חיים חדשים

שיחה 653

חנוכה - תיקון העולם

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן .1501.12 - אחרי עריכה

אורן: אנחנו רוצים היום לדבר על חנוכה, חנוכה אז והיום. פעם בשנה מגיע חנוכה ותופס אותנו כל פעם במצב קצת אחר, אבל השנה נראה שיש הרבה חושך.

יעל: התקיימה לאחרונה פגישה בין הנשיא פוטין לבין ראש הממשלה שלנו, ופוטין פתח את הפגישה במילים האלה, "ארצה להתחיל בדברי ברכה לרגל חג החנוכה הקרב, זהו חג טוב ומלא אור שמסמל את הניצחון של האור על פני החושך, ואני מקווה מאוד שאותו הדבר יקרה תמיד ביחסים הבינלאומיים".

אנחנו מרגישים בתקופה האחרונה שיש הרבה מאוד חושך בעולם ובארץ בכלל. החושך האחרון הוא החושך של גל הטרור, המגה פיגועים שהיו בתקופה האחרונה באירופה. ואנחנו מרגישים את הטרור אצלנו, את אינתיפאדת הסכינים. במקביל גם מרגישים מתיחות מאוד גדולה ברמה הפוליטית בין רוסיה לארצות הברית, בין רוסיה לתורכיה. הרבה מאוד מתחים, הרבה מאוד מלחמות בתוך העולם, פליטים שמגיעים מכל מקום. גם אם נלך לכיוונים אחרים, אז יש גל של שחיתויות, וכבר שכחנו בכלל שהמצב הכלכלי הוא לא מי יודע מה, ושהמצב החברתי לא מי יודע מה. בקיצור, כל רגע אנחנו מרגישים ששוטף אותנו גל חדש של חושך וההרגשה היא שאנחנו מתקרבים למקום של חושך יותר ויותר גדול. זה מצב שבו קיימת התגברות של החושך בעולם שלנו, גם אצלנו בישראל וגם בכלל בעולם כולו. האם גם אתה רואה כך את המצב שלנו?

זה שאנחנו יורדים כל הזמן לחושך יותר גדול זה ברור, כי העולם שלנו מתנהל על ידי האגו שכל הזמן גובר. ויוצא, שכל עוד לא נצא מהאגו הזה, כל הזמן נרד לתהום יותר ויותר עמוקה ומצבנו יהיה יותר ויותר גרוע מכל הבחינות, בכלכלה, בחינוך, במשפחה, אפילו באקלים וכן הלאה. וודאי.

יעל: נכון, גם באקלים יש שינויים קיצוניים מאוד.

זו רק התחלה, והכל לפנינו, זאת אומרת כל הרע לפנינו.

יעל: היו כבר תקופות חשוכות בעולם, היו מלחמות עולם נוראיות, היתה אינקוויזיציה, היתה עבדות, היו מגפות מאוד מאוד קשות, ואנשים אומרים "בסדר, גל בא וגל הולך. כך בנוי אולי העולם שלנו מתקופות מתחלפות של חושך ואור, ואנחנו פשוט עכשיו בתוך איזה חושך, יקרה מה שצריך לקרות, ועוד מעט תגיע תקופת האור והכל יהיה בסדר". האם יש משהו שהוא מיוחד בתקופה שבה אנחנו נמצאים ביחס לתקופות חשוכות אחרות במהלך ההיסטוריה?

אני פעם עסקתי במדע, המקצוע שלי הוא ביו קיברנטיקה, אלה מערכות הטבע וגוף האדם, המערכות הכלליות של העולם הסובב, והאדם שבתוך העולם, וגם אני חשבתי כך. האמת שהעניין הוא, שאיפה שאנחנו לא יודעים מה לעשות, אפילו שאנחנו רואים שהמגמה היא שלילית אבל אין לנו מה לעשות, אז אנחנו אומרים "יש עיתים לטובה עיתים לרעה וכל זה יעבור".

אבל מרגע שהתחלתי לעסוק בחכמת הקבלה והתחלתי להכיר את ההסתכלות שלה על העולם, על המציאות, על האדם שבתוך העולם, על ידי מה מתפתח האדם, מה האבולוציה הזאת שאנחנו עוברים, מי מניע אותה וכן הלאה, אז התחלתי כבר לחשוב בצורה אחרת. זה לא מתנגש ומתנגד למדע, אלא זה מוסיף למדע אותם נתונים שהמדע לא יודע.

