חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס'  616 - 617

משבר הפליטים באירופה,

ישראל ומשבר הפליטים העולמי

מטרות:

• תופעת משבר הפליטים העולמי בראייה כוללת.

• המגמה - כיצד תופעת הפליטים יכולה להתפתח?

• מה קורה במפגש בין האסלאם לנצרות?

• מהו הקשר בין תופעת הפליטים לישראל, ומהן ההשלכות עלינו בישראל?

זרימה:

• תופעת הפליטים והמגמה שמאחוריה.

• השלכות התופעה על אירופה.

• בעיית ההגירה לישראל.

• הפתרון לבעיית ההגירה.

תופעת הפליטים והמגמה שמאחוריה

סקירת התופעה:

ההגירה לאירופה: המונים ממשיכים להסתנן להונגריה.

מבקשי מקלט רבים ניסו גם היום לחדור למדינה, ממנה הם מקווים להמשיך אל מדינות עשירות יותר כמו גרמניה ושוודיה. נשים וילדים זחלו מתחת לגדר התיל המשולשת וניסו לחמוק מעיני השוטרים. מרקל ביקרה במרכז למבקשי מקלט בארצה וזכתה לבוז. נציב זכויות האדם של מועצת אירופה, נילס מוזנייקס, מתח ביקורת על כוונתן ה"מוטעית" של הונגריה ושל בולגריה שכנתה להשתמש בצבא כדי למנוע ממבקשי מקלט לחצות את הגבול. "המיליטריזציה של הגבולות היא מענה לא נכון להגירה", הוא כתב בטוויטר. "יש לאמץ בדחיפות תגובה אירופית, שתבטיח גישה למקלט ולתנאים אנושיים". בשבוע אחד: 21 אלף הסתננו ליוון:

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/720/574.html/tb

בחודש אחד הגיעו למדינה יותר מהגרים פליטים מבכל 2014. המדינה מוכת המשבר החריף לא ערוכה לזרם הנכנסים לגבולותיה, מרביתם מסוריה, והם מוצאים עצמם ברחובות בתנאים מחפירים. האו"ם: "אירופה חייבת להתערב". מעט 21 אלף פליטים ומהגרים הגיעו ליוון רק בשבוע שעבר - כמעט חצי מהנתון של שנת 2014 כולה, כך נמסר מהאו"ם אתמול (ג'). "קצב הכניסה למדינה הלך וגבר בהתמדה בשבועות האחרונים", אמר דובר נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR), וויליאם ספינדלר, והוסיף כי מתחילת 2015 יותר מ-160 אלף פליטים ומהגרים הגיעו ליוון, שנאבקת במקביל במשבר כלכלי חסר-תקדים. ממשלת יוון והאו"ם מסכימים כי המשבר החמור לא ייפתר ללא עזרתה הדחופה של אירופה כולה.

יותר מ-8 מכל 10 מהגרים ליוון היו אזרחים סורים שנמלטו מהמלחמה האכזרית בארצם, 14% מכלל המגיעים למדינה ברחו מאפגניסטן, ו-3% הם אזרחים עיראקים. מסיבה זו, אמר ספינדלר, "מסתמן שהרוב המכריע של הנכנסים למדינה יוכלו לקבל מעמד של פליטים". עד לאחרונה, מרבית המהגרים שעשו את הדרך המסוכנת בחציית הים התיכון לאירופה עשו דרכם לאיטליה, אך הסכנות בים ובעיות לוגיסטיות העבירו בחודשים האחרונים את התנועה ליוון הסמוכה. אך כשהם מגיעים לאיי יוון הם נתקלים בין היתר במציאות הקשה במדינה, ומוצאים את עצמם ישנים ברחובות בתנאים קשים, והמתח במדינה מתחיל לתת אותותיו.

...האי היווני קוס, שרק בשבוע שעבר הציף תמונות קשות של שוטרים מכים מהגרים באלות ומרססים אותם בזרנוקי כיבוי באצטדיון ספורט שבו התכנסו, הפך לסמל לתגובתה הכושלת של אירופה למשבר הפליטים. "במשך חודשים, נציבות האו"ם לפליטים הזהירה ממשבר פליטים הולך וגואה באיים היווניים", אמר ספינדלר, שהדגיש כי "התשתית, השירותים ונהלי הרישום של הנכנסים ליוון, הן באיים והן בשאר המדינה, צריכים להתחזק בדחיפות".  המדינה מוכת-החובות נוקטת צעדים כדי לטפל בבעיה, ואף אמרה כי הזרם העצום של האנשים הוא יותר מדי עבורה כדי להתמודד לבדה, וביקשה עזרה נוספת מהאיחוד האירופי. ספינדלר הסכים גם הוא שעל אירופה לעשות יותר בנושא הזה.  

