חיים חדשים

שיחה 654

אור וחושך בחיים

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 15.01.12 – אחרי עריכה

אורן: ימי חנוכה נמצאים באזור, וזה תמיד זמן טוב לדבר קצת על אור. איך אפשר להביא יותר אור לחיים שלנו במקום החושך הגדול.

יעל: באמת כולנו רוצים לחיות חיים של אור, העניין הוא שאור וחושך זה משהו שהוא מאוד סובייקטיבי בחיים שלנו. כשאנחנו בתקופה מאוד טובה, אז כתם מאוד קטן בתוך החיים שלי יכול להראות לי כמשהו מאוד חשוך, כחושך מאוד גדול. בתקופה מאוד חשוכה, אותו אירוע עצמו ממש, אותו כתם קטן, יכול להראות לי כאור מאוד גדול ביחס לחושך שבו אני נמצאת.

זאת אומרת, אור בחיים שלנו וחושך בחיים שלנו, זה דבר מאוד יחסי. ובתוכנית הזאת אנחנו נרצה לבדוק מה זה בעינייך אור ומה זה בעינייך חושך, ואיך להתייחס נכון לאור ולחושך בחיים האישיים שלנו.

אבל זה יחסי כלפי וכלפייך.

יעל: נכון. האם יש באמת מושג אבסולוטי של אור ושל חושך?

כן. כי אנחנו סך הכל כולנו בנויים מחומר שהוא נקרא "רצון ליהנות". ואם אני נהנה, אז בשבילי זה נקרא "אור". אם אני לא נהנה, בשבילי זה נקרא "חושך". עכשיו, תלוי למי ליהנות, מי נהנה. אם אני רוצה חמוץ ואני טועם חמוץ, בשבילי זה אור. אם אני כרגע רוצה מתוק ואני טועם חמוץ, זה בשבילי חושך. הכל לפי הטעם, לפי מה שאני רוצה באותו רגע. זאת אומרת, הכל תלוי ברצון שלי.

הרצון שלנו הוא לאוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, שליטה ומושכלות, פשוט, לכל הדברים האלה יש לי רצון, תלוי רק באיזה יחס בכל אחד ואחד האדם רוצה. יש כאלה שמאוד רוצים אוכל, יש כאלה שמעדיפים במקום אוכל, מין, יש כאלה שהמשפחה בשבילם מאוד חשובה. אלו הם דברים שנמצאים אצלנו בגוף בכל אחד ואחד.

יש דברים שהם כבר שייכים לחברה שבה אנחנו נמצאים, אז שם עניין של כסף, כבוד ומושכלות, זה נקרא "שלוש נטיות אנושיות" שלא נמצאות במין החי, אלא במין המדבר. ובאדם, כמו במין החי, יש רק אוכל, מין, ומשפחה. ומהאיזון של כל שש הנטיות הללו, אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, נבנה האדם. כל אחת ואחת מהנטיות הללו ישנה בהתמזגות שונה, ובזה האנשים שונים זה מזה.

יעל: בשבילי חיים טובים זה משהו שונה מאשר בשביל מישהו אחר?

מה שאת רוצה כרגע, כי גם זה משתנה. על ידי השפעת הסביבה עלייך, את פתאום רוצה יותר אוכל מסוים, יותר משפחה, יותר כסף, יותר כבוד, וכן הלאה. זאת אומרת, הכל תלוי גם בהשפעת הסביבה על האדם. אבל אחרי כל ההשפעות האלו, על אני מבפנים ואני מבחוץ על ידי חינוך, על ידי השפעת כלי התקשורת עלי וכולי. אחרי כל זה, מה שאני רוצה ומקבל, זה נקרא בשבילי "אור". ואם אני לא מקבל, זה נקרא בשבילי "חושך". ואז אור וחושך לכל אדם ואדם זה מצב מאוד ספציפי, אינדיווידואלי, אישי.

יעל: כשאנחנו מדברים על אור פיזי למשל, אור של שמש, אפילו אור של מנורה בחדר כמו ש כרגע אנחנו נמצאים בחדר מואר. אור זה משהו שהוא מאוד בסיסי בחיים הפיזיים שלנו כאן. מעניין אותי מה זה אור בהיבט הרוחני?