יוצא, שהעולם שלנו שמתפתח על ידי האגו הכללי הוא עובר שלבי התפתחות, כך שהאגו כל הזמן גובר יותר ויותר ומתפתח גם בדומם בצומח ובחי, ובמין המדבר במיוחד. וכשאנחנו עוברים התפתחות על ידי האגו שלנו שכל הזמן גדל בנו, וגם במציאות שסביבנו רק לא באותו קצב, אז אנחנו עוברים כל מיני תקופות.

עכשיו נגמרת התקופה שחכמת הקבלה מדברת עליה שזו תקופה אגואיסטית בכלל. העולם שלנו שהוא כולו מושתת ומתפתח על ידי האגו שהוא השורש שלו, כמו שכתוב "בראתי יצר הרע", רצון הרע, רצון ליהנות בלבד על חשבון הזולת כמה שיותר שישנו באדם, ואנחנו רואים עד כמה זה התפתח, העידן הזה כבר מיצה את עצמו. ולפנינו או מלחמות מאוד קשות האגואיסטיות האחרונות, שאו על ידן או על ידי השכלה, הבנה וחינוך, נבין שאנחנו צריכים לעבור לעידן החדש, שהכוח המניע שלו הוא יהיה לא האגו שלו דווקא, אלא האיזון עם הטבע. זאת אומרת, אנחנו נהיה יותר מאוזנים, יותר קרובים לטבע הכללי, למערכת הכללית שמנהלת את כל המציאות שלנו, לא את כדור הארץ ולא את החברה האנושית, אלא את כל היקום שלנו, שזו מערכת אחת אחידה, מערכת אינטגרלית שהיא כוללת בתוכה את כולם, גם את האדם.

אנחנו משום מה שחוקרים את הטבע, לא לוקחים את עצמנו בחשבון. "אני חוקר את הטבע, אני כאילו מחוץ לטבע", ואנחנו לא לוקחים בחשבון אותנו בכלל. קרל מרקס ואיינשטיין הם הראשונים מהמדענים שהתחילו לחשוב על זה. לפניהם היו וודאי מקובלים. הם אמרו איך יכול להיות שאדם לא לוקח בחשבון מיהו, מאיזו מערכת אני קובע, מסתכל, בודק מה מתרחש לפניי. אני צריך קודם לדעת איפה אני עושה. אם אני בודק משהו עם איזה מכשיר, אז אני קודם כל עושה איזון למכשיר הזה, האם הוא נכון, לא נכון, האם יש לו פוקוס בעדשות, האם הוא מאופס לאפס במחוגים שלו וכן הלאה, ואחר כך אני בודק, אחרת אני לא יודע איפה אני נמצא בכלל. זה כמו מטוס הנמצא באוויר, מאיפה הוא יודע? צריכים לאזן אותו עם הקרקע, עם ארבע כנפות הארץ וכן הלאה.

אנחנו כשמתייחסים כך למצבנו בעולם שלנו, כאילו לא לוקחים בחשבון את האדם, כאילו האדם הוא איזה מכשיר אידיאלי שכל הזמן מאוזן, מאופס, והכיול שלו ממש אידיאלי, ומה שהוא רואה זה מה שהוא רואה וזה נכון. וכך אנחנו טועים בגדול. אם אנחנו מדברים על דומם, צומח וחי אנחנו לא טועים בהרבה, כי כולם רואים כמעט אותו דבר. אבל אם אנחנו מדברים על בני אדם, או על יחס בני אדם לדומם, לצומח ולחי, לטבע, זאת אומרת למה שסובב אותנו, אז שם אנחנו בכלל לא רואים בשום דבר אמת. ולכן אנחנו נמצאים כל הזמן בטעות המתגברת ומביאים את עצמנו למצבים שאנחנו ממשיכים וממשיכים כאילו לתקן את העולם, במקום לאזן את האדם. המכשיר שאנחנו בודקים הוא לא בסדר ולכן הוא מראה לנו את העולם מקולקל.

בואו נעשה אחרת, את העולם סביבנו נרגיש כעולם המתוקן ונכייל את עצמנו כלפי העולם הזה. זו גישה אחרת לגמרי, זה לא פשוט לתפוס אותה, ולא ניכנס לתוכה, אני רק רציתי להגיד בזה רק דבר אחד, שהגישה שלנו לעולם היא לא בסדר.

