למה בני נוער נוטים ללכת על הקצה, להגיע למצבים קיצוניים? מה קרה לגבולות שפעם היו ברורים? מה ביכולתנו לעשות כדי להבטיח לילדינו את החיים הכי יפים? אם נבין לעומק מה הם מרגישים, נוכל לבנות איתם קשרים יותר משמעותיים.
נתחיל בלקיחת סיכונים. בני נוער לוקחים סיכונים כי בזה הם מרגישים את החיים. בלי נגיעה בגבול, בקצה, הם לא מרגישים את עצמם קיימים. כבר מגיל צעיר ילדים מנסים לטפס על עצים, לקפוץ ממקומות גבוהים, בגיל ההתבגרות הם ממשיכים לבדוק עד לאן אפשר להגיע בכל מיני תחומים. דברים שלנו נחשבו כקוים אדומים, שלא חוצים, עבורם לגמרי מקובלים. לאמיתו של דבר, הילדים שלנו מחפשים איפה הגבולות, אבל לא מוצאים.
לאורך ההיסטוריה כל דור הכין את התשתית לדור הבא. מקומות עבודה, תעשייה, מסחר, כלכלה, חינוך, תרבות והשכלה. היום, בפעם הראשונה, אפשר לומר שלא בנינו עבור ילדינו בעצם שום דבר.
בכל תחומי החיים יש משברים גדולים, אפילו התא המשפחתי מלא שברים. אין מטרות גדולות, אין שאיפות גבוהות, תן לשרוד את היום ואת מחר. הותרנו את ילדינו מול עולם ריק כביכול, לכן הם מרגישים כמו תלויים בחלל, אבודים.
מה מכאן? אם אנחנו עצמנו, ההורים, נתחיל ללמוד את טבע האדם וטבע העולם, נחקור את מגמת ההתפתחות ונבין איזו מציאות יפגשו ילדינו מחר, או אז נוכל להכין עבורם את התשתית המתאימה. בלי פרספקטיבה כזו, רחבה ומקיפה, אין לנו מה לתת להם. נקודה. לכן הם מתייחסים אלינו כמו לדינוזאורים שעבר זמנם, שלא מבינים לא אותם ולא את עולמם.
בגדול, אנחנו רואים שמדור לדור העולם נעשה מקושר, התלות ההדדית בין כולם גוברת, ואנחנו מוצאים את עצמנו בתוך סירה אחת. במקביל, טבעו האגואיסטי של האדם הולך ומתעצם כל הזמן. אף אחד לא רואה ממטר.
השילוב בין שני הגורמים הללו, העולם המקושר והאגו המוגבר, מקרב אותנו להתרסקות. סימנים לכך ניכרים בכל תחום, מהסכנות האקולוגיות ועד לאיום קיומי של מלחמות עולם גרעיניות.
כדי לשרוד, המין האנושי יצטרך לעבור מהפכה תפיסתית, שתגרום לבני האדם לראות את עצמם כאיברים בגוף אחד.
אנחנו נמצא את האיזון והיחס הנכון בין אדם לאדם, בין עם לעם, בין האנושות למערכת הטבע הגדולה. מתוך חשיבה אינטגרלית שנפתח יחד, נתחיל להתייחס לכדור הארץ כבית המשותף שלנו, ולשמור עליו.
בהדרגה, ניגמל מתרבות הצריכה המופרזת, נצמצם את התעשייה המיותרת, בעזרת טכנולוגיות מתקדמות נספק את כל צרכי הקיום שלנו, ונתרכז במשימה החשובה ביותר לעתיד העולם: טיפוח רוח האדם, פיתוח היכולת להתחבר בטוב עם כולם.
ככל שנרכוש טבע חדש של אהבה לזולת אנחנו נגלה שבעומק הטבע יש כוח כללי, ותכונתו היא אהבה ונתינה טהורה. כוח החיים והבריאה. הכוח הזה ישרה בינינו, ימלא אותנו וייתן לקיום שלנו משמעות גדולה. עולמות שלמים ייפתחו בפנינו, מעל מגבלות הזמן, המקום והתנועה.
הילדים שלנו, אם נסגור את המעגל, בהם יש כבר הכנות לתפיסה כזו גבוהה. זו הסיבה האבולוציונית לכך שהעולם שלנו קטן עליהם, אפור מדי, שממה. שנזכה להפנים את הדברים בעצמנו, ולהכין עבורם את התשתית המתאימה ללידת אנושות חדשה. זה יקרב את המתבגרים אלינו, ויכניס לחיים שלהם צבע וריגוש נפלא.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 260 – bit.ly/3OquAzG