חומר רקע לשיחת "חיים חדשים", 1030

שפת האדם

מטרות:

• מה חשיבותה של השפה לאנושות?

• מה מקורן/ השורש של השפות השונות?

• האם קיימת שפה גלובלית?

• מדוע השפה האנגלית היא המדוברת ביותר?

זרימה:

• השפה כיכולת ייחודית לאדם

• חשיבות השפה לאדם

• רכישת שפה

• שפות שונות

• השפה הגלובלית

השפה כיכולת ייחודית לאדם

הָאֵבוֹלוּצְיָה שֶׁל הַשָּׂפָה היא התהליך שבו התפתחה יכולתם של בני האדם להשתמש בשפה טבעית, כחלק מההתפתחות האבולוציונית של המין האנושי ממינים אחרים שלא היו בעלי יכולת לשונית. תחום המחקר המדעי החוקר את האבולוציה של השפה נקרא גם בלשנות אבולוציונית. הוא עוסק בסוגיות כמו: התשתית הביולוגית הנחוצה לשם הפקת שפה טבעית (אנושית); אופן התפתחותה של תשתית זו, במקביל לשלבים בהתפתחות האדם שמתארת תאוריית האבולוציה; היתרון האבולוציוני של השפה והתנאים הסביבתיים שעודדו את התפתחותה; זמן היווצרות התנאים הסביבתיים האלה וזמן התחלת הדיבור בשפה; והסיבה לדמיון בין השפות הטבעיות האנושיות.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%94

• מדוע השפה ייחודית לאדם?

• מה ההבדל בין שפת החיות לשפת בני האדם?

• מה יש באדם שאצלו מתפתחת השפה יותר ונעשים בה שימושים יותר מגוונים? למה זה מיועד?

• האם זה מרמז על שינוי קוגניטיבי מהותי?

פרוייקט וואשו: הניסוי הראשון בתחום מצוטט עד היום בספרי הפסיכולוגיה, ונקרא פרויקט וואשו. השימפנזה וואשו גודלה כמעט מלידה על-ידי הפסיכולוגים אלן וביאטריקס גרדנר. השניים התייחסו לוואשו כאל ילדתם שלהם. הם היו מלבישים אותה בבגדים ויושבים עמה בשולחן האוכל. היא נהנתה מגישה לצעצועים, מסרק, מברשת שיניים, ספרים ובגדים. כל שגרת חייה הייתה דומה לזו של ילד אנושי, עם מטלות שהייתה צריכה לבצע, משחקים בתוך ומחוץ לבית ונסיעות ברכב המשפחה. כל אותה העת, הוריה המאמצים הקפידו לתקשר עמה בשפת הסימנים בלבד, מתוך הנחה שהיא תרכוש את השפה בכוחות עצמה. טכניקה דומה משמשת כיום כדי ללמד ילדים אנושיים את שפת הסימנים. ההשקעה נשאה פרי במהירות. וושאו החלה לקלוט מלים פשוטות בשפת הסימנים תוך זמן קצר, ועד לסוף הניסוי הפגינה שליטה ביותר משלוש-מאות מילים. הייתה זו הדגמה לכוחו של המוח לקשר בין סימנים גופניים לעצמים ולרצונות – אך זו לא הייתה שפה. וושאו אמנם לא הצליחה לרכוש שפה שלמה, אך הגרדנרים התייחסו לניסוי כהצלחה, במיוחד בשל הנטיות האנושיות שהדגימה. כאשר ראתה את עצמה במראה, היא סימנה "אני, וושאו", מחווה שעשויה להעיד על מודעות עצמית. היא גילתה גם מאפיינים אנושיים ברורים, כגון היכולת להראות כעס ואכזבה על אנשים קרובים שלא באו לבקר אותה בזמן. ויחד עם זאת, היא ידעה גם לגלות חמלה ואמפתיה. לאחר שהמטפלת שלה לא הגיעה לעבודה במשך מספר שבועות בשל הפלה ספונטנית שעברה, התעלמה ממנה וושאו בהפגנתיות. אך כאשר סימנה המטפלת לוושאו כי "התינוק שלי מת", הפגינה וושאו סימנים של צער וסימנה את המילה "בכי" תוך שהיא גוררת את אצבעה לאורך הלחי, בנתיב דומה לזה שדמעה ניגרת תשאיר.

