כל החיים אנו עסוקים בלוודא שיהיה לנו טוב, שנקבל שכר, שנצליח, שלא יקרה לנו שום דבר רע. יש מקומות שזה פשוט, לדוגמה, אם ניגע במשהו רותח נקבל כוויה. העונש בא במקום. אך בהרבה מאוד תחומים בחיינו הדברים לא כאלה ברורים. לפעמים אנו מתאמצים מאוד וזוכים להצלחה, ולפעמים אותו המאמץ לא מניב פירות. כתוצאה מכך לא ברור לנו, האם תוצאות מעשינו הן בידיים שלנו או לא? האם כל פעולה שלנו מביאה שכר או עונש? האם מה שנראה כשכר הוא באמת שכר, או שלפעמים דווקא העונש מקדם אותנו יותר?
נושא לא פשוט. מאוד לא פשוט. למה? כי כל העניין הזה נסתר. מה שבטוח הוא שאנו מצויים בתוך מערכת. מערכת הטבע. והמערכת הזו היא קשוחה. כלומר, כל פעולה במערכת משפיעה ומזמינה תגובה. המשמעות לגבינו היא כזו: בכל רצון שמתעורר בנו, בכל מחשבה, דיבור, מעשה, בכל פעולה ובכל כוונה, באופן הכרתי או תת-הכרתי, בכל צורה שהיא – אנו תמיד משפיעים על המערכת והיא מגיבה אלינו בחזרה.
למעשה, אנחנו מצויים כמו בתוך רשת קורי עכביש, כל תנועה נרשמת ופועלת, אבל הבעיה היא שאנחנו לא מרגישים את הרשת הזו. היא נסתרת מאתנו. לכן אנו לא רואים איך על כל דבר ועניין יש שכר או עונש, אבל בטוח שהם קיימים. מהו טיבה של הרשת הזו שקושרת את כולנו בתוכה? זו מערכת גדולה שנקראת "המציאות" או "הטבע". מתוכה אנו קולטים חלק קטן בלבד, שאותו אנו מרגישים כעולם שלנו. לפי החלק הזה שאנו מזהים מתוך המציאות הכללית, אנו לא יכולים לתאר לעצמנו כיצד עובדת המערכת השלמה. זהו שורש הבעיה שלנו, והוא נקרא "הסתרה". לכן עניין השכר והעונש לא ברור, וגם לא ניתן לחקירה בכלים שיש לנו עתה.
הדבר דומה למצב של אימא כלפי ילד. ילד רוצה המון ממתקים ובקבוק מיץ גדול. בשבילו זה שכר. אבל אימו יודעת שזה לא נכון, ולגוף שלו זהו עונש. ההגדרות תלויות במי ששופט את הדברים. האם נוכל לעלות לדרגה גבוהה יותר מזו שבה אנו מצויים עתה, כמו אימא כלפי ילד, ומתוכה לראות מה באמת מזיק ומה מועיל לנו?
ככל שאנו חוקרים את הטבע בעזרת המדע אנו מגלים בו עומקים אדירים. כניסה לממדים פנימיים יותר שבו כמו בחקר הפיזיקה הקוונטית, מראה שרב הנסתר על הנגלה. הטבע לא מתבהר בפנינו כברור יותר ויותר, אלא מתגלה לנו כמשהו מעורפל. ואין סוף לזה. לכן ספק גדול אם פעם המדע יוכל לעזור לנו לפצח את חידת השכר והעונש. כדי לעשות סדר בחיים, אנו זקוקים למחקר בכיוון חדש. כך נוכל להישמר מכל מיני בעיות, ונמנע מעצמנו דברים מזיקים. אז גם ישתנו הגדרות השכר והעונש שלנו. את הכיוון הזה מלמדת חכמת הקבלה, והיא שולחת אותנו פנימה, למחקר פנימי. למה הכוונה?
באופן טבעי, אנו מופעלים על ידי האגו שלנו. זהו הכוח שמנהל את המערכת הפנימית שלנו, שמתוכה מצטיירת לנו תמונת המציאות החלקית, כאמור. בגלל האגו, אנו רואים את מה שיכול להיות טוב לנו, או את מה שיכול להזיק לנו. כל היתר לא נקלט בנו. המציאות השלמה, לעומת זאת, עובדת על פי עקרון הפוך של טובת כלל המערכת.
