חיים חדשים

תכנית 1275

אלטרואיזם בעידן האגו הגדול

שיחה עם רב ד"ר מיכאל לייטמן 5.08.20 אחרי עריכה

אורן: מספר התוכנית שלנו היום הוא 1275, ואנחנו נרצה לדבר עם הרב לייטמן על תופעה מעניינת של האלטרואיזם, של הדאגה לזולת.

ניצה: המונח אלטרואיזם הוא מונח המוכר לנו כתופעה שקיימת בטבע, וגם מי שעוסק בתופעות חברתיות, כמו סוציולוגים, פסיכולוגים, מכירים את המונח הזה של אלטרואיזם, שהוא בעצם מתאר מצב שבו הפרט תורם לפרט אחר או לקבוצה של פרטים, אפילו ממש על חשבון עצמו. הוא קודם כל רואה אותם, קודם כל תורם להם, הוא עושה את הכל למענם, ואולי אחר כך הוא דואג לעצמו.

יש פה איזה קונפליקט מאוד מעניין בתהליך הזה של האלטרואיזם, מאחר שהוא נוגד את התפיסה הזאת שאומרת, "החזק שורד", שבאה מהחוק של דרווין שאומר, אני קודם כל צריך לדאוג לעצמי, אני צריך לשרוד, ואחר כך אולי אני גם אדאג למי שמסביבי, אם אני כבר בסדר. כי האלטרואיזם הוא בעצם מעין פעולה הפוכה. זאת אומרת אפילו בתפיסה שלנו האנושית קשה לנו להבין איך בן אדם יכול להיות אלטרואיסט, כי הרי באופן טבעי הוא אחר.

קודם כל ננסה להבין יחד איתך מהי התופעה הזאת שנקראת "תופעת אלטרואיזם בטבע", כמו שאתה רואה את זה כמקובל?

אנחנו רואים שהטבע הוא מורכב מפלוס ומינוס, שני חלקיקים שהם הפוכים זה מזה. ואם כבר אנחנו מדברים על איזו תרכובת נגיד, כמו האטום הפשוט, האלמנטרי, כבר יש בו שני כוחות יחד. אין משהו שקיים האחד ללא השני, אפילו שאנחנו אומרים "זה אלקטרון נגיד והוא מינוס, וזה פרוטון והוא פלוס", זה לא יכול להיות, כי יש באיזה מקום משהו הפוך ממנו, אחרת לא היינו מרגישים ומזהים ומדברים עליו. ובטבע לא קיים האחד ללא השני.

מה אני בזה רוצה להגיד? שהאלטרואיזם הוא כמו האגואיזם שלנו, זה כוח הטבע שנמצא בדרגות דומם, צומח, חי ומדבר, באיזו מידה מסוימת, והוא חייב להיות כך. ולכן לא להסתכל עליו כמו על משהו שמאיפה הוא מגיע ומה קורה, אלא מפני שכל הטבע שלנו הוא אגואיסטי שחושב על עצמו, אז וודאי שיש כוח אנטי, הפוך, שכביכול נוטה לזולת. אומנם אנחנו לא מרגישים ולא משתמשים, ואין לפנינו את זה בצורה כל כך ברורה כמו האגו שלנו שאנחנו מזהים אותו בכל דבר, אבל זה קורה, זה קיים. ולכן אנחנו צריכים להגיד בעצם שהכוחות הרעים והכוחות הטובים הם נמצאים בטבע מלכתחילה, ולכן הכול תלוי באדם באיזה מצב הוא נמצא מצד הטבע, ובאיזה צורה הוא משתמש בכוחות הטבע.

ניצה: היית אומר שהכוח הזה, הכוח האלטרואיסטי שהוא באמת הניגוד לכוח המינוס כמו שתיארת אותו, הוא נמצא כרגע כאיזה זרע פוטנציאלי, או שהוא מפותח. באיזה מצב הוא נמצא?

