ממשלת התאגידים הבינלאומיים

ממשלת התאגידים הבינלאומיים

פרק 633|12 de oct. de 2015

מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים".

המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד.

ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן.

במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412

חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 633

ממשלת התאגידים הבינלאומיים

 

קליפ מאוייר שמסביר על ההסכם והשלכותיו (אנגלית):

https://youtu.be/pVawHtGlzH8

 

מטרות:

  • הבנת התופעה ומימדיה (מה המשמעות והסכנה שבכך).

  • מדוע זה קורה, לאן זה הולך וכיצד זה ישפיע עלינו.

  • מה הפתרון.

  

 

זרימה:

  • מהם הסכמי הסחר הבינלאומיים ומשמעותם?

  • אך הסכם הסחר יכול להשפיע על ישראל?

פתיחה:

בזמן האחרון התקיימו הפגנות ענק באירופה, בסדר גודל שלא נראו שנים. על מה? על הסכמי הסחר הבין לאומיים שמוביל הנשיא אובמה. 250 מיליון גרמנים יצאו לרחובות!

 

אנחנו לא כלכלנים, אבל נראה שזה משהו שמטריד אנשים רבים. בימינו יש איזה מיסוך של שעמום, קשה לנו לעסוק בנושאים כלכליים ומושגים כלכליים, אבל כנראה שאם לא נעשה זאת, יש מי שיוכל לנצל את זה להוביל מהלכים לטוב אינטרסים שאינם בהכרח לטובת הכלל.

מהם הסכמי הסחר הבין לאומיים ומשמעותם?

באנגלית קוראים להם :TTIP המטרה היא לחזק את כלכלות האיחוד הארופי וארה"ב על ידי הסרתם או הפחתתם של מכשולים לסחר והשקעה זרה. בחודש האחרון, הפרלמנט הארופי הצביע לאפשר את המשך המשא ומתן עם ארה"ב כדי ליצור את אזור הסחר - החופשי הגדול בעולם, שזה העיקר בהסכמי הסחר הללו.

כיום, לארה"ב ולאיחוד האירופי ישנן רגולציות שונות לגבי בדיקת בטיחותם של מכוניות, תרופות ורהיטים. זה יוצר עלויות ביבוא של מוצרים אלו. אם משווים בין הרגולציות הללו, זה מפחית עלויות ויוצר עלייה בייצוא. למשל, אמריקאים יקנו יותר מכוניות בריטיות. כרגע, פוטין יכול אם הוא רוצה, להפסיק את אספקת הגז לארופה. בזכות ההסכמים, האורפאים יוכלו להסתמך על גז ונפט אמריקאי וקנדי.

העניין הוא שההסכמים יפגעו בכיס של האדם הפשוט, כך טוענים המבקרים. ועדת האיחוד הארופי מעריכה כי ההסכמים יגדילו וישפרו את כלכלת האיחוד, ישנם גם מחקרים שטוענים שההסכמים יפגעו באזרחי האיחוד עד כדי כך שחצי מיליון ארופאים יאבדו את עבודתם, היצוא ירד משמעותית, וירידה בהכנסות של האזרחים.

ההסכמים מכעיסים אנשים כי המטרה המרכזית של ההסכמים היא להסיר רגולציות של האיחוד האירופי ששומרות על האזרחים מפני הרעלה, זיהום הסביבה והשפעות שליליות, רק כדי שאירגונים וחברות יוכלו לעשות רווחים גדולים יותר בשני צידי האוקינוס האטלנטי, הן באירופה והן באמריקה. לדוגמה, המבקרים טוענים שאם ההסכמים יכללו, כפי שהאיחוד האירופי מקווה, הבטחה לרשיונות אוטומטיים לכל יצוא עתידי של גז ונפט מארה"ב לאירופה, מה שיביא לעלייה בייצור פצלי הנפט האמריקאים וניצול גדול יותר של נפט מחולות הזפת הקנדיים. התפתחויות מסוג אלו, טוענים המבקרים, יקלקלו לא רק את איכות הדלק שהאיחוד הארופי יקבל, אלא יהרוס את מה שנשאר מכדור הארץ.