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4692054,00.html

הצפת מהגרים ביוון: "המצב יצא משליטה"

בזמן שאלפי מהגרים מציפים את המדינה, בעלי העסקים באי קוס מדווחים על ירידה של 70% ברווחים מאשתקד. "כל התיירים נעלמו מהחוף", מספרת בעלת עסק. אחרים מביעים צער על מצב המהגרים: "הם צריכים עזרה

בתי הקפה לאורך החוף באי קוס שביוון, פעם יעד תיירותי מועדף, הפכו לאחרונה למקום מפלטם של אלפי מהגרים ופליטים מסוריה, עיראק ואפגניסטן. אלפי המהגרים שהתמקמו באוהלים ובמבנים נטושים לאורך החוף שיבשו את השגרה באי, ומקומות הבילוי באזור התרוקנו מתיירים. בזמן שהרשויות האירופיות לא יודעות כיצד לטפל בבעיה, הסובלים העיקריים מהמצב הם תושבי קוס והמהגרים. בתי הקפה לאורך החוף מתקשים לספק אירוח בסיסי כמו אוכל, חשמל ומים זורמים. "המצב כאן יצא משליטה", מספרת אווה קיטירינה, בעלת מסעדת אולימפיה גריק. יוון מתקשה להתמודד עם הגלים הבלתי פוסקים של המהגרים, כשמתחילת 2015 הגיעו למדינה כ-124 אלף מהגרים בלתי חוקיים - עלייה של 750 אחוזים מהתקופה המקבילה אשתקד. רק בשבוע שעבר הגיעו יותר מ-20 אלף מהגרים למדינה. לפני כמה ימים התרחשו עימותים אלימים בקרב המהגרים שהתעמתו עם כוחות הביטחון וביקשו לזרז את הליך רישומם באי היווני.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4693753,00.html

• הגבולות נפרצים ואירופה מוצפת בפליטים. ישנם קולות שאומרים כי אירופה עומדת בפני שינוי גדול, אולי אפילו מלחמה. האמנם?

• מהם התהליכים הגלובליים הגורמים לתופעה הזו?

• האם ההגירה, ממדינות העולם העניות לעשירות יותר, היא מגמה הכרחית? האם יש דרך אחרת לפליטים לחיים טובים יותר?

• מה תפקידה של התקופה הזאת בהיסטוריה של האנושות בהתפתחות העולם?

השלכות התופעה על אירופה

• יש האומרים שהמהגרים כובשים את אירופה והם ישנו את התרבות והחיים שם, ללא שום רצון להשתלב או כבוד לתרבות הקיימת. כיצד מאות אלפי הפליטים ישפיעו על המאזן החברתי במדינות כמו יוון ואיטליה אליהן הם מגיעים?

• האם זהו מצב מסוכן? מדוע?

• מה צריך שאר העולם ללמוד מהמצב באירופה? מה הוא צריך לעשות אחרת?

מפגש בין תרבויות:

• איך אפשר להתמודד עם השונות הדתית? האם דו-קיום בין האיסלם לנצרות אפשרי באירופה כיום?

• האם צד אחד חייב להפסיד או שניתן לחיות ביחד? מה יכול לגרום למהגרים לרצות לחיות בשלום עם התושבים המקומיים?

• האם צפויה מלחמה בין התרבות הנוצרית למוסלמית? מלחמת תרבויות?

• כיצד מחברים בין הפליטים לתושבים המקומיים? האם חיבור ביניהם הוא אפשרי?

צפי לעתיד:

• האם אירופה יכולה לסגור מחדש את השערים או שזוהי מציאות החיים החדשה?

• מה יקרה לאירופה אם היא תתחיל לפעול ביד קשה עם המהגרים? האם היא תשתנה?

• מה יקרה לאוכלוסיית המהגרים? האם הם ילחמו בחזרה?

• אם הם יסולקו מאירופה לאן הם יפנו?

• כיצד תראה אירופה בעשורים הקרובים?

• כיצד זה ישפיע על יחסם של האירופאים לישראל?

• מהו הפוטנציאל של אירופה? מהו העתיד הטוב שיכול לצפות לה?

