חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1203

לאזן בין השכל לרגש

מטרות:

• מה תפקידו של הרגש בחיי האדם ומה תפקידו של השכל?

• מתי ללכת על פי השכל ומתי על פי הרגש?

• מה לעשות כשיש קונפליקט בין הרגש לשכל?

זרימה:

• תפקידם של הרגש והשכל

• הבדלים בין אנשים

• היחס הנכון לרגש ולשכל

• השילוב הנכון בין רגש לשכל

• איך לאזן בין רגש לשכל

תפקידם של הרגש והשכל

מאבק על שליטה בתוכי:

בטאוס למדתי להכיר את שני הילדים שלי: הראש והרגש. כמו שני אחים גם הם מתקוטטים ביניהם על שליטה ותשומת לב מההורים. הראש מנסה לנווט אותי בחיים בביטחה, הוא נוטה להיות מחושב, אחראי, שמרן, ביקורתי, הססן. הרגש, לעומת זאת, יותר יצירתית, פנטזיונרית, משוחררת, מנסה לשכנע אותי ללכת אחרי הלב שלי בכל מחיר. כאשר שניהם לא מסתדרים בינם ובין עצמם, מתחילות הצרות. הם נאבקים על שליטה, ומהר מאוד אחד מהם הופך דומיננטי ושולט בי. אבל השני לא מוותר בקלות, וכך נוצרים חוסר שקט, עצבנות פנימית ובלבול.

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3470199,00.html

• מה תפקיד השכל בחיינו?

• מה תפקיד הרגש בחיינו?

לעולם גם לא תוכל להשתחרר מהרגש וגם אין צורך בכך. כי גם לרגש כמובן יש תפקיד. והתפקיד של הרגש כמובן הוא לגרום לאדם להרגיש רגשות חיוביים של אושר / שמחה וכולי, רגשות שאותם אי אפשר להרגיש בשכל.

http://yeda.eip.co.il/?key=281451229

• מדוע החוויה האנושית מתחלקת למוח ולב? לרגש ומחשבה? 

• מהו רגש? האם הוא משהו שיש לו קיום אובייקטיבי או שמדובר בערבוביה של כימיה, שנחווית ב-יצורים חיים כמשהו נפרד? 

• מהי מחשבה?

• רגש הוא משהו לא יציב, משתנה לפעמים מרגע לרגע, מה טוב בזה?

• יותר מידי שכלתנות היא גם חוסר איזון. נראה כי האדם צריך ערוץ ריגשי בכדי שיוכל לשחרר רגשות. מדוע זה כך?

האם הרגש הוא דבר טבעי:

גישות הרואות ברגשות דבר הקיים בטבע המציאות מניחות כי לפחות חלק מהרגשות נמצאים באופן הטבוע באורגניזם מלידתו, והם אינם דבר הנלמד ומושפע מהסביבה החיצונית לאורגניזם. לפי תומכי הגישה, הרגשות הם כלי הישרדותי אשר התפתח עם מיליוני שנות אבולוציה ולכן הם נפוצים בעולם החי. בהתאם, לרגשות השונים צריכים להיות יתרונות אבולוציונים בהתמודדות עם סביבת האורגניזם. 

חוקרים רבים ניסו לחקור ולהסביר מה זה רגש ומה מקורו. בכל פעם הציעו תאוריה שלאחריה הגיעו חוקרים אחרים וסתרו אותה:

• מקור החוויה המודעת של הריגוש נעוץ בתגובה הפיזיולוגית לגירוי מעורר הריגוש^[6][7]. לדוגמה במקרה של רעש מפחיד, לפי התאוריה קודם נשמע את הרעש, בעקבותיו תתרחשנה תגובות גופניות שונות כגון עליה בלחץ הדם, ובעקבות ניתוח הפעילות הפיזיולוגית יעלה לחוויה המודעת הרגש המתאים.

• בתגובה לגרוי מעורר רגש, חלק במוח הנקרא "תלמוס" מעצבב באופן סימולטני 2 חלקים במוח. התחושה האמוציונאלית היא תוצאה של העצבוב הכפול.

• יצירת הריגוש נעשית בשני מרכיבים. הראשון העוררות הגופנית בה נמצא האדם לאחר הגירוי, השני הכרה שקיים מצב המעורר את הריגוש. המצב המעורר הוא כפי שצויין לעיל אמורפי, ולכן יש צורך במרכיב נוסף אשר יבצע את המעבר מן המצב הפיזיולוגי לרגש. המרכיב שהוצע הוא אפוא התיוג, הדבקת תווית למקור העירור הפיזיולוגי בסיטואציה הסובבת את האורגניזם.

