|
מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים". המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד. ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412 |
חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1199-1200
תקשורת מקרבת, תקשורת במערכות יחסים
מטרות:
מהי תקשורת נכונה שיכולה לקרב בין בני אדם?
מהי תקשורת מרחיקה ומהי תקשורת מקרבת?
האם תקשורת מקרבת, יכולה לקדם אותנו לקשרים טובים יותר בינינו?
לאן עוד תתפתח צורת התקשורת בין אדם לאדם?
זרימת התכנית:
חשיבות תקשורת ליחסים בינינו
תקשורת מחברת לעומת מפרידה
גישות לתקשורת נכונה
תקשורת מקרבת - דוגמאות יישומיות במצבים שונים
תקשורת נכונה כאשר יש הבדלים בדעות
תקשורת מחברת - המדרגה הבאה
פתיח:
התקשורת היא מרכיב מאד מהותי ביחסים בינינו. היא למעשה הביטוי לרגשותינו, וליחס שלנו לזולת. האופן שבו אנו מדברים עם האחר, מבטא את היחס שלנו כלפיו. הנושא עלה למודעות בשנים האחרונות, כאשר הבינו שיש בעיה בתקשורת של הורים עם ילדיהם ובין בני זוג - מכיוון שהיא גרמה לסבל רב, למריבות, לויכוחים ולריחוק. התקשורת הזו שהיתה מאוד נפוצה בדורות הקודמים, היא כזו ששוללת את האחר, את רגשותיו, את כעסיו, ומבטלת אותו. דוגמה: הרבה פעמים הורים היו אומרים לילדיהם "לא צריך לכעוס, לא צריך לבכות, לא קרה כלום, למה אתה בוכה?", וכך ילדים למדו שהרגשות שלהם הם לא נכונים, שאין להם מקום, שהם צריכים לבטל או להתעלם מרגשותיהם. כאשר ילדים כעסו על הוריהם, ההורים כעסו בחזרה, ולא נתנו מקום לתסכול, ולכעס, ושוב גרמו לילד להרגיש שלרצונות שלו אין מקום, מה שגרם לריחוק.
אפשר לומר, שהתקשורת המרחיקה, היא תקשורת של השתקה והדיפת הכעס, העצב או התחושות השליליות של האחר. חוסר רצון להזדהות איתו. ומסתבר שלכל אדם יש איזה צורך כזה שיראו אותו, שיאשרו אותו, שיתנו מקום למי שהוא, שיכילו אותו כמו שהוא, שיבינו אותו. כך התפתחו גישות שהציעו תקשורת אחרת, תקשורת יותר מקרבת, יותר מחברת. וכאן העקרון הוא, שעליך קודם כל להזדהות עם האחר - לדעת שמאחורי כל התנהגות שלילית, ישנו רצון או צורך שלא קיבל מענה, וכאשר אנחנו יכולים לדבר אל המקום הזה, להכיל, לתת לו מקום ואף למלא אותו - הרי שנתנו לאדם הכועס, הממורמר או העצוב תחושה שרואים אותו, שמבינים אותו - וזה יוצר קרבה, אמון ורצון לשיתוף פעולה.
חשיבות תקשורת ליחסים בינינו
תקשורת בין-אישית היא הדרך שבה שני אנשים או יותר משתפים ביניהם מידע או רעיונות.
התקשורת מהווה אמצעי חשוב לביסוס קשר אותנטי וזורם בין אנשים, שהוא תנאי הכרחי ובסיסי לשיתוף פעולה משום שהוא מזמן אמצעים לפתרון בעיות ולהבעה של אכפתיות וקרבה[1]. בהתאם לכך, התקשורת הבין-אישית משפיעה על יכולתו של האדם לקשור קשרים עם בני אדם אחרים בחברה. התקשורת הבין-אישית היא חלק מההתפתחות החברתית של האדם.
[..]