פרוייקט נים:

נים שימפסקי זכה לשמו כמשחק מילים על שמו של הבלשן נועם חומסקי. בדומה לוושאו, גודל גם הוא על-ידי בני-אדם, בניסיון להפריך את רעיונו של חומסקי כי רק בני-אדם מסוגלים לרכוש שפה. החוקרים הזמינו אותו לתוך בתיהם, האכילו אותו על שולחנותיהם ולימדו אותו את שפת הסימנים. הוא למד להשתמש באסלה, רכש נימוסי שולחן והחשוב מכל – קנה לעצמו יותר ממאה סימנים בהם השתמש בהצלחה כדי להבהיר את רצונותיו. בראש פרויקט נים עמד החוקר הרברט ס. טראס, איש מדע בכל רמ"ח איבריו, שהיה מודע היטב לדרכים בהן יכולים ציפיותיהם ורגשותיהם של החוקרים לשבש את הניסוי התקין. הוא חשד כי הגרדנרים נקשרו לוושאו במידה כזו שהעיבה על שיקול-דעתם המדעי, וגרמה להם לפרש סימנים רבים כך שיצביעו על המטרה הסופית: התקדמות לכיוון פיתוח שפה אמיתית. הוא היה נחוש בדעתו שלא לחזור על טעות דומה, והשתדל להקפיד על אובייקטיביות מוחלטת בהתייחסותו לתוצאות הניסוי. והתוצאות היו מאכזבות. נים אמנם הצליח לחבר את המילים שלמד למשפטים, אך אלו היו קצרים ולא הייתה בהם חשיבות לסדר המילים. משפטים פשוטים של שלוש מילים כללו – "תפוח אני לאכול", "לחבק אותי נים" ו- "לדגדג אותי נים". משפטים ארוכים יותר הכילו ארבע מילים, אך לא היו מורכבים בהרבה - "לדגדג אותי נים לשחק", או "אני נים לאכול אני". המשפט הארוך ביותר בקריירה של נים הכיל 16 מילים, שחלקן חוזרות על עצמן. "תן תפוז אני תן לאכול תפוז אני לאכול תפוז תן אני לאכול תפוז תן אני אתה". המשפט מדגים היטב מדוע סבר טראס שהניסוי נכשל ושימפנזים אינם יכולים לרכוש שפה אמיתית. המשפט אינו מורכב מרצף של מילים שכל אחת מהן, במקומה הנכון, מביאה למשמעות חדשה של המשפט כולו. הוא עשוי ממילים במיקום אקראי, ששימפסקי למד לזהות כל אחת מהן כסימנים הגוררים בעקבותיהם תפוז. לא יותר, אבל גם בהחלט לא פחות. נים שימפסקי אמנם הצליח ללמוד מילים, אך בדומה לוושאו ולכל שאר השימפנזים הוא נכשל ברכישת השפה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4107641,00.html

• מדוע אי אפשר ללמד קוף לדבר? מה חסר לו?

הבלשן נועם חומסקי, שטען כי התכונה העיקרית ממנה נהנים בני-האדם, ואינה קיימת בקרב קופי-האדם, הינה השפה: הדרך להביע מחשבות, רעיונות ומאוויים. אין כאן הכוונה לשפה האנושית הדורשת את התיאום המדויק שבין קנה הנשימה, הריאות, מיתרי הקול, הלשון, השפתיים והחך. יהיה מגוחך מצידנו לצפות ששימפנזה, גורילה או אורנג-אוטנג יהיו בעלי שילוב דומה של איברים ושרירים שיקנו להם את היכולת לדבר כאדם. מכיוון שכך, היו כאלו שטענו שחומסקי מתעלם מכך שקופי-האדם אינם יכולים לדבר בקול את מחשבותיהם – אבל הם בהחלט יכולים לחשוב אותן לעצמם.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4107641,00.html

• האם החיות חושבות בדיוק כמונו רק לא יכולות לבטא את המחשבות במילים?

חשיבות השפה עבור האדם

• איזה יתרון נותנת השפה לאדם?

• הדיבור הוא השונה והמיוחד - מבחינה אנטומית, מהי המערכת הנוספת המאפשרת זאת לאדם?

• מה תפקידה של השפה?

