אדישות חברתית. מין נורמה כזו שמשתרשת משנה לשנה. נראה שהחברה של היום, לא אכפת לה כמעט משום דבר. אנשים אדישים לסקטורים שלמים שסובלים, אדישים גם לדברים שמקשים עליהם את החיים, כמו יוקר המחיה או מצוקת הדיור שלא נותנת עתיד לילדים. ואנחנו רואים חדשות, ומתעצבנים ומקטרים, ובזה נגמרת המעורבות החברתית. נקודה. פעילים ברמת הכורסה. מדוע מגמת האדישות כל הזמן בעלייה?
האדם עשוי מחומר בסיסי שמוגדר כרצון לקבל הנאה ותענוג. רצון ליהנות. בכל שלב התפתחותי אנחנו נהנים מדברים אחרים, גם לאורך חיינו הפרטיים וגם כמין אנושי, וזה משפיע על רמת המעורבות או האדישות החברתית. פעם ילדים הרגישו נטייה טבעית לחיי חברה, היום הם סגורים בתוך מסכים כבר מההתחלה. בנוסף, בעבר אנשים היו גאים להשתייך לאיגודים מקצועיים, מצאו בכך סיפוק, ביטחון ועוצמה, וכיום אין לאף אחד סבלנות לשמוע מילה, בטח שלא להשתייך לאיזו אגודה. אין קביעות, אין יציבות, ולך תדע איפה תעבוד בעוד שנה.
כתוצאה משינויים כאלה ואחרים ביחסי הפרט והחברה, האדם בן זמננו לא מרגיש שייך לכלום. אם בימי קדם, אנשים היו זקוקים לקשר חברתי לצורך הישרדות פיזית, היום אני מסתדר לבד יופי, רק אל תבלבלו לי את המוח עם דרישות חברתיות. שילמתי מיסים, שלום ולא להתראות. ואם לפני עשרות שנים ירידה מהארץ נחשבה למשהו מביש, כיום רילוקיישן הופך לסמל סטטוס. הטבע של האדם משתנה מבפנים: הוא פחות מזדהה עם מדינה או מקום, הרבה יותר אגואיסט, ולכן החברה שמורכבת מאוסף פרטים נעשית אדישה יותר ויותר.
המקום היחידי, אולי, שבו אפשר לראות מעורבות חברתית גבוהה הוא הרשתות החברתיות. ברשת אנשים דווקא פעילים מאוד. אך לצד יוזמות יפות פה ושם, מה שבעיקר ממלא את המרחב הווירטואלי זה ציניות, חוסר סובלנות, התלהמות ואלימות.
מה יהיה? לאן זה הולך? מה מצפה לנו בשנים הקרובות? חכמת הקבלה מלמדת שהרצון ליהנות של האדם ימשיך עוד להתפתח, אבל הוא כבר לא ימצא ממה ליהנות. איבוד הקשר הטוב עם החברה יביא את האדם בהדרגה להרגשה שהוא נחנק בתוך הקונכייה שלו. האדישות של היום תוביל לייאוש של מחר. אנשים ירגישו שאין בשביל מה לחיות. בפנים, בעומק הלב, יורגש מוות. יובש. מין תחושה כזו שאין במה למלא את עצמך, אין שום תשוקה, שום אתגר. אין כלום.
ואז, תבוא פריצה לדרגה הבאה באבולוציה של יחסי הפרט והחברה. בתהליך הזה, העולם הווירטואלי ישמש לנו כקרש קפיצה למציאות חדשה. מתוך הכרה ומודעות, אנחנו נשתמש בו באופן מושכל כמכשיר לעיצוב החברה לפי תפיסת עולם אינטגרלית, שתתבסס על הדדיות והשלמה. במקום לחשוב איך לדחוף לנו עוד איזה מוצר, המחקר והפיתוח יתמקדו בהמצאת תרגילי קשר לחיבור הלבבות של כולם. תוכנות חכמות יקדמו את "ואהבת לרעך כמוך" כנוסחת החיים היחידה שמתאימה לעולם המקושר של המאה ה-21. יחד, אנחנו נגדיר בכל שלב את המדרגה הבאה בהתפתחות הקשרים בינינו שאליה אנחנו רוצים להעפיל, ואז נעבוד על תרגילים של נתינה ותמיכה כדי להשיג אותה בפועל. ממש כמו בתוכנית אימונים בחדר כושר.
ככל שהחיבורים הטובים בינינו יעמיקו, אנחנו נתחיל להרגיש שזורם ברשת הקשר שלנו כוח מיוחד. כוח שמחייה אותנו, מגדיל אותנו, נותן לנו הבנה והרגשה, מחשבה ורצון, ברמות גבוהות יותר ויותר. ההתכללות שלנו בזה בזה, תביא אותנו להרגשת מציאות חדשה, מעבר למוגבלות התפיסה הפרטית. עולם עליון, קוראים לזה בכתבי הקבלה. בעולם הרוחני הזה לא תהיה חברה אדישה, כי כל פרט ירגיש שבהתקשרות אל האחרים הוא מקבל כל יום יותר מילוי, יותר סיפוק, יותר משמעות ויותר שמחה.
העתיד הוא בהשלמה. שיהיה לנו בהצלחה!
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 1089 – bit.ly/3p5Ph7t