תקשורת בארגון: תקשורת היא אחד מהכלים בוני האמון החזקים ביותר שיש. באמצעות תקשורת, מנהיגים זוכים לאמון ומעורבות עובדים רק ע"י ניהול נכון של התקשורת, עידוד וחיזוק. פגיעה בהשגת אמון במקום העבודה, נקשר לחוסר תקשורת יעילה. על מנהיגים בארגון לקחת את האופן שבו הם מתקשרים יותר ברצינות. זה חל גם על אלה הטוענים שהם מומחים לתקשורת. ישנם מומחים לתקשורת אשר נכשלים בצורה אומללה בהשגת אמון. לשם השגת תוצאות עסקיות מוצקות, מנהיג בארגון צריך להיות מומחה בתקשורת ולייעל כל הזמן את איכות התקשורת שלו.
מה חשיבותה של התקשורת, ביחסים בין אנשים? איך תקשורת מגדירה יחסים?
האם היחסים שלנו תלויים בסוג התקשורת שנקיים אחד עם השני?
אם נשנה תקשורת בין אנשים נוכל לשנות את היחסים ביניהם?
תקשורת מחברת לעומת מפרידה
איזה סוג של תקשורת מקרבת בין אנשים?
מה ההבדל, בין תקשורת מרחיקה לתקשורת מקרבת?
מה מאפיין תקשורת מחברת ומה מאפיין תקשורת מפרידה?
זה באמת לא קשה לפענח את סוד התקשורת עם אנשים, ככל שנתחבר איתם טוב יותר, נבין אותם, נשמע אותם - כך איכות מערכת היחסים שלנו איתם תשתפר וכך גם החיים שלנו ישתפרו. הקשרים שלנו יהיו טובים יותר, השיחות שננהל יהיו מעמיקות ויותר ונמנע ריבים וויכוחים מיותרים
עם האהובים עלינו.
האם חשוב שתהיה הבנה של האחר, הזדהות עם הצער של האחר?
האם תקשורת נכונה מתחילה בהקשבה?
למה קשה לנו לתקשר זה עם זה?
אנשים שונים מתקשרים דרך סגנונות תקשורת שונים. ישנם 4 סגנונות תקשורת מרכזיים וכן סדרה של שילובים ביניהם. האבחנה בין הסגנונות השונים נעשית תוך התמקדות ב- 4 המימדים הבאים:
טיפוס בלתי רשמי, רשמי, מוחצן ומופנם. בבואי לתת שירות או לסגור עסקה, להתחיל עם בחורה או לנהל שיחה חשובה עם המתבגר בבית, כדאי שאזהה ואזכור לאורך השיחה מה סגנון התקשורת של האדם שמולי, לדוגמא, עם בוס דומיננטי ורשמי (תכלס שורה תחתונה, עלות תועלת ישירה..) מדברים אחרת לחלוטין מאשר עם בוס מופנם ובלתי רשמי (תחושות, רווח רגשי עתידי...)
http://www.bprimo.co.il/page_print.asp?page_parent=1049
האם צריך, לתקשר עם כל אדם בצורה אחרת, על מנת ליצור תקשורת מקרבת?
אדם שמחפש תקשורת טובה מה הגישה שצריכה להיות לו?
האם תקשורת מקרבת צריכה לפעול לפי טבע האדם, כמו שהוא, או היא אמורה לנסות להשלים את החסר בו?
גישות לתקשורת נכונה
כיצד התקשורת הבינאישית התפתחה? מה השתנה בה?
מדוע היא משתנה? מה משתנה בבני האדם?
מודל תקשורת מקרבת:
מודל "תקשורת מקרבת" הוא כלי לדיאלוג, המתמקד בפתרון קונפליקטים באמצעות הבנה הדדית של צרכים. הדיאלוג מתבצע באמצעות הבהרה של צרכים והעברת מסרים אמפתים, המשמרים בתוכם את העצמה, הישירות והכנות של הצדדים השותפים בדיאלוג, אך נאמרים בשפה המאפשרת הקשבה הדדית. "תקשורת מקרבת" היא שיטה מובנית להבעת רגשות, צרכים ובקשות, ללא שיפוט והאשמה של הזולת. [..] מהם העקרונות הבסיסיים של המודל? מודל "תקשורת מקרבת" מאפשר לבטא את מבוקשנו במלוא העצמה, אך ללא תוקפנות. אנו לומדים להקשיב לרגשותיו ולצרכיו של הזולת ולהתבטא באופן המעודד הקשבה, גם כאשר הזולת מתקשה להימנע ממסרים אלימים ושיפוטיים.