נקודה נוספת שמעלים המבקרים: התהליך יאפשר לחברות לתבוע ממשלות זרות על טענות של יחס לא הוגן שיקנה להם פיצויים. אם מדינה מתחילה למשל להקנות לאזרחים שירותי בריאות חינמיים, זה יכול לפגוע בהכנסות עתידיות של חברות פרטיות. בהסכמים אחרים למשל, זה אפשר לתאגיד הטבק פיליפ מוריס לתבוע את אורוגוואי ואוסטרליה על חקיקה נגד עישון. כמו כן חברת אנרגיה שוודית תבעה את גרמניה על כך שפעלה למנוע אנרגיה אטומית. המבקרים אומרים שהמשמעות היא חתירה תחת יכולתן של ממשלות לפעול לטובת אזרחיהן. מקורות מדווחים ממסמכים שדלפו כי שירותיי בריאות, חברה, חינוך, דואר, מימון, תקשורת, תחבורה, אנרגיה, מים, סביבה ותרבות כולם נמצאים על שולחן ההסכמים, מה שאומר שלתאגידים אמריקאים תהיה גישה מלאה אליהם.

בגרמניה יש אמרה "הדמוקרטיה איננה עניין לסחר מכר". יש קריקטורות של סוס טרויאני של אובמה שמכניסים לאירופה. באנגליה ישנם פחדים שההסכמים יפגעו במערכת הבריאות כי זה יאפשר לחברות פרטיות המוכרות שירותים רפואיים לתבוע את הממשלה אם היא תבחר לסבסד את השירותים הללו במסגרת מערכות הבריאות הציבוריות.

מרכז המידע של מדיניות האיחוד האירופי: הטענות שההסכמים באים על חשבון הדמוקרטיה הינן תאוריות קונספירציה. הם טוענים שאין לנו לדאוג לגבי זה. עוד עניין: רגולציות בענייני מזון - בעוד שבאיחוד האירופי יש אסטרטגיית "מהחווה למזלג", האמריקאים מפוצצים את הבקר שלהם בהורמוני גדילה האסורים באיחוד הארופי. כתוצאה מכך רוב הבקר האמריקאי אינו יכול להימכר בארופה. גרוע מכך אמריקאים משתמשים ב - 82 חומרי הדברה שאסורים באיחוד, הם שוטפים את העוף במים עם כלור כדי להרוג בקטריות, 99 אחוז מהסויה, כותנה ותירס עובר שינויים גנטיים, ואילו באיחוד האירופי יש אפשרות למדינות לאסור הנדסה גנטית. בצרפת למשל, יש איסור על הנדסה גנטית.

http://www.theguardian.com/business/2015/aug/03/ttip-what-why-angry-transatlantic-trade-investment-partnership-guide

המטרה העיקרית של הסכמי הסחר היא להפחית מגבלות רגולציה על הסחר, בתחומים הנעים בין בטיחות המזון לחקיקה סביבתית ורגולציה על הבנקים. המתנגדים טוענים שזה ידלל רגולציות חשובות באיחוד הארופי.

השיחות התקיימו בחשאי ברובן, אך ההתנגדות להסכמים גדלה. יותר מ - 2 מיליון איש באירופה חתמו על עצומה אינטרנטית כנגד ההסכם המוצע. קמפיינים נגד ההסכם מציירים אותו כסכנה לדמוקרטיה הארופית.

http://www.theguardian.com/business/2015/jul/03/what-is-ttip-controversial-trade-deal-explained

 

  • מה המשמעות של ההסכמים הללו לפי דעתך?

  • מה המשמעות עבור אזרחי אירופה וארה"ב? ועבור העולם כולו?

  • האם ההסכמים אכן יפעלו לטובת התאגידים ולא לטובת האזרחים (כפי שטוענים המובילים את המהלך)?

  • האם יש הבדל באופן שההסכמים ישפיעו על אירופה לעומת ארה"ב? בארה"ב המדיה בעיקר אוהדת את ההסכמים. האם על האמריקאים גם להתנגד אליהם?

  • האם אזרחי העולם צריכים לכעוס על הסכמים אלו? מדוע?

  • האם הסכמי הסחר מהווים סכנה לדמוקרטיה או שאלו תיאוריות קונספירציה?

  • האם תאגידי הענק יהפכו להיות השליטים בעולם הגלובלי?

  • לכאורה ההסכמים יביאו ליותר אחדות, ושיתוף פעולה בין לאומי, אם כן האם זה יקרב אותנו למצב שהוא הרמוני ונכון?

