שיחה 01.08.12 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה
חיים חדשים
שיחה 54
אורן: שלום לכם וברוכים הבאים לסדרת השיחות "חיים חדשים" עם הרב לייטמן, שלום לך הרב לייטמן. איתנו באולפן ניצה מזוז. כולנו מתכנסים כדי לדבר על איך אפשר לשפר את החיים שלנו, שכל אחד ירגיש שהחיים שהוא חי הם חיים חדשים, חיים טובים ונלך קדימה ונתחיל ליהנות סוף סוף מהדבר הזה שקוראים לו חיים, במקום לסבול כל הזמן. אחרי השיחה הקודמת שלנו, שבה דיברנו על איך בונים אהבה, ניצה יצאה מאוד מרוגשת ונסערת, ואנחנו נשמח לשמוע לאן הגעת.
ניצה: זה התחיל מזה שלימדת אותנו שבאמצעות השכל אפשר לעורר רגש. והרגש מעורר את הכוח שנקרא כוח האהבה. בתוך התהליך הזה, אפילו בזמן הקצר שהיה לנו פה, הרגשתי איך לאט לאט, מתוך הדמיון שדמיינתי, התחילה להיבנות בי הרגשה של שמחה בלב, שיצאתי איתה מפה. החלטתי לעקוב מה קורה לי עם השמחה הזאת. שמתי לב, קודם כל, שבאותו יום לא הייתי עייפה, השמחה הזאת החזיקה אותי מאוד מאוד חזק. באותו יום עבדתי גם בערב, הלכתי לעבודה, שם אני מלמדת, נפגשת עם תלמידים, והרגשתי איך כל הרוח הזאת של האהבה והשמחה התחילה לעבור אליהם.
זה היה מדהים לראות איך תוך שעה כולם נדבקו מההרגשה שלי. זה היה מאוד יפה לראות, גם נשים שהתקשרו אלי, גם חברים, כל מי שבאתי איתו במגע באותו יום, הרוח הזאת עברה אליהם. זה היה נורא מרגש לראות את זה.
הפכת להיות למקור.
ניצה: כן. ואז התחלתי לחשוב מי מהחברים שלי צריך היום קצת לקבל אהבה ושמחה, ולהרים אליו טלפון כדי להעביר לו קצת. שמתי לב לקשר בין אהבה לשמחה. מה הקשר?
כי שמחה היא תעודה, זו עובדה, שאת נמצאת במצב הנכון. שמחה תמיד חותמת על זה שאת נמצאת במצב טוב. יש אנשים ששמחים מזה שגנבו, שהרגו, שאנסו, אבל ממעשים טובים אם באה בסופם שמחה, סימן שהמעשה הסתיים נכון.
ניצה: מפה התחלתי לגלגל בראש ואמרתי לעצמי, אם בעזרת השכל אני יכולה לבנות רגש ולעורר כוח של אהבה, האם יש אפשרות לעורר דברים נוספים, כוחות נוספים? ומיד עלה בי הכוח הזה שנקרא "כוח התשוקה". האם גם אותו אפשר לעורר? האם גם את זה אפשר לפתח באמצעות העבודה עם השכל?
הכל תלוי בשכל, הכל תלוי במוח. הכל בראש. והמקור לזה הוא שאנחנו באים כחיות קטנות ואחר כך מתחילים לקבל ערכים מהסביבה, מאבא ואימא, מהגן, מבית הספר, טלוויזיה, אינטרנט, כל המקורות החיצוניים, והם בונים בנו את הערכים. ואחר כך, מקיום הערכים האלה ואיך אני נמצא בהם או לא נמצא בהם, אני מקבל שמחה או אכזבה.
הכל מלאכותי, הכל לפי אותן ההבחנות שקיבלתי מבחוץ, הן היו הבחנות שכליות. אבל אחר כך, כשהן נכנסו אלי ואני לפי ההבחנות הללו, לפי השפעת הסביבה, מתחיל למדוד את המצב שלי, אז אני נכנס או לשמחה או לעצבות. אם אני נמצא בהתאם להערכה של הסביבה, אז אני בשמחה, אם פחות, אז אני בעצבות.
לכן הכל בתוכנו נבנה מהשכל, מקליטה. אנחנו עוד לא יודעים, כמו תינוק, כמו ילד קטן שמסתכל על הכל וקולט הכל, ואחר כך נבנית בו תמונה פנימית, שלפי התמונה הזאת הוא בודק את עצמו – טוב לו או רע לו. ואין בזה משהו יסודי בו, שלו, אלא הכל יחסי, איך שיקבל מהסביבה.
לכן יש אנשים שחיים בתוך היער ואין להם כמעט כלום לעומתנו, אבל הם שמחים. כי כלפי הערכים שלהם, כלפי המצב שלהם, יש להם הכל. כשאנחנו באים לשם אנחנו לא מבינים איך אפשר להיות שמח, והוא שמח בחלקו. זה המקור, המפתח לאושר.
ניצה: איך היינו מפתחים את זה? האם אנחנו מפתחים את התהליך של לעורר את כוח המשיכה? למה אני שואלת? כי אני יודעת מניסיון שזה אחד הדברים שהכי מפריעים בזוגיות. אותו כוח המשיכה או התשוקה, הכוח הזה בהתחלה מגיע באופן ספונטאני, די דומה למה שתיארת גם בקשר לכוח האהבה, הוא בא ספונטאני ואז מתחיל לאט לאט להיעלם, או שהוא לא באותה עוצמה.
זה מפני שבצורה טבעית הוא לא יכול להחזיק הרבה זמן. זה בדוק על ידי הביולוגים, שאותו הורמון שאנחנו מפרישים, יכול להתקיים בינינו עד שלוש שנים מקסימום. אנחנו יכולים, דרך אגב, לחדש אותו, לקבל אותו כתרופה, ואז במשהו לחדש. יש דבר כזה, אפשר. אבל בצורה טבעית הוא מחזיק עד שלוש שנים, וחושבים שזה מפני שזה זמן מספיק לגבר שצריך לתמוך באישה שיולדת, ושנתיים הנקה, כמו שזה מקובל. עד גיל שלוש, מאז והלאה הילד הוא כבר לא תינוק ויכול להמשיך בלי אבא.
