חיים חדשים

תכנית 1234

עידן של חוסר יציבות

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 08.05.20 – אחרי עריכה

אורן: מספר התוכנית שלנו היום הוא 1234 והנושא הוא "עידן של חוסר יציבות". קראתי מאמר מאוד מאוד מעניין של חוקר בשם וולפגנג קנור, הוא חוקר בכיר בגיאוגרפיה פיזיקלית ומדעי מערכות אקולוגיות והוא כתב מאמר לפני כמה ימים שאומר כך, עידן היציבות הסתיים ונגיף הקורונה הוא רק ההתחלה. והוא מסביר את הטיעון שלו, הוא אומר שבערך עד לפני 10,000 שנה המקום שבו אנחנו חיים היה לא כל כך יציב מבחינת אקלים, אבל לפני 10,000 שנה התחילה תקופה של איזו יציבות, אבל היא מסתיימת. לטענתו האדם ומה שהוא עשה פה על פני הכדור ופליטת גזי החממה יביאו את התקופה הזאת לסוף, וכמו שהוא אומר, נגיף הקורונה הוא רק ההתחלה.

מה שקראתי מאוד מאוד הטריד אותי ולכן רציתי לשאול, אם אנחנו מסתכלים על החיים שלנו היום מאז שהגיעה הקורונה לחיינו אני חושב שחוסר יציבות זה המאפיין המרכזי. אם העולם היה מוכר, ידוע, עם הבעיות שלו ועם היתרונות שלו, והיינו חיים מיום ליום איך שאומרים, פתאום הכול נהייה לא יציב, לא ברור. כל מה שהיה וודאי התרסק, גם מבחינת אקלים, גם מבחינת המצב הכלכלי של האדם, של החברה העולמית בכלל, וודאי המצב הבריאותי, הנפשי, החרדות, זאת אומרת בכל אספקט שלא ניקח נכנס איזה חוסר יציבות וטלטל אותנו מקצה לקצה.

השאלה הראשונה שלי אלייך, האם לדעתך העולם באמת נכנס לתקופה של חוסר יציבות, של שינויים שיבואו מהר מאוד, האם זה כך?

ללא ספק. לפי חכמת הקבלה, שמשם אני מוציא את כל מה שאני אומר, אנחנו נכנסים לתקופה חדשה, תקופה של שנות האלפיים והלאה שזה נקרא תקופת "דור האחרון". והתקופה הזאת היא תקופה של התפתחות מאוד אינטנסיבית של כל האנושות ובמיוחד התפתחות אינטנסיבית שהיא לא טכנולוגית ולא חברתית אפילו כמו שהיה מוכר לנו מהדורות הקודמים, אלא התפתחות רוחנית. אנחנו נצטרך להבין, כולנו, מה הטבע שאנחנו נמצאים בו, בתוך בועת הטבע, מה הוא דורש מאיתנו, במה הוא משתנה, איך הוא משפיע עלינו, לאיזה כיוון, לאיזה צורך, איך אנחנו צריכים להשתנות כדי לשמור על עצמנו וכן הלאה. יש כאן שאלות מאוד גדולות, גלובליות, שאלות שלא היו מתעוררות קודם ולכן אין לנו עליהן תשובות מהעבר ואנחנו נצטרך לבדוק מה עושים.

אורן: האם אפשר לומר שעידן היציבות הסתיים, הגיע לסופו?

וודאי שגם הדורות הקודמים, התקופות הקודמות, לא היו כל כך יציבות, כי כל הזמן אנחנו משתנים, הטבע משתנה וגם אנחנו כתוצאה מזה משתנים, אבל זה לא כמו שיהיה עכשיו. השינויים יהיו יותר חדים, פתאומיים, יותר קצרים, מתחלפים בתדירות רבה והם יהיו כולם מכוונים אלינו, לבני אדם, ויכוונו אותנו לשינוי פנימי, שאנחנו נביא את עצמנו לצורה גלובלית, אינטגרלית, להיות במערכת אחת, כמו שכתוב בתורה "כאיש אחד בלב אחד". שאנחנו נצטרך להתקרב זה לזה, אנחנו נצטרך ללמוד איך לחיות זה עם זה בצורה קרובה זה לזה, ללא התנגשויות, ללא מריבות, ואפילו להגיע לחיבור ואהבה בינינו כמו שהטבע האינטגרלי ידרוש מאיתנו בצורה סיסטמתית.