המודל כולל ארבעה שלבים:
1. תצפית (עובדות): זיהוי וביטוי של עובדות נקיות משיפוט, האשמה והערכה- ליצירת בסיס משותף להידברות, הבנוי על עובדות מוסכמות.
2. רגשות: זיהוי וביטוי של רגשות נקיים (לא שיפוטים ולא מחשבות , ) מבלי להטיל על הזולת אחריות לרגשותינו.
3. צרכים: זיהוי וביטוי של צרכים נקיים (שאינם כוללים בקשות, דרישות ותביעות , ) באופן מדויק ומתוך הבנה שסיפוק צורכי הצדדים הוא היעד המרכזי אליו מכוונת ההידברות. כחלק מהדיאלוג, ניתן לזהות צרכים/ערכים משותפים, המהווים בסיס להמשך הדיאלוג.
4. בקשות: ביטוי בקשה קונקרטית, חיובית ובת ביצוע בצורה בהירה, תוך הכרה בחופש הבחירה של הזולת להיענות לבקשתנו או לסרב לה.
http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/76BB587E-F76F-4199-8947-2C814A4BA580/131051/SfatJiraf.pdf
השיטה הידועה בשם (NVC” – Non-Violent Communication”) פותחה בשנות ה-60 של המאה ה-20 על ידי הפסיכולוג הקליני ד”ר מרשאל ב. רוזנברג. רוזנברג, בן למהגרים יהודים מרוסיה, נולד באוהיו, ארה”ב. כשהיה בן 9 עברה משפחתו לדטרויט שבמישיגן שבוע לפני מהומות על רקע גזעני שהתחוללו בעיר. כילד יהודי יחיד בשכונה, סבל רוזנברג ממקרי בריונות ואלימות על רקע אנטישמי שלדבריו היו בגדר חוויות מעצבות חיים עבורו. כשהתבגר החל ללמוד פסיכולוגיה באוניברסיטת מישיגן ובעבודת הדוקטורט שלו ניסה לאפיין את דפוסי ההתנהגות האנושית שמובילים לאלימות. לשיטתו, הסיבה העיקרית לתקשורת שיש בה אי הבנה וריב, היא תפיסת עולם מוסרית רווחת. על פי תפיסה זו קיימים, בני אדם טובים או רעים, התנהגות נכונה או לא נכונה, נורמלית או לא נורמלית. אי לכך, יש אנשים טובים וצודקים יותר מאחרים אשר מקיימים יחסי מרות עם הרעים והטועים כדי “לתקן” אותם ואת דרכיהם. תפיסת עולם זו מובילה לכך שבכל פעם שדבר מה מפריע לאדם מסוים בהתנהגות הזולת, הוא אוטומטית מסווג עצמו כטוב וצודק, ואת האחר כרע וטועה. בפועל, הרגל זה חוסם את ערוצי התקשורת שלנו וגורם לאי-הבנות ותסכולים. במקרים גרועים יותר מוביל הרגל זה לכעס וכאב שמוצא את ביטויו באלימות מילולית ואף פיזית. הרגל זה אינו פוסח גם על אלו בעלי הכוונות הטובות ביותר ועלול לעיתים לייצר סכסוכים מיותרים מבלי שהתכוונו לכך.
ההנחה של תקשורת מקרבת היא שכל התנהגות אנושית נובעת מתוך צורך פנימי אשר מניע אותנו לפעולה. כאשר צרכים אלה מתמלאים, רגשות חיוביים ממלאים אותנו וכאשר הצרכים שלנו אינם מתמלאים, נוצרים בנו רגשות שליליים ואנו מחפשים דרכים, לא תמיד מקרבות, למלא אותם. ד”ר רוזנברג טוען ש “אנחנו מורגלים לחשיבה על מה לא-בסדר באנשים אחרים כאשר הצרכים שלנו אינם מקבלים מענה” (עמ’ 66). תפיסת העולם כבסדר/לא בסדר או צודק/לא צודק גורמת ניכור לצרכים שלנו ושל האחרים ומייצרת ביקורת על האחר והשקעת אנרגיה בהגנה ובהתקפה. כאשר אנו מביעים צרכים ולא מדברים בדרך שיפוטית ופרשנית על אירועים נאפשר לאחרים להגיב בחמלה לצרכים שלנו. כאשר מתקיימת שיחה על רגשות וצרכים גדלה האפשרות למציאת דרכים מגוונות למלא את הצרכים של כולם.
