חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", מס' 171
שבת
מטרת התוכנית:
לוח
השנה
היהודי
על
חגיו
ומועדיו
מהווה
גורם
המעצב
את
חיי
העם
ואת
תודעתו.
עוצמתם
התרבותית
של
החגים
שהם
שוזרים
בחיי
השגרה
של
הפרט,
המשפחה
והקהילה
מערכת
סמלים
ומנהגים
המבטאים
עולם
רוחני
ומלואו.
לקבל
את
הרעיונות,
המשמעויות
והמסרים
של
השבת
שמתחבר
ומתקשר
לאותו
חזון
של
משפחה
אחת.
כיצד מנהגי השבת מתקשרים לחזון המשפחה? לחיבור?
לקשר לחוויה הישראלית- יום שישי בערב אצל ההורים. משמעות של סעודה משותפת. הדלקת נרות. שירים שאנחנו שרים.
לדבר על הרעיון של לשבות מכל מלאכה.
לבאר את המושג שבת המלכה- קבלת שבת- מהגן מלמדים אותנו. לך דודי לקראת כלה. בואי המלכה.
לדבר על בית כנסת- מה זה כסמל יהודי וקריאת פרשת השבוע
שבת כמנהג לחיזוק המשפחה הגרעינית ואחר כך עם כלל משפחות ישראל. איך מחזקים בשבת את המשפחה.
לשוחח על השבת במסגרת רחבה יותר, קהילתית. איך חוגגים שבת בחזון משפחה אחת, כיצד תראה השבת "במדרגה הבאה" בחזון משפחה אחת.
זרימת התוכנית:
שבת משפחתית
בית הכנסת
תפקיד השבת לעם ישראל
עונג שבת
זמירות שבת
רקע
השבת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה. ביהדות נחשבת השבת למועד המקודש ביותר.
שמירת שבת היא אחת המצוות המרכזיות ביהדות; לפי היהדות, זוהי המצווה הראשונה שניתנה לאדם, ביום הבראו ושקולה כנגד כל המצוות שבתורה.
השבת מסמלת ביהדות את בריאת העולם בידי אלוהים, וקדושתה קבועה מאז בריאת העולם על ידי אלוהים. טעמי המצוות והמנהגים המיוחדים לשבת מקורם בציווי המקראי לקדש יום זה ולשבות בו ממלאכה, כמעשה האל אחר השלמתו את הבריאה בששת ימי בריאת העולם. השבת אינה משמשת רק למנוחה ולהימנעות מעשיית מלאכה, וכבר בתקופת התנ"ך נתפסה כיום של קדושה, עונג, לימוד תורה והתרוממות הנפש. שמירת השבת היא הודאה מעשית בבריאת העולם, מחזקת את האמונה ואי שמירתה גורמת להיחלשות האמונה היהודית, כמו כן שמירת השבת מקרבת את האדם לבורא העולם יותר מפרישות ונזירות גופנית
בחילול השבת רואה התורה חטא חמור שהעונש על עשייתו במזיד הוא מיתת סקילה, שנחשבת לחמורה מבין ארבע מיתות בית דין.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%AA
שבת משפחתית
פתיחה:
במסגרת שיחתנו היום, אתה מוזמן לעשות שבת אצל משפחת ישראלי, משפחה חילונית, אולי נעשה היכרות קצרה עם בני הבית, אנחנו ההורים סביב שנות ה- 50 , יש לנו 4 ילדים, 2 כבר נשואים ואפילו 2 נכדים, ו-2 ילדים עדיין לא נשואים, הצעיר גר איתנו בבית, מדי ערב שבת אנחנו נוהגים לערוך קידוש ולאכול ארוחה משפחתית משותפת, היום אנחנו שמחים מאוד לארח אותך במשפחתנו, מאוד אוהבים לשמוע את התוכניות שלך על חיים חדשים ועל חזון משפחה אחת, היינו רוצים לשוחח איתך על השבת, כי זה היום שבו אנחנו לפחות בתוך המשפחה שלנו, מרגישים משפחה אחת, כי בדרך כלל בימי חול, לא נפגשים, נמצאים בעבודה, כל אחד אוכל כשחוזר מהעבודה, אבל בערב יום שישי מאוד מקפידים על מפגש משותף, היינו מאוד שמחים אם תוכל ליצוק לנו משמעות חדשה נוספת, ליום השבת ולמנהגים הקשורים ליום הזה מתוך תפיסתך.