הטבע כבר לא קושר את האבא לאימא ולילד. בימינו, בזמננו, עם כל ההפרעות וההשפעות החיצוניות זה ודאי משתנה בהתאם לתקופה ולמצב, אבל כך זה לפי הביולוגיה שלנו.
ניצה: הדרך הזאת שאנחנו יכולים לעורר את הכוח הזה מחדש, בהתחלה הוא הורמונלי, אחר כך הוא עובר לשלב אחר, שבו אנחנו על ידי השכל, על ידי עבודה עם הראש, עם המוח, יכולים לעורר אותו באיזשהו אופן.
כן.
ניצה: האם אנחנו מעוררים אותו באופן דומה, כמו שהסברת לנו בפעם הקודמת, או שיש תהליך אחר? אז אמרת לנו, "תדמיינו את התמונה השלמה, היפה, המצב השלם, ומשם הרגש מתחיל להיבנות, ועם הרגש הזה תפנה לבן הזוג. כאילו המצב הרצוי קיים ברגע זה".
נכון.
ניצה: אותו הדבר גם פה? כדי לעורר את כוח המשיכה.
בכוח המשיכה יש כמה דברים. קודם כל יכול להיות שיש כאן בעיות פיזיולוגיות. למרות שאני חושב שלא זו הבעיה בדרך כלל, אלה מקרים מיוחדים. ב-90% מהבעיות הן בעיות פסיכולוגיות.
לכן אנחנו צריכים לדעת איך לעורר את הדברים. זה הכל משחק. אם זו פסיכולוגיה, אז הכל נמצא בידינו ואנחנו יכולים לטפל בזה. ודאי שקשר חייב להיות. אנחנו חייבים לעורר את הקשר המיני בין בעל ואישה, כי זה נותן להם הרגשה שהם נמצאים בקשר. בלי הקשר הזה המשפחה לא תתקיים הרבה זמן. באיזושהי צורה פורמאלית יש משפחות שקיימות כך, אבל אנחנו לא מדברים על מקרים כאלה. אנחנו צריכים לשאוף לזה שיהיה קשר תמידי המתקבל כחובה ביניהם, כי בלי ההתקשרות הפיזיולוגית אין הרגשת שיתוף.
אורן: למה?
כי כך בנוי כל מין ומין, שחייבים להיות בקשר מיני זה עם זה. אחרת הם לא מרגישים ששייכים לאותו תא שנקרא משפחה.
אורן: ואם הם לא רוצים?
אם הם לא רוצים אנחנו צריכים לעזור להם שירצו. זה חייב להיות באיזושהי צורה, לא חשוב איזו, עד גיל זקנה. סתם שישבו בחיבוק זה ליד זה, גם אם מדובר על זקנים בני מאה, זה לא חשוב, אנחנו צריכים בכל זאת שיהיה איזה מגע כמה שיותר קרוב בין הגופים, כי כך הם שייכים בכל זאת לזוג שבעולם הזה.
אורן: נניח שהם לא בני מאה, אלא אנשים צעירים ואחד מהם פתאום כבר לא מרגיש משיכה לשני. מה עושים?
זה הכל משחק במוח ולא בשום דבר אחר. אנחנו יודעים שאנחנו יכולים על ידי הדרכה לתת לו ערכים כאלה, שפתאום הוא רוצה בלונדינית, פתאום רוצה ג'ינג'ית, פתאום הוא רוצה גבוהה, קטנה, שמנה, רזה ועוד. זה הכל מתוך הערכת הסביבה. זאת אומרת, זה הכל מודרך מבחוץ, אז למה שזה לא יהיה מודרך ממה שאנחנו אומרים, וכל פעם יראה את אשתו מתחדשת? מתחדשת בצורה כזאת שאם הוא מרגיש שבמגע פיזי עימה יש לו חידוש, אז לא תהיה שום בעיה שהקשר הזה לא יפסק.
אורן: מה פירוש "חידוש"?
חידוש, בזה שהבעיה שלנו שכל דבר ודבר שקורה לנו בחיים, אם אנחנו לא דואגים לחדש אותו הוא מגיע לשגרה. ואנחנו צריכים לדאוג, בעבודה, בעיסוק של האדם. רק ילדים נותנים לנו כל פעם התחדשות ולכן איתם אין בעיה. אם הם לא היו גדלים אנחנו היינו מאבדים אליהם כל עניין. אלא מפני שהם כל הזמן גדלים, כל הזמן מעוררים אותנו, כל הזמן מולידים בנו את הילד שבכל אחד מאיתנו, הם לא נותנים לנו מנוחה.
ולכן חסר לי משחק עם בת הזוג שלי, ולכן אנחנו כבר לא מעוניינים זה בזה. אנחנו מסתכלים אחד על השני כמו על ריהוט.
אורן: מה עושים?
כאילו מחליפים את הריהוט. אני אומר ברצינות. אנחנו צריכים להבין את הפסיכולוגיה של האדם במה אנחנו יכולים להיות חדשים זה לזה. להקסים זה את זה.
אז יש בזה דברים מאוד מעניינים. אנחנו רואים בהרבה תרבויות, מזרחיות, איך אישה רוקדת לפני הגבר, איך עושים יחד עם המוסיקה, עם הכיבוד, עם אוכל, כל הדברים שהיינו רגילים להשתמש בהם בדורות הקודמים. היום בגלל הטכנולוגיה ובגלל העבודה שלנו, בגלל החיים שלנו, אנחנו כל כך שטחיים שזה פלא בכלל שעדיין 50% מהמשפחות איכשהו מחזיקות את המסגרת. כי בלי חידוש, בלי התחדשות, בלי המשיכה ההורמונלית, בלי לראות משהו חדש, מקור חדש, תענוג חדש, אנשים עם האגו הגדול שגדל במשך אלפי שנים לא מרגישים היום שום צורך בקיום המשפחתי, אלא רק המסגרת מחייבת.
אורן: מה אני יכול לעשות כדי לראות בבת הזוג או בבן הזוג בכל פעם את ההתחדשות הזאת. איך אפשר לראות בפרטנר שלי כל פעם מקור לתענוג חדש, הרי זה אותו בן אדם?