אורן: האם הטבע, המערכת הזאת שבתוכה אנחנו חיים, האם טבע המערכת הוא יציב או משתנה?

לא, הטבע לא יציב ולא משתנה, המערכת עצמה כולה משתנה בהתאם לצורך להביא את האדם לגמר התיקון, לצורתו הסופית הרצויה, שנהיה כולנו קשורים בינינו, כל בני האדם, בצורה יפה, טובה, בתפיסה אחידה, בתיקון כזה שכל אחד עוזר לשני להיות קשור ונמצא במערכת אינטגרלית.

אורן: מה לגבי טבע האדם, טבע האדם מטבעו הוא משתנה או יציב?

וודאי שטבע האדם כמו שכתוב "יצר לב האדם רע מנעוריו", הוא שכולנו אגואיסטים, כולנו, כל אחד, חושב רק לטובת עצמו, וזה בצורה טבעית נמצא בנו, מושרש בנו. ואנחנו נצטרך, או על ידי מכות או על ידי שכנוע עצמי, חינוך, אנחנו נצטרך לשנות את עצמנו כדי להביא את עצמנו לתמיכה הדדית, לקרבה הדדית, לחיבור הדדי, לחיבוק הדדי, עד כדי כך שנהייה כולנו במערכת "כאיש אחד בלב אחד" ונהייה כולנו בקשרי אהבה בינינו, עד כדי כך. שזה וודאי מאוד מאוד מוזר, אבל הטבע ידרוש מאיתנו שנגיע לרמת קשר כזאת.

אורן: זאת אומרת אתה רואה התפתחות בטבעו של האדם.

וודאי.

אורן: זאת אומרת טבע האדם הוא משתנה? האם נכון לומר שטבע האדם נמצא בשינויים או יש בו משהו שנשאר תמיד יציב?

משתנה כל הזמן ללא הפסקה עד שנגיע למצב שנהייה כולנו "כאיש אחד בלב אחד".

אורן: איך שינוי כזה קשור לטבעו של האדם?

האדם יצטרך להתעלות מהטבע האגואיסטי שלו שחושב רק לעצמו ומעצמו הוא פועל ורואה את העולם והמציאות, ולעלות לרמה שהוא כולו במקום לחשוב על עצמו חושב על אחרים. כי הוא מתחיל להשיג שטובתו תלויה באחרים, בקשר ביניהם, שרק דרך קשר הדוק עם כל האנושות הוא מתקשר לכוח עליון שנקרא "בורא", ואז הוא זוכה לקבל מהכוח העליון כוחות שצריך האדם כדי להמשיך את הקיום שלו.

אורן: האם התקופה של חוסר יציבות שאליה נקלע העולם מאז שהגיעה הקורונה אל חיינו וזעזעה את כל התחומים בחיים שלנו, האם השינויים האלה שהעולם עובר היום וחוסר היציבות קשורים גם להתפתחות הפנימית שהאדם צריך לעבור בתוכו?

וודאי שרק לשם זה זה קיים. כל דבר שקיים בטבע, דומם, צומח, חי ובני אדם, מדבר, כל השינויים האלה הם רק כדי לשנות את האדם, לגרום לאדם התפתחות מתקדמת לקראת זה שכולם, כל בני האדם, יחליטו שהם כן רוצים להתחבר כאיש אחד בלב אחד, בנשמה אחת, ולהידמות לכוח עליון אחד.

