חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1167

להחליף את הסרט של החיים

מטרות:

• מדוע אנשים אוהבים להישאב לעלילות של סדרות, סרטים, ספרים?

• למה האדם מפיק תענוג מלצפות בעלילות שונות, שלמעשה לא התרחשו במציאות האמיתית?

• למה בחיים שלנו, אין כאלה חוויות רגשיות עוצמתיות כמו בעלילות?

• לעיתים אנשים מעדיפים לחוות חוויות בסרטים/ סדרות/ ספרים יותר מאשר בחיים האמיתיים שלהם. למה? האם זה פוגע בנו?

• מה יכול לעורר כזו חוויה רגשית באדם כמו זו שהוא חווה בסרטים והספרים?

• האם בלימוד חוכמת הקבלה, יכולה להיווצר חוויה רגשית בעוצמה כזו?

זרימת התכנית:

• הגורמים למשיכה לעלילות.

• מה קורה לאדם בתוך העלילה.

• השפעות הכניסה לעלילה על האדם.

• חוויה רגשית בחיים האמיתיים.

• מטרת התופעה.

• החוויה הרגשית של חכמת הקבלה.

פתיחה:

בימינו, אנשים נכנסים לנטפליקס, ופשוט צופים שעות בפרקים של סדרות. סוף שבוע מגיע, נדליק את המזגן, ונצפה ברצף בסדרות. זה הפך להיות הבילוי האולטימטיבי. הרגש שמתעורר אצל האדם, בהזדהות עם הסיפור העלילתי, הוא גבוה יותר מהרגשות שהוא חווה בחיים האמיתיים שלו. זה מכניס לנו עניין לחיים, קשת צבעים של רגשות. החיים הרגילים הם יותר משעממים.

צפיית בינג' או בולמוס צפייה (צְפִיַּת רֶצֶף על פי החלטת האקדמיה ללשון העברית; באנגלית: Binge-watching, וגם: binge-viewing) - מושג המתאר נוהג שהפך לנפוץ בשנות האלפיים, של צפייה בסדרות טלוויזיה במשכי זמן ארוכים, ברצף, על פי רוב בסדרה ספציפית. "צפיית בינג'" הפכה לנפוצה יותר ויותר לאור התרחבותם של שירותי צפייה על פי דרישה, דוגמת VOD בחברות לוויין וכבלים, או חברות טלוויזיה באינטרנט דוגמת "נטפליקס" ו"הולו".

… 

חברת "נטפליקס" הפכה את "צפיית הבינג'" לפופולרית במיוחד, כאשר שחררה בעת ובעונה אחת לצפייה עונות שלמות של סדרות דגל, מה ששלח צופים רבים אל המסך למרתון צפייה מרוכז. בסקר שנערך על ידי נטפליקס בארצות הברית, אמרו 73% מהנשאלים כי בעבורם, צפייה מסוג זה מוגדרת כצפייה ב-2 עד 6 פרקים של סדרת טלוויזיה ברצף.[1]

לא מעט צופים דיווחו כי האפשרות לצפייה מרוכזת גורמת להם להתמכרות של ממש, ולקושי להתנתקות מהמסך.

https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%92%27

הגורמים למשיכה לעלילות

• מה מושך אותנו להישאב לסיפור טוב?

• מדוע מרתק אותנו לצפות/ לקרוא, בעלילות חייהן של דמויות?

• איך זה גורם לאדם לחוות חוויה רגשית כל כך משמעותית? 

כידוע, אחד המרכיבים הבסיסיים בחוויה הקולנועית הוא האפקט הרגשי. ניתן לומר שהפעלת הרגש מהווה את מוקד המשיכה המרכזי של הקולנוע עבור קהל הצופים. 

https://arts.m.tau.ac.il/sites/arts.tau.ac.il/files/media_server/Arts/filmTV/pas%20yezira/issue%204/11.pdf

• על איזה צורך זה נותן מענה? 

• האם זו בריחה מהחיים האמיתיים?

מה קורה לאדם בתוך העלילה 

• מה קורה ל-"אני" של האדם כשהוא נשאב לעלילה? הוא נעלם? מתמזג עם הדמויות? נוצר אני חדש? איפה הוא נמצא? 

