חנוכה, חושך, אור. בלב העניין נמצאת מלחמה על תפיסת עולם. מה אומרת הגישה היוונית, מה הגישה המכבית, ואיך זה קשור לפתרון הבעיות הגלובליות של היום?
בכל פעם שמגיע חנוכה, עולות מחשבות על גירוש החושך מחיינו על ידי אור גדול. צרות יש בשפע: התחממות גלובלית, מלחמות וטרור, פילוג חברתי, משבר כלכלי, יוקר מחייה, שחיתות, אלימות, מערכות יחסים שמתפרקות. יש הסבורים שמשנה לשנה המצב נהיה יותר שחור, אחרים מרגיעים: "זה גל שיעבור". אבל אם מתעמקים בחקר טבע האדם, טבע העולם ומגמת ההתפתחות, מבינים שכל מה שהכרנו עומד להסתיים, ובפנינו שלב אבולוציוני חדש לגמרי.
במה מדובר?
מצד הטבע, העולם שלנו מתפתח על ידי כוח האגו שכל הזמן גדל. ככל שהאגואיזם נעשה צר, הוא מתבטא ברצון לקבל הנאה ותענוג לעצמו בלבד. על חשבון הזולת, כמה שיותר, בלי להתחשב בשום דבר.
אם לא נשנה כיוון, יבואו המלחמות האגואיסטיות האחרונות, והן יהיו מאוד קשות. בסופו של דבר נבין שחובה לעבור מעידן האגו הגדול, לעידן שבו הכוח המניע יהיה כבר לא אגואיסטי אלא שאיפה לאיזון כללי. איזון בין בני האדם, איזון עם הטבע, איזון עם כלל המציאות.
כל החושך שאנחנו מרגישים היום, כל המשברים והבעיות, נובעים בשורשם מזה שאנחנו לא מחוברים נכון, משתמשים לרעה זה בזה, וגם בכל הטבע הסובב. האור שמסמל חג החנוכה מדבר על התעוררות, שאנשים מבינים שרק החיבור ביניהם יוכל להציל אותם.
מעבר לסיפורי הקרבות והמלחמות החיצוניות, חנוכה מייצג מאבק בין גישות הפוכות לחיים. האידיאולוגיה היוונית מדברת על התפתחות בכוח האגו והתחרות, ואילו האידיאולוגיה המכבית מדברת על התפתחות לפי "ואהבת לרעך כמוך". על החוק הזה ייסד אברהם אבינו את האומה, כשלימד להתחבר מעל כל ההבדלים בחסד ובאהבה.
האחדות בין האנשים שבאו ללמוד את שיטת אברהם הביאה אותם לגילוי אחדות הכול, גילוי כוח אחד שמצוי ביסוד כל הטבע. תכונתו היא השפעה טובה, כלומר אהבה ונתינה טהורה, והמטרה הגדולה של התפתחותנו היא לגלות תכונה כזו ביחסים בינינו וביחס שלנו לכל הבריאה. זה נקרא תיקון היצר הרע, תיקון האגואיזם הצר שטבוע באדם מלכתחילה, וזהו הדבר היחיד שיכול להביא אותנו לראות עולם מתוקן, עולם נפלא.
הטעות בגישה היוונית-אגואיסטית מתחילה במחשבה שתמונת העולם שאנחנו רואים עתה היא המציאות עצמה. ואם יש בעולם קלקולים, צריך לגשת לתקן אותם. כך, באופן טבעי, חושב כל אדם ואדם, מאז ומעולם.
לעומת זאת, הגישה היהודית-מקורית אומרת שלעולם אין צורה משלו, אלא היא תלויה לחלוטין בתכונות האדם שצופה בו.
למה הכוונה? כל עוד האדם מצוי בשליטת האגו שכל הזמן גדל, העולם ייראה לו חשוך ומלא סבל. מאמציו לתקן את העולם לא יצליחו, והמצב רק יידרדר ככל שיתעצם האגו. זה מה שגילה אברהם, ולכן מיקד את מאמציו בתיקון טבע האדם לכיוון אהבה לזולת, כך שיידמה בתכונותיו לכוח הטבע הכללי, הכוח האחד.
הגישה המכבית נלחמה על שימור הקו הזה, כנגד הגישה היוונית שהתפשטה בקרב העם.
היום, בעידן האגו הגדול, האנושות עומדת בפני סיום היסטוריה שלמה של פעולה לפי תפיסת העולם היוונית. במציאות המקושרת שנוצרה כולנו באותה סירה, אבל האגו הענק של כל אחד מאיים להטביע אותה.
התקווה היחידה היא להתחיל בתיקון טבע האדם, מאגואיזם צר לאהבה לזולת. לשם כך, יהיה עלינו לצאת יחד למהפכה תרבותית-חינוכית, כלל חברתית, שתבנה יחסים חדשים של חיבור והשלמה, עד שנרגיש כאיש אחד בלב אחד.
ככל שנתקדם לאיזון בינינו ונתאים לאחדות הטבע, כל הבעיות שיש היום בעולם יבואו על פתרונן. כך, צעד אחר צעד, המין האנושי יעלה לדרגה האבולוציונית הבאה, שבה נהיה מחוברים לגמרי ונתפקד כגוף אחד.
מה שמסמל חנוכה, אם נסגור את התמונה, זה את התובנה העמוקה שבלי לתקן את טבע האדם אין סיכוי לראות עולם מתוקן.
שיהיה לנו בהצלחה רבה.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 653 – bit.ly/3LR29vE