אורן: אם אני מסתכל על השינוי שהביאה הקורונה לחיינו, אני רואה שהיא עוררה בנו את הצורך ההישרדותי, משהו מאוד מאוד חייתי. אנשים דואגים מאוד לבריאות שלהם, אנשים דואגים מאוד לפרנסה שלהם, אנשים דואגים מאוד שיהיה להם אוכל לתת לילדים. אני לא רואה בזה התפתחות והתקדמות, אני רואה בזה איזו רגרסיה, לתקופות קודמות בהיסטוריה שהאדם לא ידע אם יהיה לו היום מה לאכול, אם הוא יהיה בריא מחר וכן הלאה. למה אתה רואה בזה התפתחות קדימה?

אני רואה בהתגלות ווירוס הקורונה דווקא השפעה מאוד חיובית על האנושות. אני כבר לא מדבר על מקרי מוות וכן הלאה שלצערי מלווים לזה, אבל בסך הכול האנושות קיבלה מה שנקרא על הראש והיא מאוד נרגעה. ווירוס הקורונה סגר את האנושות בדירות, בבתים, ווירוס הקורונה נתן לאנושות הרגשה שיכולים להיות כאלה מכות שכל כדור הארץ, כל האוכלוסייה בבת אחת, יעמדו או ישבו בצורה שהטבע אומר ולא שהאנשים מחליטים. שאין בין בני האדם שליט יותר מהטבע.

אנחנו הרגשנו פעם ראשונה, אולי אנחנו עוד לא מעכלים את זה, אבל קצת התחלנו לעכל שאנחנו נמצאים על פני כדור הארץ עגול, כדורי, ושאנחנו נמצאים על פני כדור הארץ כמערכת אחת אינטגרלית, שהאנושות כולה קשורה זה לזה. בינתיים מגלים שהיא קשורה זה לזה, אמנם על ידי תופעות לא נעימות ולא טובות שפועלות עליה, על האנושות, אבל בכל זאת אנחנו משיגים זאת. אנחנו לא יכולים להשיג אחרת, אלא רק על ידי מכות, כי אנחנו האגואיסטים לא מבינים שפה אחרת. תתאר לעצמך, אם הטבע היה מתייחס אלינו עוד יותר טוב היינו עוד יותר מתפארים.

לכן כשבאה המכה, והמכה הזאת כל כך קולקטיבית שהיא תופסת את כל השמונה מיליארד אנשים יחד, אז באמת אנחנו רואים שאנחנו כולנו בני אדם קטנים ואנחנו לא יודעים כלום על עצמנו ומצד הטבע יכול להיות איזה נגיף או משהו כך שאנחנו בבת אחת נעמוד דום ונשמע מה שצריך להיות. זה טוב, זה מסדר אותנו מאוד מאוד יפה.

עכשיו השאלה, עד כמה אנחנו נלמד מכל התופעות האלה שעברו עלינו או לא נלמד. אני שומע שאנשים רוצים לחזור מהר לכל מיני צורות עבודה, לכל אותה תעשייה וכל מה שיש. אני לא חושב שזה מחכמה, אנחנו לא דיברנו, לא עשינו שיח רציני, ממש עולמי, למה זה בא, לשם מה זה בא.

אנחנו לומדים רפואה, ביולוגיה, מאיפה זה מגיע, אבל לא לומדים את הצורה, את המרכיב האנושי, למה זה מגיע לנו, מאיפה זה מגיע ולמה אנחנו הגבנו על זה והאם נכון, ואיזו צורה אנחנו כחברה צריכים לקבל. מה ווירוס הקורונה נתן? ווירוס הקורונה הראה לנו עד כמה אנחנו נמצאים כמערכת אינטגרלית אחת. ווירוס הקורונה סיפר לנו עד כמה אנחנו נמצאים בעסקים שאין בהם צורך. שנפסיק לעבוד בצורה כזאת שהעיקר להרוויח ולהרוויח מכולם והכול ולא אכפת לנו איך אנחנו בזה הורסים את כדור הארץ, את הטבע הסובב שאנחנו באמת כולנו חיים בו.