אתם צריכים כל פעם לחדש את היחס, האהבה, החיבה, הוויתור, את הקרבה שביניכם. והאגו הרי יחדש את המצב, כל הזמן. אם אתם עובדים מעל האגו, כל פעם תהיה לכם התחדשות.
אורן: לא הבנתי.
דיברנו על חידוש המצבים, על חידוש היחסים. אם אתם עובדים כך שכל אחד מבטל את עצמו, מוותר על השטח שלו כדי להכניס את השני, והוא רוצה שהשני ייכנס בשטח שלו יותר, בהתקשרות הדדית כמו שתי טבעות שנכנסות זו לתוך זו, אז בכך נראה התחדשות תמידית. מפני שהאגו שלנו כל הזמן משתנה וגדל והוא ייתן לנו בכל פעם הפרעות. ואנחנו נצטרך לעבוד מעל להפרעות האלה ואז זה יהיה לנו כמו משחק, שכל הזמן נצטרך לפתור אותו בעזרה הדדית.
אורן: איך המשחק הזה יוכל להשפיע על חידוש המשיכה המינית לבן או בת הזוג?
מפני שאנחנו נמשכים האחד לשני ורוצים להיות בקשר זה עם זה כל פעם בהתחדשות הרצון.
הרצון שלנו דוחף אותנו זה לזה, בכל פעם הוא שוב נדחה לפינה האגואיסטית שלו, ואנחנו שוב רוצים להתקרב ולעשות קשר. אנחנו רוצים לעשות זאת בכוח. ואז מתוך המצב הזה, אנחנו כל הזמן מעוררים אצלנו את ההתנגשות והתשוקה. זה כמו פלירט, נדחפים זה מזה ומתקרבים לזה לזה. וכך אנחנו על ידי הריחוק והקרבה, מולידים בכל פעם את שינויי המצבים. ואז שינויי המצבים האלה נותנים לנו את החידוש הפנימי ביחסים. בכל היחסים, כולל במין. ואז כתוצאה מכך שהצלחנו להתקרב, אנחנו נרצה גם לקיים את הזיווג הגשמי. הוא יהיה בשבילנו תוצאה של החיבור שהשגנו.
לפעמים אנחנו בעצמנו לא יודעים שבתת ההכרה אנחנו מעוררים במשפחה התנגשות, ואז אחר כך משלימים בשמחה והולכים לחדר שינה. כן, הם משלימים כביכול. גם אצל החיות, נאמר אצל האריות, אפשר לראות כמה שזה קשה להיכנס לזיווג, הטבע מנהל אותם כך שהם כאילו רבים, שהם כאילו לא מתקרבים, ואחר כך כביכול הם משלימים. כדי לעורר תשוקה אתה חייב עזר כנגדו, את הכוח ההפוך, בלעדיו זה לא יקרה. זה המשחק. בכל דבר אתה חייב לעורר את הכוח השלילי כדי להדגיש את הטעם בכוח החיובי. כי אין את הכוח החיובי בטבע, כל הטבע הוא יצר רע, אבל כדי להגיע לקשר, אתה צריך דווקא לעורר את היצר רע, לכן הוא נקרא עזר כנגדו.
אורן: מה ההבדל בין שני הזוגות האלה? הזוג הראשון הוא זוג רגיל כמו כולם, יש ביניהם מריבות בשפע, עם השנים ירדה המשיכה המינית לאחד מהם, זה יותר שכיח שזה חד צדדי. הזוג השני מתחיל תהליך לפי השיטה שאתה מלמד אותנו של ההתקרבות ההדדית.
כן. זאת אומרת שהם מתגברים על מריבות, משתמשים בהן, אפילו מתוך העבודה ההדדית הזאת מתעוררות בהם מריבות חדשות, אבל המריבות מנוהלות מצדם. הם מבינים מה שקורה להם והם מודעים לכך, ומבינים שדברים כאלה צריכים להיות, וזה נמצא בשליטתם. ואז מעל המריבות האלה, הם בונים שטח משותף. ובשטח המשותף הזה הם מרגישים כמה שהם מנוגדים כמינים השונים, ומחוברים כשייכים למבנה אחד. וזה גם מושך אותם לזיווג הגשמי.
אורן: למה הזוג הראשון שיש לו מריבות לא נמשך לזיווג הגשמי?
מפני שהוא לא עושה את החצי השני של התהליך, הוא לא משלים. יש לו רק מריבות, והמריבות האלה מורידות את כל התשוקה.
אורן: נכון.
בטח. איך האחד יכול להנות מהשני אם הלב לא נמצא עמו?
אורן: נכון.
וכאן כן, יש לנו את שני הצדדים שמשלימים זה את זה.
אורן: אז אתה אומר לי שהזוג הזה לא חכם, כי המריבות מכבות את התשוקה המינית וכך הזוג נכבה והחיים שלו מדרדרים עד לפירוד. אם הם מתגרשים בפועל או לא, זה לא חשוב, העיקר שיש פירוד. ל"זוג החכם" קורה אותו דבר, אבל את אותו חומר גלם שאתה קורא לו "מריבות", הוא ממנף דווקא להגברת המשיכה ההדדית שבאה לידי ביטוי גם במשיכה המינית. בכל הרמות.
כי כל היצר רע שבא, הוא רק כדי להפוך אותו ליצר טוב. כי כך אנחנו בנויים. אז בוא נהיה חכמים ונשתמש בזה.
אורן: אז אני רוצה שתלמד אותי להיות חכם. איך אני אשתמש במריבה בדרך הטובה ולא בדרך שמובילה לפירוד? אני מבין שיש דרך מושכלת ויש דרך שהולכים בה בלי שכל. כאשר כאילו זורמים עם החיים ואז הכל דועך.
כשיש מריבה אתם זורמים עם המריבה?
אורן: כן.
ככתוב, "אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה".
אורן: לא. נתרגם את זה לחיים. איך עלי לנהוג אם מתעורר חיכוך, הרי כמעט כל יום מתעורר חיכוך?