בהיבט הפיזי, אור יכול להיות אור שאני רואה בו, ויכול להיות אור שעל ידו אני ממלא את הרצונות שלי לאוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות. "מילויים" הם נקראים "אור". ישנם רצונות שהם לא רק לאוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, אלא רצונות יותר עליונים, רצון למלא את האחרים, להשפיע לזולת, להתחבר עם הזולת. והרצון הזה להשפיע, לתת, הוא לא נמצא באדם מלידה, למרות שנראה לנו שיש אנשים שהם נותנים ומשפיעים, אלטרואיסטים למיניהם, יפי נפש, כל אלה הם בגדר האגואיסטי בלבד, כי אני בצורה כזאת נהנה מהנתינה שלי.

אבל ישנה אפשרות לפתח רצון להשפיע נגד הרצון שלי. אני כולי רצון לקבל, אגואיסטי, ואני יכול להתעלות מעליי, מעצמי, ולהשפיע לזולת. למרות שבתוכי ישנו רצון רק ליהנות לעצמי, ואני מתעלה מעליו, סוגר את הרצון הזה האגואיסטי, ומפתח רצון להשפיע לזולת. זה דבר לא מציאותי, שבעולם שלנו הוא לא קיים. אבל חכמת הקבלה נותנת לנו אפשרות לפתח רצון כזה להשפיע, ואז כשאני מתחיל להשפיע לזולת אני מתחיל לקבל אור גדול מאוד, ומעביר אותו דרכי לזולת. אני בעצמי הופך להיות מַקור האור.

אם בכל המקרים הקודמים של אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, בכלים האנושיים שלי, אני הייתי מקבל את המילוי, אז חכמת הקבלה מלמדת אותי איך אני יכול לתת את המילוי. לקבל אותו מלמעלה מאיזה מקור של אור, ולהשפיע אותו לזולת. ואז בצורה כזאת אני הופך להיות למקור האור, ומזה יש לי תענוג. לָמה? כי אני בזה משתווה עם מקור האור האמתי, היחידי שנמצא בטבע, שזה נקרא "בורא". ואז בזה שאני משפיע לזולת, אני בזה נעשה בדבקות עם הבורא, ומזה יש לי תענוג גדול. בזה אני מעביר דרכי לכולם אור, ומזה אני ממש חי.

זאת אומרת, נתינה זו לא סתם נתינה שאני נותן, אין לי מה לתת, אלא יש לי מה לתת כשאני מקבל מהבורא במקרה כזה. ובמקרה כזה בלבד הוא נותן לי את האור שאני נותן לאחרים. לכן הכלל "ואהבת לרעך כמוך" שאתה ממלא את האחרים, הוא קודם כל נותן לי אפשרות לקבל את האור הגדול למלא את עצמי, ואז להעביר את האור הזה לאחרים, וכך להיות כל הזמן בזרימה של האור דרכי.

יעל: מי זה אותו בורא שאתה מקבל ממנו את האור?

מקור החיים, מקור האור שקיים בטבע. אז אני מגלה אותו.

יעל: ובמצב החדש הזה שתיארת, שאתה בעצם מקבל את התענוג מאותו מקור אור, ואתה מעביר אותו הלאה לאחרים, אתה יכול להגיד שהחיים באותו מצב הם חיים של אור?

חיים רוחניים. חיים שאני מרגיש את עצמי בדרגה רוחנית, שאני מחובר עם מקור האור ואני משפיע את האור לאחרים, אפילו שהם לא מרגישים בדיוק מאיפה זה בא. לכן זו נקראת "חכמת הנסתר", אבל אני מספק להם את האור. וכך בעולם שלנו יש חושך, ותמיד יהיה חושך, עד שאנחנו לא נלמד, לפחות חלק מהאנושות, איך אנחנו יכולים לספק את האור מלמעלה לעולמנו החשוך.

יעל: מה זה כל מה שאני חווה בחיים שלי כרגעים של טוב של שמחה.

אלו רגעים בחיים הבהמיים שלך. כי הם סך הכל בתוך אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות.

יעל: זו מן נקודת אור קטנטנה בתוך איזה חושך מאוד גדול.

כן. וזה העניין, וזה הבדל בין חיים שהם נקראים "חיי היוונים" לבין "חיי היהודים". כי הפילוסופיה של יוון היא שאנחנו צריכים להשתמש באגו שלנו ולא להתחבר בינינו כדי לרכוש רצון להשפיע לאחרים, לזולת. יוון כולה הייתה נגד "ואהבת לרעך כמוך", היא כולה בנויה על אינדיווידואליות, על אישיות של האדם. וחכמת הקבלה והמכבים, הם כולם נלחמו כדי להתחבר ביניהם ולהביא את האור לעולם. לכן חג החנוכה בעצמו הוא חג של האור, המסמל את זה שאנחנו יכולים להאיר אור לכל העולם.

