מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים". המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד. ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412

חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1121

מלחמת האור בחושך 

מטרות:

• מדוע אנו רואים בכל כך הרבה סיפורים וסרטים את המוטיב הזה של אור כנגד החושך? 

• יש אנשים שטוענים שצריך להפסיק לחלק את העולם ל"טובים" ו"רעים", האם זו גישה נכונה? האם יש טובים ורעים במציאות?

• האם נכון לחנך את ילדינו לכך? איך נכון להסביר להם אם כן? 

זרימת התוכנית:

• השפעתם של הסיפורים והמשלים על חיינו.

• מקור הארכיטיפים.

• ארכיטיפ הגיבור.

• הסיפור לפיו כדאי לחיות.

• המציאות כמשל.

• שימוש בספרים וסיפורים בחינוך.

פתיח:

כיום, אגדות הן סיפורים דמיוניים מרתקים, שאנו מספרים לילדינו לפני השינה, ולפעמים אף משנים את תוכן הסיפור ומרככים אותו "על מנת שלא להפחיד את הילד". למעשה, במקורם נועדו סיפורי המיתוסים והאגדות למבוגרים והם היוו את המערכת הפסיכולוגית המווסתת את הצרכים הרגשיים והחברתיים של התרבות שבתוכה צמחו. הם היוו גם את התיאוריה וגם את הפרקטיקה של העזרה והריפוי. 

https://bit.ly/3z3VapS

השפעתם של הסיפורים והמשלים על חיינו

• כיצד מיתולוגיות וסיפורים עיצבו את התודעה שלנו? 

• האם גם כיום, התפיסות שלנו מושתתות על סיפורים, מיתוסים ומשלים מן העבר?

עבור הרבה אנשים, ספר זה כמו לחיות חיים שהם לא הספיקו לחיות - להיות אנשים אחרים, במקומות וזמנים אחרים. לפעמים, התחושה בסופו של הספר היא שדרכו באמת היינו אותו האדם ועברנו מה שהוא עבר. 

• האם אנחנו יכולים, דרך סיפורים, לחוות מצבי חיים מבלי לעבור אותם ממשית על עצמנו?

• מה יש באדם שהוא מחפש לחיות לפי איזשהו סיפור?

מה זה ארכיטיפ?

ארכיטיפים (Archetypes) הם תבניות סימליות משותפות לעולם כולו. הארכיטיפים נמצאים בכל העולם ובכל התרבויות האנושיות כולן. הארכיטיפים הם תבניות של תפקידים שונים בחיים. בין הארכיטיפים הידועים ניתן למצוא את הגיבור, הלוחם, המורה, האם, הילד, המשרת וכדומה. הארכיטיפים מופיעים לאורך כל ההיסטוריה במגוון של צורות, כולל דמויות מיתולוגיות, דמויות באמנות ובדתות השונות. ניתן למצוא אותם בסיפורים, סמלים, טקסים ומיתוסים שונים. הראשון שבכתביו מופיעים ארכיטיפים הוא אפלטון, שכתב על התבניות הנצחיות שנמצאות בכל מקום ושיש להן היבטים שונים. הוא מזכיר למשל את תבנית היופי כתבנית נצחית, שהיא אמנם מופשטת אך ניתן למצוא אותה בעולם הרגיל, בצורות של אנשים, פרחים ויצירות יפות. 

https://bit.ly/3EbbUzi

מסע הגיבור:

בספרות, מסע הגיבור הוא מבנה נפוץ של סיפורים רבים המגוללים את סיפורו של גיבור שיוצא להרפתקה, זוכה בניצחון לאחר משבר מכריע, ואז חוזר לביתו. המבנה הוצג בידי ג'וזף קמפבל בספרו הגיבור בעל אלף הפנים, שתיאר את העלילה הבסיסית כפי שיתואר בהמשך. קמפבל וחוקרים אחרים, כמו אריך נוימן, תיארו את סיפורם של הבודהה, משה, ישו ועוד כעוקבים אחר מבנה מסע הגיבור. מבקרי הרעיון טוענים שהוא כללי מדי בשביל להיות בעל ערך הקבלתי.

