|
מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים". המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד. ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412 |
חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 942 – 943
אך להתיחס לעבר?,
ההיסטוריה באור הקבלה
מטרות:
הערך של ההיסטוריה לאנושות - מהי חשיבות העבר הפרטי והכללי עבור האדם?
מהו היחס שצריך להיות לנו כלפי ההיסטוריה האישית והקולקטיבית?
האם כדאי להסתכל על העבר וללמוד ממנו או מה שהיה היה?
מה הסכנה בהסתכלות אל העבר?
נוסטלגיה - ההתרפקות על העבר - מה מקורה?
חשיבותם של הנרטיבים בחיינו.
היסטוריה של עם - מה השפעתה על ההווה והעתיד?
עיוותי היסטוריה.
האם ההיסטוריה חוזרת?
האם אנחנו מצליחים ללמוד מההיסטוריה?
איך אדם צריך להתייחס לעבר שלו? להיסטוריה שלו? לכל מה שעבר עליו בחייו?
מדוע חלקים שלמים בהיסטוריה משוכתבים או מושמטים? מדוע לא מספרים לנו את ההיסטוריה כפי שהיא באמת?
זרימה:
חשיבות העבר עבור הפרט.
חיים בעבר.
התנתקות מהעבר.
היחס הנכון לעבר.
פתיח:
האדם נולד, ובמהלך חייו הולך ונחשף בהדרגה למה שהיה קיים לפני שהוא עצמו הגיע לעולם. בהתחלה מה היה עם הוריו, הסבים שלו, ובהמשך על ההיסטוריה של המקום בו הוא גר, ארצו, העם שלו, ובכלל כל העולם. חלק מהדברים לומדים באופן דידקטי בשיעורי היסטוריה, וחלק האדם נחשף באופן מקרי, או שהוא בעצמו מתעניין ושואל. יש דברים שקרו שאפילו אי אפשר לספר אלא צריך להסיק מתוך נתונים ארכיאולוגים, ללמוד על האנשים שהסתובבו פה בעבר הרחוק, שלא היה לנו קשר איתם בכלל. יש אפילו אנשים וסרטים שיש להם פנטזיה של מכונת זמן, שתחזיר אותם לעבר והם יראו איך אנשים חיו, הרבה הרבה לפני שהם היו קיימים בעצמם. אנחנו רוצים להתחיל מזווית ממש אישית ובהדרגה לעבור לזויות רחבות יותר.
חשיבות העבר עבור הפרט
מה חשיבות העבר הפרטי עבור האדם?
היסטוריה היא תחום-דעת (דיסציפלינה אקדמית) העוסק במחקר מדעי של קורות עם או קבוצה חברתית במשך תקופה בעבר. המחקר ההיסטורי הוא מענפי המחקר הקדומים ביותר ונובע מהדחף האנושי והרצון לתעד אירועים ותהליכים היסטוריים שהוא מסממניה של כל תרבות אנושית. שורשי מדע ההיסטוריה נעוצים בתרבות של יון העתיקה, ממקור זה נכנסה לשימוש המילההיסטוריה Ιστορία (ביוונית עתיקה: "חקר").
"ללא ידיעת עברו, לא יבין האדם את ההווה שלו, מאחר שכל ההווה מעוצב על ידי העבר." יגאל אלון
אומרים "דע מאין באת":
למה זה חשוב? מה צריך לדעת?
מה חשיבות העבר של המשפחה עבור האדם?
איך להתייחס להיסטוריה האישית והמשפחתית? מהו היחס הנכון?
מה תפקיד העבר עבור האדם?
בבית הספר עושים עבודת שורשים - כל אחד חוקר את עץ המשפחה שלו כמה דורות אחורה:
עד כמה חשוב שאדם יכיר את השורשים שלו? מדוע? מה זה נותן לו בחיים?
עבור עץ למשל השורש הוא הבסיס - לתזונה, יציבות, מים:
מהם השורשים של האדם?
מאיפה הם נובעים?