הקורא משתמש בקריאה על מנת לחרוג מנתוני קיומו – רוט מציעה כי הקורא "ממריא על כנפי הטקסט אל מעבר לגבולותיו, ואז 'שב' ממנו אל עצמו, זהה ועם זאת אחר" (עמ' 137). כלומר, כאשר אדם קורא, הוא יכול להשתחרר, ולו לכמה רגעים, מתנאי המציאות של קיומו. הקורא נכנס לעולם בו אפשרויות הקיום שונות מאלו של קיומו, וזאת מבלי לאבד את תפיסת המציאות שלו בקשר לכל מה שנמצא מחוץ לטקסט. בעזרת החריגה מנתוני הקיום האנושי שלו, הקורא מקבל הזדמנות "להתבונן במתח השרוי בו בין הנתון והיכולת – בין הסופי לאפשרי" (עמ' 138).

https://www.betipulnet.co.il/particles/%D7%9E%D7%94_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90

• האם מה שקורה זה, שהאדם חווה את הדמות כאילו זה הוא עצמו?

• מה יוצרת באדם ההזדהות הרגשית עם דמות?

• אומרים שבסרט או בקריאת סיפור פועלים תאים במוח כאילו חווינו את החוויה על בשרינו. האם זה יכול להיות תחליף?

• למה אנחנו נשאבים לסרטים/ ספרים, ומשתתפים רגשית יותר עוצמתית מאשר אנחנו בחיינו שלנו? 

• מה ההבדל בין חוויה רגשית בחיים שאדם עובר לחוויה חזקה שהוא עבר בסרט או ספר? האם יש הבדל? 

סרטים מפחידים: הפחד אמיתי:

הפחד המתעורר כתוצאה מצפייה באדם שנרדף על ידי רוצח האוחז בגרזן, שונה מכל פחד אחר. מומחים בחנו את השפעות סרטי האימה על הפיזיולוגיה של הצופים, ומצאו שכאשר אנשים צופים בתמונות מחרידות, קצב פעימות הלב שלהם עולה ל-15 פעימות בדקה.

כפות ידיהם מזיעות, טמפרטורת העור שלהם יורדת במספר מעלות, שריריהם נמתחים, ולחץ הדם שלהם מזנק. המוח אינו מסוגל להסתגל לטכנולוגיה החדשה של סרטי אימה, ולמרות שאנשים מסבירים לעצמם שהתמונות על המסך אינן אמיתיות, מוחם מגיב באופן רגשי כאילו המצבים אמיתיים. ובסופו של דבר, המוח שולט על התגובות.

https://www.maane.co.il/פסיכולוגיה-סרטים-מפחידים/

• אם היינו מביטים בחיים של אנשים אחרים מבלי המצלמה, היינו נשאבים לחייהם גם? 

• מה חוויות חיים לא מתוסרטות נותנות לנו שמציאות מתוסרטת לא יכולה?

• מה הוא הרגע שבו צופה/ קורא, הופך ממביט אובייקטיבי לכאורה, למשתתף בעלילה? מה קורה באותו רגע?

גם אם רחוק היום שבו יהיה בכוחם של מחקרי המוח להסביר מדוע פעילותו של מעגל עצבי מסוים מייצרת מצב מנטלי כלשהוא, עשויה לצמוח תועלת מחקרית ומעשית ממחקר המזהה קשרים עקביים בין דפוסים פיזיולוגיים ועצביים ובין תופעות כגון הטיית קשב, רגישויות ומגבלות של מערכת השמיעה והראייה, עונג, זיכרון ואמפתיה - תופעות העומדות בבסיס החוויה הקולנועית. 

...

שורת עבודות הדמיה מוחית מבית מדרשם של החוקרים אורי חסון ורפי מלאך דווקא מצביעות על עקביות משמעותית בתגובתם המוחית של צופים שונים לתכנים קולנועיים. במחקרים אלה (Hasson et al) נמצא שדפוס הפעילות באזורי מוח מסוימים (המשוערך באמצעות fMRI, אך גם בכלי הדמיה מוחית אחרים; ראו למשל Lankinen et al) דומה למדי בין אנשים שונים הצופים באותו קטע סרט, וזאת לעתים באופן שאינו תלוי בקטגוריות מגדריות, גזעיות או אחרות. לאחרונה אף תועדה תופעה דומה בקופים שהפגינו דפוס פעילות דומה לזה של בני אדם באזורי מוח מסוימים בעת שצפו בסרטים (Mantini et al) - ממצא המוציא מהמשוואה למשל את השפעתה של השפה. 