שלבי המסע:

קמפבל מתאר 17 שלבים של מסע הגיבור. לא כל הסיפורים שמשתמשים במבנה מסע הגיבור מכילים בהכרח את כל השלבים באופן מפורש; סיפורים עשויים להתמקד באחד מהשלבים או לסדר את השלבים בצורה שונה.

נהוג לחלק את 17 השלבים לשלושה חלקים: היציאה, החניכה והחזרה. בחלק היציאה, הגיבור מקבל הזמנה להרפתקה, אולם הוא מסרב לצאת אליה. הוא נעזר בדמות של חונך שעוזרת לו לצאת מהעולם המוכר אליו.

חלק החניכה מתחיל לאחר שהגיבור חוצה את הסף אל העולם המיוחד או הלא ידוע, שם הוא עומד בפני מבחנים ואתגר, לבד או עם בעלי ברית. בסופו של דבר מגיע הגיבור אל המעמקים, המשבר הגדול של ההרפתקה שלו, אז הוא צריך לעבור את המבחן הגדול בו הוא מתגבר על האויב הראשי או המכשול העיקרי שלו, ולאחר מכן הוא זוכה בגמול- כוח קסום, חפץ מיוחד או תובנה חשובה. לאחר מכן הגיבור מנסה לשוב לעולמו עם הגמול שרכש. הוא עשוי להיות נרדף בידי אנשים מהעולם המיוחד והוא עשוי לסרב לחזור, ולעיתים תידרש עזרה חיצונית כדי להציל אותו או לאלץ אותו לחזור. בחלק החזרה הגיבור חוצה בשנית את הסף שבין העולמות, וחוזר לעולם הרגיל עם הגמול שלו, בו הוא יכול כעת להשתמש לטובת הזולת. ההרפתקה עצמה העניקה לגיבור חכמת חיים וניסיון המשלב את שני העולמות.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%A2_%D7%94%D7%92%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8

מקור הארכיטיפים

• מאיפה נובעת התבנית הזו של הארכיטיפ, אותה האנתרופולוגים זיהו בתרבות האנושית?

• האם הם משקפים אמת עליונה יותר?

ארכיטיפ הגיבור

• מדוע קיים מוטיב הגיבור? מיהו הגיבור הזה? 

• האם כולנו כאנושות נמצאים במסע כזה? 

• האם כל אחד מאיתנו יכול להיות גיבור בחייו הפרטיים?

• על מה עלינו להתגבר? מהי החניכה שעלינו לעבור?

• איך אנחנו יכולים לחוות מסע כזה?

• מהם שלבי המסע על פי חכמת הקבלה?

• מהו העולם החדש שאותו נגלה על פי חכמת הקבלה?

• האם גם אנחנו זקוקים למישהו שיעזור לנו? לחונך? 

• מה מצפה לנו בסוף המסע?

• האם יש בתהליך האנושי תבנית כזו של גיבור היוצא למסע?

• מדוע ציינו הסיפורים האלו, שהגיבור פוגש בכוח עליון? האם קיים כוח עליון? 

הסיפור לפיו כדאי לחיות

• איזה סיפור היית מספר לאנושות, אם היית יכול?

• מהו הסיפור שלפיו כדאי לנו לחיות?

• האם בחברה העתידית יהיה מקום לסיפורים ומשלים? מה הם יספרו זה לזה? 

• האם סיפור היא דרך טובה להעביר מסרים או ערכים לכל סוגי האנשים? 

• האם צריך לספר בצורה שונה לאנשים שונים? 

המציאות כמשל

• האם ישנו סיפור לאנושות? סיפור ייחודי של כולנו? מה ייחודי בו? האם הוא כבר כתוב?

• האם כל אחד הוא חלק מאותו הסיפור?

• איזה סוג סיפור אנחנו - האם אנחנו משל? מיתוס? קומדיה אולי טרגדיה? אם מישהו היה קורא עלינו - מה הוא היה לומד?  

• האם אדם צריך להתייחס לחייו כסיפור? האם הוא משתתף פעיל בכתיבתו או צופה בהתפתחות הסיפור?

• האם לכל אדם יש סיפור משלו? 

• האם כל אדם הוא הגיבור הראשי בסיפורו?

• האם האדם בעצמו צריך לכתוב את סיפור חייו? מה עליו לכתוב?