לכן המצב שבו אנחנו נמצאים היום בעולם בזמננו, הוא כולו תלוי באיזון שלנו, ולא של העולם. אם היינו מאזנים את עצמנו, העולם היה מאוזן. וזה כלפי האינתיפאדות וכלפי דאע"ש וכלפי כל בעיה ובעיה שבעולם. אם היינו מאזנים את האדם, ממש מכיילים אותו נכון כלפי הטבע, שיהיה בהשתוות הצורה עם הטבע, אז הכול היה נרגע והיה יפה על מי מנוחות.

יעל: אז איך אתה מגדיר את אותו חושך, או מה מאפיין את אותו חושך שאותו אנחנו חווים היום?

אותו החושך נובע מזה שאנחנו בינינו לא מחוברים, ומשתמשים זה בזה בצורה רעה כלפי כל אחד, זה דבר אחד. ודבר שני, שאנחנו מתייחסים כך לא רק לחברה האנושית אלא גם לטבע, שרוצים להתייחס לכל דבר בצורה אגואיסטית. כאן ועכשיו אני רוצה לקבל מה שנראה לי טוב, ולא אכפת לי על חשבון מי ולא התוצאות. ומתוך זה נובעות כל הבעיות שלנו.

יעל: מה שאתה אומר בעצם, זה שאותו חוסר איזון כבר קיים הרבה מאוד שנים, כי לא טיפלו אף פעם במקור הבעיה. כי מקור הבעיה זה לא איזה גורם חיצוני, מלחמה כזאת או מלחמה אחרת, אלא האדם הוא מקור הבעיה. ופעם הייתה תקופה חשוכה, אחר כך תקופה מוארת אבל בסופו של דבר הגלגל הזה יכול להמשיך ולהסתובב, ושום דבר לא ייפתר עד שלא נטפל בנו, בני האדם.

כן.

יעל: האם אנחנו כבני אדם היום בתוך כל הסיטואציה הזאת שתיארת כרגע, רואים את המציאות אחרת מאשר ראינו אותה למשל במלחמת העולם הראשונה? משהו בתפיסה הסובייקטיבית שלנו משתנה ביחס לחושך שקיים בעולם?

לא, אנחנו רואים יותר חושך, ורואים את עצמנו ביותר חושך, ואת טבע האדם יותר גרוע. אבל אנחנו מסכימים עם זה, אנחנו לא חושבים שאפשר לתקן ולכן אנחנו זורמים ולמה שנגיע נגיע, אין ברירה.

יעל: אז למה שיהיה שינוי?

כל עוד לא נגלה שלפנינו סיום, סיכום נורא, מוות, אנחנו לא נתחיל להתעורר.

יעל: ואיך כל זה קשור לחנוכה?

חנוכה זה בדיוק התעוררות, שאנשים מבינים שרק חיבור ביניהם הוא יכול להציל אותם.

אצלם זה היה מפני שהיו ביניהם אנשים חכמים, מקובלים גדולים, מכבים, שהם הבינו שחייבים להילחם נגד היוונים, ובעיקר נגד המתייוונים שבאותו הדור, כי המתייוונים היו סוחפים להתפתחות האגואיסטית את כל עם ישראל, והם לא הסכימו לזה. כי האידיאולוגיה של יוון היא חוכמה, מדע, אגו גדול שעל ידו אנחנו נתפתח, ולכן המכבים אמרו לא, אנחנו חייבים להתפתח כמו שהתפתחנו קודם מאברהם אבינו שייסד את האומה לפי העיקרון "ואהבת לרעך כמוך", ולא שאנחנו נעבוד זה עם זה בצורה אגואיסטית, וכל אחד יהיה בתחרות עם השני. אלא אנחנו צריכים לחיות כ"כל ישראל חברים" ולהמשיך את זה. וזה היה נגד דעת היוונים והמתייוונים שבעם ישראל.