האם מאחורי כל התנהגות שלילית, ישנו רצון/ צורך ריק או בלתי מסופק?
כאשר צרכינו מסופקים, אז נבחר שלא לפגוע באדם אחר – האומנם ההנחה הזו נכונה?
האם מה שגורם לריחוק בין בני אדם, זה חוסר היכולת להבין את האחר, לשים את עצמנו במקומו, להזדהות איתו ולהכיל את הרגש שלו?
האם עלינו להיפטר מהשיפוטיות שיש בנו כלפי רגשות ותגובות של האחר?
האם תקשורת מקרבת, משמעה תמיד קבלת האחר?
האם יש יתרון להימנעות מקונפליקטים?
"על כל פשעים תכסה אהבה", משמע שחייבים להיות פשעים, אם כך, כיצד תקשורת מקרבת תורמת, אם בכלל, להגדלת האהבה?
מהי מערכת יחסים מאוזנת?
האם תקשורת מקרבת, תלוייה בהרגשה ששני האנשים משתדלים להיות שווים בשיח?
כשמסתכלים על הצורה שמתייחסים לילדים קטנים - למה אי אפשר להתייחס ככה גם לאנשים מבוגרים? לעודד אותם, תמיד להקיף אותם בחום, להצחיק ולחבק. אבל כן להציב גבולות. למה זה משתנה? למה תקשורת בין מבוגרים לא בדיוק כוללת את הדברים הבסיסיים האלה? האם ניתן לעשות זאת?
תקשורת מקרבת - דוגמאות יישומיות במצבים שונים
מה צריך לעשות, בכדי ליצור תקשורת מקרבת בינינו?
כיצד משתמשים בכללים במצבים בחיים -
קרתה טרגדיה לחבר - איך מנחמים אותו?
לא מסכימים עם אדם קרוב על נושא בסיסי מבחינתנו - כיצד מתנהלים?
איך עלי להגיב נכון לאדם שכועס עלי? האם עלי לכעוס בחזרה? האם להבין אותו? לנסות לזהות מהו הצורך שעומד מאחורי הכעס שלו ולהכיל אותו?
האם יש מקום לכעס ביחסים? האם יחסים צריכים להיות ללא כעסים?
מדוע כל טענה או מעט ביקורת, נתפסת אצל האחר כמתקפה על האגו שלו?
איזו הבנה, מודעות, יכולת, צריכה להיות לאדם כדי להכיל כעס של מישהו אחר?
כשאני כועס על מישהו אחר –
איך עלי להתמודד עם הכעס שלי כלפיו? האם להביע את הרגש שלי, את הצורך שלי כלפיו?
האם עלי לוותר על מה שחשוב לי, העיקר לא לכעוס ולא לבטא ביקורת/ טענות?
מה הדרך הטובה ביותר להגיב כאשר בן/ בת הזוג כועס/ ת עלי? איך אפשר "לנטרל" את המצב הטעון? האם יש משהו שאפשר להגיד לה שירכך, שירגיע את התסכול?
כשהילד כועס או עצוב - איך להתייחס לרגשות של הילד שלי?
איזו דוגמה, עלינו לתת כהורים, להתמודדות נכונה עם רגשות?
כיצד עלינו להגיב באופן שלא "מנפח" את הרגשות הקשים שילד מתמודד איתם (תסכול, כעס וכו'), ומצד שני לא "לבטל" אותם?
איך להגיב לילד שחווה תסכול או כעס?
לא אומרים להם ״די״, ״תפסיק״, ״אמרתי לך כבר מאה פעמים שאצלנו בבית לא מדברים ככה״, ״עוד פעם שאני שומעת אותך מקלל אתה הולך לחדר להירגע ואין טלוויזיה היום״, ״תעזוב אותו הוא קטן ממך ולא מבין״, ״אני לא מרשה לדבר ככה״. הטפות מוסר, התניות, איומים בעונש, סנקציות פשוט לא עובדות (יש לזה כמה סיבות אבל לא ניכנס אליהן כרגע, אולי בהזדמנות אחרת).