• האם מקובלים משתמשים בסיפורים ומשלים? 

• מה מטרת הסיפור הקבלי? איזה מסר מועבר בסיפורים אלה?

• האם הסיפור הקבלי כתוב בצורה מיוחדת? האם יש קידוד מיוחד? 

• באיזה אופן הסיפור הקבלי פועל על האדם? האם הוא מכוון ללב הקורא, או לשכל? 

• איך נכון לקרוא סיפור קבלי, למה כדאי לשים לב? 

שימוש בספרים וסיפורים בחינוך 

• האם משלים נועדו לילדים? האם זהו כלי לחינוך?

• האם לספר לילדים על החיים בצורת סיפור זו הדרך הנכונה?

• מה ההבדל בין מסירת מידע ישירות לילדים מול דרך הסיפור?

• מה ההבדל בין סיפור/ אגדה למבוגרים, לסיפור לילדים? 

מחקר: מה קורה לילד כשמקריאים לו סיפור? (2015)

מחקר אמריקני חדש מגלה הבדלים משמעותיים בהתפתחות המוחית אצל ילדים שהוריהם הקריאו להם סיפור לפני השינה, לבין ילדים אחרים. פסיכולוג ילדים: "אותן עשר דקות של אינטראקציה בין ההורה לילד יכולות להיות משמעותיות ביותר בהתפתחות הילד". קריאה לילד בגיל הרך מומלצת על ידי הורים, לקידום ההתפתחות המוחית. מחקרים פסיכולוגיים רבים בעבר כבר הראו שהקראת הסיפור משפרת את התפתחות השפה והזיהוי המילולי. המחקרים גם הראו, שתקופת הגן חשובה במיוחד למוכנות הקריאה בבית הספר היסודי, בשל ההתפתחות המואצת של המוח ואזורי השפה בגיל זה. ילדים רבים מגיעים לבית הספר כשהם הרחק מאחור ביכולת השפתית ואינם מצליחים לצמצם את הפער, בשל העובדה שלא נחשפו מספיק להקראת סיפורים.

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4688657,00.html

• מדוע הקראת סיפור משפרת את השפה והזיהוי המילולי? 

• האם ההתפתחות היא כתוצאה מהסיפור או מהאינטראקציה עם ההורה? 

• עד כמה משמעותית, הדמות המספרת בהתפתחות? 

מחקר: סיפור לפני השינה מפתח את היכולות הלימודיות (2013)

לפי החוקרים מאוניברסיטת אוקספורד, הורים רבים מפסיקים עם המנהג בגיל שבע משום שילדיהם כבר יודעים לקרוא באופן עצמאי. אולם לטענתם, חשוב להמשיך זאת עד גיל תשע ואף אחר כך. "מעבר לפיתוח היכולות, הקראת ספר לפני השינה מייצרת זמן מיוחד להורה ולילד", אומרת מומחית. הקראת סיפור לפני השינה לילדים הוא דבר שעובר בדורי דורות, והורים טובים בכל רחבי העולם עושים זאת בלי לשאול שאלות. אולי הם עם עושים זאת משום שלהם זהו זיכרון מתוק, או רק בגלל שככה נהוג, אבל כעת מסתבר כי לאינסטינקט ההורי הזה, יש חשיבות לטווח ארוך. ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת אוקספורד, לילדים שהוריהם הקריאו להם סיפור לפני השינה גם לאחר גיל תשע יש יכולות לימודיות טובות יותר...אולם לפי סקר אחר שפורסם לאחרונה ונערך עבור בתי הכלבו האנגלי LittleWoods, מנהג הקראת סיפור השינה נמצא בימינו בירידה חדה: שליש מההורים מעולם לא עשה זאת ואלו שכן עושים זאת לא מקריאים לילדם סיפור בכל ערב אלא רק שלוש פעמים בשבוע. הגורם השכיח ביותר למגמת הירידה, כך לפי ההורים, הוא שאין להם זמן לכך. מלבד זאת, הורים רבים טענו כי בשלב הזה של היום הם מתוחים מדי. "אני חושבת שאנחנו כן עם ספר באמת. אני חושבת שבקרב רוב האוכלוסייה בישראל יש הקפדה על כך. זה דבר שרואים אותו במתנות בימי הולדת וגם אני גם מנחשת שיש לנו כמות גדולה של סופרי ילדים בהשוואה לעולם. אז לטעמי, אנחנו נמצאים במקום טוב מהבחינה הזאת".