• מוחנו מבצע בכל רגע נתון התבוננות עצמית על התגובות הפיזיולוגיות שלנו. עד כמה אנחנו מעוררים אל מול נינוחים, ועד כמה הסביבה שלנו חיובית ונעימה. בעקבות תהליכי למידה, המושפעים בין היתר מחינוך, מתרבות ומשפה, אנו מבצעים עיבוד קוגניטיבי לא מודע לאינטרוספקציה זו. בעיבוד מתבצע קטלוג של סך המרכיבים הפיזיולוגים לכדי תובנה רגשית המועלית למודעות. תובנה זו מהווה את חווית הרגש המוכרת שמבחינה בין רגשות שונים.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%92%D7%A9

הבדלים בין אנשים

• נראה כי אדם, שהוא מאד רגשי, לא פועל בהיגיון או בחוכמה לרוב, ואילו אדם שמוחו מפותח נראה כי הרגש פחות מפותח אצלו. מדוע זה כך? 

• האם אנשים רגשיים, אמורים לפתח יותר את חשיבתם האובייקטיבית, ואנשים שכלתניים אמורים לפתח את העולם הרגשי שלהם יותר? או שאנשים אמורים להיות כמו שהם? 

אדם בעל רגישות גבוהה, קולט מידע ודקויות ברמה מוגברת פי כמה מאדם שאינו מוגדר כבעל רגישות גבוהה. הוא קולט תחושות, רגשות, מצבי רוח, כעסים בלתי מבוטאים של אנשים, מחשבות, ריחות, צבעים, פרטים רבים הסמויים מן העין וניואנסים דקים. תכונה זו יכולה לשמש כלי נהדר אם יודעים איך להשתמש בו. אנשים בעלי מערכת קולטנים מוגברת, הם לרוב בעלי תכונות מבורכות רבות המסייעות להם בחייהם. יש להם אינטואיציה גבוהה, יכולת אבחנה בדקויות (העוזרת מאד במניעת טעויות עתידיות ובקבלת החלטות טובות), תבונה, יצירתיות, עצמאות ומקוריות מחשבתית, עומק מחשבתי ורגשי (המקנה להם את היכולת להבין את עצמם ואת משמעות החיים), מצפון מפותח, חיבור חזק למוסיקה ולטבע וכישרונות אומנותיים. מדענים, פסיכולוגים, הוגים, מלחינים ויוצרים רבים שהשפיעו על ההיסטוריה, התאפיינו ברגישות גבוהה. הם ידעו לתעל את תכונה זו באופן נכון ולתרום לעולם מתוך רגישותם. אנשים בעלי רגישות גבוהה נתקלים לעיתים תכופות בבעיה של "הצפה". המערכת החושית קולטת כמות גדולה מאד של מידע בזמן יחסית קצר. מתקשה לעכלו ולעבדו. הליכה לקניון, מפגש אינטנסיבי עם אנשים, רעשים חזקים, מוסיקה קולנית ועבודה מרובת שעות יכולים להיות אירועים מציפים עבור אדם בעל רגישות גבוהה. עומס המידע מציף את המערכת וגורם לבלבול, אי שקט עצבנות, חרדה ויציאה מאיזון. שהייה לבד , שינה, קריאה, ציור, והליכה בטבע הם חלק מהדרכים המסייעות להם לחזור לאיזון.

https://www.retter.co.il/%D7%94%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%99-%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%91%D7%95%D7%94%D7%94-highly-sensitive-person-h-s-p/

אנשים שהם "רגישים מאוד" או בעלי "רגישות גבוהה":

רגישות גבוהה היא תכונה מולדת. אדם רגיש מאוד נוטה להילחץ מהר, באופיו הוא יהיה בדרך כלל מופנם או ביישן (לא בהכרח) , צבעים רעשים וריחות חזקים ירתיעו אותו, יהיה בעל עושר פנימי ואישיות עדינה וייטה להבחין בדקויות. אנשים רגישים מאוד מתעייפים מהר ונוטים לצאת מאיזון רגשי בקלות יחסית וזקוקים לפרקים של זמן שקט לבדם על מנת לטעון מצברים. אנשים כאלו נלחצים בקלות ונוטים לטלטלות במצבי הרוח, יחד עם זאת יש בהם את המסוגלות להבחין בפרטים מעבר לרגיל, הם יצירתיים ואמנותיים ובעלי יכולת לאמפתיה. אדם רגיש מאוד הוא אדם בעל תכונה מולדת של רגישות גבוהה בעיבוד חושי ומעבד מידע חושי בצורה יותר עמוקה ויסודית, בשל הבדל ביולוגי במערכת העצבים שלו. הפסיכולוגית ד"ר איליין ארון טבעה את המושג אדם רגיש מאוד והתייחסה בכך לאנשים שמטבעם, ביולוגית, מודעים יותר לפרטים ועלולים להגיע למצב של עוררות יתר במהירות. בין 15 ל 20 אחוז מהאוכלוסיה הם אנשים רגישים מאוד וזוהי תכונה יסודית המשותפת לבני אדם וחיות. שני המאפיינים העיקריים של אנשים רגישים הם תגובתיות חזקה לגירויים פיזיים (רעש, ריח, צבעים) ותגובתיות חזקה לאירועים רגשיים (שלילית וחיובית) אדם שיש לו רגישות יתר חושית זה יכול לבוא לידי ביטוי בכך שרגיש למגע, לריחות, לטקסטורות, טעמים, צלילים. או לוקח ללב כל הערה קטנה או ארוע שהתרחש. העולם כאילו מתקיף אותו כל הזמן. כל גירוי קטן נחווה אצלו במלוא העוצמה. הוא חי עם מגבר רגשי או חושי.