אנחנו מתיחסים לכל הבאים, כאל השורשים של האדם - משפחתו, תרבותו, מוצא אתני, מדינה, לאום/ דת:
מה תורם כל אחד מהשורשים הללו לאדם?
האם גם היום בעולם גלובלי שישנה רב תרבותיות, ניידות בין מדינות ותרבויות, כשהכל מעורבב עם הכל, האם יש משמעות ל"מאין באת"?
חיים בעבר
מהו היחס הנכון של האדם לעברו?
מה קורה כשאדם חי בעברו?
כשהאדם תקוע בעבר אבל לא מסוגל להתנתק. הוא מרגיש שהלב שלו סגור אם בגלל הטוב או הרע של העבר:
מה ניתן לייעץ לאדם כזה? למה כדאי להשתנות? למה יש לצפות?
מה לגבי חרטה על ארועים מעברו של האדם, באיזו גישה להסתכל עליהם? איך חיים עם עצמנו ומעשינו ובכל זאת ממשיכים קדימה בתקווה?
האם זה רצוי או שאדם אמור לחיות בחרטה?
לעיתים, אנו מושכים כעסים ותסכולים מהעבר שנים רבות, אנשים לא מדברים זה עם זה חיים שלמים. איך להתנהל נכון במצב כזה? כיצד אפשר להתחיל דף חדש?
קיימת גישה נוסטלגית שמייפה ומתרפקת על העבר. האם העבר הוא משהו שצריך להתרפק עליו? מדוע העבר משפיע כל כך על האדם?
התנתקות מהעבר
מה קורה כשאדם מתכחש לעברו? איך זה משפיע על האדם? האם הוא מפסיד או מרוויח?
האם אפשר להחליט למחוק את העבר? אדם מחליט להיות אדם חדש בלי זכרונות ובלי חרטות, וכך להתחיל לחיות מחדש. האם זה רעיון טוב?
היחס הנכון לעבר
מה צריך להיות היחס שלנו למאורעות החיים? לזכרונות?
באיזו גישה כדאי לאדם לחיות? להסתכל על העתיד או להיות מוזן מהעבר?
מה כל כך חשוב בעבר, שנעשים מאמצים גדולים כדי להשפיע עליו? מדוע להתאמץ כל כך להסתיר עבר או להמציא אותו מחדש?
מהו הכוח שטמון בידיעת האמת על העבר?
מחקרים מראים שהזיכרון שלנו לא תמיד מדייק לגבי ארועים שארעו בעבר, והוא אף משלים פרטים לפי תפיסותינו הנוכחיות. מה מידת האוביקטיביות של ההתבססות על העבר?
קיימים מחקרים רבים המוכיחים כי קיימת תופעת עיוות הזיכרון - הקלות שבה ניתן לשתול זיכרונות מדומים במוחם של בני-אדם. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שזיכרונותינו אמנם מורכבים מאירועי העבר, אך משולבים בהם אסוציאציות בהתאם לידע ולניסיון המצטבר שלנו. המנגנונים המופלאים של הזיכרון שמאפשרים לנו לזכור דברים, מאפשרים גם את עיוותי הזיכרון הקיים. אם כך הדבר, מדוע שלא נשתמש בתופעת עיוותי הזיכרון באופן מכוון וחיובי? נעוות זיכרון שלילי על מנת שיתקבל במוח כחיובי. אם למשל, בן זוגכם יזם פרידה כואבת שלא מרצונכם דמייני את סצנת הפרידה באופן שונה. שאתם יזמתם את הפרידה. דמיינו למשל שאתם נותנים לו או לה נשיקה פרידה (אמרנו שצריך לסלוח, נכון?) ורואים דמעות תחינה זולגות מעיני בן/בת הזוג. דמיינו שאתם קמים מהשולחן ואומרים: 'את/ה לא מעניין אותי יותר. אני עוזב/ת אותך. זה נגמר. מצטער/ת'. עליכם לדמיין את הסצנה בדמיונכם כמה פעמים ביום למשך 21 יום. חזרה על סצנת הפרידה האלטרנטיבית הזו תהפוך ברבות הימים לזיכרון אמיתי. אתם באמת ובתמים תאמינו בסוף התהליך שזרקתם אותו, אם אכן תסירו את ההתנגדות לפרוצדורת 'שתילת הזיכרון החדש'. ובכל מקרה, זה נותן גם תחושה נהדרת. זיכרון מצוין מהווה נכס ליעילות והצלחה. שכחה טובה היא מתנה לבריאות נפשית ואושר.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4367548,00.htm
האם כדאי לייצר לעצמנו זיכרונות "בריאים יותר"?