המציאות השלמה היא מערכת אינטגרלית, כל פרטיה מקושרים זה לזה, וכל חלק בה דואג לשלום המערכת כולה, בתיאום מושלם עם כל יתר החלקים. אף אחד לא עושה חשבון לעצמו, אלא לכלל המערכת. מה שלטובת המערכת הכללית הוא שנחשב שכר לכל אחד מהחלקים, ומה שיהיה לטובת חלק אחד בלבד, שבנטייתו זו יהיה מנוגד לכל המערכת, ייחשב לעונש. וגם אנחנו, ככל שנרצה להיכלל במערכת הזו בצורה נכונה, ישתנו בנו הגדרות השכר והעונש.
מערכת הטבע, עם סך כל החוקיות שמנהלת את קיומנו, פועלת כלפינו כמו אימא. המערכת הזו מגדלת אותנו, מטפלת בנו ומלמדת אותנו איך נכון להתייחס למציאות. כמו ילד שלומד בהדרגה להכיר את העולם, את מגוון המנגנונים שפועלים בעיר או מנהלים את המדינה, כך גם אנחנו צריכים להתפתח ולהכיר את המנגנונים שבמערכת הטבע שמטפלת בנו.
כמו ילד שמתפתח, עלינו ללמוד איך המערכת מנהלת אותנו ואיזו אפשרות להתקדמות היא נותנת לנו בכל רגע ורגע, מה היא רוצה מאתנו עכשיו, לאן היא מכוונת אותנו בכל מצב ומצב, איך עלינו לקבל את העולם, איך לחשוב, איך לשנות את היחס למה שקורה לנו, להרחיב את ההבנה, להגדיל את המודעות שלנו. אם כל הזמן נכוון את עצמנו לצורת מחשבה כזו, שהכול בא לנו רק מהמערכת ותמיד לטובה, נימצא בכיוון הנכון להתפתחות.
ודאי שלפעמים נטעה בדרך, נסטה לימין או לשמאל, נתנגש בכל מיני דברים ונגדיר זאת כשכר או כעונש, אבל אם כל הזמן נכוון את עצמנו למערכת, היא תעזור לנו להגיע אל המטרה הגבוהה. בשיא התפתחותנו אנו נבין את ה"ראש" של המערכת, נשתלב עמו ונגיע ל"דבקות" בו, כמו שמכנים זאת גדולי האומה. אנחנו נגיע למצב שבו נוכל לפעול נכון במערכת השלמה, מתוך הדדיות, מודעות והכרה מלאה. אנחנו נהיה גדולים, חכמים ומכובדים, ממש כמו שאימא איחלה לנו בילדות, רק בהכי גדול שיש במציאות.
"המטרה נבנית, בלי ספק, על כל חוקי הטבע ביחד, אחד לא נעדר. כמו שנאות לפועל חכם, שלא יחסיר ולא יעדיף, כחוט השערה, על פעולותיו, המוכרחות אל המטרה... על כן מוטב לנו, לבוא לעמק השווה, ולקבל את דברי המקובלים, אשר "הטבע" עולה בחשבון "א-להים", דהיינו, במספר 86... ומעתה, חשוב לנו מאד, להסתכל במצוות הטבע, לידע מה הוא דורשת מאתנו, פן תענישנו בלי חמלה, כנודע" (בעל הסולם, מאמר "השלום", חיוב הזהירות בחוקי הטבע).
"הרצון לקבל המוטבע בכל נברא, והוא שינוי צורה מהבורא... ומכאן ברור מה הבורא רוצה מאיתנו – הוא השוואת הצורה, שאז אנו חוזרים ונדבקים בו... דהיינו שנשנה המידות שלנו שהוא הרצון לקבל, ולקחת המידות של הבורא שהוא רק להשפיע. באופן שכל מעשינו יהיה רק להשפיע לזולתנו ולהועיל להם בכל יכולתנו, ובזה אנחנו באים להמטרה, להידבק בו, שהוא השוואת הצורה" (בעל הסולם, "כתבי הדור האחרון", חלק א).
"בביאת האדם אל אהבת זולתו, אז הוא נמצא ישר בבחינת הדבקות, שהיא השוואת הצורה ליוצרה, אשר עמה יחד, עובר האדם מתוך עולמו הצר, המלא מכאובים ואבני נגף, אל עולם נצחי רחב, של השפעה לבורא והשפעה לבריות" (בעל הסולם, מאמר "מהות הדת ומטרתה").
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 822, האם יש שכר ועונש - bit.ly/2kJzjl9