חיים חדשים
שיחה 678
תרי"ג המצוות ותפיסת המציאות
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 19.01.16 – לאחר עריכה
אורן: היום אנחנו רוצים לדבר על המושג המוכר, תורה ומצוות, שמסתבר שיש לו עומק אינסופי. אנחנו רוצים לדבר על תפיסת המציאות שלנו. דברים מדהימים, תהיו איתנו.
טל: המושג הזה של תורה ומצוות, כמי שמגיעה מהציבור החילוני, הוא לא מעורר משיכה והזדהות יותר מדי. אנחנו מקיימים חלק מהמנהגים, מהמצוות, כאיזה כבוד למסורת, יש איזו תחושה של חמימות, משפחתיות. אבל אני חושבת שאם היינו יודעים, אפילו קצת, שמאחורי הדברים נמצאים סודות מרתקים על המציאות ועל הקיום שלנו, זה היה הרבה יותר מושך אותנו להכיר אותם לעומק.
בתכניות האחרונות התחלתי להבין שמה שעומד מאחורי התורה ומצוות הוא משהו שלא יכולתי אפילו לתאר, שנוגע לעצם האופן שבו אני תופסת את המציאות שלי ומתנהלת בה. משהו שהרבה יותר קרוב אולי למדע של הפיזיקה הקוונטית, או של הקוגניציה, מאשר למה שחשבתי, שזה דת, או איזו אמונה עיוורת. זה ממש אחרת ממה שחשבתי.
רציתי קצת לפתח ולברר היום את הנושא הזה של התורה ומצוות, איך זה קשור לאופן שבו אני תופסת את המציאות. קצת חקרתי מה אומר בעצם היום המדע, מה אנחנו יודעים על הנושא של תפיסת המציאות. אז הפיזיקה הקוונטית כבר הרבה מאוד שנים יודעת שמה שאנחנו תופסים כעצמים חומריים ומוחשיים, זה למעשה יותר חלל ריק מאשר כל דבר אחר, זה יותר אינפורמציה. היום גם מדע הקוגניציה יודע להגיד שהמציאות היא כמו ממשק מחשב, שאנחנו רואים איזשהם עצמים שהם כמו אייקונים, שמאחוריהם מסתתר משהו שאנחנו בכלל לא יודעים מהו. המדענים מבינים את זה, הם רואים את זה, אבל לא מבינים מהי אותה המציאות שמסתתרת מאחורי האייקונים. הם שואלים, איך אנחנו בעצם נגיע להבנה הזאת, האם אפשר להגיע להבנה הזאת?
אז היום אנחנו רוצים לנסות לפענח את התעלומה הכי גדולה אולי במדע של תפיסת המציאות, של התודעה שלנו, של מהות הקיום שלנו. דווקא דרך החלון הזה של התורה ומצוות, אולי משהו שלא ציפינו, אבל נראה לי שזה יכול להיות מעניין.
מה הקשר בין תרי"ג המצוות, 613 חוקים שאנחנו מכירים של מנהגים, לבין איך שאנחנו תופסים את המציאות?
קודם כל אנחנו יודעים שביסודה של כל המציאות נמצאים כוחות. לפני שהתחילו להתגשם חלקיקים, אפילו החלקיקים האלמנטריים האלה, אלקטרונים, פרוטונים, אז היו כוחות. בעצם, המפץ הגדול זה שאיזשהו כוח התחיל לייצב חומר, ואז כל כניסת הכוח הזה לעולם של החומר, למקום שהוא ברא. קודם כל המקום, זה גם כן משהו שאנחנו לא יודעים, מה זה אותו יקום שבו אנחנו קיימים, מה זה נקרא המקום של היקום. אחר כך, איך בתוך היקום הזה, המקום הזה, התחילו להתפתח חלקיקים. והחלקיקים האלה שהתפתחו על ידי אותו כוח שפיתח אותם, הם התחילו להצטבר ולהתחבר ביניהם והביאו כבר כל מיני צורות כימיות, הטבלה של מנדלייב, וכן הלאה.