מיום חמישי אני כבר מתחילה בהכנות, קניות , ניקיון הבית, מה היית ממליץ לי להוסיף להכנות בבית לקראת כניסת השבת, על מה עלי לחשוב?
מצוה על כל אדם, שאף על פי שיש לו כמה משרתים, מכל מקום יעשה גם הוא בעצמו איזה דבר לכבוד שבת, כדי לכבדו, כדמצינו באמוראים: רב חסדא היה מחתך את הירק דק דק, ורבה ורב יוסף היו מבקעים עצים, ור' זירא היה מדליק את האש, ורב נחמן היה מתקן את הבית, ומכניס כלים הצריכים לשבת, ומפנה כלי החול. ומהם ילמוד כל אדם; לא יאמר: "לא אפגום בכבודי", כי זהו כבודו, שהוא מכבד את השבת.
יכין בשר ודגים יפים ומטעמים ויין משובח, כפי יכלתו; כי מצוה לאכול בכל סעודה מסעודת שבת דגים, אם אינם מזיקים לו. אבל אם מזיקין לו, או שאינם ערבים לו – לא יאכלם, כי השבת לעונג ניתן ולא לצער.
וישחיז את הסכין, שזהו גם כן מכבוד השבת. ויתקן את הבית, ויציע את המיטות, ויפרוס מפה על השולחן, ותהא פרוסה כל יום השבת. ויש מדקדקין לפרוס שתי מפות.
וישמח בביאת השבת; ויחשוב בדעתו, אילו היה מצפה שיבוא אליו איזה אדם יקר וחשוב – איך היה מתקן את הבית לכבודו, ומכל שכן לכבוד שבת מלכתא.
אפילו עני שבישראל יזדרז ויתאמץ לענג את השבת, ויצמצם בכל השבוע כדי שיהיה לו מעות לכבוד שבת. ואם אין לו מעות ילוה אפילו על משכנות לצרכי שבת, ועל זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה, בני, לוו עלי ואני פורע (קיצור שולחן ערוך, עב')
אני בעלת הבית נוהגת להדליק נרות שבת ולברך את בני המשפחה, על מה עלי לחשוב כשאני מדליקה את הנרות?
איזו ברכה היית מציע לי להוסיף בזמן הדלקת הנרות?
לי כאישה מאוד חשוב לי ליצור אווירה מיוחדת ביום השבת, מה יכול לעזור לי ליצור אווירה כזו?
אני משתדלת לבשל לכל אחד מה שהוא אוהב, הבעל אוהב בשר, והבן הצעיר אוכל רק דגים, והבת בדיאטה, ככה שאני ממש חושבת על כל אחד מה יאכל, לפעמים אני מודה זה לא קל,אבל לאוכל יש חלק חשוב בהנאה וביצירת אווירה מאחדת סביב השולחן, מה עוד אני יכולה להוסיף בזמן הבישול או הארוחה שיתרום להרגשת האיחוד בין בני הבית?
כתיב: "זכור את יום השבת לקדשו". פירוש, שיזכור בכל יום ויום את השבת לקדשו; שאם נזדמן לו דבר מאכל חשוב, שאינו שכיח בכל יום, והוא דבר שאינו מתקלקל – יקנהו לכבוד שבת.
(קיצור שולחן ערוך, עב')
איך אפשר לנצל מפגשים אלה לחיזוק התא המשפחתי? אילו נושאים צריכים להיות בשיחות סביב השולחן?
גם אם יצא לנו להיפגש ולאכול יחד באמצע שבוע זה אף לא יהיה אותו הדבר , זה לא מרגיש אותו הדבר, זה כאילו יש אווירה של "קדושה" באוויר, מה זו ההרגשה המיוחדת הזו?
ישנן הרבה משפחות חילוניות שנוהגות לעשות "קידוש" בארוחת שישי, מה המשמעות הנוספת של ה"קידוש" לפי גישתך?
על פי סקר הלמ"ס מ־2009, כ־42% מהאוכלוסייה היהודית בישראל עורכים קידוש בליל שבת
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9
מה המשמעות הנוספת של החלה של שבת?
