חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 312

עמדות ושינוי עמדות

מטרות

• מצד אחד לעזור לצופה להיפתח לחכמה, לידע חדש, להרגשה חדשה, לחשוב אחרת, לצאת מהקופסה מהמחשבות שרגילים אליהן.

• להבין מהן העמדות שלנו ומה הקשר שלהן לזהות שלנו ולאושר שלנו

• איך לפתוח את האוזניים לאמת?

זרימה:

• מהן עמדות?

• אני והעמדות שלי

• אומנות השכנוע (מכיוון חיובי)

פתיחה:

אנחנו בתחום "אני והחברה", וכרגיל אנחנו רוצים לחקור את עצמנו ואת האינטראקציה שלנו עם אחרים, ולהבין טוב יותר מה קורה איתנו, ואיך במהרה לעבור לפסים טובים ונעימים.

אנחנו מאד עסוקים בזמן האחרון ובכלל בחברה שלנו במה שנקרא: עמדות. הדעות שלנו, לכל אחד יש דעה, לכל קבוצה יש איזו עמדה- ונראה שבהרבה מובנים זה ממש מגדיר ומנהל לנו את המציאות.  

"..בעולם הזה חייב אדם שתהיה לו עמדה, בעולם הזה אדם הוא עמדה, רק שלפעמים, מה לעשות, אני קצה, וכל העמדות מתהפכות לי בבטן, ומרוב עמדות שמתייצבות ונדחקות סביב קשה לנשום." (גיל הראבן, שאהבה נפשי)

במציאות שלנו אם אין לך דעה על משהו אתה לא קיים.... זה הביטוי העצמי שלך..

מהי דעתך על עונש מוות? על הפלות? איזו מפלגה פוליטית נכונה יותר למדינה שלנו? מה השילוב הנכון בין דת ומדינה? האם צריך לווסת את התכנים האלימים בטלוויזיה?  רוב הסיכויים הם שיש לכך דעה די חזקה לגבי השאלות האלו ועוד שאלות דומות. פיתחת עמדות כלפי הנושאים הללו, והעמדות האלו משפיעות על האמונות שלך וההתנהגות שלך. בחברה שלנו נראה שאנחנו מכבדים אנשים דעתניים, כאלה שיודעים מה הם חושבים על כל דבר. בכל עיתון יש את טורי הדעות ומדהים עד כמה הם שונים ומשתנים כל הזמן. עמדות הן נושא חשוב במחקר של פסיכולוגיה חברתית.

נרצה להבין היום איך העמדות שלנו נוצרות, איך הן מנהלות אותנו, ואיך לזהות ולשנות עמדות שלא משרתות אותי יותר. האם הדעות המגובשות שלי מונעות ממני להיפתח לדברים חדשים ונכונים יותר? האם העמדות שלי הן בכלל שלי? האם יש עמדות מולדות ואיך נתחבר לעמדה האמיתית שלי? לאמת שלי...והאם בכלל יש אמת אחת?

מהן עמדות?

• מהי בדיוק עמדה? כיצד היא מתפתחת?

פסיכולוגים מגדירים עמדות כנטייה נלמדת להעריך דברים בצורה מסוימת. זה יכול לכלול הערכות של אנשים, נושאים, חפצים או ארועים. הערכות אלו הן או חיוביות או שליליות בד"כ אבל הן יכולות גם להיות ערטילאיות. למשל, יתכן ויהיו לך רגשות מעורבים לגבי אדם מסוים או נושא מסוים.

החוקרים מציעים שישנם מרכיבים שונים שבונים עמדות:

• מרכיב רגשי: איך החפץ, אדם או נושא גורם לך להרגיש

• מרכיב קוגניטיבי: המחשבות והאמונות שלך לגבי הנושא

• מרכיב התנהגותי: איך העמדה משפיעה על התנהגותך.

עמדות יכולות להיות מודעות, כך שהן משפיעות באופן ברור על אמונותינו והתנהגותינו. והן יכולות להיות לא מודעות, ועדיין להשפיע על אמונות והתנהגויות.

• מהן העמדות שלנו בראייתך?למה אנחנו צריכים עמדות כלפי כל דבר? מה הן תורמות לחיינו?

• האם אפשר לומר שהאדם הוא אוסף של עמדות כלפי עצמו וכלפי הסביבה? האם אני יכול לפרוט את חיי והתנהגותי לרשימה של עמדותי?