עיקר הבעיה במלחמה הייתה עם המתייוונים. היוונים עצמם לא היו, אלא המתייוונים. הם רצו לעשות במקום ירושלים את קפיטולינה, וברור מה שהם רצו לעשות. הם גם אמרו שבמקום חכמת הקבלה, זאת אומרת, במקום לכייל את האדם, ודרכו, דרך האדם ככלי נכון, מכוון נכון, לראות את המציאות האמיתית, אנחנו לא נשים לב לאדם איך הוא מכויל, אלא נבדוק את המציאות כמו שהיא, ונחיה את המציאות כמו שהיא. ואז הבעיה שאנחנו רואים כל הזמן את העולם מקולקל, כי הוא מקולקל מהכלי שלנו.

יעל: שזה מה שקורה היום בעצם.

זה עד היום הזה. ולכן המדע שלנו הגיע היום למבוי סתום, כי אנחנו לא מכיילים את הכלי העיקרי של מי שבודק, של מי שרואה את העולם, של האדם. לכן הגענו היום למצב שאי אפשר יותר להתקדם.

יוצא, שאנחנו צריכים לשנות את התפיסה שלנו, את ההסתכלות שלנו על העולם. אנחנו צריכים להבין שצריכים להתחיל לאזן את האדם, לאפס את האדם, לכייל את האדם, ואז מתוכו לראות את המציאות הנכונה. וכל הזמן הבעיה היא בכיול האדם, ולא בכיול העולם. וזו בעצם הגישה ההפוכה מהיוונים, שזה נקרא הגישה של היהודים.

ואיך אנחנו מכיילים את עצמנו נכון? על ידי זה שאנחנו מחברים את עצמנו בינינו, להיות כאיש אחד בלב אחד. ואז בצורה כזאת שאנחנו מחוברים בינינו יחד, אנחנו רואים גם את הטבע בצורה נכונה, שזה מנגנון אחד, ויכולים להתחבר ולהיות באיזון, בהרמוניה עם כל הטבע

אורן: לא תפסתי את הנקודה הזאת, אתה אומר שההבדל בין הגישה היהודית לבין הגישה היוונית, הוא את מי צריכים לכייל. האם צריכים לכייל את האדם, או לכייל את העולם? לא הבנתי מה זה בדיוק לכייל את האדם, וגם לא הבנתי מה זה לכייל את העולם, ולא הבנתי איך הכל נובע מזה. אתה יכול להוציא פה שתי תפיסות עולם מנוגדות?

זה לא פשוט, אבל אנחנו מדברים על האידיאולוגיה, על תפיסת המציאות. בתפיסת המציאות היוונית, אדם הוא כמו שהוא, ומה שצריכים זה לטפל בסביבה. לעשות סביבה כמה שיותר נוחה לכולם.

יעל: שלא יהיו מלחמות, שיהיה דיור כמו שצריך, וכן הלאה?

לא, במה ששייך לחיים הרגילים, צריכים לעשות, אבל האידיאולוגיה עצמה, ההסתכלות על העולם, על כל המציאות, בזה יוונים אומרים, המציאות כמו שהיא והאדם כמו שהוא, ואנחנו צריכים ללמוד את העולם כמו שהוא, בלי לשנות את האדם. ואז, עד כמה שהאדם מקולקל בכל מיני כיוונים, כך הוא תופס את המציאות.

המקובלים, היינו המכבים מאותם הזמנים אומרים, לא. אנחנו צריכים לתקן את האדם, ואז מתוך האדם אנחנו נראה את העולם, והעולם יהיה תמיד מתוקן. בעולם אנחנו נראה כבר את העולם הבא, אנחנו כבר נראה אותו כטוב. וכל הזמן אנחנו צריכים מלכתחילה לקחת את זה שהעולם הוא כולו טוב, והרע זה האדם, כי "בראתי יצר הרע", הרע שנמצא, הוא לא בעולם, אלא באדם.

וזה הפוך מגישת היוונים, שהרע נמצא מחוצה לאדם, והאדם צריך לכופף אותו ולתקן אותו, ומתקני העולם תמיד היוו הבעיה בעולם שלנו.

אורן: אתה יכול לתרגם את הגישות האלה לחיים היום, לחנוכה של השנה, אתה יכול לתאר את שתי הגישות האלה, שאני אבין?

נכון להיום אנחנו מגיעים למצב, שאנחנו רואים שגישת היוונים פשטה את הרגל.

אורן: מה היא אומרת, מה קורה בעיניך היום?