תכנית שניה: ההיסטוריה באור הקבלה
זרימה:
חשיבות ההיסטוריה עבור האדם.
ללמוד מההיסטוריה.
נרטיב וזהות.
הנרטיב היהודי.
פייק היסטורי.
לימוד היסטוריה.
חשיבה הסטורית.
חשיבות ההיסטוריה עבור האדם
מהי חשיבות ההיסטוריה עבור האדם? - היסטוריה של העולם, של העם שלו, של אירופה…
מהו כוחה של ההיסטוריה על החברה?
מה חשיבות ההיסטוריה לאנושות?
איך להתייחס להיסטוריה?
"מי ששולט על ההווה – שולט על העבר, ומי ששולט על העבר – שולט על העתיד." ~ ג'ורג' אורוול
האם ידיעת ההיסטוריה היא סוג של כח ?
האם ידיעת ההיסטוריה יכולה להועיל במשהו להתנהלות בהווה או בעתיד?
האם ההיסטוריה חוזרת?
אנחנו מכירים מחזוריות בטבע - עונות השנה, נדידת הציפורים, נשימה וכו'. אנו מכירים מחזוריות בחיי מוצר, לכולנו יש גם מחזוריות בעבודה שלנו - תקופות יותר עמוסות ופחות.
האם קיימת מחזוריות בהתנהלות האנושית ע"פ ההיסטוריה?
האם ההיסטוריה חוזרת? האם היא לעולם תחזור על עצמה?
מה חשוב לדעת בקשר להיסטוריה, ומה לא?
אילו מאורעות היסטוריים משמעותיים התרחשו על פי חוכמת הקבלה?
אילו מאורעות בעלי חשיבות היסטורית מתרחשים בזמננו?
ללמוד מההיסטוריה
אנשים חכמים מתחום הפילוסופיה אומרים שעל מנת לקיים אורח חיים תקין יש לחיות את ההווה ולתכנן היטב את העתיד. אולם בכדי לחזות במדויק את העתיד יש להסתמך על לקחי העבר, והניסיון העשיר שהוא נותן לנו. לכאן נכנס בגאון תחום ההיסטוריה – חקר העבר. [..] לימודי ההיסטוריה מעניקים לנו הזדמנות הצצה לדרך החיים הקודמת של אנשים, חברות ותרבויות שלמות באופן שעוזר לנו להבין מאין הגיעו התרבויות המוכרות לנו כיום, ומהן המקורות שלהן. פיתוח של תיאוריות אודות ההתנהגות האנושית תלוי במידה ניכרת על מחקרים היסטוריים, והבנה שלהם כיום יכולה לעזור לחוקרים לנבא את שצופן העתיד.
לימודי היסטוריה מפתחים מיומנויות למידה מתקדמות: סטודנטים להיסטוריה מפתחים במהלך לימודי ההיסטוריה מיומנויות וכישורי למידה ייחודיים..למשל, היכולת להעריך ולאמוד פרשנויות סותרות, היכולת להעריך ראיות, והיכולת להסיק מסקנות מניסיון העבר. [..] על מנת לנתח תהליכים חברתיים ותרבותיים קיימים חייבים את מימד הפרספקטיבה שמעניקה לנו ההיסטוריה.
http://www.tostudy.co.il/maamar.aspx?id=4781
האם אנחנו צריכים ללמוד מההיסטוריה או מה שהיה היה?