בעיית ההגירה בישראל

רקע:

ההסתננות מאפריקה לישראל החלה באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 והתרחבה במידה ניכרת החל משנת 2007. לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, נכון לאפריל 2013, נכנסו לישראל כ-65,000 אנשים באורח בלתי חוקי דרך גבול ישראל-מצרים, ומתוכם כ-55,000 עודם בישראל‏. כ-17,000 מתוכם הסתננו בשנת 2011‏. ממשלת ישראל ראתה בהסתננות בעיה חמורה ובשל כך הקימה את גדר הגבול ישראל-מצרים, יזמה את התיקונים לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) ובנתה את מתקן חולות - מתקן שהייה למסתננים בסמוך לבית הסוהר קציעות שבנגב. המכשול הפיזי בגבול, בשילוב החקיקה שהפחיתה מעוצמת המניע העיקרי להגירה לטענת הממשלה - עבודה ששכרה בצדה (רובם המכריע של המסתננים הם גברים בגילאי העבודה), הביאו במידה רבה לבלימתה של התופעה בסוף 2012.

נכון לשנת 2013 מהווים האריתראים כשני שליש והסודאנים (צפון סודן) כרבע מאוכלוסיית המסתננים בישראל‏. ישראל נמנעת מגירוש אזרחיהן של שתי מדינות אלו. רוב המסתננים מאפריקה נכנסו דרך גבול ישראל-מצרים קודם שהיה מגודר או בחלקים שטרם גודרו אז. ממשלת ישראל נמנעת מלהחזירם למצרים, משום שהשלטונות המצריים מסרבים להתחייב שלא להחזירם לארצות מוצאם‏. מצרים וישראל חתומות על האמנה בדבר מעמדם של פליטים של האו"ם. להערכת הרשויות השונות רוב המסתננים מתגוררים בתל אביב-יפו (יותר מ-60 אחוז) ובאילת (יותר מ-20 אחוז), והשאר בעיקר בערים: אשדוד, ירושלים וערד‏.

מדינות המוצא של המסתננים: מסתננים מאריתריאה מהווים כ-67% מכלל המסתננים לישראל נכון ליוני 2013‏. מסתננים שהגיעו ממדינה זו מבקשים לזכות במקלט מדיני בישראל מכיוון שאריתריאה היא דיקטטורה. מעבר על חוק ההתאגדות או הבעת ביקורת בפומבי על המשטר מסתיימים לרוב במאסר ללא משפט, מרבית האזרחים שנעצרו על רקע פוליטי עדיין מצויים במאסר. כמו כן ישנן באריתריאה הגבלות קשות על חופש דת ופולחן כאשר מאמינים שאינם משתייכים לזרם של הנצרות או האסלאם המוכר על ידי השלטון נעצרים וסובלים מיחס אכזרי‏. נציבות האו"ם לפליטים הכריזה על אריתריאה כמדינה שבה מתרחש משבר הומניטרי.

אריתריאה מסוכסכת עם כל המדינות שבהן היא גובלת‏. בעקבות סכסוכים אלו מונהג באריתריאה גיוס חובה של 18 חודשים לגברים ונשים כולל דיווחים על חיילים ילדים. בפועל עבור רבים נמשך השירות הצבאי ללא הגבלת זמן ויש כאלו אשר לא משוחררים כלל או מועסקים בעבודות כפייה. אזרחים המסרבים לשרת בצבא נעצרים, עוברים עינויים ואף נרצחים. על עריקה בזמן שירות צבאי מוטל לעתים עונש מוות‏. לאור מצב זה ועמדת הקהילה הבינלאומית נמנעת ממשלת ישראל מלהחזיר לאריתריאה את אזרחי מדינה זו‏.

במאמר שפורסם בידי המכללה לביטחון לאומי בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה בשנת 2009 כתב משה טרדמן, בהתבסס על עבודתו כמתשאל מסתננים, שהסיבה העיקרית להסתננות מאריתריאה לישראל היא דיווחים של מי ששהה כבר בישראל על היכולת למצוא בישראל עבודה ולחיות ברמת חיים גבוהה מזו שבאריתריאה. טענה דומה העלה שגריר אריתריאה בישראל.