אתה תיתן דוגמה לשני, איך שאתה בולם את עצמך. תפעיל כוח בלימה ותַרַאה את זה לשני. זהו, כך תעשה. אנחנו למדנו ולומדים את זה משך השנים, אם בכל זאת לא מתגרשים ונמצאים יחד, אז לומדים את זה מתוך הניסיון. ואני רואה ביחס שלי עם אשתי שלפעמים אני צריך לעשות את זה פשוט כך, לבלום, כן. זהו.
אורן: נכון.
אני שותק.
אורן: אני שואל יותר מזה, אני לא שואל רק איך אני מתנהג.
אחר כך אפשר גם להפוך את זה לטוב. וזה יהיה כך עד הרגע האחרון שבחיים, כל הזמן. או שאתם תהיו כבר מתורגלים כל כך, וגם למדתם מכל מאורעות החיים, מכל המכשולים ובצורה אינסטינקטיבית אתם כבר יודעים איך לזרום כך בין הטיפות, ואתם מסכימים אוטומטית.
אורן: אני לא מרגיש איך זה קורה, מה סדר המצבים פה?
סדר המצבים יישאר כל הזמן במצב שאותו אתה מעורר, לדוגמה, אם אתה אומר בקול רם "העולם יפה, איזו משפחה יפה יש לי. איזו אישה קבלתי."
אורן: זה מין תרגול כזה.
והיא כל הזמן תאמר לך, "איזה גדול אתה, וחכם, וצדיק, ואבא טוב." ויכול להיות שהמצב לגמרי הפוך בינינו. אבל מהדברים האלה אתה תתחיל להיות "קנוי", וזה טוב, וזה טוב, שהיא תעבוד עלי כך, ואני אעבוד כך עליה. מה זה חשוב? אם שנינו חזירה וחזיר, אבל אנחנו רואים כל אחד כשני מלכי יופי וחכמים וצדיקים ומצליחים ביותר. זה מה שחשוב.
מה אתה צריך, את האמת? כלפי אילו סטנדרטים אתה תבדוק אותה? הרי אין בזה שום קנה מידה אמיתי. הכל זה איך שאנחנו קובעים. ואם אנחנו קבענו שהאחד לשני הוא ממש עולם ומלואו, מושלם, כך זה יהיה.
אורן: איך זה יכול להצליח?
רק שצריך להיות מובן שאנחנו הולכים על המשחק וכל פעם נצטרך להתגבר עליו. ולכן כאן צריכה להיות תמיכת הסביבה, הדרכה צמודה, דעת החברה הגדולה והרחבה ככל האפשר, ואז אתה רואה שאפשר להצליח.
ניצה: במציאות הרבה פעמים קורה הפוך. הרבה פעמים זה בדרך כלל בא מהצד של האישה אבל זה לא חייב להיות כך, זה יכול לבוא גם מהצד השני. ברגע שהם רבים, אז האישה כאילו מענישה את הגבר ודווקא מנתקת את היחס שלה אליו.
אישה בכל זאת נוטה לכיוון ההשלמה, זה ברור. אבל גם על הגבר צריכים לעבוד, וצריכים ללמד את האישה איך לעבוד על הגבר. סך הכל הוא ילד גדול, אבל ילד, שהכל תלוי באופן שהיא מעריכה אותו, כשהיא עושה תפקיד קצת כמו של אמא. אלה דברים פשוטים. אני לא רואה בזה שום בעיה אם ננהג לפי הכללים שדברנו עליהם.
אורן: אתה מדבר פה על כך ששניהם מתחילים משחק הדדי של הערכה הדדית, הוא אומר "איזו מדהימה את, מקסימה, מלכת יופי וחכמה וכו".
והפוך מכך, גם היא מחמיאה לו. אבל לא, אנחנו לא עושים את זה בצורה כזאת זולה, הם עוברים קורס. והקורס הזה צריך תמיכה תמידית. נאמר, פעם בשבוע, אפילו פעמיים בשבוע, וצריך להעביר את הקורס לעוד הרבה זוגות כמוהם. ואז זה עובד.
אורן: אני לא רואה בדיוק את הקשר שבו תהליך כזה יכול לחדש בנו את המשיכה המינית ההדדית.
קודם כל אתם מתחילים להעריך זה את זה. אני מתחיל להעריך אותה והיא מתחילה להעריך אותי, כי כל אחד הוא מקור תענוג לשני. מי עוד יגיד לי בחיים שלי שאני "גדול", יפה, וטוב? מי עוד יתייחס אלי כך? אתה רואה, תסתכל על עצמך איך שאתה נהנה מהמילים האלה כשאתה מתאר לעצמך שהן נאמרות לך.
אורן: שאומרים לי, כן.
איזה אדם מיוחד אתה, וכן הלאה.
אורן: אפשר להוסיף.
אבל בעדינות.
אורן: כן.
את זה צריכים ללמד.
אורן: או.קי.
צריכים ללמד איך להגיד בעדינות, אתה יודע, קצת ללטף, קצת לגעת, יש בזה משחק מאוד מאוד עמוק שאנחנו משחקים כאן נגד האגו של הזולת. ועל ידי זה עוזרים לבן הזוג להתעלות מעל האגו שלו, על ידי האהבה. "על כל פשעים תכסה אהבה", ואם אני מתייחס אליו כך, אני אתן לו בזה דוגמה וכוח להתעלות כאילו מהרע, כי אני מפרגן לאגו שלו, ממלא אותו כל הזמן, לא רק, אלא אני נותן לו גם דוגמה איך לעשות אותו דבר כלפי. הוא יעשה את זה גם כלפי, הוא ילמד לעשות את זה ויעשה את זה, וזה לא משחק, זה יהיה באמת כיחסים אמתיים, למה לא? מי רואה את האמת? "עיניים להם ואל יראו". אני צריך לראות דברים לפי הסטנדרטים של הוליווד או של הטלוויזיה, כך אני אסתכל על כולם? או שאני אסתכל לפי הסטנדרטים שלנו.
אורן: בתהליך הזה כרגע יש לי שני שלבים, בשלב הראשון אמרנו שאנחנו מתחילים להגיד "איזה את אישה מקסימה, מדהימה", וכן הלאה, והיא אומרת לי אותו הדבר. זה השלב הראשון.
