חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1207

האבולוציה של האנטישמיות

מטרות:

• האם האנטישמיות עוברת תהליך התפתחותי אבולוציוני?

• האם, שינויי הצורה של האנטישמיות לאורך ההיסטוריה, מעידים על תהליך התפתחותי?

• האם האנטישמיות בימינו, היא הצורה המפותחת ביותר של האנטישמיות?

• איך תיראה האנטישמיות העתידית?

• מהי מטרת התפתחותה של האנטישמיות?

זרימת התכנית:

• האם האנטישמיות מתפתחת?

• מהות ההבדל ההתפתחותי

• הגורמים להתפתחותה של האנטישמיות

• דרגת ההתפתחות של האנטישמיות בימינו

• האנטישמיות העתידית

• מטרת ההתפתחות של האנטישמיות

רקע כללי:

בעת העתיקה: תפיסות שליליות על היהודים המשיכו להתפתח באזור הים התיכון במהלך התקופה ההלניסטית, היהודים היו חריגים בנוף, ומנהגיהם נתפסו כשליליים לעמים האחרים, כך גם חוסר הכבוד שהפגינו לאלים זרים.

בתחילת הנצרות: הופעתה של הנצרות לפני כ-2,000 שנה הביאה איתה נקודת מפנה חשובה בהיסטוריה של האנטישמיות. הנצרות השרישה את העוינות ליהודים על בסיס דתי ותיאולוגי, ועם השנים הגישה כלפי היהודים הפכה עוינת ואלימה, מה שהוביל לגירוש היהודים מאזורים רבים באירופה ולעלילות דם.

תקופת הנארות

ההשכלה והאנטישמיות:

הפילוסופיה של  תקופת 'הנאורות המערבית המודרנית', אשר הבטיחה עידן חדש של סובלנות, לא כללה, כך נראה, סובלנות זו ליהדות וליהודים ( Patterson, 2015). הנאורות, שפיתחה עולם של רעיונות חדשים במאות ה-17 וה-18, ביקשה להציב את התבונה במרכז. תבונה ורציונליות נתפסו ככוחות המובילים את הפעולות האנושיות וכמקור מרכזי של סמכות ולגיטימיות (יד ושם, 2019). עם זאת, במקרים רבים לאורך ההיסטוריה, דווקא ה"נאורות" הוסיפה למצוא צידוקים לשנאת יהודים בפרט, יהדות בכלל ואף למדינת ישראל בזמננו אנו, כפי שיובא בדוגמאות שלהלן. 

אחד מהדמויות המובילות של תנועת ההשכלה ותורת האתיקה במאה ה-18 היה האידיאליסט הגרמני עמנואל קאנט (1724–1804), אשר בהגותו אמר: 'פעל תמיד באופן שיהיה ניתן מפעולתך אשר באה מרצונך הרציונאלי, לגזור חוק אוניברסלי', במילים אחרות הפעולות שאדם עושה, צריך שיתאימו לפרט ולכלל כאחד. לכן תמוה כי במקביל הוא קבע כי יש להמית את היהדות המתת חסד, וזאת כיוון שלטענתו היהודים ככלל, המפיקים את מעשיהם ממצווה אלוהית, ולא מצווי הגיוני, מהווים איום על הישות הרציונלית החופשית. תלמידו יוהאן גוטליב פיכתה (1762–1814) מהוגי האידאליזם אמר כי לתת אזרחות ליהודים אפשר רק אם יחתכו את ראשם באותו לילה כדי להחליף אותו בכזה שאינו מכיל רעיונות יהודיים, Patterson) 2015). 

באסיפה הלאומית בפאריז ב- 1789 אושרה ההכרזה על זכויות האדם והאזרח, אולם שוויון זכויות מלא הוענק ליהודים רק כ-3 שנים אחרי. וב-1807 נפוליון העביר את ה'פקודה המחפירה'  אשר הגבילה למשך 10 שנים את פעילותם הכלכלית ואת חופש תנועתם של יהודי צרפת (לשם, 1988).

סיבות להאשמת היהודים בכללותם בחמדנות נמצאים בכל אורך ההיסטוריה. ביניהם ניתן למצוא יהודים כגון הפילוסוף קארל מרקס ,(1818-1883) מחבר המניפסט הקומוניסטי (1848). מארקס זיהה יהודים ויהדות עם כל מה ששנא בקפיטליזם. הוא טען כי היהודים סוגדים למסחר, וכסף הוא האל שלהם Patterson, 2015)).