זו אותה גישה, העולם לא השתנה מאז. זאת הגישה שתעבוד עם האגו שלך כמו שהוא. אם הוא מתפתח מדור לדור תעבוד איתו, תרחיב אותו, ותכופף את העולם, ותהנה ממנו עד כמה שאתה רוצה, והכל יהיה בסדר. וגם את מה שאתה רואה בטבע, מה שאתה חוקר, זה הכל נכון, זה מה שיש לפניך.

מה שאין כן, חכמת הקבלה אומרת, מה שאתה רואה זה הכל דמיון שלך, זה הכל שקר, מפני שהכלי שלך הוא לא מכויל, אתה האדם, לא מכויל. אתה מקולקל בתכונות שלך, בכלים שלך, בחושים שלך, אתה צריך קודם כל לכייל את עצמך. איך? אתה צריך להגיע לאיזון עם הטבע, ואז אתה תתפוס את הטבע כמו שהוא.

ואיך להגיע לאיזון עם הטבע? בזה שאתה תהיה מאוזן כמוהו. אתה צריך להיות מחובר עם כל האנושות, עם כל האנשים, ואז אתה תאזן את עצמך בצורה אינטגראלית, כמו כל הטבע הזה. ואז אתה תראה אותו בצורה נכונה.

יעל: היום אנחנו מסתכלים בעצם במשקפיים שהן מעוותות, זה מה שאתה אומר על העולם?

כן.

יעל: ובתוך המשקפיים האלה, אני בעצם רואה משהו שהוא בכלל לא נכון, בגלל העיוות שקיים באופן שבו אני מסתכלת.

אמת.

יעל: ואתה אומר, אם אני בעצם אסתכל במשקפיים נכונות, שנמצאות על אותו התדר כביכול, שבו הטבע זורם, אז אני אוכל גם לראות שם משהו? אבל אני קודם צריכה להתחבר לתדר הזה של הטבע.

כן. ולתקן את המשקפיים הנכונות. והמשקפיים האלה נמצאות אצלנו בפנים. בתוכנו. אלה התכונות שלנו, החושים שלנו. ולתקן אותם אנחנו יכולים על ידי זה שאנחנו מתחברים עם הזולת, להיות כאיש אחד בלב אחד. בזה אני מכייל את עצמי להסתכל נכון על הטבע.

יעל: וזה יוצר לי מכשיר נכון, משקפיים נכונות, שאיתם אני יכולה להסתכל נכון על המציאות?

כן.

יעל: אם כך מה בעצם הייתה מהות המלחמה בין היוונים לבין המכבים?

בדיוק בהסתכלות הזאת. את מי אנחנו כופים? את מי אנחנו מתקנים כביכול? או את הטבע או את האדם? המכבים אמרו, את האדם צריך לתקן, כי הוא כולו ביצר הרע, צריכים להעביר אותו ליצר הטוב. והיוונים אמרו לא, אנחנו צריכים ללמוד את הטבע ולכופף אותו כמה שאפשר.

יעל: בשבילנו, הם משרתים שלנו.

כן.

יעל: זאת מהות המלחמה הזאת.

כן. ואז אנחנו הגענו היום לכך שקלקלנו את עצמנו, קלקלנו את הטבע הסובב, וכבר לא יודעים מה לעשות הלאה.

יעל: אז ניסינו לתקן ולתקן את הטבע. אתה אומר רק קלקלנו וקלקלנו וזה מה שיצא מזה.

בעצמנו במקום לטפל באגו שלנו, הוא התפתח אצלנו תוך אלפיים השנה האלו, והגענו למה שהגענו.

יעל: אם כך האם יש הבדל, בין המלחמה שהייתה בין המכבים לבין היוונים, למלחמה שאנחנו צריכים לנהל היום?

לא. זה אותו דבר.

יעל: אותה מלחמה. מה הם עשו? מה אנחנו יכולים ללמוד מהם? מה צריך לעשות היום בעצם?

מה שהמכבים עשו. להרוג את היוונים שבנו. ההסתכלות שלנו, הפרדיגמה שלנו, הפילוסופיה שלנו, את זה אנחנו צריכים לעקור. כי כל זה כבר לא עובד. אנחנו צריכים לעבור לפילוסופיה אחרת שנקראת חכמת הקבלה.

אורן: אז מה צריכים לעקור היום בתפיסת העולם?

שלא את העולם אני צריך לתקן, אלא את האדם אני צריך לתקן.