הוא מאוד מפותח בצורות מיוחדות, במקרים מיוחדים. נגיד כשאנחנו מולידים ילדים, כשאנחנו דואגים לקרובים, כשאנחנו אוהבים משהו, לאלו שאנחנו אוהבים אנחנו מתייחסים בכוח שנקרא "אהבה", "נתינה", ובאלו שאנחנו לא אוהבים, שונאים, בהתאם לזה אנחנו מתייחסים בצורה הפוכה, אגואיסטית, שאנחנו רוצים להוציא מהם את כל הטוב שיש. אלה בעצם הכוחות שאנחנו בהם מתייחסים לכל המציאות. זה לא רק באדם, זה גם בטבע הדומם, הצומח והחי, כי מה זה פלוס ומינוס באטום, במולקולות, וכל התרכובות של החומר אלמנטרי וכן הלאה, זה הכול בנוי גם על אותו עיקרון.

אורן: רציתי לברר פה משהו. אמרת כשאנחנו אוהבים מישהו, אנחנו דואגים לו, אנחנו נותנים לו. אבל אם אני מנתח את זה אני רואה, שאם אני אוהב מישהו, אז לדאוג לו ולתת לו זה רק בגלל שאני מרגיש שהוא שייך לי.

בסדר.

אורן: נגיד הילדים שלי, אני דואג להם יותר ממה שאני דואג לעצמי.

כן.

אורן: אני לא מרגיש שיש בזה משהו אלטרואיסטי, זה לא לזולת, לאחר, זה לשלי, כאילו לעצמי.

נכון. נכון שזה טבעי. תגיד שזה טבעי, ולכן אנחנו לא מתחשבים ברגשות כאלה, ואומרים שאתה אלטרואיסט. אבל אם אתה ביחס כזה מתייחס לזולת, שאין לך לזולת שום הקדם של יחס מיוחד או משהו, אז אנחנו כבר אומרים שאתה אלטרואיסט.

ניצה: זאת אומרת האלטרואיזם באופן כללי הוא לא נמצא בניגוד לתהליך של האבולוציה, אלא הוא חלק ממנו.

חלק ממנו, וקצת נסתר מאיתנו איך שהוא פועל. אבל הוא תמיד פועל אולי קצת מאחרי הקלעים.

ניצה: זה נכון, הוא אפילו נסתר הרבה הייתי אומרת. כי גם כשניסינו לחפש מחקרים ראינו שיש כמה, אבל זה לא משהו שמתעסקים בו הרבה, ויש הרבה מאוד שאלות לא פתורות. לא ברור מה מניע בן אדם להתנהג בצורה אלטרואיסטית. יש אחוז יחסית קטן של אנשים שכן מפיקים הנאה ותענוג מזה שהם עוזרים לזולת, לא ברור בעצם מה המניע שלהם. זה נכון. האם אתה רואה את ההתפתחות של האלטרואיזם כחלק מהתהליך האבולוציוני, כמשהו שהולך להתפתח בהמשך לדבר יותר גדול, יותר מרכזי בחיים שלנו כבני אדם?

אנחנו צריכים להבין שלא יכול להיות האחד ללא השני. זה כמו בכל היקום, כל הטבע, שאם מכאן יש לנו חלקיקים חיוביים, אז כאן זה חלקיקים שליליים. סתם אנחנו קוראים להם כך בצורה כזאת. זה כנגד זה. ולכן אם אנחנו, החברה שלנו מתפתחת בצורה האגואיסטית, וזה ברור לנו, הרצון לקבל שלנו הוא כל הזמן גדל ודורש מימוש, תיקון, מילוי, אז זה גורם לזה שכנראה באיזה מקום התווסף הכוח האלטרואיסטי, רק שהוא נמצא בהסתרה מאיתנו, ומחכה שהוא גם יצא לבמה ההיסטורית ויגיד, "זה אני, לא רק האגו פועל בעולם, אלא גם אני פועל. אמנם אני הייתי מאחרי הקלעים, אבל עכשיו אני מתגלה".

אורן: יש איזו הרגשה שהעידן הזה שבו אנחנו חיים, זה עידן של משחקי אגו. אני בטוח שפעם בעבר היה לאנשים גם אגו וגם מאבקים על שליטה, וכסף, וכבוד, ומעמד, ושליטים ומלחמות. היו. אבל היום יש איזו הרגשה, תגיד לי אם אני צודק בתחושה שלי, ואם כן למה זה כך, שכאילו משחקי האגו הפכו להיות הכוח שפשוט מנהל את הכול.