  • האיחוד הכלכלי הזה יעשה ללא השוואה של המנטליות והתרבות של האנשים החיים בשוק הכלכלי הזה, האם זו הבעיה?

 

האימפריות מכות שנית: המו"מ על הסכם הסחר ארה"ב-אירופה:

״לפני כמספר חודשים, ובעקבות הימשכות המשבר, נציגי האיחוד האירופי וארה"ב הודיעו כי יפתחו במגעים רשמיים שנועדו להביא לחתימת הסכם סחר חופשי טרנס-אטלנטי, שעתיד להיות הסכם הסחר הגדול שנחתם אי פעם. ההודעה הגיעה לאחר הכרזתו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, בנאום "מצב האומה" שנשא בחודש פברואר האחרון כי בכוונתו לפעול לחתימת הסכם סחר עם האיחוד האירופי. עד עכשיו, כל אחד מהגושים ניסה להקים אזור סחר חופשי משלו – שוק בשליטת הדולר או היורו. זה לא תמיד הצליח. ארה"ב, למשל, לא הצליחה להקים את אזור הסחר החופשי עם אמריקה הלטינית – אלא רק עם מדינות ספורות באמריקה הדרומית. חזקים על חלשים? לכאורה החזקים מתכוונים להתחזק על חשבון החלשים. אבל החלשים כבר לא כל כך חלשים והחזקים, בעקבות המשבר, נחלשו. למראית עין, רק תועלת הדדית תצמח מגוש כלכלי ומסחרי ארה"ב-אירופה. בפועל, כל צד חושש מהשני.״


http://hagada.org.il/2013/08/28/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9E-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D-%D7%94%D7%A1%D7%97%D7%A8/

 

"נתחיל בביצוע ההליכים הפנימיים הנדרשים לפתיחת המגעים להסכם שותפות סחר והשקעות טרנס אטלנטי", נאמר בהודעה משותפת שפירסמו היום ארה"ב והאיחוד האירופי. "היחסים הכלכליים הטרנס-אטלנטיים הם כבר הגדולים בעולם, ואחראים על מחצית מהתפוקה הכלכלי העולמית וסחר בשירותים ומוצרים בהיקף של כמעט טריליון דולר, ותומכים במיליוני משרות משני צדדי האוקיינוס האטלנטי. אנו מחוייבים להידוק הקשר הזה והפיכתו למנוע חזק אף יותר של השגשוג שלנו", נאמר בהודעה.


http://www.themarker.com/wallstreet/1.1929078

 

 ״מדובר בהסכמי סחר שמשנים לדעת המוחים את חוקי המשחק הדמוקרטי לרעה. אם עד כה מדינות היו ריבוניות בהחלטותיהם הרי שעם אשרור ההסכמים, בתחומים רבים, יוכלו גופים מסחריים ענקיים להגיש תביעות עבור הפסדים שנגרמו בגלל חוקי מדינה. ככלל, טוענים המתנגדים להסכמים הטרנס-אטלנטיים מדינות באירופה יאבדו את הריבונות שלהם ויוחלשו מאוד מול הקונצרנים ובעלי הממון האמריקאים. ההשפעה תהיה על חוקים של איכות הסביבה שמתנגשים עם רווחים של חברות באמריקה, על חוקי שכר מינימום, אפילו על הסכמים איזוריים כגון הסדרי החוב של יוון."

http://www.berlinhayom.com/2015/10/07/%D7%94%D7%A4%D7%92%D7%A0%D7%AA-%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D-%D7%A1%D7%97%D7%A8-%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A1-%D7%90%D7%98%D7%9C%D7%A0%D7%98%D7%99/

"סין מנסה לכתוב את החוקים לסחר במאה ה-21. אסור לנו להניח לזה לקרות"
"אני הראשון שיודה שהסכמים דומים בעבר לא תמיד עמדו בציפיות. אולם אין פירושו של דבר כי עלינו לסגור את עצמנו מהזדמנויות חדשות", אמר אובמה.

http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3652883,00.html

  

  • מאיפה הגיעה הנחיצות לחתום הסכם סחר בסדר גודל שכזה?

  • למה אמריקה וארה״ב מפחדות מסין?

  • האם ההסכם החדש הינו כמו הסכמי הסחר שנעשו באיחוד האירופאי - אבל הפעם זה בין יבשות?