לעמדות חשיבות רבה בחיינו. הן עוזרות לנו להסתגל לסביבה ואף להגיב לאירועים שונים. יתר על כן, כיוון שלכל אחד ואחת מאתנו עמדות שונות משל אחרים, או דומות לשל אחרים, יש לנו על מה לדבר עם אנשים. אולם תפקיד העמדות לא מסתכם בכך.

העמדות מסייעות לנו להסתגל לסביבה ולקבל החלטות. אנחנו מכניסים לאותה ה"מגירה" במוחנו גירויים רבים, שקיבצנו יחד, ואל כל הגירויים האלה ביחד, אנו מתייחסים באותה הצורה. מיון הגירויים לקבוצות מקל על ההסתגלות ואף עוזר בקבלת החלטות. למשל, למגירת "בגדי ספורט" במוחנו הכנסנו: נעליים, מכנסיים, חולצות, גרביים ועוד, אך לא הכנסנו חצאית או נעלי עקב. וכך, לפני אימוני הספורט שלנו אין לנו צורך להתלבט אם ללבוש חצאית מיני או מקסי או אילו נעליים לנעול. ההחלטה קלה וכך אף ההסתגלות.

חשוב מאוד לזכור: עמדות מסייעות לשמור על הדימוי העצמי. כיוון שאדם חביב אצל עצמו, סביר להניח כי העמדות שלו יותאמו למציאות הנוחה לו. למשל, אישה שלא התקדמה בעבודה, תחזיק בעמדה כי הסיבה לכך היא שהמנהלים בחברה הם גברים, שאינם מעוניינים לקדם נשים. תפיסה זאת היא המרכיב הקוגניטיבי של העמדה. אישה זאת יכולה, כמובן, לחוש כעס, אכזבה או תסכול כלפי מנהלי החברה, ואף להתנהג באופן שיביע את מחשבותיה ואת רגשותיה בנושא.

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13595

• מותר האדם מהבהמה בכך שיש לו עמדה ודעה?

האדם חיה תרבותית:

“כך אני מדמיין לעצמי את הגיהנום”, צחק פעם “איש הרנסאנס” פיטר יוסטינוב: “דייקנות איטלקית, הומור גרמני ויין אנגלי”. התרבות היא מערכת תורשה רבת עוצמה, לצד ההורשה הביולוגית הטהורה ‏(והן משפיעות אחת על השנייה תמיד‏). ממסורות בישול והומור ועד אופנות ספרותיות ונורמות מיניות ואתיות, התרבות מעניקה משמעות ומכתיבה במידה רבה את חיינו.

המטבע של התרבות הוא מידע - מידע המגיע מראייה, משמיעה, ממגע, מריח, מטעימה - ובין שהוא משפחתי, קהילתי, לאומי או גלובלי, רדיקלי או שמרני, אנחנו האמצעי היחיד שמנחיל ומפיץ אותו. לכן עמודי היסוד של התרבות הם ההוראה והחיקוי. צדק הפסיכולוג הרוסי לב ויגוצקי כשאמר: “באמצעות אחרים אנחנו נעשים עצמנו”. וצדק גם ג’ורג’ ברנרד שו באומרו: “החיקוי אינו רק המחמאה הכנה ביותר - הוא הלמידה הכנה ביותר”.

http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2188026

• איך הן נוצרות?

עמדות נרכשות, בדרך כלל, בגיל צעיר ומעצבות את תפיסותיו של הפרט. דרכי רכישתן מגוונות, ורובן מוכרות וידועות לכם מהפרק למידה. כמו כל למידה, גם עמדות נרכשות בתהליכי התניה קלאסית והתניה אופרנטית - על-ידי חיקוי מודלים, או בדרך קוגניטיבית - איסוף מידע והסקת מסקנות.

דרכים לרכישת עמדות: כיצד רוכשים או משנים עמדות?

• התניה קלאסית: קישור אסוציאטיבי של אובייקט העמדה לגירוי המעורר רגש מסוים.

• התניה אופרנטית: רכישת העמדה באמצעות חיזוקים.

• למידה חברתית: באמצעות חיקוי והזדהות עם מודל.

• הגישה הקוגניטיבית: תהליך פעיל של הסקת מסקנות.

אמנם כדי לרכוש עמדות, יש להתייחס לכל שלושת מרכיבי העמדה (קוגניטיבי, רגשי, התנהגותי), אך ניתן גם לשנות עמדה על-ידי שינוי של מרכיב אחד, אשר עשוי לגרור שינוי בעמדה הכוללת.