אורן: מה הבעיה עם אינדיווידואליות ופיתוח האישיות שלי?

פיתוח האישיות זה לא נקרא "האינדיווידואליות" שלך. במה אתה מפתח את האישיות שלך? את האישיות שלך אתה דווקא מפתח בזה שאתה דומה לבורא, שאתה הופך להיות למקור האור בעצמך, ולא בזה שאתה רוצה לתפוס את כל העולם ולבלוע אותו על חשבון הזולת, ולא להתחשב עם אף אחד. ניתן לראות עד כמה אנחנו נמצאים היום בחושך בגלל זה. הגענו למבוי סתום בכל, במדע, בתרבות, בחינוך, בכל מה שיש לנו מאותם הזמנים שהיוונים התחילו. בעצם מלפני אלפיים שנה בחורבן בית המקדש, העולם קיבל את גישת החיים, את פילוסופיית החיים של יוון.

אורן: שהיא מקדשת את האינדיווידואליות?

את האינדיווידואליות, האישיות, האגו, השימוש בטבע עד כמה שאפשר וכולי.

אורן: מה הבעיה עם אינדיווידואליות?

אינדיווידואליות, זה שאתה מפתח את האגו שלך שכל הזמן מתפתח בך.

אורן: איך בדיוק אנחנו מגדירים את ה"אגו"?

רצון ליהנות לעצמי ללא שום התחשבות עם הזולת. כמה שאתה מחשב פחות עם הזולת ומרוויח לבד בצורה אישית, בזה אתה יותר מוצלח.

אורן: זו תמצית הגישה היוונית, רצון ליהנות רק לעצמי בלי להתחשב באף אחד?

כן. זה במישור הגשמי. במישור יותר גבוה, זה בתפיסה שלנו במציאות.

אורן: עכשיו על מה אנחנו מדברים?

עכשיו אנחנו מדברים על איך להעביר לעולם את אור החנוכה.

אורן: אז הגישה היוונית היא רצון ליהנות לעצמי בלי להתחשב באף אחד אחר חוץ ממני. מה כנגדה הגישה היהודית?

הגישה היהודית אומרת, בצורה כזאת אתה הורס את עצמך, אתה הורס את העולם, אתה נמצא בניגוד לטבע, אתה נמצא בתוך המערכת הכללית כגידול סרטני, כי מה שקורה כאן זה שאתה מתחיל לאכול את הסביבה שלך. אתה רואה מה קורה עם האקולוגיה, ועם כל הדברים האלה, כי אתה נותן לאגו שלך לשלוט בכל הטבע, בכל המציאות, ותראה לְמה הגעת? הגעת לכך שאתה כבר ממש נמצא בסכנת השמדה.

אורן: כשאני מצליח למלא את הרצונות והשאיפות שלי, אני מרגיש אור. כשאני לא מצליח, אני מרגיש חושך. ואנשים נבדלים אחד מהשני בשאיפות וברצונות שלהם, אחד רוצה דבר כזה, אחד רוצה משהו אחר.

אבל זה אור מאוד קטן שנקרא בחוכמת הקבלה "כיסתא דחיותא", והוא ממלא אותנו רק בצורה קטנה כזאת. כשאנחנו מתקיימים, כך אנחנו מרגישים אותו. כל זמן שאתה חי, אתה רץ קצת אחרי הניצוץ הזה של האור הקטן וזהו. אבל זה לא מעלה אותך לדרגה שבה אתה מקור האור, ואז אתה נצחי.

אורן: ברצוני להבין איך הרדיפה הזאת אחרי האור, בין להביא אור לחיים שלי בצורה ישירה ולמלא את הרצונות והשאיפות שלי, לבין הדבר הגבוה יותר שקראת לו "להיות בעצמי מקור של אור", קשור לתפיסה היוונית מול התפיסה היהודית. התפיסה היוונית זו הגישה הראשונה שאומרת אתה תרדוף אחרי מילוי לכל מה שאתה רוצה בחיים שלך, אל תראה אף אחד בעיניים ואל תתחשב באף אחד. יש את מה שאתה רוצה תנסה.

אור וזהו. תתחשב בכמה שאתה יכול לגנוב ממנו, לנצל אותו.

אורן: והגישה היהודית אומרת, כך לא יהיה באמת אור גדול בחיים, רק אם אתה בעצמך תהפוך להיות מקור של אור.