  https://www.stillwaters.co.il/hsp/

• האם רגישות מוגברת, היא משהו מולד, או בעצם מתעוררת בעקבות מקרה טראומטי?

• מה מטרת רגישות היתר שבאדם? למה זה נועד?

• האם רגישות יתר, היא מערכת הגנה של האדם, או שזו קריסה של מערכת ההגנה? 

• מהם המצבים בהם רגישות מוגברת היא יתרון?

• האם רגישות מוגברת, יוצרת חוסר איזון, ביכולת לראות את המציאות נכון או שאולי דווקא להיפך - אנשים רגישים יודעים לקרוא ולנתח בין השורות?

• האם רגישות יתר, מקשה על אנשים להשתלב בעולם האמיתי (הקר והמנוכר)?

• איך להתמודד עם רגישות יתר? 

• כהורים לילד עם רגישות יתר, איך עלינו לנהוג בתינוק/ ילד כזה? האם נכון להתיחס אליו בכפפות של משי?

• מה הקשר בין המנגנון הפיזי לשכל ולרגש? 

• האם גם הרגש או השכל משפיעים על המנגנון הפיזי? 

היחס הנכון לרגש ולשכל

• האם רגש זה משהו שאפשר לסמוך עליו?.. הוא אמיתי?

• האם המוח שלנו, השכל הוא משהו שאפשר לסמוך עליו? 

• נראה שהתחום הריגשי 'מערבב' אותנו. יוצר 'בלאגן בחיים.. האם כדאי להתייחס אליו 'ברצינות'?..

• למה אי אפשר לסמוך על הרגש שלנו?

• זה אמור להיות כך?

• באיזה מצב אפשר או צריך לסמוך על השכל ולא הרגש לדעתך?

• מה עושים אם גם השכל וגם הרגש לא מאוזנים..לא מתפקדים בצורה במטיבה לאדם. על פי מה הוא צריך להתנהל בחייו? 

• כיצד אדם יכול לדעת מה טוב לו. על איזו הדרכה , קולות פנימיים בתוכו להקשיב. לקול הרגש, השכל. 

• האם רגש מאוזן יכול להדריך אדם בחייו?

• למה יש לנו הרבה פעמים תחושה שאנחנו אמורים להילחם ברגשות שלנו אם גם ככה הם חולפים או מתחלפים?

• האם אנחנו אמורים ללמוד להתנהל עם הרגשות שלנו?

• האם אנחנו אמורים ללמוד לקבל את  הרגשות שלנו? את כולם? את חלקם? רק את אלו שנוח לי איתם? להסכים להרגיש אותם?

הבעיה היא שכולנו שכחנו את האמת הפשוטה הזו, שרגשות מטבעם חולפים ועוברים. כמו מחשבות, שמשתנות ללא הרף, כך גם הרגשות זזים ונעים, אם כי באיטיות רבה יותר מהמחשבות שלנו. אז למה, בעצם, אנחנו נלחמים בהם? למה להתגבר עליהם, לנסות לאזן אותם, לשלוט בהם, לשחרר אותם? ממה בעצם אנחנו כל כך מאויימים?

זו הדרך בה אני לומד להתנהל עם כל קשת הרגשות. אם זה עצב, פחד, כאב, בדידות, רגשי אשמה, כעס או זעם; לתת מקום לכל הרגשות להיות. להסכים להרגיש אותם. יש בזה קושי אחד ברור: מדובר לא פעם ברגשות קשים להכלה, קשים לחוויה; רגשות שמוציאים אותי ממה שאני מכיר ויודע אל עבר מציאות אחרת לחלוטין. גם אם היא זמנית, היא מרגישה מציאותית מאוד. הפחד מפחיד, הכאב כואב, הכעס מעצבן. לכן, כדאי תמיד לקבל תמיכה בתהליכים מסוג זה.