הממצאים הללו מעידים על כך שלמרות התחושה שכל אחד מאתנו עובר מול הסרט חוויה קולנועית אישית וייחודית, ניתן למצוא חותם עצבי עקבי לדפוסי תגובה משותפים לצופים שונים וספציפי לתוכן הקולנועי. הדפוסים הללו ומשמעויותיהם הפסיכולוגיות הם רכיב בדיאלוג הבין-תחומי המוצע כאן. אין כאן יומרה לנסח חוקים מדעיים כדוגמת חוק הכבידה וחוקי התרמו-דינמיקה. דיאלוג זה עוסק בחוויה הקולנועית ומתייחס לדפוסים עקביים של פעילות מוחית המתעוררת בהקשר של אלמנטים פסיכולוגיים (לדוגמה: זיכרון, אמפתיה, הבנה נרטיבית) ולמשמעויותיהם.

https://takriv.net/article/מוח-קולנוע-אמפתיה/

השפעות הכניסה לעלילה על האדם

• איך משפיעות על האדם השעות בהן הוא חי מציאות של דמויות עלילתיות?

• מה זה גורם לתפיסה שלו על החיים של עצמו?

• האם יש לזה השפעות שליליות?

• האם יש לזה השפעות חיוביות?

הפסיכולוגית ד"ר שירה גבריאל טוענת כי צפייה מסורה בסדרות טלוויזיה, או אפילו מעקב אחר התנהלות חייהם של ידוענים, עשויים לספק צורך בין-אישי חשוב, לא מנהגים שצריך לחוש מבוכה כלשהי לגביהם. מבחינת גבריאל, כולנו יצורים חברתיים שזקוקים למילוי צרכים בין-אישיים. המדיה הדיגיטלית והטלוויזיונית עשויה לספק צרכים אלו מבלי לשלם את המחירים הבין-אישיים שכרוכים במערכות יחסים אמיתיות - קונפליקטים, רגשות קשים, עליות ומורדות.

לא ברור כמה זה נכון, אבל בהחלט מקורי... 

https://www.tipulpsychology.co.il/therapy/children/tv-addiction.html

באמצעות התנסות במצבים נפשיים שהקורא היה מתקשה לחוותם בחיי המציאות שלו, מתאפשר עיבוד, התמודדות ואינטגרציה של חלקים מאיימים ומורכבים בחוויה האנושית.

הקורא יכול להתנסות גם במצבים שאולי לא היה יכול להרשות לעצמו בחיי-המציאות.

https://www.betipulnet.co.il/particles/%D7%9E%D7%94_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90

• אם אדם עבר חוויה חזקה, תובנה רגשית, זעזוע וכולי, דרך ספר או סרט , האם אלו דברים שיכולים להישאר באישיותו, לשנות אותו?

• אם אדם היה חי רק דרך חוויות מיוצרות כאלו, האם הוא היה מאושר?

• כיום העלילות צריכות להיות יותר ויותר חזקות, קיצוניות, כדי 'לעניין את הקהל'. האם נוכל להמשיך לנהל מערכות יחסים 'רגילות' ללא הדרמות האלה?

הכינו את הממחטות: צפייה בסרטים עם סיפור אהבה טראגי גורמת לאנשים להעריך את האושר והאהבה בחייהם שלהם, כך מצא מחקר חדש. על הפופולריות של סרטי קולנוע עם סיפור אפי בעל סוף רע אין עוררין. די לציין דוגמאות כמו "חלף עם הרוח" הקלאסי או "טיטאניק" שיצא החודש מחדש בתלת ממד, כדי להיווכח שמדובר בקונצנזוס. גם על תחושת הזיכוך שאנו חשים לאחר חשיפה לסיפור עצוב במיוחד שמענו בשיעורי ספרות. כעת, יש לכך סיבה חיובית נוספת. "טרגדיות גדולות מתמקדות פעמים רבות בתמות של אהבת-אין קץ", אומרת פרופסור סילביה קנובלוך ווסטרוויק, פרופסור לתקשורת והחוקרת המובילה במחקר בפרסום של האוניברסיטה בנושא, "התמה הזו גורמת לצופים לחשוב על האנשים האהובים עליהם, להשתמש בטרגדיה הבדיונית כמדד להשוואה והשלכה, ולהעריך את הטוב בקשרים שלהם. "אולי זו הסיבה שסרטים עצובים נשארו כל כך אהודים לאורך השנים" היא מסכמת. כעת, כל שנותר לכם לעשות כדי להתמלא הערכה והכרת טובה לבני הזוג ו/או לאנשים נוספים בחייכם היקרים לכם, הוא לשקוע בסרט מדכא וטוב.

https://m.ynet.co.il/Articles/4216234

אחד ההסברים הפופולאריים למשיכה לסרטים מפחידים, מוצע על ידי הספרים של סופר האימה סטיבן קינג, שעובדו לסרטים, הפועלים כסוג של שסתום ביטחון לדחפים אכזריים או תוקפניים.