כן. אז אתה לא תלוי באף אחד דווקא, ואתה תהיה קשור למקור האור העליון, ותשפיע לכל העולם אור, ותהיה כגדול.

אורן: ואז החיים שלך יהיו באמת מלאים באור?

כן. באור הנצחי, השלם. ואתה לא תראה את מציאות הבהמית הזאת בלבד, על פני הקומה הנמוכה ביותר כאן, קומת הקרקע היכן שמסתובבים כל מיני חיות ובהמות, אלא אתה תראה את החיים בעננים.

אורן: אז הדבר הכי גבוה בחיי האדם זה שהוא הופך להיות מקור של אור. איך הוא מרגיש אז?

הוא מרגיש קודם כל שהוא נמצא במציאות שונה. הוא מרגיש מציאות לא של העולם הזה אלא גם את המציאות מעליו, את המערכת שמנהלת את העולם שלנו, המערכת האינטגרלית שסובבת כל פרט, כל אטום וחלקיק אטום, כל הדברים, כל הכוכבים, כל מה שיש. ודאי שאת כל התאים שבכל אדם ואדם ואת כל בני האדם ביניהם, ואת כל המאסה הזאת ואת כל מה שיש בכל הגלקסיות ובכל היקום, הוא רואה את זה במבט אחד.

אורן: זה משנה את החיים שלו ביומיום?

כן.

אורן: מה השינוי?

על ידי זה שהוא קונה את התכונות האלו, הוא נעשה בעצמו נצחי ושלם.

אורן: איך זה משפיע על החיים שלו ביומיום?

תתאר לעצמך שאתה נצחי. תסביר לי מה קורה אז.

אורן: לדמיין שאני נצחי?

כן, נצחי ושלם.

אורן: מה זה נצחי?

"נצחי" זה ששום דבר לא נגמר. אתה חי אין סוף שנה, קיים באין סוף אפשרויות, אתה מבין הכל, יודע הכל, שולט בהכל. זהו, כמו הכוח העליון.

אורן: אין שם אוברדרפט?

בשביל מה אתה צריך אוברדרפט?

אורן: אני לא צריך את האוברדרפט, אבל האוברדרפט שלי הוא נצחי בשבילי היום, הוא רק הולך וגדל.

יש לך אוברדרפט אין סופי. לא תגיע אף פעם לגבול. קח כמה שאתה רוצה, זה לא עליך אם אתה לוקח. זה לא לוחץ עליך.

אורן: מאיפה הקסם הזה? מי מכסה את זה?

מפני שאתה משפיע לאחרים. אתה לא חי בשביל עצמך אלא כדי דרכך להעביר אור לאחרים.

אורן: זה נקרא להיות מקור של אור שעליו דיברת קודם?

כן. ולכן אתה לא מוגבל.

אורן: אדם שהופך להיות מקור של אור, הוא בעצם הופך להיות לא מוגבל?

כן.

אורן: מה זה להיות מקור של אור במילים פשוטות, שנדע על מה אתה מדבר.

שדרכך השפעה יפה וטובה תעבור לעולם.

אורן: איזו השפעה?

יעל: יש איזו דוגמה מהחיים שלנו?

איפה בחיים שלכם אתם רואים את זה? ואפילו אם יש דוגמה, איך אתם יכולים לראות את זה? באיזה כלים, באיזה תכונות אתם יכולים לראות? אני מצטער, אבל אי אפשר לראות אם לא נמצאים באותן התכונות. כל התפיסה שלנו במציאות היא לפי ההשתוות עם המציאות. אם אני לא נמצא בהשתוות עם גלי הרדיו, אז אני לא שומע גלי רדיו. אם אני נמצא בהשתוות עם גלי קול, אז אני שומע גלי קול.

אורן: כל בן אדם צריך להיות חברת חשמל? מה זה להיות מקור של אור?

לא, אתה לא צריך לייצר את האור. אתה צריך להיות מקור אור לאחרים, שזה יעבור דרכך.

אורן: בוא נפרק את המילים האלה, "מקור של אור לאחרים". מה זה "מקור", מה זה "אור", מה זה "לאחרים".

יש לך שקע בבית?

אורן: כן, הרבה שקעים.

שקע זה מקור אור, מקור חשמל.

אורן: שקע זה מקור אנרגיה, אני מחבר אליו משהו והוא עובד.

אבל יש שם תחנת חשמל?

אורן: לא, אבל משם החשמל בא. יש תחנה באיזה מקום, זורם חשמל, מגיע אלי הביתה, אני מכניס את המכשיר לשקע והמכשיר עובד.