הנכדה שלנו חזרה מהגן ושם לימדו אותה לשיר לקראת שבת, בואי בואי המלכה, יום שבת יום מנוחה... שבוע שעבר שאלה אותי, סבתא למה קוראים לשבת מלכה?
אחר כך אנחנו שרים ביחד "בואכם לשלום מלאכי השלום, מלאכי עליון"... ולמרות שאני לא מבינה את המשמעות אני מרגישה שמחה בלב, ואני שמה לב שכל בני המשפחה מרגישים ככה, זה כאילו שיר שמאחד את בני המשפחה, מה יש בו בשיר הזה שמאחד בינינו?
בעלי מדי פעם אוהב לצפות בפרשת השבוע, מה המשמעות של פרשת השבוע, וכיצד היא רלוונטית לימינו?
חייב כל אדם להשלים פרשיותיו עם הצבור, דהיינו שיקרא בכל שבוע פרשת השבוע שנים מקרא ואחד תרגום, ומיום ראשון ואילך חשוב עם הצבור
(קיצור שולחן ערוך, עב')
מנקודת מבט של הבעל- כשהייתי קטן אני זוכר שהייתי הולך עם סבא שלי לבית הכנסת. היתה הרגשה מאד מיוחדת, כולם מתאספים, לנעימות התפילה היה ניגון מיוחד. מהי המהות של מה שנקרא בית כנסת? בית של כינוס
״אני זוכר את הביקורים בבית הכנסת בקרית אתא אצל סבא וסבתא עליהם השלום.
כל שבת, מוקדם בבוקר , צועדים באותו שביל יד ביד עם אבא וסבא לעבר בית הכנסת.
כל כך אהבתי את הביקורים הללו.
בתור ילד, לא כל כך הבנתי מהי התפילה ועל מה התפללו, אבל זה שכל המשפחה המורחבת , השכנים והחברים שהתקבצו שם יחדיו - הפך את כינוס תפילת השבת לקסומה במיוחד.
אחרי כל תפילה הייתה לנו סעודה משותפת. ציפי הייתה מביאה את הביצים הממולאות המפורסמות ואת הקיש בטטה, שולמית ומרדכי את הקיגל המפורסם , אמא הביאה את הפשטידת תירס... כל אחד הביא משהו ומהכול נהייתה ארוחת מלכים לכל השכונה !
אומנם אוכלים מצלחות פלסטיק על שולחנות ישנים מועדים לנפול , אבל ההרגשה המשפחתית של הביחד... לא היה לה תחליף!״
עם הזמן הנכדים גדלו, ,לכל אחד נהיה "חיים משלו" והמפגשים הללו התדלדלו והתמעטו עד שנעלמו כליל. בכל אופן אני מתגעגע לימים האלו....
אני שואל את עצמי : מה היה כל כך מרגש שם שנחרט חזק בזכרון? התפילה המשותפת או עצם העובדה שפשוט היינו יחד...
מה חשיבות של ההתכנסות הכללית ביום שבת?
בית כנסת הוא בית התפילה היהודי. השם 'כנסת', מקורו מהשורש כ.נ.ס, והוא נקרא כך על שם ההתכנסות של האנשים בו. בית הכנסת מכונה מקדש מעט מפאת קדושתו והשוואתו לבית המקדש.
לאחר חורבן בית המקדש השני עלתה חשיבותו של בית הכנסת, כאשר החלו לקיים בו תפילות. התפילה בו היוותה תחליף לעבודת הקורבנות בבית המקדש.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA
בפרשת שבת נאמר, ויקהל משה, ודרשו רבותינו זכרונם לברכה, למה נאמר בפרשה זו ויקהל, ולא נאמר כן בכל התורה כלה. אמר הקדוש- ברוך- הוא למשה, רד ועשה לי קהלות גדולות בשבת, כדי שילמדו הדורות הבאים אחריך להקהיל קהלות בכל שבת ללמד תורה ברבים.
(קיצור שולחן ערוך, עב')
מיד שאלתי את עצמי למה אנחנו עושים את זה לעזאזל? אם כבר ללכת לבית כנסת, לא עדיף לאיזה בית כנסת מרוקאי פה ליד הבית? חוץ מזה, אנחנו כבר עושים קידוש בשבת, זה לא מספיק?!