כן.
אורן: מה קורה בשלב השני שאתה אומר, שהוא קורה כתוצאה מאינטראקציה כזאת מילולית?
אתה רוצה לשאול אם הגירוי המיני יגיע?
אורן: למה?
כי אתה תרגיש התקרבות מצד אחד ומצד שני איזו מין התחדשות של המצבים, משחק פנימי, פלירט, זה מה שיש כאן. אתה כל הזמן תרגיש שיש לך עסק עם אישה חדשה.
אורן: למה?
כי כל הזמן אתה מתגבר על הרצון שלך, כל הזמן היא מתגברת על הרצון שלה. כל הזמן אתם מתייחסים אחד לשני במצב החדש.
אורן: לא הבנתי.
תנסה לעשות את זה בחיים, אתה תראה. ואז, אם אתה תתקל בכל מיני הזדמנויות אחרות כביכול, ויש כאלה הרבה היום בחיים, אתה תראה שעם אף אחת בחיים, לא יהיה לך אותו משחק. והוא יהיה מאוד חסר בלי המגע הזה להתקשרות. ואז אתה לא תברח לנשים אחרות. הן לא יספקו אותך.
אורן: למה?
כי זאת תהיה סתם בהמה. יחסר לך היחס הזה, שמכבדים, שמעריכים, שצריכים אותך כאדם, מעריכים אותך כגבר, בכל דבר.
אורן: מה זה שמכבדים אותך כגבר?
לא חשוב במה, היא מעריכה אותך מאוד. אין מילים, אתה בעיניה יותר מכל דבר.
אורן: אתה אומר שיש כאן תעודת ביטוח.
כן, כי זו הכל פסיכולוגיה, דרך האוזניים זה נכנס לראש, וזה פועל על כל המערכות הפנימיות שלנו, כולל המערכות ההורמונאליות, כולל מערכת העצבים, הכל. זה לא ברור?
אורן: אתה אומר פה שבטכניקה כזאת אדם יכול להבטיח לעצמו שבן או בת הזוג יהיו קשורים דווקא אליו?
בטח.
אורן: איך, במה בדיוק?
אין שום בעיה. תן למישהו יחס כזה, או לגבר או לאישה לא חשוב, כי לא מדברים על קשר עוד יותר פנימי אבל אם יש מישהו מהצד הנגדי, אין שום בעיה, הכל תלוי איך אתה בא לבן אדם ואיך אתה מתחיל להתייחס אליו. אם אתה מתחיל למלא את האגו שלו, את הרצון שלו, לכבד אותו, לרומם אותו, לעשות ממנו משהו גבוה, אתה מרחיב לו את כלי הקליטה, כלי הקבלה, עד כדי כך שהוא נשאר פעור פה. קח ילד קטן או ילדה, תעמיד אותה לידך תעביר לה את היד על הראש ותתחיל להגיד לה איזה ילדה יפה את, איזה ילדה טובה את, איזה ילדה מתוקה את. היא תעמוד עם פה פעור, ראית פעם דבר כזה?
אורן: כן, בסדר, זה אתה עושה עם הילדה, מה עם בת הזוג או בן הזוג?
אותו דבר, תעשה איתה, אתה תראה שהיא גם תעמוד ככה. היא תשב לידך וכך אתה תעשה, כן כן. אנחנו בנויים כך, זה האגו הקטן סך הכל.
אורן: והלאה מכאן, היה שלב שאמרת שאז הזולת שכלפיו אתה נותן כזה יחס, הוא מרגיש אותך כמקור התענוג.
כן, אז איך הוא יכול להיפרד ממך?
אורן: לַמה התחושה הזאת תביא לכך שהשני לא יכול להיפרד ממך ?
בכל העולם אף אחד לא נותן לו תענוג, כולם מסתכלים, כולם דוחפים, כולם רוצים להשתמש בו בצורה גסה בכל מיני דברים וכאן מישהו שמכבד ומסור לו ואומר לו את זה ומחזיק אותו, אבל בצורה הדדית, אחרת זה יהיה זלזול. זאת אהבה חלוטה, אתה מבין? אם אני מרגיש שמישהו אוהב אותי, לא חשוב מה שקורה, אז אני מתחיל לזלזל בו. כי אם האהבה שלו אלי לא תלויה בדבר, לא משתנה, אז לא אכפת לי איך אני אתייחס אליו בחזרה, האגו שלי הוא אומר, "אה, איתו אתה גמרת חשבון, הוא כבר שלך לתמיד". זה מה שקורה עם הורים שאוהבים ילדים בצורה כזאת.
אורן: אז מה אני באמת צריך לעשות פה כלפי המצב?
הכל תלוי בהדדיות. שאתם עושים את זה, אחד לשני, ושברור לכולם שכל אחד מתגבר על עצמו, וכל אחד כל פעם נמצא בשינויי המצבים.
אורן: תהליך כזה שאני מרגיש שמכבדים אותי ומרחיבים לי מבפנים את ההרגשה, לַמה זה בשרשרת, לַמה זה יכול לחדש בי את המשיכה המינית?
זו אחת מהמשיכות. פתאום תראה שזה חדש, שזה מושך.
אורן: מה זה, "זה חדש"?
אותה אישה ואותו גוף ואותו מקום וכן הלאה, בשבילך זה יהיה כחדש.
אורן: זה המפתח פה, לראות חדש?
בטח.
אורן: לַמה?
כי כך זה בתבנית, בבולט, כך זה גם כלפי הקשר עם הבורא, כלפי השכינה. זה מה שנקרא, "באותה אישה, באותו זמן, באותו מקום". אנחנו עושים אותו דבר כל הזמן, זיווג דהכאה עם המלכות העליונה. זה הזיווג העליון, ושם זה אותו דבר רק ששם זה מתחדש. מה שאני עושה איתך עכשיו, אני פשוט מעביר לך אותן הפעולות, רק מסביר לך את זה בצורה בהמית גשמית.
אורן: סוף בולט?
סוף בולט.
אורן: אז אני חוזר, אם אני עושה פתאום כזאת אינטראקציה, והדגשת שהיא צריכה להיות הדדית, אז לַמה כתוצאה מזה אני רואה אותה כאישה חדשה?