דוגמה - גבינה צהובה:

עמדתנו כלפי אכילת גבינה צהובה המכילה 60% שומן תשתנה, כאשר נבין כי כמויות כאלה של שומן מעלות את רמת הכולסטרול וגורמות נזק לבריאות. בדוגמה זאת נרכוש את העמדה בעזרת המרכיב הקוגניטיבי, שהשפיע על המרכיב ההתנהגותי (לא אוכל גבינות שמנות) וגם על המרכיב הרגשי (היחס שלנו לגבינות צהובות).

עמדות נוצרות כתוצאה מחוויה, נסיון, התבוננות. תפקידים חברתיים ונורמות חברתיות יכולים להשפיע מאד על עמדות. תפקידים חברתיים זה איך שהחברה מצפה ממני להתנהג בתפקיד או קונטקסט מסוים. נורמות חברתיות זה החוקים החברתיים של אלו התנהגויות נחשבות קבילות.

עמדות יכולות להילמד בכל מיני דרכים. למשל איך מפרסמים משתמשים ב"התנייה קלאסית" כדי להשפיע על העמדה שלך כלפי מוצר מסוים? כאשר אנחנו רואים בפרסומת מסוימת אנשים יפים וצעירים נהנים על חוף טרופי בזמן שהם שותים משקה מסוים, הדימויים היפים והנעימים הללו יוצרים קשר חיובי בינהם לאותו משקה, ובונים אצלנו את היחס הזה כלפיו.

"התניה אופרנטית" גם כן יכולה להשפיע על עמדות: דמיין איש צעיר שהתחיל לעשן. כל פעם שהוא מדליק סיגריה, אנשים מתלוננים, מבקרים אותו ומבקשים ממנו להתרחק מהם. הפידבק השלילי מהאנשים סביבו בסופו של דבר גורם לו לפתח דעה שלילית לגבי עישון והוא מחליט להפסיק.

אנשים גם לומדים את העמדות שלהם מכך שהם מתבוננים על אנשים סביבם. כאשר אנשים שאנחנו מעריכים נוקטים בעמדה מסוימת, יש יותר סיכוי שגם אנחנו נאמץ  את האמונות הללו. למשל, ילדים מתבוננים בעמדות של הוריהם ובד"כ מפתחים את אותן גישות לחיים.

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13597

• איך עמדות משפיעות על ההתנהגות שלנו?

אנחנו נוטים לשער שאנשים מתנהגים לפי העמדות שלהם, אמנם פסיכולוגים חברתיים מצאו שעמדות והתנהגות ממשית הם לא תמיד לגמרי מסונכרנים. בסופו של דבר, הרבה אנשים תומכים בקנדידט פוליטי מסוים אבל בסופו של דבר לא מצביעים לו, לא ממשים את העמדה שלהם.

חוקרים גילו שאנשים יותר נוטים לפעול לפי העמדות שלהם בתנאים מסויימים:

• כאשר העמדות שלך נובעות מנסיון אישי

• כאשר אתה מומחה בנושא

• כאשר אתה מצפה לתגובה חיובית

• כאשר הן מבוטאות שוב ושוב

• כאשר יש לך נגיעה אישית לנושא ואתה עלול להפסיד משהו

• איך נוצרות העמדות שלי באמת?

• מתי הן במיוחד מתגבשות? גיל ההתבגרות?

• מה הקשר בין זהות עצמית והדעות שלנו?

• האם אני העמדות שלי לגבי העולם, לגבי כל מיני נושאים?

• האם העמדות שלי הן שלי?

• האם העמדות שלי מפריעות לי? או עוזרות לי? איך להיות מאושר?

אני והעמדות שלי

העמדות שלי לגבי עצמי: תפיסת "האני" שלי:

זהו צבר של אמונות לגבי עצמי, שכולל אלמנטים כגון ביצועים אקדמים, תפקידים מגדריים (גבר/אישה) ומיניות, וזהות גזעית ותרבותית. באופן כללי, תפיסת האני היא התשובה לשאלה: "מי אני?".