יופי. אז אתה כמו אותו השקע כלפי כולם.

אורן: אני הופך להיות שקע.

כן.

אורן: אני יכול לחבר אלי מישהו ואז אני מעביר לו את האנרגיה הזאת?

כן, כמה שהוא רוצה.

אורן: מה אני מעביר? נניח שאני אחבר את יעל אלי, מה אני אעביר לה?

אנחנו מתחילים אז לגלות שכולנו קשורים למערכת אחת של צרכנים ואנחנו יכולים להיות מחוברים לשקע אחד גדול שנקרא "בורא" או "מקור האור", "מקור החיים", "מקור החיות" ואז כשאנחנו מחוברים, יש בינינו סירקולציה כזאת, זרימה בלתי מוגבלת ובלתי סופית של אנרגיה כללית שממלאת אותנו ברגש, בשכל, בהבנה, בהכרה, בהכל. ואז אנחנו מרגישים את עצמנו חיים ללא הגבלה בצורה שלמה. זה נקרא שאנחנו מגלים את הנשמה שלנו.

אורן: להיות מקור של אור זה להזרים אנרגיה לכולם?

אבל כל אחד מאיתנו הוא מקור של האור לאחרים. כמו שכל תא ותא בגוף מזרים דרכו משהו לתא הסמוך.

יעל: אבל אם אני מתחברת למקור האור ואורן מתחבר למקור האור, אנחנו כבר לא צריכים אחד את השני.

כן צריכים. הוא מזרים לך משהו ואת מזרימה לו משהו, ואז אתם מתחברים יחד לשני תאים ולעוד תא ועוד תא, ואז כולנו כולנו הופכים להיות לגוף אחד שנקרא "נשמה".

אורן: אני לא מבין. הוא מזרים, היא מזרימה, מה זורם פה? מה הדבר שזורם?

זורם אור החיים.

אורן: מה זה?

זו הרגשת החיים העליונים. כמו שאתה עכשיו מרגיש חיים בדרגת בהמה, אתה מתחיל להרגיש חיים בדרגת האדם. אדם הראשון או אדם.

אורן: לא הבנתי, זה הכול מקודד. אני שואל פשוט, מה זורם? אמרת שהוא מזרים, היא מזרימה, ויש מקור. הבנתי שיש איזשהו מקור של אור ויש שקעים שאפשר לחבר אליהם מכשירים. אם תחבר את המכשיר לשקע הוא עובד. כשאני הופך להיות שקע, זה נקרא שאני מזרים אור?

לא, אתה גם מתחבר לשקע.

אורן: אני גם מתחבר לשקע. אני הבנתי את התמונות האלה, אבל מה הנמשל פה?

הנמשל הוא שכל אחד מאיתנו מקבל ונותן במערכת האנושית.

אורן: זה קורה גם היום, לא?

כן, אבל היום קורה שאתה רוצה לנצל את הזולת.

אורן: אוקיי.

ואז קורה שאנחנו כולנו הופכים להיות קודם כל קשורים זה לזה כאחד. מערכת אחת ששם כולם שווים, כל אחד אוהב את השני, זאת אומרת רוצה להתחבר לשני כדי לתת לו. כל אחד לא יכול להתקיים אלא רק לקבל מהזולת. לכן כל אחד צריך לתת לשני, גם לקבל וגם לתת. ואז בתנאי כזה אנחנו כולם נמצאים באיזון עם הכוח העליון, עם מקור האור, עם הבורא, ואז האור העליון הזה, אור החיים, כוח החיים זורם בנו ונותן לנו הרגשת החיים לא בצורה בהמית, הכרחית כמו שהיום, אלא אנחנו מגיעים לדרגה הבאה שאנחנו מרגישים חיי נצח, חיים שלמים. אנחנו משיגים את המערכת שנקראת "נשמה".

אתם רק תשמעו בינתיים, תוך עשרים דקות אתה כבר רוצה להבין מה זה?

אורן: תביא איזו בטרייה קטנה, 12 וולט, לא את כל חברת חשמל.

תתחבר. זה לא פשוט, אבל אפשר. אתה צריך להגיע לקמפוס שלנו, ל"קמפוס קבלה" או ל"מכללת הערבות".

אורן: ואז אני אלמד להיות מקור של אור.

אז אתה תלמד קודם כל איך להתחבר לאחרים, כך שכל אחד מתוך הקבוצה, נניח מהעשירייה, מקבל ונותן לכולם.