שמתחדשת כל יום.
אורן: אתה אומר, אם תבוא למצב שתראה את בת הזוג שלך מתחדשת כל יום, כתוצאה מזה המשיכה המינית תתחדש כל יום.
אתה תראה אותה כמתחדשת.
אורן: מדברים עליי, אז אני צריך לשאוף לזה שאני אראה אותה מתחדשת, ואז כתוצאה מזה אתה אומר, שלזה אתה בכלל לא צריך לדאוג, כתוצאה מזה תהיה לך משיכה מינית חדשה אליה.
כן, ודווקא אליה יותר ממה שלכל אחת אחרת. וגם תקבל בקשר איתה תענוג הרבה יותר גדול ויותר גבוה, מהתענוג הבהמי, הגופני. לתענוג הגופני יצטרף התענוג האנושי והתענוג הרוחני. יש כאן עוד תוספות מאוד מאוד משמעותיות לאותו הזיווג, לאותו החיבור. ואחד נכנס לתוך השני, אתם פתאום תרגישו שעל ידי החיבור בין הגופים אנחנו מבינים מה זה, בפְנים מתגלה ומתפרץ תענוג יותר גבוה, יותר חד, יותר נעלם אבל נמצא בפנים. מה זה פתאום? יש שם איזה ניצוץ של האיזה אור עליון בתוך הזיווג הזה, כי אנחנו עשינו אותו על פני הוויתור ולמען החיבור בין אדם לאדם, ורוצים רק להוסיף את החיבור הגופני כדי להשלים על החיבור שלנו. אין לי מילים, אבל לי זה ברור.
ניצה: אז מה שסיפרת עכשיו זה לא לגמרי ברור, זה חדש.
לא צריכים להסביר לכל הזוגות את הדברים האלה, הם לא צריכים לדעת את כל זה. זה כבר שייך לחכמה שלמעלה מהם.
אורן: אני חייב פה עוד הסבר, זה פשוט חשוב. אתה אומר דברים מהפכניים פה.
אני לא כל כך מבין אתכם, סליחה. הרי אנחנו מדברים כאן על הדרכה. בהדרכה לא כל כך שואלים שאלות, אלא "אתם תעשו כך וכך, תִראו כך וכך", ואתם נכנסים כבר לתיאוריה.
אורן: לא צריך תיאוריה. אני פשוט רוצה להבין, אתה פה המורה ואתה מלמד אותנו, אז אני רוצה לנצל עד למקסימום את מה שאני מרוויח מהשיעורים האלה, לכן אני שואל. "בתכלס", קודם אתה הסברת לי שיש לי פה איזו אפשרות לרכוש תעודת ביטוח שבן או בת הזוג שלי יהיה תמיד דבוק אלי, כבר קניתי. עכשיו אני רוצה לפתח עוד קצת את העניין שאתה אמרת לי, אני יכול ללמד אותך מה אתה צריך לעשות בתוכך כדי כל יום למצוא אישה חדשה. אני בעד שתהיה לי כל יום אישה חדשה.
ויותר יפה.
אורן: אז אני עכשיו שואל לא בתיאוריה, אני שואל בפרקטיקה. אתה אומר לי תתַרגל, תראה איך שזה עובד. תן לי תרגיל דווקא לתחושה הזאת, שכל יום תהיה לי אישה חדשה. אני רושם.
מתוך הוויתור שלך.
אורן: בסדר גמור, תגיד לי מה אני צריך לעשות. אבל שזה יהיה מדויק. הרבה תרגילים לימדת אותי עד כה, עכשיו אני רוצה משהו מאוד מאוד מדויק. אמרת שכֹּל הפואנטה, כל מה שנכבה זה כי אין חידוש, אין התחדשות. אמרת לי, אם אתה כל רגע תראה אישה מתחדשת ויותר ויותר טובה, אל תדאג, תהיה לך אליה משיכה, הכל יהיה בסדר. רק תדאג לזה, כל השאר יסתדר כבר "תק תק תק" כמו מגדל קלפים. אז אני רוצה תרגיל על זה, אני מוכן לעשות הכל, כל יום שתהיה לי בבית אישה חדשה יותר טובה מאתמול, יותר מושכת מאתמול. מה אני צריך לעשות קונקרטית על זה, לעורר בי כזה רגש? אני רוצה לעשות תרגיל ולהרגיש פידבק.
אנחנו דיברנו על זה בשיעורים הקודמים בינינו, ועכשיו שהתחלנו לדבר פתאום על קשר המיני, אז אתם חושבים שזה משהו חדש, שכאן זה חייב להיות משהו חדש. מתוך הוויתור הקודם שדיברנו עליו, מתוך כל התרגילים שדיברנו עליהם קודם, אתם בטוח תגיעו, תתגלגלו בצורה הטבעית, גם לזיווג הגשמי גופני, אין בזה שום דבר מיוחד.
כמו שאתה מוותר על כל הדברים האלה בבית כלפיה ובכל החיים, והיא עושה אותו דבר בשבילך וכעזר כנגדו, כך אתם עובדים זה עם זה, כך אתם גם מוותרים זה לזה, ומבטלים כל אחד את עצמו כדי להיות יותר ויותר מקושר לשני. מתוך זה אתם מתחילים להעריך את הקשר הזה, והוא מושך אתכם יותר ויותר פנימה. ומתוך זה שהאגו כל הזמן משתנה בכל אחד מכם בצורה הדדית, יש כאן איזה מנוע מיוחד שמסובב אתכם כל הזמן ועושה את המערבולת המיוחדת הזאת במשפחה. אם אתם נמצאים בעבודה הדדית, אתם תרגישו שפתאום בפנים הכל משתנה.
אתם תתחילו להרגיש שכוח החיים שמסובב אתכם יחד, מעורר את היצרים במיוחד, וזה מגיע ממקור אחד ממש, תרגישו איך שאתם נמצאים במשחק זה עם זה, קדימה, אחורה, פנימה, כל אחד ימינה שמאלה וכן הלאה, ואז מתוך זה אתם כל הזמן מרגישים שאתם מתחדשים. ואתה לא רואה את האדם שמולך, אתה רואה שזה משהו חדש. אתה לא רואה כל כך את הגוף וכל מיני דברים, אתה רואה את מה שמשתנה, אתה רואה את הדמות שלבן הזוג או בת הזוג, היותר פנימית. כמו שאנחנו בדרך כלל רואים את הדמות, אנחנו לא רואים את האדם עצמו, את הגוף שלו.