• מה חשיבותה של השפה לאנושות, על פי חוכמת הקבלה?

• במה תרמה השפה להתפתחות האדם והאנושות?

רכישת שפה

מבוגרים רבים שניסו ללמוד שפה שנייה יכולים בוודאי להזדהות עם תחושת התסכול הזו. למרות היכולת לרכוש אוצר מילים חדש, ואף שהם מצוידים בידע מוקדם על המבנים האופייניים לשפה, רבים ייכשלו בניסיון לרכוש שפה חדשה בגיל מבוגר ולא יצליחו להגיע לרמה של מקומי. תינוקות, לעומת זאת, לומדים שפה בזמן קצר יחסית, והם עושים זאת ללא כל תהליך הוראה שיטתי ומאורגן. בגיל שישה חודשים הם כבר מזהים את הצלילים של השפה שלהם, בגיל שנה רבים מהם כבר מפיקים מילים ראשונות, ועד גיל שלוש הם כבר מסוגלים לפטפט עם הוריהם. איך הם עושים זאת? האם הם מצוידים בכלים מולדים שמאפשרים להם להשתלט על היכולת המורכבת הזו? מדוע למבוגרים קשה כל כך להשתמש באותם כלים כדי ללמוד שפה שנייה? והאם קיים "גיל קריטי" בתקופת הילדות, שבו ניתן לרכוש שפה נוספת בקלות יחסית? שאלות אלו מעסיקות בלשנים, חוקרי מוח ופילוסופים מאות שנים, כי הן נוגעות במשהו שייחודי לבני אדם: היכולת ללמוד לדבר. בעשרות השנים האחרונות התשובות מגיעות בעיקר מבלשנים מהזרם החומסקיאני, שראשיתו במאמר שפרסם נועם חומסקי ב־1959. באותו מאמר הציג חומסקי את הרעיון של "דקדוק אוניברסלי", הטבוע במוחותיהם של תינוקות ומאפשר להם ללמוד שפה במהירות. על פי בלשנים חומסקיאניים, המערכת המולדת הזו מסבירה לא רק איך ילדים לומדים מערכת שפתית כה מורכבת, אלא גם את הקווים המשותפים בין כללי התחביר של שפות שונות. הקושי של מבוגרים בלמידת שפה שנייה מיוחס לחוסר הזמינות של אותה מערכת מולדת. אולם בשנים האחרונות הדומיננטיות של הפרדיגמה הזו מתערערת, וגישות חדשות מציעות הסברים אחרים לתהליך למידת השפה אצל תינוקות, וכתוצאה מכך, גם להבדלים בין למידת שפה ראשונה ושנייה.

https://www.themarker.com/magazine/1.4101144

מחקר: עד איזה גיל אפשר ללמוד שפה חדשה ולדבר בלי מבטא. חוקרים שערכו מחקר מקיף במאות אלפי משתתפים מצאו כי המוח מסוגל לקלוט ביעילות שפה זרה כשפת אם רק במהלך הילדות. מעבר לגיל מסוים - השפה תיקלט, אבל פחות בקלות.

https://m.ynet.co.il/Articles/5249524

• מדוע קל יותר ללמוד שפה בינקות ולאחר מכן קשה יותר?

• מה המיוחד בשפת אם לעומת שפה נוספת נרכשת?

• מה יש בתינוקות שמקל עליהם ללמוד שפה?

המחקר שמוכיח: שפה נרכשת כבר כשהתינוק ברחם.

בלשנים מבטן ומלידה: מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה מחזק את התפיסה שלימודי השפה מתרחשים כבר ברחם – עוד לפני שהתינוק נולד, כך פרסם אתמול העיתון "ניו־יורק טיימס". המסקנה: השפה ששמעו תינוקות בזמן שהיו ברחם וזמן קצר לאחר לידתם משפיעים על תפיסת השפה בגיל מאוחר יותר.