מסתננים מסודאן מהווים כ-25% מכלל המסתננים לישראל‏. באזור דארפור שבמערב סודאן התחולל בין השנים 2003 ל-2009 רצח עם. רבים הפכו לפליטים וחלק מהם נמלטו למצרים. לאלו נוספו פליטים מדרום סודאן, תחילה עקב מלחמת האזרחים שהתחוללה בסודאן, קודם למתן עצמאות לדרום סודאן, בין אנשי הצפון המוסלמים-ערבים לאנשי הדרום הנוצרים והאנימיסטים, ולאחר מכן עקב מלחמת אזרחים בין קבוצות אתניות בדרום סודאן. מסתננים ממדינות אחרות מגיעים מסומליה, חוף השנהב, גאנה, ניגריה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו וקמרון.

בשנת 2008 החליטה מדינת ישראל לבחון בקשות מקלט ישירות ולהפסיק את תיווך נציבות האו"ם לפליטים. הוקמה יחידת התשאול והזיהוי במשרד הפנים, שהופקדה על קבלת בקשות מקלט ורישומם. ביולי 2009 החלה גם לפעול יחידה בשם "יחידת טיפול במבקשי מקלט במשרד הפנים"‏, שתפקידה לבחון בקשות מקלט בישראל באמצעות קיום ראיונות למבקשי המקלט, מחקר אודות נתונים רלוונטיים במדינות מוצאם וגיבוש הערכה האם אדם עומד בתנאי האמנה לפליטים.

המסתננים מאפריקה מגיעים למצרים. שם הם משלמים לעתים כחמש מאות עד אלף דולר למבריחים בדואים כדי שיעבירו אותם עד לגבול ישראל‏. המסתננים מאריתריאה הגיעו למצרים דרך סודן. חלק מהמסתננים הגיעו בטיסות מחרטום, בירת סודן, לקהיר, ומשם באוטובוסים וטנדרים שהביאו אותם למרחק של כ-200 מטר מן הגבול‏. גם במצרים וגם בסודן יש סניף גדול של נציבות האו"ם לפליטים‏. על פי דו"ח של "מוקד סיוע לעובדים זרים", היו מקרים שבהם מסתננים נרצחו או הושפלו ומסתננות נאנסו בידי המבריחים‏. ארגון "רופאים לזכויות אדם" דיווח על כך שזיהה וטיפל במהלך השנתיים האחרונות בכ-1300 מקרים של קורבנות עינויים שעונו במדבר סיני, 7.2% דיווחו כי נחטפו והובאו לסיני ולישראל מבלי שירצו בכך. כמו כן דיווח על מאות אנשים המוחזקים במחנות עינויים בסיני. לפי נתוני קבוצת מעקב של האו"ם, הגיעו סכומי הכופר בקיץ 2012 לחמישים אלף דולר למסתנן. סכנה נוספת האורבת למסתננים היא מצדו של הצבא המצרי שחייליו יורים בהם לעתים כדי לסכל את ההסתננות.

לפי נתונים של משטרת ישראל שהוצגו בכנסת במרץ 2012, החל מ-2007 ישנה עלייה קבועה במעורבות בפשיעה של המסתננים, בעיקר בשל עליית מספרם אבל זה אינו ההסבר היחיד. בשנת 2011 נפתחו כאלף ומאתיים תיקים פליליים למסתננים מאפריקה, כחציים במחוז תל אביב. זוהי עלייה של 54% לעומת השנה הקודמת. מהנתונים עולה כי רוב התיקים הפליליים נפתחים בגין הפרת הסדר הציבורי, התקהלות אסורה, קטטות, הימורים והחזקת סכין. ניצב משנה דוד גז, מפקד מרחב יפתח במשטרת ישראל, אמר בוועדת הפנים של הכנסת ביוני 2012 כי המעורבות בפשיעה של כלל הזרים בדרום תל אביב, ובמיוחד האפריקאים, מכפילה את עצמה משנה לשנה, כולל עבירות של אלימות קשה, אונס ושוד.

הסתננות מאפריקה לישראל

חשש מגל חדש של מסתננים: הלילה (יום שני) תפסו שלטונות ההגירה בישראל תשעה מסתננים שחצו את הגבול המצרי בנגב והגיעו לישראל. זאת בנוסף ל-19 מסתננים שחצו את הגבול במוצאי שבת.בעקבות פסיקת בג"ץ מלפני  שבועיים, שאסרה על כליאה ממושכת של מסתננים, גורמים פוליטיים חוששים בהתבסס על עמדת גורמים המקצועיים העוסקים באכיפת החוק כי אם לא יאושר בקרוב הליך העברת המסתננים למדינה שלישית באפריקה - תהיה הצפה מחודשת של מסתננים לישראל. לדברי הגורמים המקצועיים, המסתננים ומבריחיהם מגלים יצירתיות ומגבירים את קצב ההעברה לישראל.