תפיסת האני מורכבת מתבניות שיש לי לגבי עצמי והיא תלוייה במודעות עצמית וידע עצמי והקשר שלי עם הסביבה שעוזר לי ליצור את עצמי באופן שלם. היא כוללת את האני שהייתי בעבר, מי שאני בהווה, והאני העתידי שלי. היא כוללת גם מה שהיינו רוצים להיות ומה שאנחנו פוחדים להיות. מחקרים מראים שלאדם יש נטייה להתרחק מאספקטים שליליים אודות עצמו ולהחזיק בעמדות חיוביות לגבי עצמו. כמו כן הוא נוטה לחשוב שפעם הוא היה טוב פחות, ושהוא כל הזמן במגמת שיפור.

• כיצד נוצרת בנו תפיסה של עצמנו?

• מדוע פעמים רבות אנחנו לא רואים את עצמנו בכלל בצורה נכונה?

• כיצד נוכל לתפוס את עצמנו בצורה נכונה יותר?   

לפעמים אנשים מתאמים את העמדות שלהם להתנהגות שלהם. כלומר קודם יש התנהגות, ואח"כ נוצרת העמדה.

דיסוננס קוגניטיבי: תופעה שבה האדם חווה מצוקה פסיכולגוית כתוצאה מקונפליקט מחשבתי ורגשי שיוצר מצב מסוים. כדי להיפתר מהקונפליקט הפנימי, אנשים משנים את העמדות שלהם כדי להתאים אותם לאמונות של אחרים, או להתנהגות.

דוגמה: דוד אינו מחבב את מורתו ולעתים אף אינו מעריך את עבודתה. לקראת סיום הלימודים בתיכון ביקש ממנו רכז השכבה לכתוב לה מילות תודה למסיבת הסיום. ניתוח האירוע מצביע בבירור על חוסר איזון בין:

• . דוד אינו מעריך את המורה.

• . דוד צריך לכתוב מילות תודה למורה.

כדי שדוד יעבור ב"שלום" את מסיבת הסיום, עליו לשאוף לצמצם את חוסר האיזון.

וכלו ללמוד שאדם שחש דיסוננס, יכול לשנות את אחת העמדות שלו לכיוון של התאמה לעמדה האחרת, ובכך הוא יפחית את הדיסוננס או יסלק אותו. למשל, אם לדוד יש שתי אמונות: "העישון מזיק לבריאות" וגם "אני מעשן", לא פלא שהוא חש דיסוננס... כדי לשנות זאת, הוא יכול לטעון: "העישון בעצם לא מזיק לבריאות, וההוכחה היא שסבתי עישנה עד גיל 90 והייתה בריאה" (שינוי האמונה הראשונה). הוא יכול גם להפסיק לעשן (שינוי האמונה השנייה). עוד אפשרות: לגשר בין שתי האמונות מבלי לשנות אף אחת מהן: "אמנם העישון מזיק לבריאות, ואמנם אני מעשן, אך עדיף לחיות חיים טובים, קצרים ומהנים, מאשר חיים ארוכים ומשעממים."

https://www.google.co.il/?gfe_rd=ctrl&ei=PJE2U-jTOsmG8QfqjoGIDw&gws_rd=cr#

• האם אפשר לחיות ללא עמדות? מה קורה בי כשאני נתקל באובייקט או מקרה שעדיין אין לי עמדה לגביו? מהוא תהליך הווצרות העמדה? האם אני חייב בהכרח לייצר עמדה כלשהיא כלפי כל דבר שאני נתקל בו?

• האם אני רואה את המציאות האמיתית כאשר אני מתבונן עליה דרך העמדות שרכשתי

• איך אפשר לשנות עמדה? האם לשם כך אני צריך קודם כל להבין שיש צורך בשינוי העמדה שאני מחזיק?

• עמדות כלליות מובילות לעמדות פרטניות או להפך? שעמדות פרטניות נהפכות לעמדה כללית/כוללנית? וכדי לשנות עמדות מאיפה כדאי להתחיל מהשורש או מהענפים?

• עד כמה העמדה שלי משפיעה על תפיסת המציאות שלי? לדוגמא אם אני מחזיק בעמדה שעלי לעבוד קשה כדי להצליח, האם אני בהכרח יראה במציאות שלי צידוקים לעמדה זו ואתעלם ממקרים המכחישים אותה?

• האם אני יכול להשתחרר מעמדה מבלי לאחוז בעמדה אחרת במקומה?

