סיפור הבריאה מוגש לנו כסיפור, אבל בעצם מתאר ששה שלבים בהתפתחות הטבע
הבריאה מתפתחת משני כוחות, פלוס ומינוס, שמנוגדים זה לזה ומחוברים זה לזה
תחילת הבריאה היא הרמוניה, מערכת פרטים מקושרים, גן עדן. אך לא מתוך בחירה
מאז התהליך ממשיך, הטבע מפתח את האדם, עד שיהפוך לאחראי, ל"בעל בית על גן עדן"
סיפור הבריאה מדבר על שני כוחות שמהם הטבע בורא את כל יצוריו, וגם את האדם
בעצם אנחנו קופים, שבהם התחיל להתפתח רצון לרכוש, לבלוע, להיות בעל הבית
הרצון הזה מפתח אותו קדימה, כי תמיד הוא מרגיש חוסר. זהו האגו של האדם
הכוח השלילי לא מאוזן עם הכוח החיובי. לכן אין באדם השלמה הדדית אלא מאבק
האדם ממלא את עצמו בכל מה שיש בעולם, כדי להרגיע את החוסר שבו, ולא מצליח
"נברא בצלם": כמו צל, הפוך. במערכות הרגש והשכל באדם הוטבע חוסר איזון
עוד בעיה: אני תלוי באחרים והם בי, אך אין לי שום רצון לפרגן להם, להשלים אותם
לכן אנחנו בונים מערכות קשרים מלאכותיות, אך מסתבר שהן מגבילות אותנו
כיום הגענו למבוי סתום. מה שלא נעשה, תמיד נישאר חסרים. בדיוק ההפך מגן עדן
ה"אישה" מוציאה את האדם מאיזון: מדובר בכוחות פנימיים, שמצויים בזכר ובנקבה
עץ הדעת טוב ורע: תוספת הרצון מפתחת באדם שכל ותבונה. כמו אדם ביחס לקוף
כיום מגיעים להכרה שמוכרחים לשנות משהו בגישתנו לחיים, כי לא מצאנו את גן העדן
הסתכלות בריאה על המציאות מראה שחסר לנו כוח חיובי שיאזן את הכוח השלילי
נוכל לגלות כוח חיובי במאמצים להתקשר זה לזה, בחיבור בינינו
ניסיונות העבר להקים חיבור בין אנשים קרסו כי לא שאפו למצוא כוח חיובי מאזן
הכוח החיובי מצוי בחיבור, במרכז העיגול. אנחנו רוצים למצוא אותו, כדי שיאזן אותנו
אם נקדיש רגש ושכל לאיתור הכוח החיובי ונפתח אותו לגובה הדרוש, נחזור לגן עדן
בנייה של חברה כמשפחה אחת היא מודל כי במשפחה כולם שווים, משלימים, כאחד
האדם שבנה את האיזון שלו בעצמו רוכש דרגה עליונה ומילוי אינסופי. זהו גן עדן!