מה אנחנו צריכים ללמוד, מה היא מלמדת אותנו?
מה הסכנה בלהסתכל על העבר?
להניח לעבר - במקביל ישנה הרגשה של מיצוי. שהעבר מלא בעוולות ובכאב ואולי צריך פשוט להניח לו. גם ברמה הלאומית והבינלאומית. האם זה אפשרי? אם כן, מה יכול למלא את החלל?
נרטיב וזהות
נרטיב - תאור ופרוש המציאות דרך השקפת עולם תרבותית, לאומית, אישית וכד'.
https://milog.co.il/%D7%A0%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91/e_11863
ההיסטוריה מספקת לנו זהות:
בנוסף להבנת השורשים התרבותיים של כל תרבות, לימודי ההיסטוריה מספקים לנו למעשה זהות, ותשובה לשאלה מי אנחנו ומאין הגענו….על מנת להגדיר את עצמנו טוב יותר. עצם היכולת שלנו להזדהות עם קבוצה מסוימת מסייע לנו לגבש זהות.
http://www.tostudy.co.il/maamar.aspx?id=4781
האם ההיסטוריה מספקת את הזהות שלנו?
"עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל." - יגאל אלון
האם חשוב שכל עם ידע הסטוריה של עמים אחרים?
האם החשיבות היא סמלית או שהיא באמת בונה את האומה?
לעיתים גדולתו של עם נמצאת דווקא בעברו. והעם יכול לשאוב מכך כוח:
אם כך, באיזו גישה יש להביט אל העבר? על ההסטוריה הקולקטיבית?
מה קורה אם עם מאבד את הקשר עם עברו?
נרטיב הוא פעמים רבות סוביקטיבי, פרשנות מסויימת של ההיסטוריה. האם זה משנה אם הנרטיב הוא אמיתי או לא? האם מה שחשוב שיהיה סיפור מוצלח?
משמעות המילה נרטיב:
סיפר או נָרָטִיב הוא פרשנות של היבט מסוים של העולם, המעוצבת דרך נקודת מבט תרבותית או אישית. למושג מספר משמעויות שונות ומשתנות, בעיקר הודות לפופולריות והגואה שלו במאה ה⁻20 ובמאה ה⁻21. מקור המילה נרטיב הוא בשפה הלטינית, והיא הגיעה לאנגלית דרך הצרפתית.
https://milog.co.il/%D7%A0%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91
הנרטיב היהודי
בתרבות היהודית יש הרבה מאד היסטוריה. למשל סיפור יציאת מצרים - ישנה דרישה לחזור ולספר אותו שוב ושוב. מדוע כזו חשיבות לסיפור ההיסטורי ביהדות?
מה מיוחד בהיסטוריה היהודית?
האם ליהודים יש נקודת מבט ייחודית על ההיסטוריה בכללותה?
מה יקרה אם העם היהודי ישנה את היחס שלו להיסטוריה שלו?
האם ייתכן, שיהודים יאבדו לגמרי קשר עם השורשים שלהם?
לכאורה נראה שהעם היהודי שינה את הנרטיב שלו. מדמות של קורבן גלותי, למדן דתי, לחייל, מדען, סטראטאפיסט...האם כך הדבר? האם הסיפור היהודי משתנה ומתפתח?
האם אנו צריכים לשנות את הסיפור של העם היהודי?
האם אתה חושב שהנרטיב של העם היהודי לא נכון או לא שלם?
האם הנרטיב של העם היהודי צריך להמשיך להתפתח? האם צריך להיות לו קשר לעבר או לפתח דמות חדשה?
מהי האמת של הסיפור/ ההיסטוריה היהודית?
מה היחס, שצריך להיות ליהודים, להיסטוריה שלהם?
האם ליהודים יש לקח מיוחד מההיסטוריה?
מה מקומנו ב"סיפור האנושי"?
האם ליהודים יש אפשרות לשנות את ההיסטוריה? לשנות את הסיפור האנושי? שלהם? של כל העולם?