• האם זה יהיה נכון או אפשרי לפגוש את הזולת ללא עמדות? לראות כל אדם כאילו אני רואה אותו בפעם הראשונה? עד כמה עמדה היא דבר מגביל או מסייע ביחסי עם אחרים? האם יש עמדות שטוב ונכון להחזיק בהן ואחרות שלא. למשל אני מחזיק בעמדה שרופאים הם אנשים חכמים יותר, אחראיים יותר. מכך ינבע שאני אחשיב יותר את דעותיהם, גם בנושאים שלא קשורים לתחום העיסוק שלהם, אני אפילו ארגיש שלקנות מכונית מרופא זה כדאי יותר! האם יש דבר כזה עמדה נכונה או לא נכונה? האם יש סט של עמדות "נכונות" כלפי הזולת?

• האם כדי להיות ביחס נכון או אוהב יותר כלפי הזולת עלי להשתחרר מעמדותי עליו, או שעלי לרכוש עמדה האומרת שעלי לאהוב את הזולת? (או שלאהוב את הזולת זה טוב, או משהו אחר?)

• דיסונאנס, לפעמים אני רואה שעמדה מסוימת מפריעה לי איך אני יכול לשנות עמדה?

• אלו עמדות יכולות להיות הכי טובות ונוחות לחיים טובים? האם יש ברירה אלא להיות אוסף של עמדות? אם לא, אילו עמדות הכי כדאי שיהיו לנו, ואיך להשיג אותן?

• האם כדי להיות בקשר טוב עם אחרים עליי לשנות את עמדותיי? כיצד?

לצאת מעצמי:

• איך לשמוע משהו חדש חוץ מהמחשבות של עצמי? חוץ מהעמדות של עצמי? איך לצאת מעצמי. האדם בתוך עצמו הוא גר ואפילו כלוא... בתוך העמדות שלו והמחשבות שלו. איך נצא לחופשי?

• מדוע אנחנו מתנגדים מיד לדברים חדשים? תמיד כשמגיעה תאוריה חדשה במדע, מיד רוצים לסלק אותה. במהלך ההיסטוריה אנשים שהביאו בשורה מדעית חדשה, העולם עגול וכולי, ממש שרפו אותם על המוקד. בנינו מגננות...יש לי עמדה, ואם מישהו אומר משהו אחר- זה נגדי, זה לטובתו..

• האני שלי:  כי הוא הרגיש את עצמו כקיים, בדרך נכונה, ויש לו מקום בחברה, יש לו דעה, יש לו יסוד, הוא תופס נפח כלשהו.

• אחרי כשלון הדעות משתנות- מה דרוש כדי שאוכל לשנות עמדה?

• מהי שטיפת מוח? איזו שטיפת מוח אנחנו עוברים ביום יום שאיננו מודעים לה?

• איך להביע דעה כשאנחנו יודעים שבעצם אנחנו מעוצבים על ידי הסביבה?

• אופי ודעתנות. האם יש אנשים יותר דעתנים ופחות. למה לפעמים שואלים אותי מה דעתי אני לא תמיד יודעת? מיהו האדם הדעתן? האם כדאי להיות דעתן? נקיטת עמדה..השתייכות וחוסר השתייכות. מצד אחד זה יותר בטוח לא לנקוט עמדה, מצד שני, זה מונע ממך אינטגרציה בחברה.

• בעל המאה הוא בעל הדעה. מה הקשר בין דעה ועמדה לכוח? עמדה זה גם מעמד..זה גם מעיד על הכוח שלי על אחרים?

• האם הכוח שלי מתבטא בכך שכולם מסכימים עם דעתי?

• למה יש לנו כמיהה שכולם יסכימו איתנו?

• למה זה לא נעים לנו שלא מסכימים? למה זה מרגיש ממש כמו פירוד ורייחוק איך להתמודד עם כך שלא מסכימים איתנו? בעל הסולם: ככל שהדעות שונות יותר פירוד בין השניים..ככל שחושבים דומה, מתחברים יותר.

• עידן של ריבוי מידע- מה זה עושה לנו? לאן נעלמו האידיולוגיות? עייפות החומר.. אין כיוון. האם הפכנו יותר דומים?

• האם אפשר להיות חופשי מעמדות? מה הוא מצב שאין לאדם בכלל עמדות, אין לו שיפוטים, הוא נקי..? הוא חופשי מדעות קודמות, כמו ילד שמגלה מחדש את הדברים כל הזמן.

• לחיות בידיעה שאינני יודע..זה קשה לנו? זה טבעי לנו?

• האם יש אמת?

• כיצד אשנה את הפרדיגמה שלי, את המחשבות שלי? כיצד אצליח להתגבר על הדחף להתנגד למשהו חדש?

