חודש אלול מסמל סיכומים, חשבון נפש, בדיקה איפה אנחנו נמצאים. בראשי תיבות, אלול זה "אני לדודי ודודי לי", והשאלה היא מיהו הדוד הזה שעליו מדברים החכמים ומה הוא יכול להוסיף לנו לחיים?
ובכן, "דודי" זו המערכת הגדולה שמפתחת אותנו כמין אנושי. מערכת הטבע, אפשר לקרוא לה גם אלוהים. בשיא התפתחותנו כיצורים תבוניים אנחנו נבין את החוקיות הכוללת שפועלת במערכת הזו, ונתאים את עצמנו אליה באופן מלא. המצב הזה מוגדר כהזדהות עם כוח הטבע הכללי. מדובר בכוח פנימי שנמצא בכל הטבע, תכונתו היא השפעה טובה, כלומר אהבה ונתינה טהורה. התאמה אליו פירושה להגיע לאהבה הדדית, לחסד, לחיבור משלים בין כולם. את כל זה גילה אברהם, חוקר בבלי שלימד את כל מי שרק הסכים להקשיב את השיטה להתעלות מעל הכוח האגואיסטי הצר שטבוע באדם, במטרה להשתוות עם הכוח האחד שבטבע. אלפי תלמידים התקבצו סביבו מכל מיני עמים, ומהם התהוותה קהילה שנעשתה בהמשך לעם ישראל. עם שהיה מכוון ישר אל כוח האהבה והנתינה, וגילה אותו במערכת הקשרים המיוחדת שנרקמה בין האנשים.
הביטו סביב: הדומם, הצומח, החי והמדבר נמצאים ברשת אחת. הרשת קושרת את כל חלקיה יחד, בהרמוניה, בעבודה הדדית. וכמו שבכל תא קטן בגופנו יש מין עולם שלם שכל חלקיו קשורים זה לזה, תלויים בה בזה ומשלימים זה את זה לצורך קיום בריא, כך גם הטבע כולו מתפקד. כמערכת גלובלית, אינטגרלית, אחידה. הכול בטבע מסודר, הכול מדויק להפליא. חוץ מהמין האנושי.
כל היצורים האחרים מונעים על ידי אינסטינקטים שמביאים אותם לבחור בכל פעם במצב הטוב ביותר האפשרי. לכן בעלי חיים לא טועים. לנו, לעומת זאת, יש תוספת רגש ושכל שאמורה להביא אותנו ליתר התפתחות, אבל יחד איתה קיבלנו גם את האפשרות לבחור כיצד להשתמש בהם. ובדיוק במקום הזה שבו כוח הטבע לא מפעיל אותנו, אנחנו עושים טעות אחרי טעות. כורתים את הענף שעליו אנחנו יושבים צפוף.
אז היינו במלחמת עולם ראשונה ולאחריה שנייה, והנה כבר מדברים על שלישית. חצי עולם מת מרעב, חצי עולם לא יודע מה לעשות עם העודפים. מהרמה הגלובלית ועד לרמה הכי אינטימית, משחקי אגו מפרקים כל מערכת יחסים. כולם בסכסוכים, עצבניים, ממורמרים, מיואשים.
ופתאום, על סף תהום, מתעוררת בנו איזו הארה, מתעוררים בנו רגש ושכל שאומרים: "די! לא רוצים כאלה חיים! מספיק לעשות האחד את השני אומללים!". להארה הזו קוראים "חודש אלול". חודש מהמילה חידוש, ואלול מרמז על הזמנה להתאים את עצמנו לאותו "דוד" עליון, לכוח הטבע הכללי. הוא מאיר פניו אלינו, כביכול, וכתוצאה מכך, אנחנו חשים התעוררות פנימית להשוות את מצבנו האומלל למצב הטבע הכולל. מערכת אדירה, טהורה, נעלה, מחוברת, שלמה, אינסופית.
מכאן אנחנו צריכים להתקדם בבירור: מה כדאי לעשות עם כל הכוחות הייחודיים שנתן לנו הטבע? איך נבנה את עצמנו כך שנהיה מאוזנים בינינו ועם כוח הטבע הכללי? איך נתאים את עצמנו לחוקיות המערכתית?
הסיכום הרצוי מחודש אלול הוא שנקבע לעצמנו התפתחות חדשה. התקדמות לחיבור ולהשלמה, להתחשבות ולתמיכה, עד לרמה של "ואהבת לרעך כמוך". בדרך זו נתחיל לנהל את תוספת הרגש והשכל שקיבלנו לרשותנו, בצורה האינטגרלית שבה מתנהל הטבע עצמו. זה יהיה ניהול נכון, ועל ידו נממש את כל הפוטנציאל שלנו כנזר הבריאה. נרגיש את המערכת כולה, נוסיף לה את מה שהיא צריכה, ונקבל ממנה שפע ברכה.
תכל'ס, בעולם שלנו לא חסר כלום חוץ מיחס יפה בין אדם לאדם. נעזור זה לזה להפנים, והכול יסתדר לנו יופי מכאן.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 435 – bit.ly/3oA4SP5