וילהלם מאר (1819- 1904) ההוגה האנטי כנסייתי, השתמש במדע בכדי להפריד את הגזע היהודי, השמי, חסר המצפון ואשר אין לו זכות לאמנסיפציה, מהגזע הגרמני האיכותי וטבע את המונח "אנטישמיות" לשנאת יהודים . מונח זה התאים לרוח התקופה בה מדע תורת הגזע החל להתפתח  (ויסטריך, 2014)

(מתוך "השנאה העל-הסטורית כלפי העם היהודי", שרון חנם)

התפיסות האנטי-יהודיות שנבעו מהרפורמציה ואלו שהתבססו על אסכולות שונות של הנאורות חדרו למזרח אירופה. היהודים היוו חלק חשוב מהאוכלוסיה באירופה ומילאו תפקידים חשובים. במקביל, סבלו מאנטישמיות רבה.

"שנה אחר שנה משריצה העריסה הפולנית הבלתי נדלית כנופיות של (יהודים) צעירים שאפתנים מוכרי מכנסיים הנדחקים לתוך גבולותינו; אשר ילדיהם ונכדיהם מיועדים יום אחד לשלוט בבורסה הגרמנית ובעיתונים הגרמנים... באלפי כפרים גרמניים יש יהודי המספסר ומלווה בנשך, הממיט אובדן על שכניו ומשתלט על רכושם... אולם מסוכנת מכל היא שליטתם הלא הוגנת של היהודים בעיתונות היומית" היינריך גוטהארד פון טרייצ'קה, היסטוריון גרמני (1834-1896)

(מובא בתוך: אילון, עמוס, רקוויאם גרמני - יהודים בגרמניה לפני היטלר, 1743 – 1933 (אור יהודה: דביר, 2005) עמ' 218-216)

תקופת האמנסיפציה (שוויון זכויות):

במהלך המהפכה הצרפתית הפכה צרפת לארץ הראשונה באירופה ששחררה את היהודים. לכן היה מוזר וסותר שדווקא שם, התרחשה פרשת דרייפוס (1894) שבה הואשם דרייפוס היהיודי ששימש כקצין בצבא הצרפתי, בבגידה, והוכיחה כי היהודים לא בטוחים גם כאזרחים חופשיים.

המאה ה-19:

בסוף המאה ה-19 התפתחה אנטישמיות קשה ברוסיה גם בקרב האליטה וגם בקרב העם. היא התבטאה בחקיקה אנטי-יהודית ואידאולוגיות אנטי-יהודיות רוסיות. היהודים סבלו מבידוד והאשמות שב על בגידה במשטר.

זכויות אדם, אום ואנטישמיות:

האנטישמיות הגיע לשיאה במלחה"מ השנייה כאשר שישה מיליון יהודים נספו במחנות ההשמדה בשם תורת הגזע. הלם השואה הביא, בתום המלחמה, את הקהילה הבינלאומית להביע את סלידתה מגזענות וכוחה ההרסני. לא עברו עשרים שנים והאנטישמיות גלובלית הרימה ראש. מגיפת צלבי הקרס אשר החלה  בערב חג המולד ב- 1959 בהשחתת בית כנסת יחיד בגרמניה, התפשטה כאש בשדה קוצים בכל העולם. עד העשירי בינואר 1960 כבר היו כאלפיים חמש מאות מאורעות של אנטישמיות וואנדליזם בארבעים אחת מדינות (Loeffler, 2018 ). האומות המאוחדות ובהמשך, האו"ם, החלו בתהליך ארוך של הכנת הסכמים ואמנות אשר הכלילו את כל העוולות שנעשו לעמים מדוכאים על ידי המערב האימפריאליסטי. זכויות האדם הפכו ל"דת אזרחית" שיש להגן עליה בקנאות (גרינשטיין, 2013). בישראל קיוו כי התפיסה החדשה תביא לחקיקת חוק נגד דיסקרימינציה יחד עם חוק נגד התנהלות אנטישמית, אך משום מה, לאורך הדרך, הטיוטה באמנה הבינלאומית התעלמה לחלוטין מאנטישמיות ונותרה עם גזענות באופן מוכלל (Loeffler, 2018), מה שאיפשר לעצרת הכללית של האו"ם, באמתלה של הגנה על זכויות האדם לצאת בהצהרה:  העצרת הכללית של האו"ם אשר שמה לה למטרה לבער כל צורות האפליה הגזעית, קבעה ב1975 כי הציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית (גרינשטיין, 2013).

(מתוך "השנאה העל-הסטורית כלפי העם היהודי", שרון חנם)

האנטישמיות החדשה:

אדאולוגיות שונות ששנאת היהודים מאחדת ביניהם:

נושא אנטי-יהודי זה הוא בעיקר נחלתם של:

• האיסלאם הפוליטי או הרדיקלי

• התנועה הניאו-נוצרית הומניטרית, אשר באמצעות הדמוניזציה של ישראל וארצות הברית כאחת, תפסה את מקום ההגות המהפכנית התומכת בעולם השלישי ומתנגדת לאימפריאליזם. 

• חלק מן האליטות התומכות בביטולה של מדינת הלאום ומטיפות לאוטופיה משיחית של עולם פוסט-לאומי.  