פייק היסטורי
https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94
"היסטוריה היא לא מה קרה באמת, אלא מה אנשים חושבים שקרה."
"מהי היסטוריה אם לא אגדה שהכל הסכימו עליה?" ~ נפוליאון בונפרטה
האם ההיסטוריה המקובלת בציבור, על מאורעות העולם, היא גירסא לא שלמה?
האם קיימת היסטוריה "אמיתית"? אם היינו מגלים אותה - האם היינו משתנים במשהו? היינו מצליחים ללמוד ממנה משהו אמיתי?
האם חשוב, שההיסטוריה תהיה אמיתית או נרטיב שמתאים לטובת החברה?
האם היסטוריה היא אגדה?
למה תמיד נראה כי ההיסטוריה דרמטית הרבה יותר מהווה?
ישנם מאורעות היסטוריים, שאנחנו מאמינים שקרו והם לא, ויש הרבה אמת שאנחנו לא יודעים או אולי יודעים, אבל היא לא ידועה לציבור הרחב - מה קורה עם ההיסטוריה האמיתית? האם יש לה תפקיד או רק מה שמפורסם בציבור?
בארץ, מנסים לחשוף מה קרה בפרשת חטיפת ילדי תימן, ובעולם מנסים קצת לנער מעליהם את הנרטיב הליברלי ולחשוף את המאורעות האמיתיים. האם חשוב שנדע את האמת על מאורעות העבר?
לימוד היסטוריה
למה ללמוד היסטוריה? מאמר דעה אינטרנטי:
ההיסטוריה, כמו שאר מדעי הרוח, אינה תחום פופולארי בימים אלה, והדבר נובע משתי סיבות עיקריות:
רוב הציבור מעדיף עיסוקים שאינם מצריכים קריאה או חשיבה מרובות….
שוק העבודה שם דגש מקצועות הקשורים בתחום התעשיה, המדעים המדויקים או תחומים שיש להם ביקוש חברתי...
רבים חשים שאין כל תועלת בלימוד אירועים מהעבר שאין להם השפעה על מצבם כאן ועכשיו, והדבר יוצר יחס מזלזל כלפי לימוד ההיסטוריה. עם זאת, יש לזכור שללימוד ההיסטוריה חשיבות מעבר לידיעה לא שימושית של העבר…להיסטוריה חשיבות גם בחברה המודרנית בה אנו חיים….. המערכת המשפטית אמנם מעדכנת את ערכיה כל פעם מחדש, אך היא עושה כן תוך שמירה על עקרונות בסיסיים בני מאות או אלפי שנים, אותם היא מתרגמת - כל פעם בצורה שונה מעט - לחקיקה ופסיקה מודרניות. חברה שאין בה מימד מסוים של לימוד ההיסטוריה, תהיה חסרה את היציבות החברתית המאפשרת חיים תקינים בהווה ובעתיד.
http://cafe.themarker.com/post/1342033/
מטרות הוראת ההיסטוריה:
ההיסטוריה היא מקצוע הומניסטי מובהק הפותח פתח להבנת האדם ומעשיו על ציר הזמן. הוראת היסטוריה תורמת לחינוך החברתי של האדם ופיתוח זיקותיו הלאומיות והכלל-אנושיות. החשיבה ההיסטורית יכולה לפתח את יכולת התלמידים להבחין בין עיקר וטפל ולמצוא את הדומה ואת השונה בין אירועים היסטוריים שונים.