ואז זה יוצא שפתאום מצאת בתוך החיים שלך משחק שעל ידי השינויים שבו, אתה מוצא מקור למילוי, שבאף מקום אחר בחיים אתה לא תקבל מילוי כזה. אבל הדברים האלה צריכים לעבור בסדנאות, בתרגילים, בבית, שוב לחזור עליהם, ואז האדם יקנה אותם.
אורן: אבל אנחנו מנסים לפתח היום כלים ותרגילים מעשיים שבונים בינינו קשר טוב, לא תיאוריה, אנחנו מדברים על מימוש, ולצורך העניין ניצה משחקת בתפקיד אשתי.
תגידי לו בכל רגע, כמו שדיברנו בהקשר לילדים, עד כמה הוא מיוחד, עד כמה יש לו תכונות מיוחדות, עד כמה הוא עמוק באישיות שלו, כמה הוא מבין ויודע בכל דבר ועד כמה שאת מעריכה אותו בכל דבר. לא בצורה גסה, הגישה לא צריכה להיות כמו לילד קטן שאצלו אפשר להגיד בצורה ישירה, את צריכה להגיד לו את הדברים כמו לילד גדול. את צריכה "לנפח" אותו עד כדי כך שהוא באמת ירגיש את עצמו באותן ההגדרות שסיפרת לו עליהן. מתוך זה הוא ירגיש את עצמו שלם, ומתוך השלמות הזאת הוא יהיה חייב להתייחס אלייך בחזרה באותן התכונות, באותם היחסים כפי שסיפרת לו מִי הוא. תגידי לו, אתה גדול, אתה חכם, אתה מיוחד, איזה איש אתה, כל פעם אני מתפעלת מחדש. בזה את תרגישי עד כמה את מחייבת אותו להיות כזה, והוא לא יוכל לרדת מזה.
מתוך זה הגבר מקבל קודם כל ביטחון וגם דחף להוכיח, ואז את כבר מתחילה לשחק איתו קצת כמו אישה. את מראה לו עד כמה את רוצה אותו, עד כמה את מחכה לו, עד כמה את פשוט נהנית מכל דבר שבא ממנו. זאת אומרת מצד אחד את צריכה לנפח לו את האגו כמה שאפשר, לא בצורה גסה, בצורה עדינה, זה כלפיו. ומצד שני את מראה לו עד כמה את בתור אישה מאוד מעוניינת להתקרב, וקצת להרגיש משהו מהאיש הגדול והמושלם הזה. כך מלכות צריכה לשחק כלפי זעיר אנפין, אנחנו לומדים הכל משורשים עליונים.
המצב הזה בטוח מחייב את הטבע של הגבר להיות בכל מה שרק אפשר, בהשפעה חזרה כלפי האישה. מה החידוש כאן? הדברים שהיא סיפרה לך עליך זה חידוש, הדרך שהיא באה ורוצה להיות קשורה אליך זה החידוש. האמת שרוב העבודה באה מצד האישה, ואני חושב שטוב שכך מסודר לנו מהטבע, כי היא גם מוכנה לזה יותר. אבל לגבר אנחנו צריכים בכל זאת לתת קצת שכל שיבין במה האישה עוסקת איתו עכשיו ולא יראה זלזול, אלא יבין שהיא בונה עכשיו יחד איתו משפחה חדשה, זיווג חדש, זוג חדש.
כל היתר כבר יתברר מתוך הניסיון, צריכים לעבור את הדברים האלה ולראות. בחיים שלי אני כל הזמן הייתי שקוע בזיווגים אחרים, עליונים יותר, אבל מתוכם אני מבין מה היה צריך לעשות.
אורן: למה יש חשיבות לקיום יחסי מין בין בני זוג?
אני יכול להגיד לך על כך רק דרך חוכמת הקבלה, רק דרך זיווגים עליונים יותר. והתרגום הוא פשוט, כי בלי זה לא יהיה המשך הדור.
אם אתה מדבר על בני אדם, לא על החיות שנפגשות נניח פעם בשנה, עושות זיווג, ואז יש את המשך הדור וגמרנו, בצורה פשוטה. הן עושות הכל בצורה אינסטינקטיבית, הן מסתכלות זו על זו חודש ימים או שבוע ימים בשנה וזהו. אצל בני אדם זה לא קורה כך, הם נמצאים למעלה מהזמן בדברים האלה, למעלה ממקום ומזמן. ולמה? בני האדם צריכים את כל הדברים האלה למשפחה הקבועה, זה לא כמו אצל חיות שמזדווגות ואחר כך עוזבות זו את זו. בהרבה מקרים הזכר בכלל לא מכיר את הצאצאים שלו, הטבע כאן מסדר את הדברים.
אבל אצלנו, מפני שאנחנו בני אדם וצריכים את החיבור בינינו כדי להביא את המשך הדור, אנחנו צריכים לפחות חמש עשרה שנה עד שאנחנו מקימים את הנולד שיהיה אדם. אנחנו צריכים גם להראות לו דוגמאות מאבא ומאימא, מהסביבה, מהכל, כדי לפתח אדם מאותו הנולד, ולכן אנחנו צריכים לתת לו סביבה. אבל כדי לתת לו סביבה, זה לא כמו "עגל בן יומו שור קרי". זאת אומרת, שאחרי יומיים או אפילו אחרי כמה שעות בעל החיים כבר עומד על הרגליים ורץ אחרי אמא, הוא צריך אולי עוד כמה שבועות או שנה אפילו ליניקה, אבל אחר כך הוא בעל חיים רגיל, אין לו בעיה.