ככל שגדלתי הבנתי את העניין. עוד מילדות, אבי היה מוקסם מקולו המרטיט את אמות הסיפים של החזן שלנו ציון שמש. ציון, הגדול מאבי בכעשרים שנים, הרעים בקולו הערב עוד בבית הכנסת השכונתי שם ברחובות בג'דאד, אז עברו הם יחד עם משפחת אבי לקרית אתא, ומשם לבית הכנסת פה בנצרת עילית. הנעימות היפות ביותר היו יוצאות מגרונו. הפיוטים שלו היו גורמים לאבי לבכות, כמעט. היטיב לעשות בתפילות הסליחות של יום כיפור, שם יכלו לשמוע אותו כמעט בוכה על כל נדר שלא נדר וכל חטא שלא נעשה, כאילו הוא עצמו מתכוון לקחת מאיתנו את כל חטאינו ולכפר עליהם בקולו.
http://cafe.themarker.com/post/183847/module/blog_post/?plasma=true
האיזכור לשירה ונגינה בבתי כנסת ובבית המקדש מופיע בהקשרים של שירת רבים או בקבוצות נבחרות
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%96%D7%A0%D7%
החזן בבית הכנסת נקרא שליח ציבור. מהי מהות תפקידו במערכת הקשר בינינו?
החזן הוא שליחו של הציבור לומר ולשיר את פרקי התפילה. ב-200 השנים האחרונות, ובמיוחד באירופה עלה מעמדו של החזן לדרגת אמן המבצע לחנים מקוריים המהנים את קהל השומעים, ויוצר אווירה של קדושה הסוחפת את המתפללים לחוויה עמוקה ומרגשת.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%96%D7%A0%D7%95%D7%AA
החזן הוא שליח הציבור, לפיכך אסור לאדם לתפוס את החזנות בלא שהציבור, או הגבאי שהוא נציגו, יבקש זאת ממנו. ומי שעשה עצמו חזן בניגוד לרצון הציבור - אין עונים אחריו אמן (רמ"א נג, כב).
ואם הוא יכול להתפלל ומסרב יותר ממה שאמרו חכמים, הרי הוא פוגע בכבוד התפילה ובכבוד שמים. וכן מי שחננו ה' בכשרון שירה וקול ערב, לא יהיה סרבן בשבתות ובימים טובים, שבהם התפילות מעוטרות בשירה וזמרה. ואם הוא מסרב להתפלל מתוך עקשות או עצלות, ואינו משבח לה' בקולו, ראוי לו שלא בא לעולם (ספר חסידים תשס"ח).
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=513&id=2556&q=
לפי המסורת החזן צריך להיות בעל תכונות טובות. מה החשיבות של זה?
לפיכך צריך שיהיה החזן הגון, בעל שם טוב, עניו, רצוי לחבריו, (תענית טז, ב; שו"ע נג, ד).
ולכתחילה היה צריך שכל אחד ואחד מן הציבור יסכים למינוי החזן, מפני שהוא היה מוציאו ידי חובתו. (שו"ע נג, יט, מ"ב נג, נג)
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=513&id=2556&q=
תפקיד השבת לעם ישראל
נראה כי לשבת יש תפקיד מיוחד בעם ישראל- בתחילת המאה, בעיצוב דמותה של המדינה, אחדים מבכירי התנועה הציונית, על אף שהיו חילונים, התעקשו והדגישו כי ללא השבת, כל חיינו הלאומיים יהיו בסכנה גדולה. הם האמינו שה'יחד' היהודי בארץ ישראל מותנה בשמירת השבת. יתרה מזאת, אצל חלקם הוא נראה תלוי בראש ובראשונה בכך.
דוגמא- אחד העם- "אין צורך להיות ציוני או מדקדק במצוות בשביל להכיר את ערך השבת. מי שמרגיש בלבו קשר אמיתי עם חיי האומה בכל הדורות הוא לא יוכל בשום אופן- אפילו אם אינו מודה לא בעולם הבא ולא במדינת היהודים- לצייר לו מציאות "עם ישראל בלי שבת מלכתא"
אשר גינצברג, אחד העם, ייחס לשבת מעמד ייחודי וכתב עליה: "אפשר לאמר בלי שום הפרזה, כי יותר משעם ישראל שמרו על השבת שמרה השבת אותם"."[56] משפט זה שלו זכה לפרשנויות רבות ונפוץ עד כדי כך שרבים טעו לראות בו פתגם יהודי עתיק.