אורן: אם אתה מעלה את הנקודה הזאת של הטבע הסובב שבתוכו אנחנו חיים, יש איזו הרגשה, אולי אני טועה, תתקן אותי, שקצב השינויים היום נהייה מאוד מאוד מהיר. אם העולם התנהל קודם באיזו צורה בנחת, עם תופעות חיוביות או שליליות, יותר נעימות, פחות נעימות, פתאום יש איזו הרגשה כאילו הקצב נהייה מאוד מאוד גדול והשינויים נהיו מאוד מאוד מהירים וזה מה שנותן את ההרגשה של חוסר יציבות, שהכול מתערער. למה הקצב התגבר כל כך, למה השינויים באים כל כך מהר?

כנראה, וזה כתוב גם בחכמת הקבלה, שאנחנו נמצאים בדור שנקרא "דור האחרון", כלומר אנחנו נמצאים בדור הארצי שצריך לעלות ולהגיע להרגשה שהוא מבין ורואה לא את הטבע עצמו אלא את כוחות הטבע שפועלים ומפעילים את הטבע. נגיד אותו ווירוס הקורונה, מאיפה הוא יצא, למה. בצורה ביולוגית אנחנו אולי קצת נבין את זה, אבל מה הכוחות שמעוררים את זה, מה הכוחות שמנהלים אותנו, את כל החברה האנושית, מה הכוחות שבאמת פועלים בצורה הדדית בינינו, עם הטבע. אנחנו לא מרגישים את מערכת הכוחות האלו, אנחנו נמצאים ברשת כוחות והרבה מאוד כוחות ואנחנו מפעילים אותם, אבל מה אנחנו מפעילים אנחנו לא יודעים.

אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה שנקראת "דור האחרון", הכוונה היא לדור האחרון הגשמי, שאנחנו כמו חיות, וצריכים לעלות לדור הראשון שזה דור שמרגיש את הכוחות העליונים, עובד איתם יחד, מתעלה מעל החיים הארציים לעולם העליון, לדרגה יותר עליונה.

אורן: האם אנחנו צריכים בעינייך להתרגל לזה שעכשיו כל הזמן יבואו לנו שינויים, שיבואו מכות כאלו ואחרות מהטבע? האקולוגיה, ארבה, התחממות, אני לא יודע אפילו על מה לחשוב, ומפחד אפילו להגיד. האם צריך להתרגל לשינויים כאלה מהירים ועוצמתיים?

אני לא מפחד, אני מאוד מצפה לזה.

אורן: למה?

כי יבואו שינויים גדולים מאוד, אבל יחד עם זה אני מאוד מאוד מצפה שאנחנו נהייה ראויים אליהם, שאנחנו נקבל אותם בהבנה ושכל האירועים שיבואו יתקבלו אצלנו בצורה רצויה.

אורן: איך אפשר לקבל מכות טבע בצורה רצויה? אני לא יכול לקבל מכות טבע בצורה רצויה. אם הטבע יזמן לי דברים נעימים, אני אקבל אותם בשמחה, באהבה, ואגיד על זה תודה. אבל אם יבואו מכות טבע, כמו שעכשיו ראינו את הקורונה, ומדברים על זה שיכולה לבוא מכה של ארבה, איזו התחממות, שריפות כמו שראינו באוסטרליה, אלה דברים שאי אפשר לקבל אותם. או שלא הבנתי משהו?

הבנת נכון. אבל אני לא מתכוון שהמכות האלה יבואו, אני מתכוון שיבואו שינויים, אבל לא בצורת מכות וייסורים. וזה תלוי בעד כמה שאנחנו נהייה מוכנים לקבל אותם בצורה הנכונה. העניין הוא שבסך הכול האנושות חייבת לקבל צורה אינטגרלית כמו של כל כדור הארץ. ולכן חיבור בינינו, בין כולם בשווה, בין כל בני האדם, שחורים, לבנים, אדומים, לא חשוב, כולם צריכים להתחבר יחד בצורה שווה. אנחנו צריכים להגיע למצב שכל אחד ואחד מרגיש את כולם, ושהוא תלוי בכולם, בכל שמונה מיליארד האנשים. כך כל אחד צריך להרגיש. וכדי שלא נרגיש את זה על ידי מכות נוראות, ווירוסים כאלה למיניהם, אלא שנרגיש את זה על ידי תופעות יפות, ונעימות. אז בואו נתקדם בעצמנו לזה, נתחיל זאת על ידי פרסום, על ידי הפצה, על ידי חינוך, נפזר בכל מקום את העניין הזה. מה זה נקרא התקרבות בין בני אדם ולמה אנחנו חייבים את זה. אם נעבוד על זה כדי להימנע מהמכה הבאה, אז בכל זאת נתקן משהו במין האנושי.