אקדמאים מכנים רעיון זה "קתרזיס סימבולי", ומסבירים שצפייה באלימות מעכבת את הצורך לפעול, אם וכאשר מתעוררים דחפים אלימים.

https://www.maane.co.il/פסיכולוגיה-סרטים-מפחידים/

חוויה רגשית בחיים האמיתיים

• האם יש דרך לחיות את חיינו כהרפתקה אפית גדולה מבלי לברוח מהמציאות?

• איך מייצרים, תחושה בין אנשים, של התפעלות רגשית חזקה?

• סרטים עובדים, כי האדם משהה את אי-האמונה, הספק שלו, וזורם עם העלילה.

אם היינו עושים זאת בחיים, היינו מצליחים לחוות חוויות חזקות כאלה?

• האם התגובה הרגשית שמיוצרת היא פנטזיה שגויה? האם אפשרי להרגיש רגשות עוצמתיים כאלו גם בחיים?

• האם זה תקין לרצות לחיות ולהרגיש בצורה כזאת או שזוהי הטעיה בלתי אפשרית?

• חלק מהסיבה, שאנשים מתמסרים בצורה טוטאלית לסרטים, סדרות וכולי, היא ההרגשה שהם מוגנים. הם יכולים לעבור הרפתקאות, טרגדיות ועוד, מבלי להרגיש סכנת חיים אמיתית. האם תחושת בטחון כזו היא הכרחית להתמסרות טוטאלית לחיים? 

• מה צריך להשתנות בתוכי כדי שהמציאות מבחוץ תהיה אחרת? תהיה בוהקת ומעניינת כמו בסרט?

• אם חבורה של אנשים, היו רוצים לשנות את חייהם, האם הם יוכלו לייצר מציאות? מה צריך לקרות ביניהם? מה צריך להשתנות בתוכם? מה צריכים להיות ביחסים ביניהם?

• האם בעתיד תהיה דרך אחרת לאנשים להרגיש?

• האם גם בעתיד נייצר לעצמנו חוויות רגשיות? 

מטרת התופעה

• מה המטרה בלגרום לתגובות רגשיות, לא אמיתיות, אצל אנשים? איך להשתמש בתופעה הזו בצורה מועילה לאדם?

במילים אחרות, יותר ויותר אנשים אשכרה מצליחים לחיות בסרט. כלומר, מצליחים ליצור סביבת קיום מקבילה לזאת הממשית, בלי שהדיסוננס הקדמוני יחורר אותה. זהו מהלך דרמטי מנקודת מבט אבולוציונית - השלכותיו ייוודעו מן הסתם בעוד אלפי שנים — אבל מובן מאליו שהוא מצריך מלאכת תפירה עדינה: החיים בסרט מחויבים לברור כל פרט ופרט בחייהם כדי למנוע את חדירת הממשי אל תוך הפנטסטי. הם חייבים לזהות מרחוק אויבים מהממשות, כל מיני נודניקים שמטפלים בהחזרי מס, ששוחים באקטואליה ושעובדים מתשע עד חמש. הם גם צריכים להימנע ככל האפשר מחשיפה תכופה למצב חשבון הבנק, חובות לעירייה, התאריך של הטסט לאוטו, כל אותם דברים שיחייבו אותם לפגוש פנים אל פנים את הממשות הפקידותית הנוראה שממתינה בסבלנות מפלצתית מאחורי המסך.

https://www.google.com/amp/s/www.haaretz.co.il/amp/magazine/blacklist/.premium-1.6176381

החוויה הרגשית של חכמת הקבלה

• מה החלק המושך בחוכמת הקבלה?

• מהי החוויה הרגשית שמציעה חוכמת הקבלה?

• האם יש בחוכמת הקבלה 'אקשן' או פיקנטיות, בהשוואה לסרטים, ספרים? למה שחוכמת הקבלה תעניין אנשים שנהנים ונתפסים לחוויות רגשיות דרך ספרים ומסכים?

• האם ניתן להנגיש את חוכמת הקבלה בצורה עלילתית ומרתקת?

• הקהל הצעיר, שרובו מקבל אינפורמציה מתומצתת? בלחיצת כפתור, ורגיל לקבל ריגושים מהירים וחזקים, איך אפשר לעניין אותו?

• האדם כאילו יוצא מעצמו ומתחבר עם דמויות הסרט/ ספר. האם גם חוכמת הקבלה יכולה להציע לאדם כזו הרגשה של יציאה מעצמו?