זאת אומרת, אנחנו כבר מבינים שאם נלך בחזרה, דרך החומר לחלקיקים, מה שפיזיקאים חוקרים היום בכל מיני המדעים האלו, אנחנו מגיעים לכוחות. יש כוחות שאנחנו כן יכולים לחקור, הכוחות של העולם הזה. הכוחות האלו הם בעצם לא לפני החומר, אלא הם כוחות שאחרי החומר. כשחומר כבר נמצא, אז הוא יוצר מסביבו שדות מיוחדים, אלקטרומגנטים, שדות של דחייה, או ההיפך, משיכה, וכן הלאה.
אז אנחנו יודעים לחקור את כל הדברים שיצאו עד לפני יצירת היקום, שזה יצירת החומר ותוצאות מהחומר, שזה הכוחות שלו. אבל את הכוחות שנמצאים לפני החומר, אנחנו לא יודעים. על ידי המדע אנחנו לא יכולים להגיע לזה, פשוט מפני שאין לנו לזה יכולת תפיסה. תפיסת המציאות שלנו היא כבר נבנית ממה שאנחנו בנויים, ולא יכולה להיות מלפני שאני בנוי.
אני יכול לשחק עם המוח שלי, עם כל מיני צורות התפיסה שישנן במוח, אבל גם לזה צריך להגיד, שכל זה הוא כבר ממה שיש, ממה שנעשה. ואז אני יכול לגלות כל מיני דברים מיוחדים, די פיקנטיים, אבל הם לא יוצאים מגדר הפסיכולוגיה. אנחנו לא יכולים להשתמש בזה ממש, ואם כן, בצורה מאוד מוגבלת, כי זה שייך למדע ולחומר. אנחנו לא יכולים לצאת מהחומר.
לכן עלינו לחשוב בצורה אחרת לגמרי, אם אנחנו רוצים לדבר על הכוחות שנמצאים למעלה מהחומר, קודמים לחומר, שהם מנהלים את החומר ואותנו, ודאי שאת כדור הארץ שלנו וכל מה שיש על פני כדור הארץ. בכלל, אנחנו חלק קטן מהיקום. אנחנו חושבים על עצמנו, שאנחנו משהו גבוה, גדול, חזק, אבל ודאי שלא. אנחנו ממש חלקיקים קטנים, איזה ג'וקים קטנים שנמצאים על פני הכדור הזה הקטן, שנמצא אי שם במרחב הכללי של היקום.
לכן בואו נחשוב בצורה אחרת לגמרי. בצורה כזאת אנחנו לא נגיע. על ידי הפיזיקה, על ידי כל המדעים שלנו, אנחנו לא יכולים להגיע רחוק, כי כל זה בא מתוך החומר שאנחנו. לעומת החומר הזה, אנחנו גרגיר קטן.
טל: אבל קיים משהו מעבר לחומר שמעניין לגלות.
אם אנחנו רוצים לדעת מה קיים מעבר לחומר הזה, אז אנחנו צריכים ללכת אחורה. זאת אומרת, דווקא לאותם הכוחות שייצבו את היקום שלנו והתפתחו כדי לייצב אותו. מה המטרה של הכוחות האלה, מה הסיבה לכל הכוחות האלו, מה קורה באותו מקום, אם אפשר להגיד כך, ובאותו זמן שהיה לפני היקום שלנו, לפני העולם שלנו, לפנינו, ששם כנראה נמצא כל הכוח וכל התכנה. שם אנחנו יכולים למצוא את הסיבה לקיום שלנו, לכל היקום שלנו ולנו, וגם מה המטרה, בשביל מה כל זה קיים. לכן חכמת הקבלה לוקחת אותנו מיד מחוצה ליקום הזה, ומסבירה לנו על הכוחות שנמצאים למעלה מהחומר, לפני החומר שלנו.