תוכנית הלימודים בישראל בהיסטוריה לחטיבה העליונה בבית הספר הממלכתי קובעת את מטרות ההוראה המרכזיות במקצוע כדלקמן:
הכרת אירועים היסטוריים מרכזיים והבנתם
פיתוח חשיבה היסטורית ורכישת מיומנויות הדרושות ללימוד ההיסטוריה
טיפוח הזהות הלאומית וטיפוח ההכרה והזיקה למורשת היהודית
טיפוח הבנה וסובלנות כלפי רגשות, מסורות, תרבויות ואורחות חיים של האחר
טיפוח ערכים מוסריים כלל אנושיים הומניסטיים וטיפוח יכולת לשפוט אירועים היסטוריים על פי הערכים האלה
מחלוקות בהוראת היסטוריה בישראל:
מחלוקת אחת בהוראת היסטוריה נוגעת לשאלת אופן ההוראה של המקצוע. מצד אחד עומדים אלה המבקשים להדגיש בהוראה את מקומם של העובדות ההיסטוריות כאמצעי לחזק את הזהות של התלמידים (בעיקר הלאומית) ומצד שני עומדים אלו המדגישים בהוראת ההיסטוריה את חשיבות ההבנה של תהליכים היסטוריים ושל פיתוח יכולות התלמיד לחשיבה מורכבת ורבת-פנים. קשורה למחלוקת זו, אם כי לא זהה לה, היא המחלוקת על תכנם של ספרי הלימוד ותוכניות הלימודים במערכת. ספרי לימוד שונים עמדו במרכזה של מחלוקת, עם דעות לכאן ולכאן, בנוגע לתכנים הנלמדים בהם. היו אף שרי חינוך שהתערבו באופן ישיר בהחלטה אילו ספרים ילמדו במערכת ומה יהיה תוכנם. המעורבות הזו חיזקה את הדיון בשאלה האם ההחלטות בנוגע להוראת המקצוע צריכות להתקבל על ידי אנשי המקצוע (היסטוריונים, מורים ומעצבי תוכניות לימודים) או על ידי אנשי הדרג הפוליטי.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%94%D7%99
כולנו למדנו היסטוריה בבית ספר, גם הילדים שלנו לומדים:
מה להגיד לילדים שלנו על המקצוע הזה?
מה ההיסטוריה צריכה להיות עבורנו?
מה חשוב ללמוד בשעורי היסטוריה?
האם היסטוריה עוזרת לחזק את הזהות הלאומית?
האם הבנת תהליכים היסטוריים מפתחת יכולת חשיבה מיוחדת?
מה הגישה הנכונה - לדעת עובדות היסטוריות, או להבין תהליכים היסטוריים?
האם ע"י התבוננות על ההיסטוריה ניתן ללמוד על מצבו הפנימי של האדם? כלומר, בתקופות שונות אנשים חיו בצורה שונה והיו להם צרכים אחרים. לאור חקירה כזאת האם ניתן ללמוד על האדם?
כיצד ללמד היסטוריה בגן/ בבית ספר יסודי/ בתיכון?
ישנה הרגשה שהיסטוריה היא כמו חוזה והוכחה לקיום עם, זהות ועוד. האם היסטוריה היא זו שנותנת משמעות?
עד כמה חשוב לשמר אתרים הסטוריים?
חשיבה הסטורית
מספר שימושים במילה זו בשפת היומיום – ונצביע על ההבדלים ביניהם. קראו את המשפטים הבאים, ונסו לשים לב להבדלים במשמעות המילה "היסטוריה" בכל אחד מהם:
"מעולם, בכל ההיסטוריה, לא דרך אדם על הירח, עד שעשו זאת ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין."
"ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין עשו היסטוריה, כאשר הם דרכו על הירח.
"הנחיתה של ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין על הירח, שינתה את פני ההיסטוריה האנושית".
לכאורה, שלושת המשפטים באים לבטא רעיון זהה – את החידוש הדרמטי של הנחיתה על הירח. אך כאשר נתבונן באופן בו משמשת המילה "היסטוריה" בכל אחד מהם, נבחין במשמעות שונה.
במשפט מס' 1 ,משמעות המילה "היסטוריה" היא, פחות או יותר – "כל מה שקרה בעבר", או, באופן 3 מצומצם יותר – "כל מה שקרה בעבר למין האנושי". במילים אחרות, ניתן לומר את המשפט כך: "אם נעבור על כל האירועים שאירעו בעבר (למין האנושי) , לפני הנחיתה של ארמסטרונג ואולדרין על הירח – לא נמצא בהם נחיתה כזו". אם כך, כל מה שקרה בעבר, בכל מקום, הוא "ההיסטוריה" – הן הנחיתה על הירח, והן ארוחת הבוקר שאכל ילד סיני בכפר קטן באותו יום.