• האם הדעה שלי חשובה?

• האם אדם ללא דעה הוא אדם "רציני"? האם חייבת להיות לי דעה בכל נושא?

• להיות חוקר מציאות: מתי הדעה שלי מספיק טובה, אחרי שחקרתי, אחרי שחוויתי, על מה לבסס דעה? על מה אנחנו בד"כ מבססים דעות ועמדות ועל מה רצוי לעשות כן? מחקר מדעי על בסיס נסיוני..

• מהי הדרך הנכונה ביותר לגבש את העמדה שלנו כלפי המציאות?

• מדוע העמדה שלי משתנה כל הזמן?

• מדוע העמדה שלי תמיד אותו דבר כלפי דברים מסויימים, מה זה אומר עלי?

• האם העמדה שלי משרתת משהו אצלי? מה? היא נותנת לי בטחון? האם המוכנות לוותר על העמדה שלי תתן לי רווחים?

עמדות ודעות בעולם האינטגראלי: האם יש להן מקום,  האם עלינו להסכים על הכל? האם כדאי שתהיה לי דעה?

אומנות השכנוע

כולם צריכים לשכנע: אנשי מכירות , עורכי דין , מורים , הורים , נשים וגברים

חשיבות היכולת לשכנע: סיפור של הרופא שניסה לשכנע את הרופאים האחרים ליטול ידיים.

שינוי עמדות:

עמדות שלנו מאד משפיעות על התנהגותינו אך הן לא בלתי ניתנות לשינוי. אותם שינויים שגורמים להיווצרות של עמדה יכולים גם ליצור שינוי.

• התנייה קלאסית, התנייה אופרנטית, למידה מדוגמאות והתבוננות באחרים יכולים לשנות עמדות. על ידי כך שמקשרים משהו לרגש חיובי, אפשר ליצור תגובה חיובית לאותו הדבר. להגדיל חשיבות, להגדיל ערך של משהו.

• שכנוע: תאוריה נוספת אומרת שאנשים יכולים לשנות את עמדותיהם בשתי דרכים: ראשית יש להניע אותם להקשיב ולחשוב על המסר, ובכך להוביל לשינוי עמדה. או , הם עלולים להיות מושפעים מתכונות הדובר, מה שיביא לשינוי זמני בעמדתם. מסרים שהם מעוררי מחשבה, ושפונים להגיון, הם בעלי סיכוי רב יותר להוביל לשינוי קבוע בעמדה.

• איך משפיעים על עמדות?

• איך אני יכול לשנות עמדות של אחרים?

http://psychology.about.com/od/socialpsychology/a/attitudes.htm

• איך מצליחים לשנות עמדה/דעה של שנים...האדם כ"כ מזוהה עם הדעה שלו… מדען חוקר שאחרי 50 שנה שהוא השקיע בתאוריה מסוימת מסוגל להודות שטעה ולקבל תאוריה חדשה.
  

• "וירוסים"- כיצד מישהו אחר מדביק אותי בדעה שלו?

• האם אני יכול להמנע מלהיות מושפע מדעה של מישהו עלי? איך לפתח חסינות? שלא יהיה אכפת לי מה חושבים עלי? ועל דברים שחשובים לי? איך לדעת מה דעתי?

אמנות הדיבייט

http://portal.idc.ac.il/he/main/about_idc/news_events/doclib2/halevi.pdf

תרבות של שכנוע. הייתי צריכה לשכנע שלא יתנו דוח. לא עזר, אבל הרגשתי שאני צריכה להלחם על עמדתי. מה מקולקל פה? זה לא מרגיש נעים במיוחד.

כיצד לשכנע?

הפסיכולוג קרל הובלנד ערך מחקר לבדיקת השפעת אמינותו של סוכן ההשפעה; הובלנד הראה, שכאשר מוצגת עמדה על ידי סוכן משכנע, אולם כזה שאינו נתפש כמומחה לעניין, ההשפעה המיידית שלה על שינוי עמדתו של המאזין היא שולית. עם זאת, לאחר מספר שבועות, אמינותו של המקור מטשטשת והשפעתו מתחזקת.

ביחס לאטרקטיביות של סוכן ההשפעה, מאפיין המורכב מיופיו, פרסומו, קסמו האישי ודמיונו למקבל המסר, המסקנות היו שביחס לתהליך ההזדהות הייתה השפעה רבה לכוח המשיכה של הסוכן, בעוד שבתהליך ההפנמה נודעת חשיבות רבה לנימוקים מהותיים, כגון הרצון להיות צודק ותבוני.