מה כן עובד? – התחליף המקרב:
אם נכנסתם למצוקה ממה שקרה – קחו נשימה עמוקה, או כמה נשימות, התחברו לעצמכם לפני הכל. תנו לעצמכם להרגיש את כל מה שאתם מרגישים מבלי לשפוט את עצמכם על זה.
נסו להבין מה חשוב לכם כשהילד שלכם מקלל ומשתמש בשפה מרחיקה כלפי האחים שלו. למשל, חשוב לכם להגן על האח שמקטינים אותו ומבטלים את מה שהוא אומר. חשוב לכם ללמד את הילדים לפתור מריבות בדרך של דיבור ולא בקללות ומכות. חשוב לכם שבבית שלכם יתייחסו בכבוד זה לזה.
נסו להבין מה חשוב לילד שלכם, או מה כואב לו שהוא משתמש בכאלו מילים קשות. אולי חשוב לו לשמור על הדברים שלו, אולי הפרטיות שלו חשובה והוא מרגיש שפגעו בה, אולי הוא זקוק למנוחה, למרחב, למקום או לנראות לקושי שלו.
דברו עם הילד שקילל, בראש ובראשונה באמפתיה למה שזיהיתם שחשוב לו, מתוך כוונה ולייצר ביניכם חיבור והבנה על הנושא שמציק לו ומפריע לו.
בטאו את מה שחשוב לכם באופן שתוכלו להגיע ללב של הילד. ולא ממקום של טענות וביקורת והטפות מוסר (כי אלו כאמור לא עובדים).
http://feelfamily.co.il/marchika/
עידוד ילדים על פי אדלר:
על פי אדלר תחושת השייכות היא מרכזית ביותר ומניע מרכזי של בני האדם, עידוד ילדים הוא בסיס תחושת השייכות שלהם ולכן כל כך משמעותי לבריאות הנפשית ולהתפתחות של הילד. העידוד מחזק את הדימוי העצמי של הילד ומניע אותו להמשיך בהתנהגות חיובית. בקבוצות ההורים של אדלר נושא מרכזי הוא רכישת מיומנויות העידוד.
האוירה המשפחתית: נקודה משמעותית נוספת אשר משפיעה על הילד בגישת אדלר, היא האוירה המשפחתית. זו תוצאה בעיקר של היחסים בין בני הזוג וכן של אישיותם, דרך ההתמודדות שלהם והערכים שלהם. הילדים לומדים ומושפעים מאד מהאוירה המשפחתית ויחליטו מה לקחת איתם לחייהם הבוגרים ומתי לקחת את ההפך המוחלט. גם יחסי הגומלין בין האחים בבית יקבעו במידה רבה את התנהגותם גם בחייהם הבוגרים ואפילו את בחירתם בבני זוג עתידיים.
תקשורת על פי אדלר ועוד:
לכבוד יום המשפחה רכזו מכון אדלר מודיעין מכבים רעות עשרה טיפים ליצירת תקשורת טובה בבית. בעידן דיגיטלי, בו התקשורת בין הורים לילדים הולכת ומקבלת צורה חדשה, ישנם חוקים בסיסיים שלא ישתנו לעולם.
ילדים צריכים להרגיש אהובים ללא תנאים- כבר בשנות ילדותו הראשונות הילד מזהה מהם התנאים שלקבלה ואהבה בבית - איך עליו להתנהג כדי להרגיש אהוב - ככל שאנחנו נייצר אווירה בה לכל אחד מותר להיות הכל, כך הילדים שלנו ירגישו בטוחים ואהובים.
ילדים רוצים שידברו אתם - ילד לומד לדבר על ידי כך שמדברים אתו, שתפו אותם במה שקורה בחיים שלכם, שתפו אותם בטעויות, שתפו אותם בניסיונות שלא צלחו, למדו אותם אותם דרך השיתופים על הערכים שלכם והאמונות.
ילדים רוצים שיקשיבו להם בלי לשפוט את מעשיהם - כשילד בא לספר לכם משהו, אל תמהרו לדון את ההתנהגות שלו, אל תמהרו לייעץ לו, ואל תבקרו את ההתנהלות שלו - הוא בא לספר לכם כי הוא זקוק לאוזן קשבת - הקשיבו! שאלו שאלות, גלו אמפתיה, עזרו לו למצוא את הכוחות שלו.