היא אומרת, שקודם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים, היה אור עליון, כוח אחד עליון קיים בלבד, ולא מוגבל, לא היה לו בחינת ראש ולא בחינת סוף, אלא הכול היה מלא באור אינסוף. והאור הזה התחיל לעבוד על החומר הקטן, הרוחני, שייצב אותו כיש מאין, מכלום, כמנוגד לעצמו. ומהחומר הזה חכמת הקבלה לומדת איך הוא ברא את הנברא בסך הכול. והנברא הזה נקרא רצון, זאת אומרת כוח, כוח רצון. את האור הזה אנחנו יכולים להשיג אך ורק כרצון להשפיע, שהוא משפיע, מנהל.
טל: כוח?
כן, כוח, אבל אנחנו קוראים לו רצון, רצון להשפיע, והכוח שהוא ברא, זה נקרא רצון לקבל. שני הכוחות האלו בסך הכול פועלים בתוך הבריאה הרוחנית. עוד לא מדברים על היקום שלנו ועל עולמנו כאן ועל כדור הארץ ועלינו, בכלל לא. מדברים על מה שקרה לפני המפץ הגדול, אם אפשר להגיד כך, זה לא במובן הזמן, אלא מבחינת סיבה ותוצאה, סיבה ומסובב. וזה מה שלומדת חכמת הקבלה.
זאת אומרת, חכמת הקבלה חוקרת על ידי המקובלים שהם יכולים לחקור מטכניקה מיוחדת, פנימית של האדם. לא על ידי מה שיש לפיזיקאים, מיקרוסקופים, טלסקופים וכל מיני המתמטיקה שלהם, אלא זה נמצא במחקר שהוא לגמרי במישור אחר, במישור פנימי של האדם. אנחנו יכולים לעשות כאלה פעולות על עצמנו, שעל ידי הפעולות האלו, אנחנו נעשים כחלק בלתי נפרד מאותם התהליכים שקרו כביכול לפני היקום שלנו. למה אנחנו יכולים לעשות את זה? כי באמת אין זמן. זמן זאת האשליה הכי גדולה שיש בנו. ואם אנחנו עולים למעלה ממהירות האור שהעולם שלנו נמצא תחתיו, שזה שלוש מאות אלף קילומטר לשנייה, אז אנחנו בעצם יוצאים למצב שאין בו את הזמן שלנו, אלא מתחיל להיות זמן רוחני. זמן רוחני, זה רק סיבב ומסובב, סיבה ותוצאה. ואז אנחנו יכולים להתחיל לחקור את כל התהליכים שקרו קודם. ובזה עוסקת חכמת הקבלה, כמו שכבר אמרתי.
אז חכמת הקבלה מספרת לנו על שני הכוחות האלו, הכוח הראשון שהוא כוח חיובי, השפעה שנקרא אור, והכוח השני שהאור הזה ברא, שזה כוח הרצון לקבל, שזה נקרא כחושך, איך משני הכוחות האלה מתחיל להתייצב העולם הרוחני.
העולם הרוחני מתחלק בעצמו לחמישה תת עולמות שנקראים אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה, עשייה, ובתוכם עוד הרבה מאוד מערכות שבהתקשרות ביניהן בצורה אידאלית זה לזה הם משלימים זה את זה, ובסך הכול בונים צורה אחידה מיוחדת, שנקראת "עולם אינסוף", בלתי מוגבל. ודאי שלא במרחקים, כי מרחקים אין, זה רק בעולם שלנו, ביקום שלנו, אלא זה עולם של תכונות. יש במרחב הזה רק שתי תכונות, קבלה והשפעה. ועד כמה ששתי התכונות האלו נמצאות בהתקשרות ביניהן, אז בהתאם לזה, אנחנו בודקים את העולם העליון הזה, הרוחני, ומתחילים לראות שם, לזהות שם כל מיני צורות, מדרגות, פרצופים, עולמות, מעשים, הרבה מאוד פעולות.