במחקרים שונים עלו ממצאים סותרים באשר להשפעתו של מסר מאיים; לוונטל מצא, כי ככל שגדל האיום שבמסר על סכנות הטטנוס, כך גדלה השפעתו על כוונות הנבדקים להתחסן נגד המחלה והתנהגותם בפועל בתחום. ממצאים דומים עלו גם ממחקריהם של מולר וג'ונסון ושל וילסון ועמיתיו.

לעומת זאת, אירווינג ג'אניס ופשבך מצאו, כי ככל שהאיום בנוגע לסיכון שבאי שמירה על היגיינת הפה והשיניים הוצג כחריף יותר, כך פחתה יעילותו.

כיום מקובלת ההנחה, שישנו סף של איום שמעבר לו הנמען חש חסר אונים ומופעלים אצלו מנגנוני הגנה שונים שיביאו אותו להתעלם מהמסר. בנוסף, על מנת להגביר את האפקטיביות של המסר נראה כי יש ללוותו בהמלצות ברורות ביחס לפעולה שיש לנקוט על מנת להתגונן מהסכנה.

• צריך להציג תרופה ביחד עם המכה, אחרת לא רוצים לשמוע.

אייזן מצאה, כי השפעת המסר גוברת כאשר הוא מעורר תחושות נעימות. לכך ניתן לקשר פרסומות שעושות שימוש במוסיקה נעימה או בצילומי נוף השובים את העין.

ביחס לשאלה, האם עדיף להציג לנמען מסר חד צדדי ובו אך ורק טיעונים המחזקים את הטענה המובעת, או שמא ישנה עדיפות להצגת מסר דו צדדי המעלה נימוקי נגד ומתעמת איתם, גילו הובלנד ועמיתיו כי בקרב נבדקים שעמדתם הראשונית הייתה מנוגדת לפרסומת שהוצגה בפניהם, וכן בקרב נבדקים משכילים, מסר דו צדדי התגלה כמשפיע יותר ממסר חד צדדי; לעומת זאת, בקרב נבדקים שנטו מראש להסכים עם המסר, כמו גם בקרב המשכילים פחות, המסר החד צדדי השפיע יותר.

הסבר נוסף לממצא המצביע על השפעתו החזקה יותר של מסר דו צדדי סיפקה תאוריית החיסון ההכרתי של מקגווייר; לפי הסבר זה, המסר הדו צדדי ובעיקר טיעוני הנגד שבו משמש מעין וירוס מוחלש המייצר נוגדנים שמחזקים את עמידותה של המערכת ההכרתית.

ביחס למספר הטיעונים המרכיבים את המסר נמצא, שנמענים שאינם מקדישים קשב רב לבחינת המסר ישתכנעו יותר ככל שמספר הטיעונים גדל. לעומת זאת, כאשר מתבצעים אצל הנמען תהליכי עיבוד עמוקים יותר, מסר ארוך ישכנע רק אם טיעוניו חזקים מהותית.

במחקרים שערכו מוזאפר שריף ועמיתיו נמצא שלאדם יש טווח עמדות שהוא מוכן לקבל, טווח קבלה, ולעומתו טווח עמדות שהוא מתנגד להן - טווח דחייה. התאוריה של שריף והובלנד גורסת שניתן לשנות עמדות רק בטווח הקבלה: ככל שהדעות שמציג הסוכן קיצוניות יותר בתוך טווח הקבלה צפוי שינוי גדול יותר בעמדת האדם. לעומת זאת, עמדות הנמצאות בטווח הדחייה עלולות להביא אותו לאמץ עמדה קיצונית אף יותר מעמדתו המקורית, בכיוון ההפוך לכוונת הסוכן. למחקר זה היו מספר תוצאות בעלות עניין:

• מסרים נתפשים אחרת בעיני הנבדקים בהתאם לעמדתם הראשונית.

• ככל שהמסר קרוב יותר לדעת הנחקר הוא מעריך אותו ביתר דיוק.

• ככל שהמסר קרוב לעמדת הנחקר הוא מוערך כהוגן ואובייקטיבי יותר, ואילו מסר הרחוק מעמדת הנחקר נתפש כתעמולתיו לא הוגן.