https://www.mako.co.il/home-family-kids/education/Article-bcad9e749c54141006.htm

זה רשמי: אבות טובים יותר בהקראת ספרים לילדים  (2015)

עם כל הכבוד לשוויון זכויות, כעת מסתבר שהגברים לוקחים אותנו בסיבוב: מחקר גדול מאוניבסיטת הרווארד קבע שהילדים משיגים תועלת גדולה יותר כאשר האב קורא להם. [..] זאת בעקבות הבדלים בין הגישה הגברים והגישה הנשית לקריאת הסיפור. מסתבר שלאמהות יש נטייה לשאול על הסיפור שאלות עובדתיות, ולהתנהג כמו מורות, והאבות שואלים שאלות אבסטרקטיות יותר ומובילים לדיונים ושיחות מעולם הדמיון.

https://www.mako.co.il/home-family-toddlers/education/Article-8be39c5cbc37151006.htm

• איזה שיחה כדאי לנהל עם ילד כשמקריאים לו סיפור? 

• שיחות מעולם הדמיון מועילות יותר להתפתחות משאלות עובדתיות - למה? 

• מדוע ילדים מאוד אוהבים סיפורים ומבוגרים פחות? 

מחקר ישראלי: קריאה יום-יומית תורמת לאריכות ימים ולאיכות חיים

מחבר המאמר: ככל שאתה משתמש במוח יותר אתה משפר את זרימת הדם ושומר אותו יותר. כנראה שבקריאה יש משהו חיוני ופעיל.

https://www.haaretz.co.il/misc/1.1338106

אתם קוראים נכון: 5 השפעות חיוביות שיש לקריאה על איכות החיים:

תמיד אמרו שלקריאה יש חשיבות מכיוון שהיא מרחיבה אופקים, אבל ידעתם שבנוסף על כך יש לה השפעות ישירות על החיים שלנו? אספנו עבורכם את 5 ההשפעות העיקריות שיש לקריאה

1. משמרת את היכולות הקוגנטיביות

הקפדה על קריאה קבועה עוזרת במניעת מחלות קוגניטיביות כגון דמנציה ואלצהיימר. מחקר קנדי מצא כי לאנשים מעל גיל 50 שקראו ספרים באופן קבוע היו תוצאות יותר טובות במבחנים קוגנטיבים שנערכו להם. 

2. משפרת את ההתמודדות עם לחץ ודיכאון

הקריאה עוזרת להשתחרר מתחושות לחץ ודיכאון משתי סיבות. הראשונה, הספרים מהווים תמונת ראי של הרגשות והתחושות המקיפות את בני האדם, דבר שעוזר לקוראים לקבל פרספקטיבה ברורה יותר. סיבה שנייה היא שהספר מהווה מקום בריחה המאפשר לשכוח את הדברים שמפריעים לנו. 

3. מקלה על כאבים כרוניים

אנשים הסובלים מכאבים כרוניים מוצאים שהקריאה מקלה עליהם הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית. איך? ככל שהספר יותר מרתק כך הקוראים נשאבים לתוכו ושוכחים את הכאבים מהם הם סובלים. 

4. עוזרת למערכות היחסים

מערכות היחסים השונות שלנו מבוססות על תקשורת מילולית וא-מילולית. הקריאה עוזרת לפתח ולשמר את מערכות היחסים המקיפות אותנו, וזאת משום שבמהלך הקריאה מוצגים בפני הקוראים דמויות רבות בסיטואציות מגוונות המוציאות מהם תגובות שונות, ולכן במהלך הקריאה הקוראים נחשפים למגוון תגובות רחב שעוזר להם לאחר מכן בעולם המציאותי. 

5. משפיעה על מבנה המוח

לקריאה יש השפעה לא רק על המצב הנפשי של הקורא אלא גם על המבנה הפיזי של המוח. מחקרים הראו שלאחר הקריאה, חלקים מסויימים במוח מראים פעילות גדולה יותר ונוצרים חיבורים שלפני כן לא היו קיימים. 

 https://www.club50.co.il/nutrition/27780