במשפט 2 ,פירוש המילה קרוב לביטוי "אירוע חשוב שראוי להיזכר": "האירוע של נחיתת ארמסטרונג ואולדרין על הירח היה אירוע משמעותי ביותר, דרמטי – ועל כן הוא ייזכר לדורות". במלים אחרות, ישנם אירועים רבים אשר קרו בעבר. חלקם – וככל הנראה, רובם – אינם "חשובים". לעומת זאת, יש מספר מסוים )מועט( של אירועים "חשובים" או "מכוננים". ה"היסטוריה", לפיכך, היא רצף האירועים ה"חשובים". האירועים שאינם חשובים אינם חלק מההיסטוריה, או שחלקם בה הוא שולי. אם נבקש להיות מדויקים יותר, ניתן להבחין כאן בין שתי משמעויות, או שני דגשים שנכרכו יחד: "חשוב" ו"ראוי להיזכר". את המילה "חשוב" מצד עצמה, ניתן להבין כקביעה אובייקטיבית: אירוע מסוים, למשל – הכרזת המדינה בה' באייר תש"ח – הייתה אירוע "חשוב", מנימוקים רבים. ניתן, לכאורה, להציג את 3 יש משמעות לא מעטה לשאלה האם ההיסטוריה כוללת רק את המין האנושי. מפורסם, למשל, ספרו של סטיבן הוקינג "קיצור תולדות הזמן" – או במקור “Time of History Brief A – “אשר מבקש לתאר את ה"היסטוריה" של ראשית היקום! ההשלכות של מאורע זה בתחומים רבים ומגוונים, מתוך השוואה לאירועים אחרים – ולקבוע כי הוא 4" חשוב". המילים "ראוי להיזכר", לעומת זאת, מתייחסות לרושם שהאירוע מותיר על שומעיו: זהו אירוע אשר נחרת בלב, ולא יישכח. לעיתים, אף נוספת נימה נורמטיבית – ראוי לזכור את האירוע הזה. "לא 5 נשכח!".
במשפט 3 ,המשמעות של המילה "היסטוריה" היא כלל לא התייחסות לעבר: ההיסטוריה היא התנועה, ההתקדמות לאורך הזמן. אם נחשוב על אדם האומר את המשפט הזה ממש ברגע הנחיתה על הירח, נראה כי המשפט מתייחס בעיקר לעתיד! – האומר את המשפט משער, כי החיים האנושיים, מאותו רגע – לא יראו אותו דבר. באופן דומה משמש, למשל, הביטוי "ההיסטוריה תשפוט" – אנו טרם יודעים כיצד להתייחס למאורע שקרה בזמננו, אך רצף האירועים שיבוא יכריע אם לאירוע זה ישנה חשיבות או לא.
...
ובכן, מהי היסטוריה? האם היסטוריה היא פשוט "כל העבר" – וממילא, כל ידיעה על העבר היא ידיעה בהיסטוריה? או שאולי ההיסטוריה היא אוסף האירועים החשובים והמשפיעים שאירעו? האם ההיסטוריה היא גוף ידע ניטרלי, או שבהגדרתה היא משהו שעלינו לזכור כבני אדם, או כבני אומה מסוימת – ובכך לשמר את זהותנו? ואולי היסטוריה היא ההתרחשות בזמן, התנועה? כל אחד ממובנים אלה, מעלה בתורו שאלות רבות נוספות. אם ההיסטוריה היא "כל העבר" – ואף אם היא "כל העבר האנושי" – מדובר על תחום ידע עצום ולמעשה אינסופי. לא ברור כיצד נכון לעשות סדר בכל ים-הידע הזה: נדרשת דרך, מתודה, מאיפה להתחיל וכיצד לחבר את הידיעות השונות.