יש לכם נושאים שהם טאבו בבית? הסירו את הטאבו. ילדים יודעים על מה מותר לדבר ומה כדאי להסתיר מההורים. האם מין הוא טאבו? אלכוהול הוא טאבו? ככל שבבית יהיה מותר לדבר על הכל, כך הילדים שלנו יעדיפו לשוחח אתנו על נושאים חשובים ולא יחפשו פתרונות ברשת, או אצל חברים וכך יקבלו מידע שגוי.
הקדישו זמן להדרכה - ילדים מגיעים לעולם ללא הוראות הפעלה - אין להם מושג מה טוב ומה רע, הם לומדים מאתנו, וחשוב להם לשמוע מה שיש לנו להגיד. חשוב שההדרכה תהיה נטולת שיפוטיות ושיהיה בה מרחב בטוח בו הילד יוכל לשאול שאלות.
ערכים רבים בבית נלמדים דרך דוגמה אישית - איך אתם מנהלים שיח עם בני הזוג? האם יש כבוד הדדי? האם אתם מדברים האחד עם השני? איך אתם מנהלים ויכוחים? איך אתם פותרים אותם? את כל אלו מרגישים באווירה המשפחתית וכדאי ליצור כזו המאפשרת קרבה, קבלה וכבוד הדדי.
גבולות - ילדים זקוקים לגבולות כמו אוויר לנשימה, רק בתוך גבולות הילדים שלנו מרגישים בטוחים ואהובים. על הגבולות לשמור עליהם ומאידך לאפשר להם לנוע באופן חופשי ובטוח.
דאגו שהילדים שלכם יהיו קשובים לעצמם, לצרכים שלהם, ליכולות שלהם, ולנטיות לבם - הקשבה לכל אלו תאפשר להם לצאת לעולם ולזהות את הגבול שלהם.
היו מעורבים בתקשורת דרך המדיה של הילדים עם חבריהם - המכשירים השונים מכניסים את החוץ לבית, חשוב שילדים ידעו שהם יכולים לשתף, ושאתם ההורים רוצים להיות מעורבים ולקחת חלק בהתנהלות שלהם.
אל תיבהלו - כשילד בא לספר לכם משהו, מסעיר ככל שיהיה, עצוב ככל שיהיה, דרמטי ככל שיהיה, הוא זקוק להורה יציב, שאינו נבהל, מישהו שאפשר לסמוך עליו, לכן כבר בגיל צעיר כדאי לזכור שכשהילד הקטן בא לספר לי שלא שחקו אתו בגן הוא חייב לדעת שאני מסוגלת להכיל את זה.
סמכו על הילדים שלכם ושקפו להם את הכוחות שלהם, למדו אותם מההצלחות שלהם.
לסיכום: כשהילדים מגיעים לגיל ההתבגרות הם כבר יודעים הרבה דברים על הבית, על התקשורת ועל מערכות יחסים. כבר בשנים הראשונות אנו יכולים לזרוע זרעים של שיתוף ותקשורת חיובית טובה, ככל שנקדים כך נרוויח מערכת יחסים בריאה עם הילדים שלנו.
תקשורת נכונה כאשר יש הבדלים בדעות
מה כל כך מאיים על האדם שהוא אינו מוכן לשמוע דעה שונה?
איך אפשר להגיע למצב שנסכים להיות טועים? או לקבל את האחר עם דעותיו, להתייחס אליהן באופן רציונלי ואמיתי?
האם עדיף להמנע כליל משיחות על פוליטיקה?
האם בכל זאת ישנה דרך לדבר על נושאים חשובים ולהגיע לתוצאה טובה?
תקשורת מחברת – השלב הבא
האם לחוכמת הקבלה יש עקרונות חדשים להוסיף לתקשורת מקרבת בין אנשים?
כיצד חוכמת הקבלה מגדירה יחסים טובים בין אנשים?
מה הם כללי התקשורת המקרבת על פי חוכמת הקבלה?
האם אופני התקשורת ימשיכו להשתנות? לאיזה כיוון?
כיצד התקשורת, בין האנשים, מקדמת ומפתחת את האנושות?
מהי תקשורת עתידית בין בני האדם? מדוע תקשורת תקינה בין האנשים היא חשובה לעתיד האנושות?