אבל אם אפשר לקצר ולהגיד, אז יש כאן דבר מאוד פשוט. שני הכוחות האלו שמייצבים את העולם הרוחני הזה, עם אין סוף תוצאות משני כוחות, כוח השפעה וכוח קבלה, המטרה שלהם, אחרי כל ההתפתחות, היא להביא דווקא לייצור מיוחד שנקרא "אדם" בעולם הזה שלנו. שאנחנו נעבור התפתחות בעולם הזה דרך דרגות החומר, שהיקום שלנו יתייצב, אחר כך כדור הארץ, ועל פני כדור הארץ יתייצבו החיים של הצומח והחי, ואז כתוצאה מכל השרשרת הזאת גם אנחנו נתייצב על פני כדור הארץ. ובהתפתחות שלנו אנחנו נגיע להכרה שאנחנו מתפתחים אך ורק על ידי כוח אחד, רק על ידי כוח הרע, כוח הקבלה, כוח שחור, חושך. ואז כשאנחנו נגיע למצב שלא נוכל כבר להתקיים בכוח האחד הזה, כי זה סך הכל מה שיש בנו היום, אנחנו נתחיל להכיר שאנחנו חיים בעולם שכולו כוח האגו, כוח הקבלה. שאנחנו קיימים בצורה כזאת ואף אחד לא עושה חשבון עם השני, כולם רוצים רק להרוויח וליהנות. לא אכפת לנו מהחיים הבהמיים שלנו, אנחנו לא רוצים שום דבר למעלה מהם. אבל רק הצרות והבעיות בדרגה הגשמית הפשוטה, רק הצורה הזאת מחייבת אותנו לחשוב קצת איך אנחנו יכולים להינצל מכל אותם בעיות, צרות ואיומים שאנחנו מזהים שמתקרבים אלינו.
לכן כשמצד אחד אנחנו באמת ראויים, על ידי ההתפתחות שלנו של אלפי השנים, כי אנחנו אגואיסטים גדולים, ומצד שני כשאנחנו כבר רואים שהאגו הזה הוא כוח הרסני ואם נטפל בו לא נצטרך יותר לטפל בשום דבר, כי הוא זה שמנהל אותנו ואת כל החיים שלנו ומביא אותנו לאבדון, אז אנחנו יכולים להשתמש בשיטה שנקראת "חכמת הקבלה". כי היא מסבירה לנו את כל ההתפתחות ולשם מה אנחנו נמצאים באותה התפתחות. שחוץ מהכוח השלילי שאנחנו נמצאים בו אנחנו צריכים למשוך אלינו כוח חיובי. הכוח החיובי מתעורר ומגיע לרשותנו בתנאי שאנחנו רוצים באמת להשתמש בו בצורה חיובית, לחיבור.
יוצא שהכוח השלילי הוא כוח הריחוק בינינו. כך האגו שלנו פועל, אנחנו מרחיקים זה את זה. אני מוכן לקרב מישהו, אבל רק כדי לנצל אותו. זה רק נראה שאני מקרב אותו, אבל אני בעצם זורק אותו רחוק יותר ממני. הכוח החיובי הוא כוח שאני באמת משתמש בכולם, אבל כדי להשפיע להם טוב, זאת אומרת הוא הפוך מהאגו שלנו, מהטבע שלנו. בעולם שלנו אנחנו לא רואים שום הופעה של הכוח הטוב, בשום צורה, אין לנו שום הדגמה של הכוח הטוב. אבל אנחנו מתוכנו יכולים להתחיל לעורר אותו בנו על ידי זה שאנחנו מתאספים בעיגולים מיוחדים כאלה. חכמת הקבלה מלמדת אותנו איך לעשות זאת. מתוך התרגילים שאנחנו עושים בינינו, אנחנו מושכים את הכוח הטוב שמופיע בינינו. על ידו אנחנו יכולים להתחיל לאזן את עצמנו בין הכוח הטוב והכוח הרע, ואז אנחנו נעשיםכמו שכתוב, "ותהיו כא-לוהים יודעי טוב ורע". זה מה שאנחנו עושים.
כל הכוח הטוב הזה מגיע אלינו על ידי החיבור הנכון בינינו, על ידי זה שאנחנו לומדים את מה שהמקובלים כתבו על הכוח הזה, על הפעולות שלו. בצורה כזאת אנחנו מושכים אותו אלינו. הכוח הטוב שמתעורר בנו, שמופיע, שמתגלה בנו, הוא נקרא "תורה", מהמילה אור.