• טווח הדחייה למשפטים שהנחקרים התנגדו להם היה גדול יותר אצל נחקרים בעלי עמדה ראשונית קיצונית וקטן יותר אצל בעלי עמדה ראשונית מתונה.

• שינויי עמדה מתרחשים רק בטווח הקבלה וכיוון שטווח זה רחב יותר בקרב הנחקרים שעמדתם הראשונית מתונה, נמצא אצלם שינוי העמדה המשמעותי ביותר.

המסקנה הייתה שכאשר הנושא חשוב ומהותי לאדם, דעות קיצוניות הרחוקות מעמדתו אינן משפיעות עליו, כי הן נמצאות בטווח הדחייה שלו. לעומת זאת, כאשר עמדתו בנושא אינה נחרצת, טווח הקבלה שלו רחב יחסית והוא מוכן לקבל את דעתו של סוכן אמין ולהיות מושפע ממנו ככל שעמדת הסוכן יותר קיצונית.

יתרונות של עמדות:

·         העמדה משמשת כסכימה לארגון ידע: מסייעות לאדם להכניס סדר וארגון בעולמו

• חוסכות לאדם משאבים קוגניטיבים: ארגון מידע בקטגוריות וסכימות והתייחסות לפי הצורך ללא תגובות ללא הרף לכל הגירויים שבסביבתנו. מונעות מהאדם צורך לבחון מחדש את התנהגותו, שנתקל בו כבר בעבר.

• משרתות צרכים חברתיים: הזדהות עם הקבוצה ותחושת השתייכות אליה, הערכה מצד חברי הקבוצה, הרגשת כוח. שאיפה להשתייך למעמד חברתי מכובד.

• העמדה מביאה תועלת בשירות צרכים אישיים: אנו מפתחים עמדות חיוביות כלפי אנשים נחמדים, עמדה כזאת עשויה להועיל לנו בשעה שנזדקק לסיוע מצד הזולת.

• העמדה מסייעת בהגנת  האגו: יש עמדות שאדם מאמץ משום שהן מסייעות לו להתגונן מפני אמת לא נעימה על עצמו או על זולתו, עמדות מסייעות לו "לעצום עיניים" ולסלף את המציאות או להתעלם ממנה.

• העמדה משמשת אפיק לביטוי ערכים חשובים לאדם.

חסרונות:

·         התייחסות של אדם בהכללה מוגזמת לאובייקטים דומים: חוסר שיקול דעת לפעמים.

·         הגדרת הסטראוטיפים: נטייה להעריך את אובייקט העמדה על סמך השתייכותו לקטגוריה כלשהי (קבוצות גיל, מין, גזע) תוך התעלמות מתכונות ייחודיות המאפיינות אותו. עמדה כזאת מובילה לעיוותי תפיסה ושיפוט.

·         דעות קדומות: אנשים אינם בוחנים את הזולת לפי תכונותיו וכישוריו האישיים, אלא מייחסים לו תכונות לפי הקבוצה שהוא משתייך אליה.

·         נוקשות.

·         סילוף המציאות: כאשר אנו מקבצים אנשים לקבוצות ומאמצים עמדות כלפיהן – תוך התעלמות מההבדלים שבתוך הקבוצה – אנו מסלפים את המציאות במידה זו או אחרת.

·         פישוט עולמינו: החיסכון הקוגניטיבי מונע מאתנו את העושר שבהתייחסות לכל דבר בפני עצמו או בזכות עצמו ובכך העמדה גם מפשטת את עולמנו ומדלדלת אותו בהתעלמה מפרטים ומהבדלים.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94_(%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94)#cite_note-.D7.97.D7.99.D7.A0.D7.95.D7.9A_.D7.A7.D7.95.D7.92.D7.A0.D7.99.D7.98.D7.99.D7.91.D7.99-1

ידע:

מרבה דעת מרבה מכאוב. http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mgilot/qh-01-18.html

מהו ידע? מדוע הוא כ"כ יקר, האם בעידן שלנו הוא כזה חשוב או שאולי אנחנו כבר יכולים לוותר על ההאחזות שלנו בו? למשל בארגון, אחת הבעיות היא חוסר שיתוף בידע, אך היום המידע משתנה כ"כ מהר שזה כבר לא כזה בעל ערך..מה כן בעל ערך בימינו?

D7.99.D7.A0.D7.95.D7.9A_.D7.A7.D7.95.D7.92.D7.A0.D7.99.D7.98.D7.99.D7.91.D7.99-1