק מצג השווא הזה שעכשיו נמוג ומתגלה בשקריותו. אבל עדיין רבים אינם רואים את זה כך. האם אפשר להסביר מדוע זה כ"כ מוליך אותנו שולל? מדוע זה כ"כ מעוור אותנו? מדוע איננו יכולים לראות אל מעבר למסכות? כמו בסרט "הירו".

• כיום, זה בעיקר בולט במשבר שבין ימין ושמאל, שני צדדים , כל אחד רואה מציאות אחרת לגמרי ואין שום יכולת להבין את תפיסת המציאות של האחר. מהיכן זה נובע שכל אחד רואה מה אמת אחרת?

הפרדוקס:

מצד אחד כולנו מוזנים על ידי חצאי אמיתות, ושקרים של ממש. אנחנו לא באמת יודעים מה קורה ולמה. מציגים לנו את המציאות בצורות אינטרסנטיות ומסולפות, וכך אנשים בונים דעות ותפיסות עולם שמן הסתם אינן אוביקטיביות או מציאותיות, מה גם שכל אחד מזדהה עם דברים מוסיימים ולא אחרים. העניין הוא שלמרות זאת שאנחנו יודעים שאין אמת במידע שאנו מקבלים, עדיין כל אחד מתבצר בדעותיו ועמדותיו כאילו שזוהי האמת היחידה.

• כיצד ניתן להסביר את הפרדוקס הזה?

• כיצד ניתן ליישב אותו?

• מה גורם לכל אחד להזדהות עם חלק אחד או אחר מהמידה, מהתפיסות? האם זו השפעת הסביבה ("אני אאמין למה שהסביבה שלי מאמינה…") או משהו פנימי יותר?

• מה יכול לפתור את הקונפליקט הקשה בדעות?

אנחנו חיים היום בתרבות שסוגדת לחיצוניות, ויותר מכך, לחיצוניות שהיא מלאכותית, מזוייפת.

הסתכלו עלינו, אנחנו מזוייפים! אם זה לא מזויף, זה לא אמיתי - זו היא האמירה העכשווית ביותר של עולם הניתוחים הפלסטיים, האופנה, ואולי גם התחושה הפנימית. וכל המזייף יותר, הרי זה משובח.

דלית זריהן, בוגרת סוגת העלית הוותיקה "היפה והחנון" ניתחה לא מזמן את החזה שלה. כשהרופא הטוב הבטיח לה שהרכש החדש נראה "ממש אמיתי", היא פרצה בבכי גדול. זה לא מה שהיא רצתה. מה הטעם לשלם בכל כך הרבה כסף ולסבול מכאבים, אם בסופו של דבר כולם חושבים שזה החזה הטבעי שלה? אם זה לא מזויף, כך מתברר, זה לא אמיתי. זה הוא העידן שבו מזייפים "על השולחן", באור יום ובריש גלי. ניתוחים פלסטיים כבר לא נערכים בחדרי חדרים ותחת מעטה חשאיות הולם, הם נישאים על פני כל בגאווה – "הנה מה שהכסף שלי יכול לקנות". וכל המגדיל-בשקל-תשעים הרי זה משובח. גם האופנה עטה על הזיוף כפו הדב  על צנצנת דבש. ה"בכאילו" הפך להשראה אסתטית חדשה, מצרף אליו, על הדרך, את אפקט ה"וואו". כבר לא משנה אם מדובר ב"וואו, איזה יופי" או "וואו, אני זקוק לשקית הקאה" - העיקר שיפתיעו וינערו אותנו. עד כדי כך הפכנו קהים ומשועממים.

http://www.haaretz.co.il/blogs/erezamiran/1.3255942

• מדוע החיצוניות הפכה כ"כ חשובה לנו היום?

• מדוע יש לזה אחיזה כ"כ גדולה עלינו?

• כיצד זה משפיע עלינו כחברה, כתרבות?

• כיצד זה משפיע עלינו כפרטים? על האושר שלנו?

• כיצד להגדיר עיסוק בחיצוניות לעומת עיסוק בפנימיות?

• מה תפקיד החיצוניות בחיינו? ומה תפקיד הפנימיות?

• האם אפשר לחיות רק חיים פנימיים ללא חיצוניות? האם האדם מאושר במצב כזה?

• מה האיזון הנכון בין חיצוניות ופנימיות בחיינו?

