מהו עקרון היסוד לבניית אמון בקשר זוגי? איך מתגברים על משבר אמון במערכת יחסים? איך יוצאים ממציאות של שקרים קטנים? על חוק הטבע שפועל במשחק החיים.
כל יום שומעים על עוד זוג שהחליט להתגרש, על עוד משפחה שנהרסת. גם בתקשורת מציגים לנו תמונות שאינן תורמות לקיום קשר ארוך טווח. למרבה הצער, אף אחד לא לימד אותנו מילדות איך לבנות אמון בזוגיות, אין גוף במדינה שזה תפקידו.
בגדול, בניית אמון וקשר משפחתי טוב בין בני זוג זו ממש אומנות. בדרך כלל, אנשים מגיעים לתהליך כזה אחרי הרבה שבירות, המון טעויות.
עקרון היסוד בבניית יחסי אמון הוא שאנחנו תלויים זה בזה. לא יכול להיות שיהיה טוב לאחד מאיתנו בלי שיהיה טוב לשני. התלות ההדדית הזו צריכה להיות מעל הכול, אין לחלק אותנו לשניים אלא תמיד לחבר לאחד. על ההכרה הזו אנחנו צריכים לעבוד כל הזמן, ללא הפסק: אם אני אדאג לכך שיהיה טוב לשני, אז יהיה טוב לי.
עיקרון נוסף הוא שבניית אמון הדדי דורשת השקעה יום יום. אפשר לדמות זאת לחיית מחמד שמגדלים בבית, בלי שנאכיל אותה לא תהיה לה אפשרות לחיות. כך ממש, כדי לגדל את האמון בינינו כל אחד צריך להראות לשני שהוא כל הזמן דואג לו, מחויב לו, צריך אותו.
מקרה בוחן: זוג בשנות הארבעים, הורים לשלושה ילדים. לאחרונה הבעל שם לב שאשתו משקרת לו בכל מיני דברים. משקרת פה, משקרת שם, פעם ועוד פעם. שקרים קטנים, אבל הוא כבר מתחיל להרגיש שהוא לא יכול לסמוך על המילה שלה. מתערער הביטחון שלו בה. איך יוצאים מהמצב הזה?
בהנחה שרצון הבעל הוא להבריא את הקשר ולא לפרק את המשפחה, ליצור יחסים טובים, חיבור והשלמה, עליו למצוא זמן איכות שבו לא יפריעו להם, ולשבת לדבר. כדאי שיאמר לה שרצונו לבנות איתה מערכת יחסים כזו שתמיד יהיה להם נעים, לשתף עד כמה הוא רוצה להשקיע בה את כל החיים, כמה טוב היא עושה לו על הנשמה, כמה נחת יש לו כשהוא חושב עליה. הוא שמח שביכולתו לסמוך עליה, ומקווה שהם יפתחו את הלב עוד יותר האחד לשני, ויבנו משפחה שבה כיף לחיות יחד.
שימו לב, העיקרון שמכוון אותנו כאן נקרא: "על כל פשעים תכסה אהבה" (משלי י, יב). הוא אומר שאין טעם לחשוב על כך שאנחנו לא סומכים על בני הזוג שלנו, אין טעם לומר להם את זה, אין טעם לנבור בכל הכביסה המלוכלכת ולהתחיל לבדוק איזו ביקורת יש לנו זה על זה. מה שהיה – היה. אנחנו שמים פס על העבר, ופותחים דף חדש. רוצים להיות מסורים לשותפים שלנו, לחשוב עליהם, לדאוג להם. מנסים יותר ויותר להבליט את זה, לשלוח אליהם סימנים של התחשבות, של אהבה, של חיבור עמוק, ומקווים שגם הם יחזירו לנו יחס דומה.
אבל רגע, הרי זה לא אמיתי! כואב לנו שהם שיקרו לנו שוב ושוב, והאמון שנתנו בהם נשבר. אז מה זה עוזר שפתאום נשחק אותה כאילו שאנחנו סומכים עליהם לגמרי?!
כאן עובד העיקרון: "המשחק של היום הוא המציאות של מחר". אנחנו רוצים שכך יהיה, שנוכל לסמוך עליהם ולתת בהם אמון מלא, וכוח הרצון שלנו יפיח בזה חיים. פועל כאן חוק טבע ממש. אם בצורה הכי פשוטה, בלי תחכום ומניפולציה, אנחנו נותנים דוגמה טובה, מוותרים, מתייחסים יפה, מביעים אהבה, יום אחר יום, שוב ושוב, מכניסים לזה את כל הכוח הפנימי שלנו – בסופו של דבר בכך נחייב את בני הזוג להתייחס אלינו בצורה דומה.
פעמים רבות אנשים מנסים לפתוח דף חדש, וכעבור זמן מה שוב מגיע משבר. למה זה קורה? מפני שמעבר למילים היפות הם ממשיכים להחזיק איזה "נשק" מאחורי הגב. חושבים איך לסדר את מערכת היחסים כך שתעשה טוב להם, תוך התעלמות מעקרון היסוד שמדבר על תלות הדדית. שלא יכול להיות שיהיה טוב לאחד, בזמן שלשני לא טוב. לכן, החשוב ביותר בתהליך בניית אמון הוא להרגיל את עצמנו ליהנות מכך שבני הזוג שלנו נהנים. שיהיה טוב לנו, רק אם טוב להם.
ובאשר לשקרים, קטנים או גדולים. אנחנו צריכים להרגיל את עצמנו שלא לשקר זה לזה באף מילה. במאומה. עד כדי כך שאפילו אם לדוגמה בני הזוג הכינו במיוחד עבורנו משהו טעים לאכול, הם השקיעו בזה המון ועתה ושואלים: 'נו, איך יצא? אהבת?'. אם זה לא כל כך טעים לנו, אנחנו צריכים להגיד. בצורה עדינה ודאי, אבל להגיד שזה יצא לא בדיוק לטעמנו, ואולי צריך לשנות משהו בתהליך ההכנה. המשוב הזה ייתן להם אפשרות להשתפר, יאפשר לנו ליהנות בפעם הבאה יותר, ולגרום להם בזה נחת רוח. עלינו לסכם בינינו שנתרגל לדבר רק אמת, ומתוך כך ייבנה בינינו אמון גדול יותר.
אם כן, אמון הדדי נבנה על ניסיון חיים, על הבנה שכולנו אגואיסטים ולכן תמיד במאבק ובמלחמה. זה מתיש, חסר תכלית, לא נותן ליהנות מהחיים יותר מדקה. אז את כל מה שהיה נשחרר, נזרוק לים ממש וכל רגע נתחיל מחדש. עם דוגמה טובה, עם לב פתוח, עם מוכנות לקבל את כל מה שיבוא באהבה. בהצלחה!
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 1327 – bit.ly/3GFyKQ8