אורן: לגבי הנושא הזה של יציבות. מה הביא לנו תחושה של יציבות עד היום, ומה יכול להביא לנו תחושה של יציבות מהיום והלאה?

עד היום תחושת היציבות, ובכלל יציבות, התקיימה בגלל שהיינו במצב שנקרא לפני "הדור האחרון". התקדמנו כמה שיכולנו, שינינו את עצמנו, ניסינו להיות בתקופת העבדות, ניסינו להיות קפיטליסטים, סוציאליסטים, פשיסטים, קומוניסטים, כל מיני. ניסינו את כל הדברים האלה על עצמנו, ראינו ששום דבר לא מתאים, והכול בסופו של דבר זה רק כדי שאדם ישלוט על אדם.

עכשיו אנחנו נמצאים במצב חדש, הטבע לא דורש מאיתנו, ואנחנו גם לא רואים לאן עוד להתקדם. כאילו מיצינו את כול האפשרויות שהיו בחברה האנושית. אין יותר, לא קופצים איזה אידיאולוגים כאלה שיודעים "יש לי, יש לי" מה לעשות עם החברה האנושית, אין. ואנחנו צריכים רק דבר אחד, להבין שיכולה להיות לנו יציבות אך ורק אם נתאים את עצמנו לטבע הכולל. והטבע הכולל הוא כשכל החלקים שלו מחוברים ותומכים זה בזה.

אורן: אמרת קודם שהטבע רוצה ללמד אותנו שאנחנו צריכים להיות מחוברים בינינו בצורה חדשה אבל כדאי שהלמידה הזאת תבוא לא דרך תופעות לא נעימות, אלא דרך תופעות נעימות. תן לי דוגמה לתופעה נעימה שיכולה לחזק בנו את ההרגשה שכולנו חלקים ממין אנושי אחד, מאנושות אחת. אתה יכול לצייר לי משהו יפה?

כמו שאתה רוצה לעשות עם הילדים שלך כשהם רבים, ואתה רוצה שיהיה ביניהם קשר טוב. מה אתה עושה?

אורן: אני יושב איתם, מדבר איתם, לפעמים משחק איתם במשהו, אומר להם בואו נשתדל לראות את הדברים הטובים שבכל אחד. משתדל איכשהו להרגיע את הרגשות השליליים של הדחייה, הריחוק וההתנגשות, ולעורר בהם רגש של חום וקרבה.

אז תעשה את זה עם כל אוכלוסיית העולם, מה יש? הרי אתה רוצה לקבל את אותה התוצאה.

אורן: זאת אומרת הטבע, מצדו מכין לנו שורה של מכות, קורונה, ארבה, התחממות, שריפות, ואם אנחנו רוצים להרגיש את זה שכולנו מקושרים באיזה גוף אחד גדול כלל אנושי, אלה דברים שהאדם בעצמו צריך לחולל?

וודאי. אלא מי? בטבע ישנם כוחות טובים, רעים, כל מיני כוחות. אבל מה שאתה לוקח מהם תלוי בך. תעורר בחברה האנושית כוחות חיבור, כוחות התקרבות, ותקבל תוצאה. בבקשה.

אורן: כשאתה מתאר את זה, זה נשמע כאילו החיים שלנו זו איזה תכנית ריאליטי כזאת. שכל מה שמתרחש זה כאילו יש איזה אח גדול או במאי שמתכנן לנו כל מיני דברים שצריכים להביא אותנו לסצנה העיקרית.