ברדיצ'בסקי (סופר והוגה דעות עברי)- "כוח הדורות הוא עצום. אדם יהודי שרוצה להתחיל הכל מחדש, חייב לדעת כי הוא לא יוכל להשיג בקלות את אשר השיגו הדורות שחיו לפניו. השבת הופכת אצלו כלי יקר שהושג על ידי אלפי שנות קיום יהודי". בלית ברירה ברדיצ'בסקי (שהיה בעד חילוניות חדשה ונגד הלכות שונות ביהדות) קרא במידה מסויימת להצטרף אל השבת.
http://hsf.bgu.ac.il/cjt/files/Shabbat-Book/Shabbat-Hebrew-99-122-tsameret.pdf
ניתן לומר שגם בימינו השבת, גם אם אינה נשמרת לפי ההלכה, מהווה את אחד המרכיבים בחיי יהודי העולם המבדילים אותם מבני דתות אחרים ומהווים עיקר בשמירת זהותם היהודית. לדבריו של פרופסור וחתן פרס ישראל אליעזר שביד:
"הציבור שאיננו שומר מצוות יוצא מרעיונה של שבת כדי לממשו בחיים, הוא יוצא מן האגדה אל ההלכה, ואילו הציבור השומר מצוות יוצא מן ההלכה אל האגדה, מן המימוש בחיים הוא בא אל הרעיון. אין פירוש הדבר שהציבור הלא-אורתודוקסי מתעלם מן ההלכה. אפילו יהודים המגדירים עצמם כחילונים מחפשים את דרכי המימוש של רעיון השבת בהלכה. ראשית, משום שבדרך כלל אין הם רוצים לפרוש מרציפותה ההיסטורית של מורשת תרבותית ומאחדותו של ציבור; ושנית, משום שמחוץ להלכה כמעט לא יימצא להם דבר"
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%AA.
מה תפקידה של השבת בחברה שלנו של משפחה אחת? מהו הקשר המיוחד בינינו גם מעבר לזמן- קשר בין דורי?
מה מסמלת השבת לעם ישראל?
מעולם לא נחשב יום השבת כיום מנוחה מעבודה בלבד, הבא לשם החלפת כוח, ושמצוות "לא תעשה" חלה עליו בכל חומר הדין. יום השבת נעשה מקור של עונג, אורה ושמחה, ליום שכולו שיר וחזון, וקבל צורה נאצלת וחגיגית,
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/nigunim-2.htm
במחקר שנערך על ידי מרכז גוטמן בשנים 1999-2000 בנושא התנהגות דתית-יהודית ותפישת הזהות העצמית של היהודים בישראל, הרוב המכריע של החילונים השיבו כי הם מעדיפים לשוות לשבת שלהם אופי שקט ומשפחתי, ומעדיפים כי לשבת הציבורית יהיה ציביון ייחודי, אף כי אין הסכמה על אותו ציביון
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%AA
עונג שבת
עונג שבת הוא מצווה מדברי נביאים להתענג בשבת. המצווה כוללת חיוב לאכול ולשתות מאכלים ומשקאות מובחרים בסעודות השבת, וכן להתענג בתענוגי גוף ורוח נוספים. בנוסף כולל מושג זה איסור על צום בשבת.
כיום משמש השם גם ככינוי למסיבה המתקיימת בליל שבת ותוכנה העיקרי הוא שירת זמירות שבת ואמירת דבר תורה או שיחה בנושא כל שהוא, ומלווה בכיבוד קל, ומכונה בקיצור 'עונג שבת'.
מה הערך של המצווה להתענג בשבת?
מה המטרה של מנהג 'עונג שבת'?
זמירות שבת
זמירות שבת הם פיוטים שונים, שנתחברו על-ידי גדולי ישראל במשך הדורות[1], לכבוד שבת. נוהגים[2] לשיר אותם בשולחן שבת.
רבי יהודה החסיד כתב[3]: "שיש לו [לאדם מישראל] בשבת... לרנן שבחו של מקום, שנאמר (תהילים צב): 'מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון'". כמאמר חז"ל[4]: "[כ]שישראל אוכלין ושותין, מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות". כך גם מופיע בזוהר[5], שבשולחן שבת צריכים לעורר שירה וזמרה.
מה הערך של השירה המשותפת בשבת ומה היא גורמת לנו להרגיש?