זה כדי שאנחנו נגיע לאגו הגדול ביותר, ונבין שאי אפשר לנהל את עצמנו ואת העולם על ידי כוח האגו, אלא אנחנו צריכים גם את הכוח השני, הכוח האלטרואיסטי, האנטי אגו, שבאיזון הנכון בין שניהם אנחנו והעולם כן יכולים להתקיים.

אורן: אבל כשאתה מסתכל על אנשים שדואגים לאנשים אחרים באמת מהלב, רוב האנשים שמסתכלים רואים שהוא אדם טוב כזה שנותן מעצמו, שתורם, שמתנדב. בוא ניקח את עניין ההתנדבות, הרבה אנשים מתנדבים לעזור בכל מיני פרויקטים חברתיים כאלה ואחרים, אבל בוא לא נטשטש את האמת, עוד יותר הרבה אנשים לא מתנדבים.

זה טבעי. דיברנו על זה שכוח ההשפעה, הכוח האלטרואיסטי הוא נסתר.

אורן: היום כשאנחנו חיים בעידן האגו הגדול מה זה אומר שהאנשים האלה הטובים שנותנים ועוזרים באמת מכל הלב, הם הולכים להיעלם, מה הולך לקרות איתם?

כן. אתה רואה, העולם שלנו כך הוא, נעשה כולו רע.

אורן: ולאיזה חברה זה יוביל אותנו?

זה יוביל אותנו להכרת הרע. כי אנחנו נראה שבצורה כזאת אנחנו לא יכולים להתקיים.

אורן: יש את הביטוי הישראלי "פראייר". רק לא לצאת פראייר. יש אנשים שכשהם רואים מישהו שהוא עוזר מעצמו, נותן ומתנדב, הם לא יגידו לו את זה בפנים, כי זה לא יפה ככה לזלזל, כי הוא בסך הכל אדם טוב. אבל בלב הם מרגישים שמשהו אצלו לא בסדר, איזה פראייר, הוא רץ, מתרוצץ, עושה.

מה הרגש הזה שאנחנו מרגישים כשאנחנו רואים מישהו עוזר, ולי לא בא לעזור לצורך העניין. לא בא לי לעזור, לא בא לי להתנדב, לא בא לי לתרום, אני בקושי גומר את החודש. מה איתנו?

אנחנו הגענו להתפתחות האגואיסטית כל כך גדולה, שאם למישהו יש אפילו קצת ניצוצי השפעה, אלטרואיזם, אנחנו צוחקים מזה, זה גנאי בעינינו. אתה מבין למה הגענו? ולכן הגענו למצבנו כאן שזה כבר סיום ההיסטוריה של האגו, היום אנחנו נמצאים בסיום.

אורן: סיום ההיסטוריה של האגו? נראה שהאגו מולך בכל היום.

לא, עכשיו האגו כבר לא מולך על הכול, עכשיו האגו רק מתחיל להראות לך עד כמה הוא לא מסוגל לכלום. זה נקרא "הכרת הרע". קודם חשבת שעל ידו אתה מגיע לטוב, לחיים טובים, ומי שלא עושה את זה הוא "פראייר" כמו שאתה אומר. ועכשיו זה לא. עכשיו הגישה שלך היא דווקא תראה לך ולכולם שאתה לא יכול להגיע על ידי האגו שלך לשום דבר טוב, אלא ההיפך, אתה גומר עם החיים, אתה גומר עם העולם, אין לך כלום, אתה לא יודע איך לצאת מזה ואין שום יציאה באמת, כי האגו גמר את תפקידו.

אורן: כשאני מסתכל על מה שקורה בארץ בשנה האחרונה, אני רואה שיש איזו אווירה של שיתוק. מה הכוונה שיתוק? כל אחד בגלל שהוא כוחני ודעתן, הוא מכשיל את השני. גם השני נהייה עוד יותר כוחני, עוד יותר דעתן, ואז משחקי האגו גורמים לזה שאנחנו משתקים אחד את השני בכל הזירות, כולל הזירה הפוליטית. יוצא שאנחנו מנטרלים אחד את השני, משתקים אחד את השני, ובתוצאה הסופית יש הרגשה שהחברה הישראלית פשוט משותקת. היא לא יכולה לזוז, כי משחקי האגו משתקים אותה. כשאתה אומר שהכוח הזה של האגו מראה לנו איזה סוף, אתה מתכוון לשיתוק הזה שאנחנו לא יכולים לזוז?

