החינוך תפס מקום מרכזי ביהדות כי היא התחילה מתהליך חינוכי של בניית אדם
החינוך של אברהם לחסד ולאהבת הזולת הוא שהבדיל אותנו מיתר הבבלים
כל התורה היא חינוך: איך אדם צריך להתייחס לעצמו, לדומם, לצומח, לחי, לבני אדם
היה חינוך אחיד לכולם, שמקורו באברהם והמשכו במשה. אף אחד לא המציא משהו
החכמים עסקו בחינוך, אחרי שחינכו היטב את עצמם. ראשי הדורות הובילו את החינוך
מעולם לא היה ילד יהודי שלא למד קרוא וכתוב, שלא התחנך ביחס נכון לכול
רק בדורות האחרונים ספגנו חינוך, תרבות ורוח זרה מאומות העולם
חכמת החיים שמוקנית בחינוך בעמים אחרים היא טבעית, ואצלנו החכמה על- טבעית
ואהבת לרעך כמוך זה על- טבעי, למעלה מהטבע שלנו. לכן דרוש חינוך שמלווה את האדם משך כל חייו
החינוך היהודי הוא מה שהחזיק אותנו. רק בזכותו שרדנו כאומה בארצות הגולה
כל אחד נולד כחיה. חינוך עושה מאיתנו "אדם": דומה לערכים של אהבה וחיבור
הורים נמדדו באיכות החינוך שנתנו לילדיהם. משפחות השקיעו בחינוך את כל כוחן
יש לשחזר החינוך האינטגרלי של אברהם ל"ואהבת לרעך כמוך". בישראל ובעולם
התבוללות פירושה נטישת הערך של ואהבת לרעך כמוך כמטרת החינוך
צריך לחנך וללמד קרוא וכתוב מגיל צעיר, כי מגיל שלוש אדם צריך להתקשר לחכמה
החינוך עובר מדור לדור. כולם לומדים מאותם המקורות. אף אחד לא ממציא מעצמו
דמות האדם השלם שאליה מכוון החינוך קודמת לצורה דתית או חילונית. זהו המקור
אלפיים שנה אנו מנותקים משורשנו, "ואהבת לרעך כמוך" לא נמצא כיום באף מגזר
התורה מחייבת לאהוב כל מה שמחוץ לנו. אדם שלם הוא מי שנמצא באהבה לכול
בלי חינוך אי אפשר להגיע לזה, כי טבענו הפוך. ילד נולד אגואיסט, באהבה עצמית
חינוך צריך ממש למלא את האוויר באהבת הזולת. להקנות לאדם תוכנה חדשה
חינוך מקנה לאדם יכולת פיצול לשניים: הוא עצמו, ונקודת ביקורת חיצונית על עצמו
עבודת החינוך היא העבודה על רכישת אהבה לכול, נקראת עבודת ה'
בלי חינוך לאהבה אנחנו חיות
"הפוגע בחינוך היהודי כפוגע באישון העין": החינוך בונה לנו משקפיים חדשות
חנוך לנער על פי דרכו: הכללים זהים, אבל מימוש היחס לזולת הוא אישי. אסור לחייב
לכל אחד מכלול רצונות משלו, הוא מממש אהבה לזולת בדרכו. עליו ללמוד את עצמו
חינוך הוא רק על ידי דוגמה, לא בדיכוי. ללמד ולתת דוגמה, כי מילים לא עוזרות