טל: האם זה אותו אור שהיה בהתחלה ויצר את הכל?
כן. יש לו כל מיני אופנים, בכל הרמות, הוא מתקן את האגו שלנו. הוא לא יכול לעשות איתנו כלום חוץ מאשר להשפיע עלינו. הוא לא יכול סתם למסור לנו את הטבע שלו, כי אנחנו בנויים מטבע הרצון ליהנות, לקבל, אבל ההשפעה שלו עלינו הופכת אותנו מהטבע הרע, מלהשתמש ברצון שלנו ליהנות לטבע הטוב,ואז אני מתחיל ליהנות מזה שאני עושה טוב למישהו. בעולם שלנו זה בכלל לא מובן ולא קיים, אבל זה קורה. משפיע עלי איזה כוח ואני נהנה מזה שאני מחלק, שאני נותן. את יכולה להגיד שיש לנו בעולם שלנו דוגמאות של אנשים שעושים טוב לשני, כאלה שנמצאים בבתי חולים, בבתי אבות ומטפלים באנשים זקנים וכולי, או "תנו לחיות לחיות", גרינפיס וכן הלאה. לא, הם עושים את זה מפני שהם בנויים כך בתוך האגו שלהם, זה ביטוי אגואיסטי.
טל: אבל אתה מדבר על משהו אחר.
כן, אני מדבר על משהו אחר. אני מדבר על זה שבאמת מגיע כוח עליון על ידי פעולות מיוחדות ומכוונות שלנו, והכוח הטוב הזה הוא מעבד את האגו שלנו, את רצון לקבל האגואיסטי מהקל אל הכבד. כי באגו שלנו יש לנו הרבה רמות. סך כל הרמות האלה נקראות יחד 613 רצונות אגואיסטים, והוא מטפל בהם, ובהתאם לזה אני משתמש ברצונות האלה. במקום לקבל וליהנות ולסחוט ולנצל את הזולת וכולי, אני משתמש בהם כדי להשפיע, לתת ולאהוב. ההיפוך בשימוש של 613 הרצונות שלי, שזה נקרא תרי"ג, ובמקום ליהנות מהם, שזה נקרא קליפה, אני משתמש בהם להשפעה נקרא "עשיית מצוות". וסך כל הפעולה הזאת נקראת "חזרה בתשובה", כי אני חוזר לכוח הטוב שהוא בעצם המקור של כל הבריאה.
כשאני מתחיל לעשות כך עם עצמי והופך את הפעולות שלי מקבלה להשפעה, בהתאם לכמה שאני מסוגל, אז אני מתחיל לראות באותם רצונות מתוקנים שלי תופעות שנקראות "העולם העליון". ובתופעות שאני עדיין לא תיקנתי, אני עדיין נמצא בתופעות שאני רואה בהן את העולם התחתון.
טל: שזה העולם הרגיל שאנחנו מכירים?
העולם הרגיל שלנו. בצורה כזאת אנחנו צריכים לעבור בעצם, על ידי הכוח העליון, מהמציאות שאנחנו משיגים עכשיו למציאות עליונה, רוחנית. ובהתאם לכך העולם שלנו כביכול נעלם מאיתנו כי אני בעצם מפסיק להרגיש אותו.
המעניין הוא שאותם אנשים שעובדים בזה ומשיגים, אז את מה שהם משיגים משך החיים שלהם כאן, כי בעולם שלנו אנחנו נמצאים בגוף שלנו הבהמי, הוא שייך לדרגת החי, הוא מחומר החי, כמו כל החיות. זאת אומרת כמה שאני השגתי את העולם הרוחני, אני נשאר בזה. הקיום שלי ממשיך כביכול גם אחרי שאני נפטר מהגוף שלי, אחרי שהוא מת. לא כולי בצורה אגואיסטית, אלא באותה צורה של נתינה, בצורה אלטרואיסטית אבל אלטרואיסטית רוחנית. כך אני קיים ומרגיש את העולם ההוא, כי הוא עולם נצחי, אין בו זמן תנועה ומקום גשמיים. וכדי להמשיך ולתקן את הקיום הגשמי, אני שוב חוזר לקיום הגשמי, אני נולד ומתפתח עוד ועוד כדי לגמור את התיקון, ואם צריכים כמה פעמים.
