יוקר המחיה, רמת ההכנסה, הדאגה לפרנסה, הערך העצמי, המון דברים מושפעים מכמה כסף יש או אין לנו. וכשהחלום האמריקאי מתנפץ לרסיסים, שאנשים מתקשים בהשגת צרכים קיומיים וגם אלה שיש להם בשפע חיים על אנטי-דיפרסנטים, עולות שאלות על כיוון ועל דרך. לאן לוקחים אותנו החיים?
הכול מתחיל ונגמר בערכים. אנחנו חיים בעולם שעוצב על ידי כמה משפחות עשירות שרצו להתעשר על גבי כולם עוד ועוד. מדור לדור הן אלה שמושכות בחוטים, מכתירות מנהיגים, מגדירות את הקו התקשורתי. תרבות הצריכה, לצורך המחשה, זו הייתה המצאה שלהן. ואנחנו אצים רצים, עובדים קשה כדי לסמן וי על כל סמלי הסטטוס הנדרשים, להראות שגם אנחנו מוצלחים, מצליחים, מרוויחים.
אבל בתקופה האחרונה מתחילה להיווצר הרגשה שככה אי אפשר להמשיך. שחייב לבוא שינוי מהותי בכל היחס לחיים. וזה בא לנו מכמה כיוונים.
ראשית, הטבע שם לנו מגבלה. משאבי כדור הארץ מוגבלים, וחייבים לעשות סוף לצריכה המופרזת, לתעשייה המופרזת, להתעשרות ולתאוות הבצע על חשבון הרס הסביבה. כשלא יהיה לנו מספיק אוויר נקי, מים ומזון, כשלא נוכל לחיות מרוב גלי חום, כשמכות טבע ינחתו עלינו כמעט כל יום, זה כבר יהיה מאוחר מדי.
שנית, הטבע הפנימי של האדם מתפתח. הביטוי הוא ברצונות של האדם, במה שגורם לו הנאה ועניין. אנחנו עשויים מרצון ליהנות, והוא משתכלל ומשתבח מדור לדור, משנה לשנה, מרגע לרגע. ואם פעם אנשים הרגישו טוב אם היה להם אוכל להביא הביתה, היום גם מי שמגיע להישגים גדולים בסופו של דבר מרגיש ריקני בפנים. כל הנאה מתפוגגת, הריגושים נעשים אפורים. עידן של הסתגרות, דיכאונות, ייאושים. שום דבר לא עושה את זה, לא באמת ממלא ברוח של חיים.
שלישית, מומחים אומרים שתוך כמה שנים רוב אוכלוסיית העולם תהיה מיותרת בשוק העבודה, תוחלף במחשבים ורובוטים. זה אומר שנצטרך להמציא מודלים חדשים להספקת צורכי הקיום לכל אדם ומשפחה, וגם לדאוג לאנשים לתעסוקה. כל בר דעת מבין שאם הציבור יישאר בחוסר מעש, בחוסר עניין, מהר מאוד נגיע לקריסה כוללת. בתא המשפחתי, בחברה, במדינה.
אם נוסיף לכל האמור את התעצמות האגו בכל אחד, לצד הקישוריות והתלות שמתגברות בין כולם לכולם, נקבל מתכון בטוח לפיצוץ. ברמה הגלובלית זה עלול להצית מלחמת עולם, גרעינית, קיברנטית, ומי יודע מה עוד מתבשל אי שם.
אבל דווקא מתוך החושך הגדול שמתקרב בצעדי ענק, יכול להיוולד גם בוקר של יום חדש. זה תלוי ביכולת שלנו להבין לאן מכוונים הכוחות האבולוציוניים, והתאמת עצמנו למגמת ההתפתחות מבעוד מועד. חכם עיניו בראשו.
הטבע הסובב אותנו מתפקד כמנגנון אינטגרלי, כל חלקיו מחוברים זה לזה, משלימים את מארג החיים בהדדיות מופלאה. כנראה שגם התפתחות האדם והעולם צריכה ללכת בכיוון דומה. ואם עד היום קידשנו את ההצלחה האישית, התנאים החדשים יכריחו אותנו לחשוב על הצלחה כללית.
האדם של מחר יכול להיות רק אדם מחובר, שמרגיש את עצמו חלק מגוף אחד, ופועל בהרמוניה עם יתר איבריו. מכאן יבואו חום, תמיכה, חיות, שמחה, התפתחות רוחנית, אושר בנשמה. גם הכסף יקבל הגדרה עדכנית ומתאימה, ויוגדר כיכולת למלא את הרצונות שלך ושל כלל החברה. הרחבת גבולות התפיסה הצרה תהפוך את כולנו לעשירים, כי תהיה בינינו זרימה, וההתאמה לקוד האינטגרלי שבטבע תביא איזון ורגיעה.
לכן, המשימה הבאה שלנו כמין אנושי היא בבניית חיבור עמוק בין אדם לאדם, עד לרמה של "ואהבת לרעך כמוך". זהו שדה המחקר והפיתוח החשוב מכול, ובו מצפה לכולנו עבודה במשרה מלאה. האתגר הוא עצום, וזהו צו השעה, נקווה שיהיה לנו לב ושכל לתפוס את התמונה.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 63 – bit.ly/3p78tqC