וודאי. אנחנו מגיעים למצב שאין לנו בחיים האלו על ידי האגו שלנו, שום זכות לחיות. לאט לאט אנחנו מתקרבים לזה. לא יהיה לך שום דבר. אמנם קודם בנית ארמונות, כל מיני דברים, חשבת בכל החלומות שלך, אבל אין כלום. אם אתה ממשיך באגו, אתה יורד לדרגה שפשוט "טוב לי מותי מחיי".

אורן: בוא נחזור עכשיו לכוח השני. אמרת כמו שבטבע יש פלוס ומינוס, כך בדומם, בצומח, בחי, ואפילו באדם טמון גם איזה יסוד של כוח אלטרואיסטי, כוח של לתת, לדאוג למישהו.

אבל האדם חייב לרצות שהכוח האלטרואיסטי הזה יצמח בו, ויאזן את הכוח האגואיסטי.

ניצה: והוא צריך לעבור פה כאילו מהפך פסיכולוגי, כי באמת ההתייחסות כלפי אלטרואיזם היא בדרך כלל כאל משהו מאוד נאיבי, כמו מישהו שלא בדיוק מבין את החיים.

זה לא חשוב מה שחושבים.

ניצה: נכון. עכשיו כדי לרצות להשתמש בכלל בכוח האלטרואיסטי הזה, צריך להבין, צריך לעשות איזה שינוי תפיסה שהכוח האלטרואיסטי זה לא שמישהו נאיבי, לא שייך למשהו שכאילו מישהו שלא מבין את כללי המשחק בחיים האלה, אלא ההיפך, שכללי המשחק שהוא הכיר כבר לא עובדים יותר. המעבר הזה לשימוש בכוח האלטרואיסטי, איך הוא מתרחש?

קודם כל אנחנו לא עוזבים את הכוח האגואיסטי, אנחנו ממשיכים לעבוד אתו, רק שאנחנו עוברים למה שנקרא "הכרת הרע". עד כמה אנחנו משתמשים בכוח האגו שלנו בצורה רעה, ועד כמה אנחנו יכולים להשתמש בו בצורה טובה. כי בלי אגו אי אפשר לחיות. אני חייב למלא את עצמי, כדי לתת לזולת. והזולת גם חייב למלא את עצמו, כדי לתת לי. וכך בצורה הדדית אנחנו צריכים להגיע למצב של איזון בין קח ותן, ותן וקח, עד שהחברה שלנו היא תהיה מאוזנת, יפה, טובה.

אורן: הכוח האגואיסטי הוא מוגבל לתפיסתך?

הוא לבד, הוא אחד, הוא לא יכול להיות בלי השני.

אורן: ומה היא התוספת שצריך להוסיף לו?

השפעה, נתינה.

אורן: למה?

כי לא יכול להיות כוח אחד. אנחנו רואים שאפילו האטום הוא כלול משני כוחות.

אורן: את האטום הטבע בנה משני כוחות, פלוס ומינוס?

כן, פלוס ומינוס.

אורן: כוחות שמושכים, כוחות שדוחים.

אלקטרון ופוזיטרון, כן.

אורן: אז למה הטבע לא בנה אותי?

הוא גם בנה. רק הטבע רוצה שאתה תרכיב את עצמך לבד בשני הכוחות האלה, שהם יהיו באיזון.

אורן: למה?

כי מתוך זה אתה מגיע למצב של איזון, ובאיזון הזה אתה מגלה את הכוח היותר עליון שבטבע.

ניצה: קודם כל אני מבינה ממך, שאלטרואיזם זה סוג של צורת חיים מתקדמת יותר.

כן.

ניצה: האם זו צורת חיים שכולנו, כל בני האדם יצטרכו לרכוש, כולנו נהיה פעם אלטרואיסטים?