נכון.

אורן: וגם המכות האלה שבאות, הקורונה ולא יודע מה עוד מחכה שם בדרך.

הכול מאותו במאי גדול שנקרא הטבע.

אורן: זה באמת כך? נכון להתייחס לזה כך או שזה קצת ילדותי?

למה זה ילדותי, מי עוד מנהל את החיים שלך, אתה בעצמך?

אורן: אני לא יודע.

מה אתה לא יודע. אז אני מבטיח לך שאתה לא. אתה יודע מה יהיה בעוד רגע או מחר?

אורן: לא.

כלום. אז על מה יש לדבר? אתה רואה את מנהיגי העולם איך הם לא מבינים, טועים ונמצאים כל פעם בכל מיני חשבונות שונים.

אורן: במציאות שאנחנו נמצאים עכשיו, כמו שתיארת, התחלנו לחזור לשגרה כאן בישראל וגם בכל העולם, איך להישמר מזה שלא ניכנס לאיזו אדישות? זאת אומרת, החיים שלנו השתנו, חוסר יציבות בא והמכות באות, עוד מכה ועוד מכה מהטבע. יכול להיות, אתה יודע, שמרוב מכות אנחנו נגיד, טוב, וואלה, השתגע עלינו הטבע, שיהיה בריא, יעשה מה שהוא רוצה ואני נכנס לאיזה טייס אוטומטי, שיוט, מה שיהיה - יהיה.

כן. איזה יופי.

אורן: לא, זה מתוך מצוקה.

תנסה.

אורן: אני אומר שזה מתוך מצוקה, כי האדם לא יודע מה לעשות. אז איך להימנע ממצב כזה שבו האדם והאנושות נכנסת לאפתיה כזאת, לאדישות, ומה שיהיה – יהיה.

אתה לא יכול להיות אפאתי, כי אתה סך הכול רצון לקבל, רצון ליהנות, או לפחות לפחד מהמכות, ואתה לא יכול להיות אדיש. עד שאתה מת, אתה לא רוצה לקבל מכה, אפילו קטנה ואתה רוצה לקבל משהו טוב. אז אין כאן מה לדבר בכלל. אנחנו מאוד קטנים, מאוד עדינים, מאוד רגישים, פחדנים. מי אנחנו? אתה רואה עכשיו כלפיי ווירוס הקורונה הזה.

ככה הטבע מלמד אותנו, שאנחנו צריכים לחשוב על העתיד שלנו ולא להגיד לא חשוב לי מה יהיה. אני לא יכול להגיד לא חשוב לי מה יהיה, אני לא מסוגל, רק בתנאי שאני כבר מת, ואז מה שנקרא "למתים חופשי".

אורן: הרב לייטמן, לצערי הגדול מאוד הזמן שלנו הסתיים. שאלה אחרונה, איך אתה מסכם את עידן של חוסר היציבות במשפט אחד?

הוא התחיל לקראת המאה העשרים והוא לא יפסק עד שכולנו כולנו, כל האנושות, תתחבר יחד, ואנחנו נעלה לדרגה עליונה יותר של הטבע, מדרגת החי. כי אנחנו נקראים עדיין אגואיסטים בדרגת החי, ונעלה לדרגה יותר עליונה שבה אנחנו נקראים בני אדם, לדרגת המדבר.

אורן: ומה יש שם בדרגה העליונה הזאת מבחינה איכותית?

נצחיות ושלמות בקיום שלנו.

אורן: וכל זה קשור לאיכות הקשרים בין בני האדם?

זה תלוי בקשר בינינו בלבד. כן. הטבע יעשה את זה או בצורה טובה או בצורה רעה, זה תלוי בנו, הבחירה היא בידנו.

אורן: הבחירה בידנו. תודה רבה לך הרב לייטמן. תודה גם לכם שהייתם איתנו. "חיים חדשים", לומדים לחיות טוב. כל טוב ולהתראות.

(סוף השיחה)