כבוד הדדי, קבלת האחר, סובלנות והתחשבות, הם חלק מהערכים החברתיים שמנסים לצייר את צורת החיים הראויה לפרטים בתוך חברה. מאיפה הגיעו אל חיינו ערכים חברתיים מלכתחילה? מה גורם לכך שלכל אומה יש סט ערכים משלה? האם נוכל בעתיד להסכים על ערך חברתי כלשהו שיתאים לאנושות כולה?
כל הערכים החברתיים מגיעים אלינו מהמשפחה. פעם חיינו במשפחות, סבים, סבתות, ילדים, נכדים, מין חמולה שכזאת. היינו מוקפים בקרובי משפחה, הרגשנו קשורים זה לזה ותלויים זה בזה. באופן טבעי כל אחד דאג לכולם, והערכים לא היו חברתיים אלא משפחתיים. לא היה צורך לדבר עליהם כל כך, כי כל אחד גדל לתוך אהבה ודאגה מצד קרוביו, והחזיר להם יחס דומה.
במהלך הדורות, בני אדם הפסיקו לחיות בתוך משפחות או חמולות שהיו להן גבולות ברורים, ועברו למבנים חברתיים רחבים יותר. כך התפתחו ערים ומדינות, שבהם לפרט לא הייתה הרגשת קשר טבעי עם הפרטים האחרים. על מנת לקיים חיים משותפים במסגרות כאלה, להתמודד עם קשיי החיים, להתגונן מפני אויבים חיצוניים וכן הלאה, התפתחו מעין נורמות ומוסכמות חברתיות שהגדירו את קוד ההתנהגות הראוי. הדחף להתקיים הוא שקידם את התפתחותם של ערכים חברתיים חדשים.
מאז בכל אומה התפתחו ערכים חברתיים משלה, חלקם דומים לאלה שבאומות אחרות וחלקם ייחודיים לה. הדבר אינו מקרי כמובן, ונובע מנקודת הנשמה המיוחדת של אותה אומה. זהו היסוד הרוחני שממנו מגיעות ומתגלות בעולמנו תופעות כמו מנטליות, התנהגות, נטיות וכן הלאה.
כיום אנשים יכולים לנוע בחופשיות על פני כדור הארץ ולחיות כמעט בכל מקום שיעלה בדעתם. עם זאת, יש באוויר תחושה כוללת של אובדן ערכים. מהם הערכים שיידרשו לחיים טובים במאה ה-21?
בסופו של דבר, אחרי כל החשבונות נגלה שחברה אנושית, פתוחה, אינטגרלית, תוכל לפרוח ולשגשג בזכות ערך אחד – קשר של אהבה בין אדם. יותר מזה – אין. קשר של אהבה, ברמתו הגבוהה, משמע שאני מקבל את האחר כמו את עצמי.
אין ברירה. אם אנו חולמים על עתיד טוב לכלל המיליארדים שעוד יחיו על פני האדמה, כל אחד מהם יצטרך להתקדם למצב שאף אחד לא זר לו. לפתח יחס ידידותי כלפי כל אדם ואדם, לכל הפחות לכבד את מקומו בעולם. מדוע? כי התפתחות העולם הביאה אותנו למצב שכמותו לא היה בהיסטוריה. אנו נעשים כגוף אחד, כמנגנון אחד, כמערכת אחת. אף חלק במערכת לא יכול לעשות תנועה כלשהי, בלי שזה ישפיע על כל האחרים.
"בעידן הגלובלי" קובע פול קרוגמן, זוכה פרס הנובל בכלכלה, "כולנו נמצאים בסירה אחת". חאבייר סולאנה, מזכ"ל נאט"ו לשעבר, מפרט את ההשלכות של כך: "התלות ההדדית חלה על כולנו. תחשבו על: סיכוני השימוש באנרגיה גרעינית, סכנת העשרת הנשק הגרעיני, איום הטרור, ההשפעות הנלוות לחוסר היציבות הפוליטית, ההשלכות הכלכליות של המשברים הפיננסיים, המגיפות, מצבי החרדה הפתאומיים, שינויי האקלים. שום דבר אינו מבודד לחלוטין. הבעיות של אנשים אחרים הן עכשיו הבעיות שלנו. איננו יכולים עוד להביט עליהן באדישות, או לקוות להפיק מהן תועלת אישית. עלינו ללמוד את כללי המשחק החדשים".
במוקדם או במאוחר נהיה מוכרחים לפתח רגש הדדי, להתייחס בהבנה לכל האחרים, מתוך התחשבות וידידות. ערכים כאלה מביאים אל הכלל הגדול: "ואהבת לרעך כמוך", שכל אחד מכיר את המאפיינים, את החולשות ואת הערכים של האחר, ומקבל אותם. איך מביאים את הכלל הזה לכדי מימוש בפועל, כך שיחיה במציאות, בשטח, בין הלבבות של כולם?
כאן תידרש לנו מהפכה תפיסתית. מהפכה חינוכית, כלל-אנושית. נצטרך לחולל אותה יחד, בכל האמצעים שעומדים לרשותנו. בכלי התקשורת, ברשתות החברתיות, בתכניות הטלוויזיה, בסדרות, בסרטים, בהצגות, בספרים, בכתבות, בכל צורה שרק אפשר, יהיה עלינו להראות מבוקר ועד ערב לכל באי עולם, מהי צורת החיבור הנכונה בין בני האדם. נצטרך גם להדגיש שצורות יחס אגואיסטיות לא מקובלות עלינו, כי אין להם מקום בעולם המקושר.
הדחף לשרוד את המאה ה-21 מחייב להבין את מגמת ההתפתחות של האנושות, ולהתאים את עצמנו אליה. אם לא כן, האגו שגדל בכל רגע ורגע יביא אותנו להתנגשויות בלתי פוסקות, ועם כל הטכנולוגיה המתפתחת, אנחנו פשוט נהרוס זה את זה. בסופו של סבל רב, כוחות הטבע יחייבו אותנו להכיר בעובדה שכולנו איברים שונים בגוף אחד.
לפי חכמת הקבלה, בשלב הבא בהתפתחות המין האנושי, אותה הרגשת משפחה שהייתה בשחר ההיסטוריה צריכה להתקיים בין כל בני האדם. הערך החברתי הגלובלי יתבסס על קשר משפחתי של חיבור ואהבה. כך נממש את הפוטנציאל האדיר שטמון בנו כנזר הבריאה, ונעפיל יחד לעולם יפה ונאור, למציאות חדשה.
"כמו שגוף האדם מתחלק לאיברים, וכולם עומדים מדרגות על מדרגות, המיתקנות אלו על אלו, וכולן הן גוף אחד. כן העולם, כל אלו הבריות שבעולם, כולן הן איברים איברים, ועומדים אלו על אלו. וכאשר כולן תיתקנה, יהיו לגוף אחד ממש".
ספר הזוהר עם פירוש "הסולם", פרשת תולדות, ג.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 1183 – www.kab.co.il/kabbalah/short/152000