אורן: כלומר, לא את דאעש, לא את האנטיפדה, לא את השחיתויות, לא את יוקר המחיה?

לא. אתה יכול לתקן את זה רק בתנאי שאתה מתקן את האדם. רק בתנאי שאתה תביא לאדם חינוך נכון.

אורן: למי?

לכולם.

יעל: אז צריך להתחיל להפוך את הראש לכל האנשים בעצם?

נכון.

יעל: את כל התפיסה שחנכתי עליה לאורך כל חיי, אני צריכה עכשיו בעצם לשנות.

כן. אמת.

יעל: להתחיל בעצם להסתכל על הכל מאיזו זווית אחרת לגמרי.

כן.

אורן: אני רואה שיעל כולה מוקסמת, אני עוד לא בדיוק תופס את העניין.

יעל: לא, אני מבולבלת לגמרי.

לא, את תפסת, את תפסת נכון, והוא עדיין לא.

אורן: אתה אומר שאפשר להתייחס לבעיות שבעולם בשתי גישות, בגישה היוונית או בגישה היהודית. מה זה אומר להתייחס לעולם, ולנסות לפתור את החושך ששם בגישה היוונית, ומה זה לפתור בגישה היהודית?

הגישה היוונית היא שכולם הולכים לאיזו ועידה בקשר לאקלים, מה אנחנו נעשה עם האקלים? יוצא מזה רק דבר רע, שום דבר לא יהיה, שינוי לטובה לא יהיה, זו גישה יוונית. גישה יהודית, תתחילו לחנך את העולם, לחנך את האדם, לחנך את החברה, שיתנהגו בצורה אחרת זה אל זה. אם אנשים יתקרבו זה אל זה, זה יתקן את העולם, כי אנחנו נהיה באיזון עם הטבע.

אורן: זה בעניין האקולוגי,

לא, בכל דבר.

אורן: תן לי דוגמה, בטרור? יש טרור עולמי, וטרור בתוך ישראל.

אם אתה משנה את האנשים, אתה עוקר את הטרור.

אורן: אז את מי צריך לשנות, את הטרוריסטים?

לא, את עם ישראל.

אורן: מה הקשר?

הקשר הוא שעם ישראל הוא הסיבה לכל הרע שבעולם, מפני שהוא נמצא יותר ויותר בתהליך ההתייוונות, עם ישראל כולו היום כלול ממתייוונים.

אורן: התפיסה שלנו היא יוונית?

התפיסה שלנו יוונית, ועוד איזה יוונית. אנחנו נמצאים בטופ של כל המדע והטכנולוגיה.

אורן: מה הבעיה עם המדע, כאילו שהמדע זה הצד השני, אנחנו נגד המדע?

אנחנו נגד המדע.

אורן: במה נגד?

במה הוא עשה לך טוב?

אורן: עכשיו אנחנו יושבים פה, מדברים באולפן טלוויזיה, כל העולם רואה אותי, זה למשל תוצאה מהמדע והטכנולוגיה.

כן בטח, אבל, זה כל העניין? זה מביא לך שמחה ואושר? זו צורת ההתפתחות, כיוון ההתפתחות שבהם האדם צריך ללכת? אולי במקום זה, האדם היה מפתח את עצמו כך, שהוא היה עולה ממש מעל הכוכבים.

שאלה: איך עולה?

על ידי זה שהיה משנה את הטבע שלו, מאזן את עצמו, ורואה את עצמו בעולם אחר. הוא אחר, ובעולם אחר.

יעל: יש מקום למדע בעולם הזה שאתה מדבר עליו?

כן. זו חכמת הקבלה. על זה בדיוק הם נלחמו.

אורן: אז מהי מהות המלחמה?

מהות המלחמה היא על השינוי בתפיסת המציאות.

אורן: בין מה למה?

בין המכבים ליוונים.

אורן: לא. בין מה למה? מאיזו תפיסה לאיזו תפיסה לעבור?

מה צריכים לתקן? לתקן עולם, או לתקן אדם?

אורן: לתקן את העולם או לתקן את האדם.

שאנחנו נתקן את האדם על ידי החינוך האינטגרלי, נביא אותם למצב שהם ירצו להתחבר ויגיעו לאיש אחד בלב אחד, וכך יתאמו את עצמם לטבע, ואז העולם יירגע ויעלה לדרגה של איחוד.

(סוף השיחה)