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4693823,00.html

הבוקר (ג') החלו להשתחרר ממתקן השהיה "חולות" שבנגב כ-1,200 מהגרי עבודה ומבקשי מקלט מישראל. השוהים משתחררים מהמתקן בעקבות פסיקתו של בג"ץ מלפני שבועיים שקבעה כי כליאה במתקן למשך 20 חודשים אינה חוקית וכי ניתן להחזיק בשוהים לתקופה של עד 12 חודשים בלבד.
במסגרת שחרור השוהים, ישוחררו היום כ-600 שוהים ומחר עוד כ-600, כשבכך ישוחררו רוב השוהים במתקן. במסגרת השחרור יקבלו השוהים אשרת שהייה זמנית בישראל שתאפשר להם להישאר בארץ. על פי פרסומי משרד הפנים מתחילת השבוע האשרה תגביל את כניסתם של מהגרי העבודה ומבקשי המקלט לתל אביב ולעיר אילת. החלטת בג"ץ התקבלה בתחושות קשות בקרב תושבי דרום תל אביב. בהפגנה בגינת לוינסקי בשבוע שעבר (19.8) טענו המפגינים, שהתלבשו בכתום לאות הזדהות עם קורבנות ארגון הטרור דאע"ש, כי "אין לנו חיים, אנחנו אסירים בבתים שלנו, אנחנו כלואים בשכונות שלנו... אנחנו עצורים כבר שבע שנות גיהנום. לא נמשיך להיות העצורים של בג"ץ". גם שרת המשפטים איילת שקד הביעה, בראיון ל"מקור ראשון", הסתייגות מהפסיקה בנוגע לשהות ב"חולות".

https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/719/974.html

• גם בישראל ישנה בעיה של הגירה, מאריתראה ומדינות אפריקאיות נוספות. האם יש קשר בין התופעות הללו?

• מדוע מגיעים מהגרים לישראל?

• לפי עדויות הם משלמים כסף רב למבריחים - מהיכן הכסף הזה? האם נכון החשש למניעיהם?

• מהי התגובה הנכונה של ישראל למצב זה?

• מצד אחד העם היהודי מכיר בעצמו במציאות של להיות פליט שאף אחד לא רוצה בו, ומצד שני המצב בלתי אפשרי. האם זה מוסרי לגרש מסתננים? האם כיהודים יש לנו אחריות מיוחדת כלפיהם?

• האם ניתן למצוא דרך לשלבם במדינה? האם הם מוכנים לכך?

• מה ניתן לומר לתושבי שכונות אשר בהם שוהים הרבה מהגרים?

• האם נכון לנסות ליצור קשר עם הקהילה של המהגרים?

• האם אתגר המהגרים בישראל שונה מאשר באירופה? במה?

• מה יקרה לישראל אם ההגירה/ הסתננות תמשיך?

• האם ישראל צריכה להתחשב בדעת העולם בסוגיה זו?

• האם לציבור יכול להיות תפקיד בטיפול בבעיה?

• האם המצב יכול להסלים עד אלימות?

• האם יש פוטנציאל ליחסים טובים?

• האם מסמך עקרונות, שיגובש עם כל הגורמים (צדדים פוליטים, ארגוני זכויות, תושבים), הוא רעיון טוב? מה צריך להיות בו?

• בהתפתחות החברה בישראל - מה התפקיד שלהם? למה הם נשלחו אלינו? מה אנחנו צריכים ללמוד מהמצב הזה?

הפתרון לבעיית ההגירה

• מה אמורה לעשות מדינה, שמהגרים לא חוקיים נכנסים אליה?

• מה צריך להיות העקרון המנחה - אמפתיה והבנה למצבם/ הסגר וגירוש? מתוך איזו גישה לגשת לטפל במצב?

• מה הפוטנציאל של המהגרים? האם יש להם עתיד טוב? האם הם יכולים להביא לשינוי חיובי?

• מהו הפתרון לבעיה?

• האם צריך שיתוף פעולה בינלאומי כדי לטפל בבעיית המהגרים?

• זהו מצב שמדינה אחת אינה יכולה להתמודד איתו, ואולי אפילו האנושות כולה עומדת מולו חסרת אונים. מה יאפשר לאנושות לטפל בבעיה בסדר גודל כזה?