  • מה לדעתך העתיד של חיבור שכזה? אל מול מה אנחנו עומדים?

  • האם הכלכלה שלנו ניצבת מול שינוי דרסטי?

  • מהו אותו שינוי כללי עולמי שאנו ניצבים בפניו? מה יכול להיות תוצאותיו?

  • למה ישנם הרבה התנגדויות מהעם לגבי חתימה ההסכמים?

  • איך ההסכמים ישפיעו על האדם הפשוט?

  • למה המדינות מצד אחד חוששות אחת מהשניה ומצד שני הן עדיין ניגשות לקידום התהליך?

איך הסכם הסחר החדש יכול להשפיע על ישראל?

אמנון פורטוגלי, בהמשך לסדרת מאמריו שפורסמו כאן לפני כשנה, מדגיש מחדש את הסכנות לעצמאותה הממשית של ישראל נוכח מערכת הסכמי הסחר המתגבשת. מערכת הנוטלת מהמדינות את השליטה בכלכלותיהן ובתחומי החברה והסביבה, ונותנת לתאגידים הרב-לאומיים כח לנטרל ולבטל חקיקה ורגולציה שהתקבלו בהליכים דמוקרטיים.

 

ישראל ויישוב סכסוכי משקיע-מדינה:

ישראל חתומה על מספר הסכמי סחר והסכמי הגנה על השקעות חוץ בילטרליים המכפיפים את ריבונות המדינה, אפשרויות חקיקת הכנסת, עצמאות בתי-המשפט וזכויות אזרחי ישראל להחלטות של משקיעים ותאגידים רב-לאומיים.

פרק 'יישוב סיכסוכי משקיע-מדינה' Investor-State Dispute Settlement’ '  בהסכמים אלו שם את 'זכויותיהם' של תאגידים עיסקיים מעל זכויותיהם של אזרחי ישראל ושל ממשלת ישראל, וחושף את המדינה בפני תביעות מתאגידים רב-לאומיים בעלי עצמה בהיקף של מיליארדי דולרים. הסכמים אלו מחייבים את ישראל לספק למשקיעים זרים ולתאגידים רב-לאומיים זכויות חדשות, ללא הדדיות. המשקיעים/התאגידים אינם נדרשים לעשות דבר בתמורה. אין להם מחויבות למדינה והם יכולים להמשיך בפעילותם מתי ובמקום שהם רוצים. מהמשקיעים נדרש מעט, אם בכלל, התחייבויות חברתיות או סביבתיות.

לעומת זאת, התאגידים יכולים לתבוע פיצויים מהמדינה בגין הפרות לכאורה של זכויות חדשות אלו, ובכלל זה הזכות לדרוש פיצוי על מדיניות פנים שהם טוענים כי הפחיתה מערך ההשקעות שלהם ומרווחיהם העתידיים.

בהסכמים מוגדר מנגנון 'יישוב מחלוקת משקיע-מדינה', המסמיך משקיעים זרים לעקוף את מערכת המשפט בישראל ולתבוע ממשלת ישראל פיצויים כספיים בטריבונלים פרטיים בינלאומיים. מנגנון זה מעלה את התאגידים הפרטיים והמשקיעים הזרים למעמד שווה עם ממשלת ישראל החתומה על הסכמים אלו, ומעצים תאגידים פרטיים לאכוף באופן ישיר אמנות והסכמים בינלאומיים של מדינת ישראל. התאגידים הזרים יכולים לעקוף לא רק את החסינות הריבונית של ישראל, ביכולתם גם לתבוע את ממשלת ישראל, לאתגר את החוקים והתקנות הישראליים מחוץ לבתי משפט בישראל. הסכם הסחר החופשי בין ישראל לקולומביה שנחתם בספטמבר 2013 (עדיין לא אושרר) יכול לשמש דוגמה לבעייתיות המשמעותית של הסכמים אלו.

http://www.blacklabor.org/?p=56512

 

  • על פניו נראה כי אם ההסכמים יחתמו כפי שהם היום המדינות יאבדו במידת מה את הריבונות שלהם והתאגידים יחזיקו בידיהם את כל הכוח - האם זה העולם העתידי?

  • איך הגענו למצב כזה ? אנשי העסקים, הכלכלנים ואנשי הממשל לא מבינים שהם הורסים את העולם?

  • איך יוצאים מהסבך?

  • האם אתה רואה איזה נקודת אור?