כולנו נהיה אלטרואיסטים, ונשתמש באגו שלנו כדי לקבל, ובאלטרואיזם שלנו כדי לתת. ואז כל אחד מאיתנו הוא יהיה מאוזן בתוכו, הוא יקבל כדי לחיות, ויחיה כדי לתת.

ניצה: אתה אומר כך, זה לא שאת הולכת לוותר לגמרי על הכוח האגואיסטי, לא.

לא. בלי זה אין חיים.

ניצה: זאת אומרת, הכוח האגואיסטי ימשיך להיות ולשחק פה.

ודאי.

ניצה: עדיין יהיו משחקי כוח אגואיסטים?

זה אחד משני הכוחות המרכיבים את החיים.

ניצה: רק שהוא ישחק אחרת. המעבר הזה למשחק האחר, אני חושבת שצריך לנסות להבין. איך אותו כוח אגואיסטי שהיה רגיל לשחק בצורה מסוימת, הוא פתאום מתחיל לשחק בכללים חדשים.

הוא מתחיל להבין שהוא לא יכול להתקיים בצורה אגואיסטית פשוטה, ישירה, לא יתנו לו, אבל בצורה הפוכה כן. ואז הוא מתחיל מאין ברירה לקבל ולתת, לקבל ולתת, ומזה שמתחיל גם לתת מתפתח בו יחס לנתינה, והוא מתחיל להרגיש שכוח הנתינה הוא יותר גדול, הוא בלתי מוגבל, הוא הרבה יותר עליון מכוח הקבלה. כי לפי כוח הקבלה אני מקבל את מה שיש לי, אבל לתת אני יכול לכולם, ובהתאם לזה שאני נותן לכולם, אני מרגיש את החיים שלי יותר נעלים, יותר גדולים, פחות מוגבלים, ממש נצחים ושלווים. זאת אומרת בנתינה יש לנו אפשרות להרגיש את החיים בצורה בלתי מוגבלת.

ניצה: מה תפסתי מההסבר שהסברת? אמרת לי, את עכשיו שיחקת באיזה ניסיון לקבל, כל הזמן רק לקבל ולהשיג. אבל הקבלה עם כל הכבוד לה, היא מוגבלת, יש גבול מסוים, סף מסוים שאת יכולה לקבל, ומעבר לזה לא. אבל הנתינה היא לא מוגבלת, ודווקא בזה יש איזה סוג של יכולת ליהנות בצורה הרבה יותר גדולה.

כן.

ניצה: ולכן אתה אומר לי, אני ממליץ לך לעבור בעצם לשיטה אחרת.

כן. הייתי מוסיף, שאין לך ברירה.

ניצה: אבל אין לך ברירה.

כי תוכנית הטבע היא, שאנחנו נעבור לחיים בכוח ההשפעה ולא בכוח קבלה, כי בכוח השפעה אין גבול להתפתחות.

אורן: מה זאת אומרת חיים בכוח של השפעה?

שאני מקבל מכולם ונותן לכולם, ואז אנחנו מגיעים למערכת קשר בינינו, שכל אחד מקבל וכל אחד נותן, וכך כולם כלפי כולם. אז אנחנו מגיעים להתקשרות בלתי גבולית. זה נקרא "עולם אין סוף".

אורן: כשאתה מגיע למצב הזה שקראת לו קודם "מאוזן", כשאתה גם מקבל וגם נותן, מה האינטרס שלך בכל הפעולות שלך?

ליהנות לכולם.

אורן: לגרום הנאה לכולם?

כן.

אורן: איך התחלף האינטרס?

כי אני מתחיל להרגיש שדווקא בזה מהות החיים, שכדאי לעשות כך.

אורן: למה כדאי לעשות כך?

כי בזה אני מתחיל להרגיש שאני נמצא ברמת חיים בלתי מוגבלת. אני לא יכול להסביר. אם לא נמצאים בזה, לא יכולים להסביר.

אורן: האינטרס הטבעי של האדם זה לדאוג למי, לעצמו?

זה צורה מאוד מוגבלת, כמו תינוק.

אורן: אפילו אדם מבוגר.