  • מכאן הגרסה החדשה לעמדתו של היהודי המודרני. היהודי מואשם בהיותו יותר מדי תומך בגלובליזציה או באימפריאליזם ובו בזמן, יותר מדי ' ציוני' או היפר-קוסמופוליט והיפר-מושרש . 

  • צירוף האשמות נוטה להחליף את הצירוף ששלט זמן רב על ההשקפות היהודופוביות: צירוף בין ה'יהודו-בולשביזם' לבין היהודו-קפיטליסט.

• האנטי-אימפריאליסטים החדשים, יורשי המסורות הקומוניסטית או השמאלנית קיצונית (האנארכו-טרוצקיסטים) הנוטים למקד את מאבקם נגד ה'עולמיזציה' הניאו-ליברלית באנטי-אמריקניזם פשטני וגלובלי. 

• העולם הערבי כולו המשטרים הדיקטטוריים או ריאקציונרים עשירים המרכיבים אותו, המחפשים דרכים להסיט את זעמו של ההמון הערבי אל אויב חיצוני. בציניות, הפכו משטרים אלה את המאבק הפלסטינאי ל'מאבק המאבקים' למאבק אבסולוטי – ובקיצור: לעניין סמלי עיקרי. 

הקטגוריה ' ישראלים-ציונים-יהודים' משמשת את יצרני כל סוגי השיח האידיאולוגי הזה לייצוג האויב המוחלט, הראוי לפיכך לשנאה מוחלטת.

(מתוך הספר היהודופוביה החדשה של פייר אנדרה טאגייף)

פתיחה: 

בכל תקופה נראתה האנטישמיות בלבוש שונה -  בתחילה, אנטישמיות על בסיס דת, לאחר מכן אנטישמיות על בסיס חברתי, לאחר מכן אנטישמיות גזעית, וכיום אנטישמיות מדינית (כנגד מדינת ישראל). כיום קיימות כל צור\ות האנטישמיות במקביל:

• אנטישמיות גזעית מצד הימין הלבן

• אנטישמיות דתית מצד האסלאם 

• אנטישמיות מדינית

האם האנטישמיות מתפתחת?

• האם תופעת האנטישמיות עוברת תהליך אבולוציוני?

• האם האנטישמיות קבועה או משתנה?

• האם האנטישמיות הנוכחית, היא צורה מתקדמת, של אנטישמיות ישנה או שמדובר באותה התופעה?

מהות ההבדל ההתפתחותי

• מה משתנה באנטישמיות לאורך התקופות השונות? ממה נובע השוני? 

• האנטישמיות לובשת כל פעם צורה אחרת (דתית, חברתי, גזעית, מדינית). מדוע יש מגוון של צורות לאנטישמיות?

• טענות האנטישמים, בדרך כלל משתנות מתקופה לתקופה. לכל תקופת זמן יש, בדרך כלל, טענה אחת ראשית ספציפית. מדוע זה קורה כך? 

• כיצד האנטישמיות בוחרת לה צורה נוכחית, ולמה דווקא צורה כזו ולא אחרת?

• האם הסיבה לשנאה משתנה?

• האם גם אופי השנאה משתנה? 

• מהו השונה, ברגשות שהתעוררו בבני האדם בימי הביניים, לבין רגשות שמתעוררים כיום כנגד יהודים? האם יש הבדל ברגש? 

הגורמים להתפתחותה של האנטישמיות

• מהם הגורמים, המשפיעים על התפתחותה של האנטישמיות?

• מה הקשר בין צורת האנטישמיות למצב האנושות?

• מדוע האנטישמיות ממשיכה להתפתח?

• איך נקבע היכן תופיע התפרצות הבאה?

  • באיזה עם/ מדינה?

  • באיזו תקופה/ שנה?

דרגת ההתפתחות של האנטישמיות בימינו

• האם האנטישמיות המודרנית היא הצורה המפותחת ביותר של האנטישמיות? במה היא הכי מפותחת? במה היא שונה ממה שהיה עד כה?

האנטישמיות העתידית

• מהי האנטישמיות העתידית? לאן היא תתפתח?

• האם יש צורה עתידית לאנטישמיות שעדיין לא התפתחה? אם כן, מהי?

• מה ייחד את האנטישמיות הבאה?

מטרת ההתפתחות של האנטישמיות

• אבולוציה היא תהליך התפתחותי, אם כן לאיזה מצב אמורה האנטישמיות להגיע? לאיזו צורה?

• מהי התוצאה הסופית של האנטישמיות? האם היא תתהפך?

• האם אמורה להיות שנאה כלפי היהודים? עד מתי?

• האם ניתן להביא לתוצאה אחרת מלבד שנאה ליהודים? זה בידינו?

• האם תהיה אי פעם "אפליה מתקנת" לטובת היהודים?