אז מה עושים? אפשר להמשיך להלחם. לנסות לשנות את עצמנו למה שכדאי לנו. לשנות את הגוף, את העבודה, את הבית, את מערכות היחסים – ואת הרגשות שלנו. להתאים את עצמנו לתפיסות המקובלות, או לפחות לאלו המקובלות עלינו. בלומר, להמשיך להתיש את עצמנו ולבזבז את מלוא האנרגיה היצירתית שלנו על מאבק אבוד מראש. מבט קצר בכותרות העיתונים תמחיש זאת היטב: הדברים לא עתידים להשתנות כל כך מהר, כל כך בקלות.

האפשרות השניה היא ללמוד דרך חדשה להתנהל עם עצמנו. רבים עוסקים בתהליכי קבלה עצמית מסוגים כאלו ואחרים. אני מציע נדבך נוסף: ללמוד לקבל את הרגשות שלנו. כלומר, לתת להם להיות כפי שהם באמת, להסכים להרגיש אותם. להיות מפוחדים, אובדי עצות, חסרי אונים, בודדים, פגועים, כועסים, עצובים. כל הרגשות ש”פוגעים” באיכות החיים שלנו, שמקלקלים את הפנטזיה על מי שאנחנו רוצים להיות.

https://saloona.co.il/feelings/?p=39

הנדסת הרגשות: למרות התפישה הרווחת ש"זה לא מקצועי" לערבב רגשות עם עסקים, כיום מבינים מנהלים כי שימוש מושכל ברגשות יכול להיות כלי רב עוצמה. מנהלים בכירים במשק מספרים ל"גלובס" איך להשתמש ברגשות האנושיים הכי בסיסים כדי להפיק תועלת מיידית * כעס, שנאה, אשמה ופחד: מה עושים עם כל אלו?

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000285634

• האם אדם מסוגל לפתח יכולת לשלוט ברגשותיו?

• האם זה טוב לשלוט ברגשות שלנו?

• האם שליטה ברגשות היא בעצם איפוק? האם להיות מאופק יכול להזיק לאדם?

• האם זה טוב במקרים מסויימים להתנתק רגשית?

• איך השכל שונה מהחיות ויכול להתפתח לרמה גבוהה יותר? האם זה נכון שאנחנו משתמשים רק באחוז קטן ממנו?

• איך נוכל למקסם את השימוש בשכל, לטובת האדם?

השילוב הנכון בין רגש לשכל

• האם לרגש יש קיום נפרד בפני עצמו? האם לשכל קיום בפני עצמו? או שתמיד הם באינטראקציה ביניהם? 

• מהי חוקיות האינטרראקציה בין השכל לרגש - מה תורם השכל לרגש והפוך? 

• מתי להחליט על פי הרגש, ומתי על פי השכל? 

• מהי החלטה נכונה? מה המינון של רגש/ שכל בהחלטה נכונה?

• מדוע במקרים רבים, המוח לא מצליח "לפענח" את הרגש? אדם יכול להיות מוצף רגשית, אבל אין לו את היכולת, לנתח עם המוח, את מה שהוא עובר? נראה, כאילו אין תקשורת מלאה בין הלב למוח, מדוע?

• לפעמים ישנה "השהייה", כאילו המוח מבין בדיעבד מה שהרגיש קודם לכן? מדוע זה כך? איך אפשר לצמצם את הפער הזה בתפיסה?

• האם רגש ושכל יכולים לעבוד יחד או שהם תמיד באים אחד על חשבון השני?

• האם האידיאל הוא להגיע למצב תודעתי, בו הרגש והשכל מאוזנים? או שדווקא אצל כל אדם האיזון בין הרגש והשכל אמור להיות שונה?

אבל וזאת הנקודה החשובה, ככל שאדם משתמש יותר בשכל שלו ומחזק יותר את השכל שלו, כך הרגשות שלו טובים יותר. ככל שאדם משתמש פחות בשכל שלו, כך הרגשות שלו רעים יותר. ככל שהשכל של האדם פעיל יותר ושולט יותר, כך הרגשות של האדם חיוביים יותר וככל שהאדם מקשיב יותר לדמיונות ולרצונות הלא שכליים שלו במקום לשכל שלו, כך הרגשות שלו הופכים לפחות ופחות טובים בכל התחומים בחייו.

http://yeda.eip.co.il/?key=281451229

איך לאזן בין הרגש לשכל

• איך לאזן בין השכל לרגש?

• מה יוליד האיזון בין הרגש לשכל?

• מה באמת הראשון שמפעיל אותנו? הרגש או השכל?

• מה משפיע על הבחירה שלנו - ללכת עם הלב או השכל?

• האם זו באמת בחירה בין האחד לשני או שילוב והסכמה בין שניהם?

• מה תפקידם של שני חלקים אלו עפ''י חכמת הקבלה? איך הכי נכון להשתמש בהם להתקדמות בחיינו? 

• איך משתמשים נכון בשכל ורגש עפ"י חוכמת הקבלה? איך יודעים אם עובדים איתם נכון?