אדם מבוגר. אנחנו לא מדברים על בני אדם שבעולם הזה.

אורן: לא, אני מדבר לגמרי על האדם שבעולם הזה. איך הטבע יצר אותנו? אמרת בדומם, בצומח, בחי ובאדם, יש יסוד של פלוס, יסוד של מינוס. אבל גם אמרת לי שבבן אדם הכוח, היסוד הזה של הכוח האלטרואיסטי, כוח הנתינה הוא לא כל כך מפותח, אתה צריך בעצמך לפתח אותו. אני רוצה לעבור איתך את התהליך. הטבע לא עשה אותי בעל אינטרס להיטיב לזולת, נכון? אם אני מבין איך הטבע יצר אותי, הטבע יצר אותי כיצור שחושב על עצמו?

כן.

אורן: אני לא צריך להרגיש עם זה לא בסדר?

לא, זה טבע. למה?

אורן: טבע, בדיוק. זאת אומרת טבעי שהאינטרס שלי זה לחשוב על עצמי, על הילדים שלי, נכון?

כן.

אורן: עכשיו אתה אומר לי, זאת צורת חשיבה מוגבלת, והאבולוציה תיקח אותך למצב יותר מתקדם. ואני שואל, במצב היותר מתקדם, מה האינטרס שלי, הוא משתנה?

כן.

אורן: ממה למה בדיוק, ואיך?

בלהשפיע לזולת.

אורן: על מי אני חושב, על עצמי, על טובתי, על הרווח שלי?

אתה חושב על עצמך, כמו שאתה חושב על כל העולם.

אורן: את זה אני לא תופס, מה זה אומר.

אני מאמין לך.

אורן: תסביר לי את המילים האלה.

אתה מתחיל להרגיש שאתה נפרש על כל העולם, וזה הכול אתה, וזה הכול שלך. וכמה שאתה תיתן ותמלא את כולם, בזה אתה דווקא מצליח, מרוויח, מתעלה. ואז יוצאת לך הזדמנות כזאת לקבל מכל הטבע מילויים כאלו שאתה מעביר אותם לכל העולם, שבהם אתה מתמלא בצורה בלתי מוגבלת. מה שאתה מעביר לאחרים, אתה בעצם בדרך רוכש לעצמך. ואז יוצא שרכשת את כל העולם. במה? בזה שאתה מעביר להם,. בזה שאתה נותן להם.

אורן: היצור הזה, הוא כאילו יצור יותר מפותח מבן האדם של היום?

נכון.

אורן: כאילו האבולוציה לוקחת אותנו להתפתחות האדם.

כן. שאתה תהיה פראייר בריבוע.

אורן: עכשיו אתה מלחיץ אותי. פראייר אני לא רוצה להיות, לגמרי לא.

אתה התחלת בזה.

אורן: לא, אבל אני לא רוצה להיות פראייר.

כן. כי אתה נותן לכולם, ומזה אתה עוד מרוויח.

אורן: מרוויח, אני בעניין להרוויח. התמונה שתיארת לי היא הכי הפוכה מפראייר, הבנתי שאני פשוט נפרש ומתרחב ורוכש את הכול. הכול זה אני.

כן.

אורן: זה ההיפך מפראייר, זה הכי גדול בעולם וזה הופך להיות מספר אחד לגמרי.

נכון.

אורן: דברנו על תופעת האלטרואיזם. למה תופעת האלטרואיזם קיימת, ולאן היא צריכה לקחת אותנו היום?

תופעת האלטרואיזם היא צריכה להביא אותנו להרגשת החיים הנצחיים, השלמים. זאת אומרת שכל העולם, העולמות שאני לא יכול להגיד מה זה, אבל כל העולמות הם שלי, וכל המילויים הם שלי, ואני נמצא בחיים נצחיים ללא שום הגבלה, בכל רגע ורגע למעלה מהרגשת זמן תנועה ומקום.

אורן: צריך להיות מאוד חכם בשביל לעבור כזו התפתחות?

לא. רק קצת לשמוע את מה שממליצה חכמת הקבלה, כדי להגיע לזה כמה שיותר מהר.

(סוף השיחה)