אחרי הבחירות בארה"ב נשמעים קולות שמדברים על סופה של הדמוקרטיה, סוף הניאו-ליברליזם, וכיוצא בזה. לאמתו של דבר, אי אפשר לדבר על סופו של משהו לפני שבכלל התחלנו אותו. איפה יש דמוקרטיה? ליברליזם? איפה הם היו? מאחורי המילים היפות מסתתרת שליטה מוחלטת של האליטות.
בעלי הון שולטים בכלכלה, בשלטון, בתקשורת, בתרבות, בכל דבר ועניין, ורק נותנים לציבור הרחב איזו מין אשליה של חופש, דמוקרטיה, ליברליזם. בפועל, הכול מכור, מלכתחילה. בעלי ההון גורפים את כל השמנת, ולמטה המון העם לא גומר את החודש, אך חי באשליה שהוא חופשי.
זה דומה במשהו לשטיפת המוח שעשו לציבור בברית המועצות. סיפרו לאנשים שהם חיים בחברה שיש בה חופש, שוויון, הדדיות, צדק, אבל שם לפחות היה ברור לכול שזהו שקר מוחלט. ואילו אצלנו, מדברים על דמוקרטיה, שלטון העם, שוויון זכויות, ליברליזם, אבל בפועל אנחנו חיים בעבדות מודרנית.
מהו באמת חופש? מהי דמוקרטיה? מהו ליברליזם? איזה קשר צריך להיבנות כיום בין הפרט והחברה? קשר נכון הוא כמו הקשר שקיים במשפחה מתוקנת. אני דואג לכולם וכולם דואגים לי. החברה צריכה לספק לי הרגשת חום וביטחון, וזה תלוי ביחסים שעלינו לבנות בין הפרטים שבחברה. אין בחברה יותר ממה שיש בין הפרטים שמרכיבים אותה. אם נלמד איך להתקשר זה לזה כך שנבנה מעצמנו כזו חברה, היא תשמש כעטיפה חמה ובטוחה לכולנו.
כדי שנוכל להתקדם לקשר כזה, אנחנו זקוקים לתהליך חינוכי כלל-חברתי. חכמת הקבלה מלמדת איך עושים זאת. כאשר חברה מארגנת את עצמה לפי ההמלצות הנובעות מחכמת הקבלה, מתחיל להיות מורגש בתוכה כוח מיוחד שיכול לשדרג את טבע האדם. מהצורה האגואיסטית של מחשבה על עצמו בלבד וניצול הזולת, לצורה של אהבת הזולת, שמירה על החופש שלו ודאגה לטובתו. כך נוכל להתקדם למצב שבו באמת נרגיש כמו משפחה אחת. מצב כזה אפשרי רק בתנאי שישרה בינינו כוח מיוחד של חיבור ושל אהבה.
בשונה מהיום, שהחברה בכלל לא רואה את הפרט והגופים שאמורים לדאוג לו דואגים בעיקר לעצמם, בחברה המתקדמת יותר שעלינו ליצור הכול יהיה בנוי לפי טובת הפרט. החברה כולה תעמוד לשירות הפרט, לפי העיקרון שאומר "פרט וכלל שווים". כמו במשפחה, שבה ההורים דואגים לצרכיו המיוחדים של כל אחד ואחד מהילדים, מתוך אהבה.
כשניצני פשיזם שוטפים שוב את העולם, אנחנו נמצאים בפני סכנה גדולה. על פרשת דרכים, ניתנת בידינו הבחירה. אם ניקח את המושכות לידינו ונצא לתהליך חינוכי, נוכל לגלות ביחד מהו חופש אמיתי.
"התקווה היחידה היא – לסדר לעצמנו חינוך לאומי באופן יסודי מחדש... להכניס בכל אחד מאיתנו רגשי אהבה, הן בנוגע מפרט לפרט, והן מהפרטים אל הכלל. ועבודה זו קודמת לכל אחרת, כי מלבד שהיא היסוד – היא נותנת גם את שיעור הקומה והצלחה לכל מיני פעולות, שאנו רוצים לעשות" (בעל הסולם – הרב יהודה אשלג, מאמר "היחיד והאומה").
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן, בתכניתנו
חיים חדשים 803, אשליית הליברליזם - bit.ly/2hInzMh