• איפה אנחנו ביחס לאותה נקודת איזון?  מה היחס שלנו כיום לחיצוני ולפנימי? מה ההשלכות של המצב הזה? מה המחיר?

• מה השלב הבא ביחס שלנו לחיצוניות ופנימיות? האם ימאס לנו לעסוק בחיצוניות ונעבור למטרות פנימיות יותר?  

• כיצד ישפיע עלינו יתר עיסוק בפנימיות? איך זה ישנה אותנו? את החברה?

• מה כל כך נח בלהשאר ברובד החיצוני?

• מדוע אנחנו בורחים מהפנימי? מה מרחיק אותנו כפרטים וכחברה מעיסוק ברובד הפנימי? ולמה?

• כיצד העיסוק בחיצוניות מרחיק אותנו מקשר טוב בינינו? כיצד עיסוק בפנימיות יקרב בינינו?

השפעת השקר על חיינו

• אתה יודע... לפתוח חדשות, לקבל שירות איפה שהוא, לנהל שיחה עם אנשים, כל הזדמנות לאינטראקציה היום היא כמו יציאה לקרב. אתה יודע שישקרו לך, אתה יודע שתתעצבן, אתה יודע שרוב הסיכויים שתצא מהכלים וגם אתה תצא אדם לא נחמד...אבל אי אפשר לברוח מזה. פשוט כמעט בלתי אפשרי להסתדר בשום סיטואציה בין אנשים ופשוט אי אפשר להאמין כמעט לאף אחד... איך אפשר לנהל ככה חיים?

• האם יש מישהו לדעתך שכן דובר אמת?

• איך יודעים מי טוב ומי רע?

• למה אנשים עדיין נוטים להאמין בגורמים ובמערכות שמשקרות להם כל הזמן?

"קרב-מדע: האם אפשר לסמוך על מחקרים?

ובכן, מחקר חדש קובע: אי אפשר לסמוך על מחקרים חדשים. שיחזור של 100 ניסויים בפסיכולוגיה, שהתפרסמו בכתבי עת מובילים, הניב תוצאות דומות למקור בפחות מ–40% מהמקרים. אז מה שווה כל המדע הזה? תלוי את מי שואלים

בעיית השיחזור של תוצאות מחקרים קיימת לא רק במדעי החברה, אלא גם בתחומים נוספים, כולל ביולוגיה ורפואה, "וגם בתעשיית התרופות, שתוצריה קשורים בחיי אדם", אומר פרופ' יעקב שול מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. "ב–2012 חוקר הסרטן גלן ביגלי ניסה לשחזר 53 ממצאים מרכזיים בתחום, והצליח רק בשישה מקרים".

http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2847131

• כשאפילו המדע שקרי, איך נוכל לחיות את חיינו? להחליט החלטות?

איפה האמת?

אחד המנועים המרכזיים שעומדים מאחורי החיפוש (אם לא העיקרי מכולם) הוא השאיפה לאמת. הרצון לדעת מה גורם להכל, איך הכל התחיל, מהו הדבר כשלעצמו. אפשרויות החיפוש מגוונות – מדע, דת, פילוסופיה, רוחניות. אך בבסיסן תמיד עומדת שאלת האמת.

אך זו כמובן שאלה נאיבית. הרי מאז קאנט אנו כבר יודעים שאין לנו נגישות לדבר כשלעצמו, אנו כלואים בתוך יכולת התפיסה האנושית שלנו, שבויים לנצח בפרספקטיבה המצומצמת שמתוכה אנו פועלים. כל אמת תהיה תמיד רק אמת חלקית בלבד. הפוסט-מודרניזם רק הכניס עוד יחסיות למערכת וטרף עוד כמה קלפים שאולי נשארו עומדים באופן תמוה כלשהו. הרוחניות (אוף, אני לא אוהב את המילה הזאת, אבל אין לי תחליף) מתיימרת לפעמים  לספק תשובה. באופן שטחי, מצד הניו-אייג', ולפעמים באופן יותר מעמיק כשצוללים פנימה ברצינות הראויה. ההארה עומדת שם כגזר מתנפנף בקצה המקל הארוך, אבל מי באמת חושב שיגיע אליה?

יש בכך משהו מתסכל. מצד אחד הרצון לדעת ולהבין, ומצד שני ההכרה כי הזמן קצר והמלאכה בלתי אפשרית. ולפעמים עולה השאלה – בשביל מה לטרוח? בשביל מה להמשיך את המאמץ הסיזיפי הזה, הנסיון הכושל לחדור מעבר לצעיפי האשליה? אבל כנראה שאי אפשר אחרת.
http://zarim.net/blog/archives/15

• איך אפשר להתקרב ממצב כזה למצב אמיתי יותר?