אצלנו זה לא כך, האדם צריך לקנות חכמה, הוא צריך לקנות דברים שהוא לא מקבל מאמא, או מהטבע בצורה אינסטינקטיבית. האדם צריך לקנות את כל האדם שבו, הוא צריך משפחה, סביבה, חברים, גברים, נשים, הכל. הוא צריך דוגמאות, הוא צריך המון התרשמויות מהסביבה. אם הוא יגדל רק עם אמא אחת, אז איך אמא אחת יכולה להחזיק אותו, איך היא יכולה להתקיים, איך היא יכולה לספק לו את כל מה שהוא צריך.
זאת אומרת אפילו להמשך הדור האנושי, ואנחנו לא מדברים כאן על דברים יותר גבוהים כי יש לאדם עוד מטרות, אז אנחנו רואים שהאדם חייב להתקיים בחברה גדולה. חברה שמורכבת מסבא וסבתא, מאבא ואמא, מהילדים שלו ומהנכדים שלו. כשכל אחד מוסר לשני, ויש עוד כמוהו, עוד הרבה ברוחב, עד שאנחנו מגיעים בימינו לכך שהאדם זקוק לכל העולם.
אורן: האם אתה יכול לקשור את חינוך הילד בתא המשפחתי, ליחסים מיניים טובים בין ההורים שלו. האם יש קשר, האם הילד מושפע אם זה לא כך?
אם אין קשר מיני בין ההורים, אז אין משפחה, כי זה הקשר הכי חזק שיש בין בני אדם, כמו בכל צורות החיים. אם אין קשר בין מין למין, אז אין המשך החיים.
אצל החיות זה בצורה אינסטינקטיבית, זה כמעט רק כדי להמשיך את הדור. אצל בני אדם זה מעל זה, זה כדי להמשיך את החיים יחד. אל תסתכל על החיים שלנו היום, כי כל החיים זה היה כך. היו סיבות נוספות לכך, אני לא יכולתי להתקיים בלי בת זוג, בן זוג, בלי קרובים, בלי הסובבים אותי, אני חייב להיות במשפחה, אחרת אני לא אוכל לספק לעצמי צרכים כדי להתקיים. זה היה כך במשך כל הדורות, אלא שעכשיו, בדור האחרון, סידרנו לעצמנו כזה מצב שאני לא צריך משפחה. עד לפני כחמישים שנה הייתי חייב משפחה כדי להתקיים, גם במצב שאני חולה, זקן, הייתי חייב וזהו. בחמישים השנים האחרונות זה כבר לא כך, כי העולם נעשה אינטגרלי, גלובלי. אבל אל תסתכל על העולם עכשיו, זה קלקול, ולכן אנחנו מדברים עכשיו איך לתקן.
אדם נברא בצורה כזאת שהוא חייב סביבה, סביבה קבועה, כי הוא חלש, הוא הכי חלש מכולם. הוא לא יכול בלי בגדים, בלי אוכל, בלי חימום, בלי קירור, הוא לא יכול בלי אלפי דברים, ורק סביבה כשכל אחד "איש לרעהו יעזורו", "לכו תתפרנסו זה מזה", יכולה לספק לו.
גם בעניין חינוך הילדים, כשילד גדל הוא לא כמו בהמה שתוך שבועיים כבר מוכן לחיים, ילד צריך חמש עשרה שנה כדי לגדול ולכן אנחנו צריכים מסגרת שבה הוא יגדל. אישה לבד לא יכולה לספק בעצמה את כל זה, אמנם בחמישים השנים האחרונות עשינו כזאת סביבה שגם אישה לבד יכולה לספק הכל לילדים, אבל זה לא טבעי, בזה אנחנו נכנסנו לגילוי הקלקול לכן בחמישים השנים האחרונות הקלקול מתגלה.
אורן: אני אתן דוגמה לשתי משפחות שונות כדי ללמוד משהו מהדוגמה הזאת. במשפחה א' יש אבא ואימא, ונניח שיש להם ילד אחד או כמה ילדים, כשבמשפחה יש יחסים טובים וגם יחסי מין טובים, תקינים, הכל זורם. במשפחה ב' הכל אותו דבר, חוץ מזה שיחסי המין הם לא תקינים, אין שם.
אם כך במשפחה ב' אין קשר נכון וטוב בין ההורים.
אורן: מה ההשלכה של זה?
ההשלכה היא על כל דבר, כי זה מקור החיים. בצורה כלשהי הם צריכים להיות בהסכמה ביניהם גם בקשר הגופני, חייב.
ניצה: האם אפשר לומר שאם הקשר המיני לא טוב, זה מעיד על משהו עמוק, על משהו פנימי יותר בין בני הזוג?
כן, ודאי. אנחנו חייבים להגיע למצב שהם ייהנו זה מזה, מדרְגת הבהמה שבנו ועד לדרגת האדם שבנו. זה יכול להיות בהשלמה כלשהי, קצת יותר או קצת פחות, אבל הם צריכים להרגיש סך הכל מכלול אחד ושטוב להם יחד.
אורן: מהן ההשלכות, מה ההבדל בהשלכות כלפי הילדים בין שני הבתים?
ילדים מרגישים אם יש קשר נכון או לא נכון, טוב או לא טוב, בין אבא ואמא. זה גם נותן לילדים השלכה לכל החיים שלהם. אבל שוב, זה לא בימינו, מחמישים השנים האחרונות אתה לא יכול לקחת דוגמה, כי אצלנו עכשיו אין משפחות. גם אם קיימת משפחה, ואפילו שהכל בסדר בין הגבר והאשה, אז הילדים בכלל לא איתם, הם בחדר שלהם עם המחשב. לא אכפת להם מאבא ואימא, שיעזבו אותם לנפשם. כיום זאת לא דוגמה.
אורן: לסיכום, אולי נסיים את השיחה במשהו קצת יותר אופטימי.
לא יהיה כלום אופטימי. רק אם אנחנו נעבוד נכון ביחסים בין גבר ואישה, כדי הביא להם את הזיווג הנכון, אז תהייה משפחה נכונה. הילדים יקבלו דברים שיחזרו ליחסים במשפחה ובין בני האדם, במקום יחסים עם מחשב.
אורן: בנימה אופטימית זאת נסיים, ועד הפעם הבאה שיהיה לכם כל טוב ולהתראות.
(סוף שיחה)