האזנה לקטעים נדירים מתוך שיעוריו של הרב המקובל ברוך שלום אשלג, בתוספת ביאור של תלמידו וממשיך דרכו, הרב לייטמן.

ר' לייטמן: .. אנחנו לומדים, שגם שבירה וגם חטא עץ הדעת, זה היה מסודר מלמעלה.

רב"ש: הכול היה להקטין את השפע, להקטין את התאווה, להקטין את התענוג, ותענוגים קטנים – אז אנחנו מסוגלים לוותר, ולומר.. ולכוון אותו רק לשם שמיים. תנסה ותראה שזה קשה. לכן היה משהו מצמצומים, [כדי] להקטין את התענוג. כך תלמד.

... בזמן שאין כבוד, נגיד, אם אחד פוגע בשני:

- "מה עשית לי! לא, לא, לא, ההה!"

לא יכולים... מה עשה לך? הוא אומר לך מה, מה חושב...

[אם] הוא אומר: "אתה פיקח, אתה איש אמת".

- "אה!"

- "אתה שקרן!"

- "מי אמר לי שקרן, מי אתה, סמרטוט כמוך!"

על קצת כבוד לא יכולים לוותר. ואתה כל כך מוותר על הכול, זה צדיק. אתה יודע מה זה צדיק?

ר' לייטמן: שמצדיק את עצמו?

רב"ש: אני אגיד לך מה שמתכוון. הגמרא אומרת: "רשעים – היצר הרע נדמה להם כחוט השערה, צדיקים – כהר גבוה". נמצא, מי שאצלו היצר הרע, יכול להתגבר תיכף, זה סימן שעדיין הוא עוד לא, אני לא יודע מה, איך להגיד,

ר' לייטמן: ישר, ישר.

רב"ש: על עצמנו. אנחנו מנסים את הלימוד הזה על עצמנו, אם גם כן מסוגלים לעשות איזה מסך או לא? לומדים: "מסך, מסך, מסך" - אולי גם כן אנחנו נחשוב, אולי גם אנחנו צריכים לעשות מסך - זה כל הלימוד שלנו. אנחנו לומדים, אנחנו צריכים לדעת, שכל המסכים, כל הצמצום היה – בכדי להקטין את התענוג, עד שבא לנו חלל פנוי, הסתר, שלא לכל אחד ואחד. מרגיש חיסרון ברוחניות.