בזוגיות כל אחד מוותר על האגו שלו ומפנה בתוכו מקום לדרישות השני, כך יוצרים שטח משותף.
בתהליך כזה אדם מתעשר פנימית, רוכש את הכוחות והיכולות של השני.
מצב רוח רע סוגר את האדם, שמחה פותחת אותו. לכן כדאי להשתדל לרומם מצב רוחו של השני ולעשות עבורו את מה שהוא אוהב.
כשמבינים כיצד פועל האגו, אפשר לפעול עם האדם בחכמה ולגרום לו להתחיל לתת יחס טוב.
במערכת יחסים תמיד צריך להיות איזון בין דין לרחמים. לא אהבה חלוטה בלבד, כי היא הורסת וגורמת לזלזול מהצד השני.
איך מוצאים את האיזון? איך יודעים מהו הגבול לוויתור? עליי למצוא את הקו האמצעי בין הוויתורים לדרישות שלי - אני כל הזמן מתמקד בלעשות טוב, אבל אם אין תגובה נכונה מהשני, אני מחזיק את עצמי. שוב עושה טוב, וממשיך אם מקבל תגובה טובה.
כדאי להראות באופן ברור שאתן יחס טוב בתנאי שאזכה לתגובה הדדית. כך בונים איחוד, חיבור, זוגיות, משפחה, כך כדאי לפעול גם בחינוך הילדים.
את הגישה הזו מומלץ ללמוד בסדנת זוגיות: איזון בקו האמצעי.
איך נותנים מתנה אמיתית? מתוך אהבה, ללא דרישה בחזרה. מתנה שמגיעה מתוך צורך לפצות את השני על יחס לא טוב, לא נחשבת למתנה אלא לפיצוי.
כשאתה נותן מתנה כדאי לבטא את האהבה והמאמץ שעשית גם במילים, "הנותן מתנה לחברו צריך להודיעו".