אורן: מה זו עשירייה, קבוצה שבה נלמד?

כן. קבוצה שמורכבת מעשרה אנשים. אתם תלמדו איך כל אחד מקבל מכולם וכל אחד נותן לכולם בתוך העשירייה הזאת, ואז אתם תגלו שיש ביניכם את הכוח הזה שנמצא בזרימה בלתי פוסקת שנקרא "האור העליון".

אורן: חנוכה זה חג האור.

זה בדיוק החנוכה, זה בדיוק מה שצריכים להדליק. להדליק את האור הזה על ידי חיבור בינינו.

יעל: איך אנחנו עושים את זה, את החיבור הזה, כדי להדליק את האור הזה? כי אתה אומר, גם אם נדמה לכם שיש אור, למעשה אתם חיים בחושך עם ניצוצות קטנים של אור.

כן.

יעל: אנחנו רוצים אור גדול, אנחנו רוצים את כל הקופה.

למה לא ליהנות.

יעל: בדיוק, אנחנו רוצים אור גדול, את כל הקופה.

בצורה כזאת לא תקבלי כלום.

יעל: למה?

את תוכלי לקבל את האור העליון, זאת אומרת חיים יותר עליונים מהבהמיות הזאת, רק בתנאי שאת רוצה לתת לזולת ולא "איפה, אהה, אני רוצה ליהנות". צריכים ללמוד איך לעשות את זה. צריכים להגיע לתכונת השפעה ולא לקבל. כך לקבל, לבלוע את כל העולם הבא, בבקשה, יש לך שמונה מיליארד איש.

יעל: גם בחנוכה מתחילים מנר קטן, כל יום מדליקים עוד נר ועוד נר ועוד נר.

לא. כדי להדליק אפילו את הנר הראשון כבר צריכים להיות מחוברים.

יעל: אז איזו המלצה אתה יכול לתת לנו כדי באמת לעבור מאור קטן לאור גדול?

לבוא ללמוד איך להיות מחובר. אין לי שום המלצה אחרת. ולזה אני מזמין את כולם. אי אפשר להעביר את זה כך בטלוויזיה, בחצי שעה, באיזו שיחה נעימה פחות או יותר. לא.

יעל: יש לי עוד שאלה, אני מקווה שיש לנו מספיק זמן.

כן.

יעל: אתה דיברת לפני כן על פיתוח האינדיבידואל והאישיות. אמרת שזה לא נוגד את העניין הזה שכולם מתחברים ביחד, את העניין של החיבור. איך אפשר גם לפתח את האישיות שלי וגם להיות מחוברת לעוד הרבה אנשים אחרים?

כשאת מחוברת לכל האנשים, הרגש שלהם, השכל שלהם הופך להיות רגש ושכל שלך. ואז את מתחילה, במידה שאת מתחברת איתם, להיות פי אין גבול חכמה יותר ורגישה יותר. והעיקר, זה לא שאת נהיית חכמה ורגישה פי כמה, נניח פי מיליון, אלא שאת מתחילה לקלוט את המציאות בצורה אינטגרלית, שיש לך משקפיים שהם יכולים פתאום לתפוס את כל העולם בכפיפה אחת, במבט אחד. ולראות איך הכל קשור זה בזה וזה בזה, כל הכוכבים וכל הפלנטות וכל האנשים וכל הדומם, צומח, חי. את מתחילה להרגיש את האינטגרליות הזאת שבטבע בבת אחת, זה לפנייך. ואז אין לך בעיה. והגישה היוונית היא שהמוח שלך מכוון רק למשהו ספציפי, ולכן הוא מאוד מוגבל ומביא אותנו לקריסה, ואת המשבר הזה אנחנו היום מרגישים. נקווה שנעלה מהמשבר לתיקון ובאמת נחגוג את החנוכה בימינו.

יעל: הלוואי.

אורן: הייתי רוצה שנסיים בברכה. מה אתה מברך אותנו בחג החנוכה?

אני מברך את עם ישראל בחג האור, שאנחנו נשיג את האור, נגיע אליו, ושהאור הזה ישרור בינינו וימלא אותנו וכל הזמן יכוון אותנו רק לחיים טובים עליונים.

אורן: אמן ואמן. תודה רבה הרב לייטמן. תודה יעל, תודה גם לכם שהייתם איתנו. עד הפעם הבאה שיהיה לנו כל טוב, רק אור, חיים חדשים. להתראות.

(סוף השיחה)