• כיצד נוכל להבין את המציאות בצורה אוביקטיבית יותר?

• האם יש כזה דבר מציאות אוביקטיבית?

• איך יודעים מי צודק ומי טועה?

• האם לכל אחד מאיתנו יש טיפה של אמת או שכולנו טועים? על סמך איזה בסיס אפשר להתקדם?

השימוש הנכון באמת ושקר

• האם שקרים הם הכרחיים בחיים שלנו? האם אמת היא הכרחית בחיים שלנו?

• האם כל המציאות יכולה להיות רק אמת?

• אם לא להאמין לאנשים אחרים, האם אדם צריך להאמין בעצמו? האם לסמוך רק על עצמי?

• מה לגבי האמונות שלי עצמי. אני חושב שהדעות והאמונות שלי הם קרוב לודאי הנכונים ביותר. אבל כשרואים את כל השקרים מסביב..אולי גם אני לא רואה דברים נכון. האם יש אמת מידה או דרך לבדוק את עצמי תמיד?

בחברה העתידית:

• בחברה העתידית המתוקנת, האם יהיו שקרים?

• האם כל המידע יהיה חשוף לכולם?

• האם קיימים ערכים אבסולוטיים? ערכים שכולנו לא משנה מה הם דעותינו יכולים להסכים לחיות לפיהם?

• מה לגבי התקשורת/ פוליטיקה / ממשל - האם קיימים ערכים או קוי יסוד שהם חד משמעיים לגביהם?

היבט פילוסופי יותר:

• מדוע קיימים אמת ושקר? לשם מה הם קיימים?

• מדוע נתנה לאדם היכולת לשקר?

• מדוע לכל אדם יש אמת משלו? איך אמת היא אמת אם היא לא אבסולוטית?

• לשם איזו מטרה נתנו לאנשים כל כך הרבה נקודות מבט על החיים?

פיתוח נושא נוסף בהקשר זה אם יתאים: מהם ערכים יהודיים אמיתיים:

רקע: כיום יהודי אמריקה, ובמובן רב גם יהודים ישראליים, מתחלקים לשני מחנות (שמאל וימין). כל מחנה טוען שהוא מייצג את הערכים היהודיים האמתיים, ושהצד השני מאיים עליהם. האיבה כאן עצומה, וכן המחלוקת האידיאולוגית.

• כיצד יתכן שכל צד טוען שהערכים היהודיים הם מה שהוא חושב, האם יש כאן צד אחד שצודק וצד אחד שטועה?

• מהם ערכים יהודיים אמיתיים?

• אובמה והיהודים התומכים בו מדברים רבות על המושג "תיקון עולם". האין זה ערך יהודי אמיתי שהם תומכים בו? מדוע?

• מאין נובע הפער הזה בתפיסות? כיצד ניתן לגשר עליו אם בכלל?

• מדוע אין אפשרות לשמוע זה את זה?

• האם ניתן להסביר טוב יותר מהם ערכים יהודיים אמיתיים וכך לחבר בין שני המחנות הללו?

עבור הנשיא היוצא והנשיא הנכנס, העם היהודי מחולק ל"יהודים טובים" ו"יהודים רעים".

באמריקה של היום אם כן, מדד אחד של ההבדלים בין תפיסות העולם של מנהיגיה, הוא בתפיסה ההפוכה שלהם של היהדות. טראמפ ואובמה משקפים את המחלוקת בין היהודים - אלו שהמחויבות הראשית שלהם היא להגנה על עמם ואלו שהמחויבות הראשית שלהם היא לעשייה חברתית.

שלא כמו פוליטיקאים אמריקניים רבים אחרים, אובמה יודע בדיוק כיצד לבטא את המושג "תיקון עולם", אני תוהה אם טראמפ מכיר את המושג. האם עלינו להפסיק לראות זה בזה את האויב (בין היהודים)? הסכנה שהטבע הארסי של הקונפליקט הפנימי בין היהודים יאומץ על ידי אנשים מחוץ ולבסוף יעשה בזה שימוש כנגדם, היא בעלת תקדים.

http://blogs.timesofisrael.com/obama-trump-and-the-dangers-of-a-jewish-president/