העולם מתקדם למצב מחובר יותר, להדדיות ולאינטגרציה בין כולם. מי שכבר קולט שזוהי מגמת ההתפתחות, יכול לפזר סביבו אדוות של רוח החיבור. איך לעשות את זה נכון?
לפני הכול חשוב לדעת שכל אדם הוא סוג של מקלט ומשדר. אנחנו כל הזמן קולטים מסרים, מעבדים אותם בתוכנו, ומשדרים. ולכן, כאשר אני מתחיל לחשוב על חיבורים טובים וקשרים משלימים בין אנשים, כבר מתפשטת סביבי רוח חיובית, אפילו בלי מילים.
מעבר לכך, כדי להגביר את ההשפעה החיובית במעגלים השונים בחיינו, הדבר הראשון שכדאי לעשות זה ללמוד את הסביבה. כלומר, לבדוק באיזה מצב אותם אנשים נמצאים היום, לאיזה מצב הם שואפים להגיע, מה ייחשב עבורם להצלחה, איך הם מגדירים לעצמם את העתיד הטוב. לאחר מכן, נבנה לעצמנו מין תוכנית פעולה הסברתית שתהיה מותאמת לאותן מטרות, ותציע את העמקת הקשר ההדדי בין האנשים כאמצעי למימושן.
זה יכול להיות כלפי הילדים שלנו או בני משפחה, כלפי חברים או קולגות בעבודה, זה יכול להיות קשור לבריאות, לפרנסה, לקריירה, לעסקים, למערכות יחסים, לכל דבר ועניין. מה שלא יהיה, תמיד העיקרון הוא דומה: קודם להבין איפה האנשים נמצאים ולאן הם שואפים, ואז לחשוב איך להראות להם שדווקא החיבור ביניהם יוכל לסייע בהשגת המטרות שלהם.
מה שיכול לעזור לנו להבין כיצד כדאי לנהוג בכל מצב ומצב, הוא שיתוף רעיונות, ניסיונות והבחנות, עם אנשים נוספים שגם הם מבינים שהעולם מתקדם לכיוון מחובר, ומנסים לקדם את החיבור במעגלי החיים שלהם. ככל שיהיו מולנו יותר דוגמאות מוצלחות, יבואו לנו רעיונות לפעולות מחברות.
כדי להבין קצת יותר מה אומרת המילה "חיבור", ניקח את המעגל של משפחה, לצורך המחשה. איך נראית משפחה מחוברת? זו צריכה להיות משפחה שכולם מרגישים פתוחים זה לזה, עם נכונות להבין ולתמוך כל אחד בשני, בלי צורך להתגונן או להסתתר ממישהו. משפחה שהאווירה בה היא כאילו שורה על כולם מין ענן טוב, חם, ורוד.
איך אנחנו יכולים לקדם את המשפחה שלנו למקום כזה? נאמר שיש איזה ערב משפחתי כמו סעודת שישי. אחרי שסיימנו לאכול, וכולם רגועים עם הקפה והקינוחים, אפשר למשל לדבר על איך אנחנו מרגישים טוב לשבת יחד, עד כמה אנחנו מעריכים את מי שבישל לנו את כל המטעמים באהבה גדולה. זה המקום לשבח את המעשים הטובים שראינו השבוע בין בני המשפחה, לספר כמה זה תורם לביטחון שאנחנו חשים בקרב המשפחה, ולחשוב יחד איך נוכל לשפר עוד יותר את היחסים בינינו.
אם נרצה מתישהו להרחיב את נקודת המבט, אפשר ללכת עוד צעד ולהעלות לאוויר שאלה כמו: בואו נתאר לעצמנו איך הייתה מתנהלת המדינה, אם אנשים היו יכולים לשבת יחד ולהתחבר כמו שאנחנו במשפחה. תארו לעצמכם שכך הייתה מתנהלת כנסת ישראל, לדוגמה, במקום לריב מבוקר ועד ערב בצורה כל כך גסה. מה לדעתנו חסר לחברה הישראלית כדי להתקדם למצב כזה? מה יוכל להעביר אותנו למצב של קירבה וחיבור רגשיים למרות כל חילוקי הדעות הלגיטימיים?
לסיכום, שגריר של חיבור צריך לשים מול עיניו כל הזמן עיקרון אחד: כדי להשפיע על מישהו לטובה, צריך קודם כל להתחבר אליו. בלי חיבור פנימי שום דבר לא נקלט. בצעקות אי אפשר להשפיע על אף אחד, זה פשוט הולך לכיוון מנוגד. ולכן, כדי שהטוב יעבור מאיתנו הלאה, צריך קודם כל להגיע להתקשרות חיובית עם הזולת.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 1296 – bit.ly/3aqWpFg