במסגרת השיחות שלנו על ישראל, על שבעים שנה לישראל,עלו נושאים שונים: כמו החלוציות, הציונות, הציונות חדשה, ועוד. ובשיחה הזו נתמקד בישראלים עצמם, בתכונות, באופי הישראלי. בנוסף לתכונות שהם יורשים מהמשפחה, מההורים, מהאנשים הקרובים אליהם,ראינו שחלק מהתכונות הן תכונות מאוד ישנות ועתיקות, ויש תכונות חדשות שנרכשות בהתאם לרוח התקופה ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: מדוע הישראלי אימץ לעצמו את התכונה של "לא לצאת פרייאר", ומהו המאפיין בתכונה הזו שטמון עמוק בתוך האופי שלנו? כיצד השתרשה באופי היהודי התכונה של קירבה בין אדם לרעהו? מהו חלקו של "האגו" בבניית הצורה ההפוכה לקירבה שהייתה בינינו, לצורה של "אני לא פראייר", אתה לא תעבוד עלי? מדוע החרדה הזאת של "לא לצאת פראייר", מאפיינת את הישראלים, בשונה מעמים אחרים? איך אפשר להשתמש בחרדה הזו של "לא לצאת פרייאר", בצורה חיובית ויעילה לאדם? איך נגדיר את החוצפה הישראלית, תכונה נוספת המאפיינת את הישראלי? כיצד התכונות שהזכרנו לעיל, משרתות את הישראלי בתהליך ההתפתחות הרוחנית שלו? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

• עם ישראל נוצר מאוסף אנשים שהתלכדו סביב האידאה של אברהם שחינך לאהבה וחיבור.

• נושאים מרכזיים בתכנית:

• חורבן בית המקדש נבע כתוצאה מהתרחקות מתכונות האהבה והחיבור, מאז יש בנו תכונות מנוגדות, מצד אחד כולנו כאחים ומצד שני כל אחד מפחד לצאת ״פראייר״.

• אנחנו עם קיצוני מאוד, הגענו מארצות ומתרבויות שונות והמפגש מייצר מצב נפיץ ביחסים בינינו.

• אם נבנה חברה שתהיה מבוססת על חברות, נגלה בינינו כוח עליון שיגן עלינו וייתן לנו כוחות.

• החוצפה הישראלית נובעת מכך שאף פעם לא היו אצלנו מעמדות, כי ״כל ישראל חברים״.

• השורש הרוחני לחוצפה טמון ביכולת הפוטנציאלית לעלות עד לגובה הכוח העליון. עלינו להשתמש בחוצפה ככוח מניע ולהתעלות עד לדרגת הבורא.