מחקרים רבים מצאו שעוברים מתחיל לרוב לשמוע בחלק האחרון של ההיריון - בסביבות השבוע ה־24 - בשלב שבו מתחילים להיווצר קשרים עצביים בין אזורי השמע באוזן לבין החלק במוח שאחראי על עיבוד צלילים. אז בשלבים: תחילה התינוק שומע את פעימות הלב של אמו ולאחר מכן את קולה. "עוברים יכולים לזהות את הקולות שהם שומעים ברחם החל מהשליש האחרון של ההיריון", אומרת ד"ר אן קטלר מהמכון לחקר התפתחות המוח באוניברסיטת מערב סידני באוסטרליה. "העוברים מזהים במיוחד את הקולות של האמהות שלהן ומעדיפים אותם על פני קולות אחרים".

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4925979,00.html

• איך מתחילים לרכוש שפה עוד ברחם?

• כאשר אדם לומד שפה, בין אם שפת אם או אחרת...מה בעצם קורה לו? מה מתפתח בתוכו? מה משתנה?

• האם לפני שלמדנו את המילים הרגשות היו בנו? או שהם התפתחו תודות למילים שהגדירו אותם?

למי קל ללמוד שפות?

על פי מחקרים חדשים בתחום השפה שנערכו בארץ, עולה כי אנשים אשר שולטים היטב בשתי שפות מצליחים ללמוד בקלות רבה יותר שפה שלישית. במחקר התגלה כי אנשים השולטים בשתי שפות, עברית ורוסית, הצליחו ללמוד את השפה האנגלית כשפה שלישית ביתר קלות מאשר אנשים הדוברים רק את השפה העברית. המחקר נערך על שתי קבוצות תלמידים בגילאי 12, כאשר קבוצת תלמידים אחת מורכבת מעולים מרוסיה הדוברים את שתי השפות, וקבוצה שנייה מורכבת מתלמידים ילידי הארץ הדוברים עברית בלבד.

https://www.tostudy.co.il/maamar.aspx?id=3574

• מהו ההבדל בין אנשים, ביכולתם לרכוש שפה?

• מהו הקושי בלמידת שפה חדשה?

שווה להשקיע בלימוד שפה חדשה: חוקרים בבריטניה הצליחו לזהות יתרונות קוגניטיביים לדו-לשוניות. על פי המחקר, שפורסם בשבוע שעבר במגזין Bilingualism: Language and Cognition, אנשים שדוברים שתי שפות טובים יותר בשמירה של הקשב שלהם ויכולים להתמקד באופן יעיל יותר.

https://m.ynet.co.il/Articles/4852964

• אם נלמד שפה חדשה לחלוטין, האם נוכל לגלות דברים חדשים בתוכנו, בעולם?

• אנשים שדוברים הרבה שפות אומרים, שככל שיודעים יותר שפות כך השפה הבאה שלומדים היא קלה יותר. מדוע? האם זה עניין של אימון המוח, כישרון אינדיבידואלי לשפות או שמא משהו יותר גלובלי - שבעצם כל השפות בסופו של דבר קרובות זו לזו יותר ממה שאנחנו חושבים?

• אדם שיודע מספר שפות - האם פנימיותו עשירה יותר? תפיסת מציאותו רחבה יותר?

שפות שונות

• מה מקור השפות? איך נוצרו השפות השונות?

• למה קיימות הרבה שפות? מה גרם לריבוי השפות?

• מה ההבדל המהותי בין שפה לשפה?

• מה מאפיין בעלי אותה שפה?

• מה הייחוד הפנימי שהשפה בונה בתוך אנשים?

• האם דרך ההגייה משפיעה על האדם?

• האם השפות מייצגות תפיסות מציאות שונות?

• האם כל שפה התפתחה ייחודית בהתאם למהות האנשים או שהאנשים התהוו בצורה שהם בגללה?

• האם ריחוק לשוני גדול מאד, מעיד על שוני גדול בין מהות האנשים באותו העם? האם דמיון מעיד על קרבה?

השפה הגלובלית

• מדוע כרגע השפה הגלובלית היא אנגלית? מה מיוחד בה?

• אם היינו יודעים את כל השפות, האם היינו מקבלים תמונת עולם שלימה?

• האם יתכן שתהיה שפה אחת לכל העמים והאנשים?

• האם יתכן ששפה אחת תכלול את כל קשת הרגשות והטעמים באנושות?

• האם צריך שפה אחת לכולם?

• אם כולנו נדבר את אותה השפה - האם נצליח להבין זה את זה סוף סוף כאנשים?

• האם קימת שפה אבסולוטית? שתתרגם את הלב האנושי ותחבר אותו?