טל: הייתי רוצה להכיר קצת יותר את המשמעות של העולם הגשמי הזה, כי בעצם רק אותו אנחנו רואים, יש כאן כל כך הרבה פרטים ועצמים ואנשים.
זה כבר עניין של ענף ושורש. כל המערכת העליונה היא מערכת כוחות, היא רשת כוחות שפועלת על העולם שלנו, על כל החומר שיש כאן ביקום, ובמיוחד על כדור הארץ ובמיוחד עלינו. כל העולם שלנו זה מערכת אחת, וכל העולם הרוחני הוא כרשת כוחות שפועל על העולם שלנו ומפעיל אותו.
טל: אפשר לומר שזה כמו האייקונים במחשב, ושמאחוריהם יש אלגוריתמים ונוסחאות?
ודאי, אבל אני לא רוצה שיתבלבלו בין זה לזה. אנחנו צריכים ללמוד את מה שנמצא ברוחניות, ומתוך הרוחניות אפשר יהיה למשוך אולי קווים מקבילים לגשמיות. כי אפילו כשאנחנו מתעסקים במחשב, אנחנו לא יוצאים מהתפיסה האגואיסטית שיש לנו בעולמנו, ולכן זה לא כל כך יעזור לנו. מה יעזרו לי האייקונים במחשב שרשומים בצורה מסוימת או שאני רושם אותם בצורות חשמליות. זאת סתם צורת רישום. אני יכול לעשות אותו דבר עם פטיש ואזמל על האבן, או לכתוב במחשב, אין הבדל, אני רושם את המידע שלי, אני יכול להשתמש במידע שלי בכל מיני צורות, זה לא משנה לנו.
טל: זה אולי רק דימוי כדי להמחיש שאנחנו נמצאים במציאות שהיא לא כל כך אמתית.
אנחנו לא צריכים לקחת בכלל דוגמאות מהמחשב, יש מספיק דוגמאות לנו מהעולם שלנו. אבל שום דבר לא דומה לעולם הרוחני, אנחנו לא יכולים לדמות אותו לשום דבר. לכן אני לא חושב שהדוגמה עם המחשב היא מוצלחת.
אורן: הזמן שלנו עומד להסתיים, והייתי רוצה לבקש ממך אם תוכל לסכם לי את הנושא של תפיסת המציאות ותורה ומצוות. מה אני צריך להבין מכל זה?
תורה ומצוות זה נקרא תיקון הרצון לקבל שלנו, של האדם, זה נקרא תרי"ג הרצונות המקולקלים, האגואיסטים שלו. את הרצון לקבל הזה אנחנו הופכים, על ידי המאור המחזיר למוטב שנקרא "תורה", מקבלה להשפעה, משנאה לאהבה. לכן התורה נקראת "תורת אור", ולכן כתוב "בראתי יצר רע", את רצון לקבל, ואז בראתי לו תורה תבלין, את האור הזה, כי המאור שבה, האור שבתורה. כל הטכנולוגיה הזאת של התיקון, שזו חכמת הקבלה, היא נקראת "תורת אור". לכן האור שבה מחזירו למוטב, השימוש הנכון בחכמת הקבלה מתקן את האדם ועושה אותו אדם הרוחני.
אורן: איך זה משפיע על תפיסת המציאות שלי?
אתה מתחיל לראות את כל העולמות בצורה שקופה, דרך כל העולמות, מהעולם התחתון דרך 125 מדרגות, דרך חמישה עולמות עד עולם אין סוף. אתה נמצא בכל העולמות. בזה אתה הופך לאדם נצחי, כי הגוף הוא לא הגוף שלך, אתה מפסיק להרגיש שהוא שייך לך ואתה עולה לעולם הכוחות.
אורן: עם המודעות?
עם המודעות, עם הרצונות, במוח ובלב.
(סוף השיחה)