חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 493

קשר אינטרנטי בין העם לנבחריו

מטרות:

• תופעת הסייבר והשפעתה על היחסים בין העם להנהגה

• קשר ישיר בין הנבחרים לעם.

• השפעת הסייבר על הציבור

פתיחה:

כח חדש שפועל בעולם היחסים שבין ההנהגה לציבור. המאפיינים שלו: כולם חשופים, קורה בקצב מהיר, נגיש לכולם, המון מידע, אין שום מקום מוסתר, תמיד תחת עין פקוחה  - מחייב להיות בערנות מתמדת, מעודכנים, זמינים.

12/12/14: ככל שהשנים עוברות, נדמה שהפוליטיקאים הולכים ומתקרבים אלינו יותר ויותר. הם פונים בפניות ישירות בפייסבוק, מצייצים בטוויטר, ו"משוחחים" איתנו בסרטוני וידאו או פוסטים שונים. בבחירות הקודמות כבר הבנו את הכוח המטורף של המדיה הדיגיטלית ובכלל, כל תעמולה פוליטית מלווה בארץ בהמון פעילות גועשת ברשת. על פי סקרים של חברת הסקרים ויגו, (חברת ניטור וניתוח מדיה מקבוצת יפעת) בשבוע האחרון זכו הבחירות להתייחסות של יותר מ-200 אלף גולשים שכתבו כמעט 800 אלף פוסטים.   http://talnavarro.co.il/category/personal/%D7%A4%D7

תופעת הסייבר והשפעתה על היחסים בין העם להנהגה

יתרונות הפלטפורמה האינטרנטית עבור הפוליטיקאים ועבור האזרחים:

לאינטרנט כפלטפורמה יתרונות רבים עבור הפוליטיקאים אשר כאמור פונים ישירות לאזרחים, באופן מיידי, פשוט ידידותי למשתמש, ובמילותיהם שלהם. הם שולטים על היקף התכנים (כאשר באמצעי התקשורת המסורתיים הם מוגבלים מבחינת זמן שידור, מספר מילים בכתבה, הכללה בליינאפ של החדשות / מיקום הידיעה בעיתון וכדומה), על טיבם (אלו תכנים כן ואלו לא), על אופי הפנייה (כיצד לפנות – פנייה הומוריסטית, פנייה אישית, פורמט תיאורי או לקוני…), על פורמט התכנים (סרטון וידיאו, ציוץ, סטטוס וכיו"ב) שהם רוצים להעביר וכמובן על עיתוי הפרסום.

גם האזרחים מפיקים תועלת רבה מן הקשר הישיר והבלתי מתווך עם הפוליטיקאים, הם מקבלים עדכונים מן הפוליטיקאים המעניינים אותם, ואך ורק מהם בלחיצת כפתור, הם עשויים להתבטא על גבי הקיר של נבחרי הציבור ולהגיב ישירות לדבריהם. שוב אינם נדרשים לתיווך העיתונאי ואו לפרשנות של עיתונאי כזה או אחר. הם רשאים להתרשם בעצמם מן הטקסטים שאף נותרים על גבי הרשת כארכיון ציבורי, כך שניתן לבחון את דברי הפוליטיקאים חודשים רבים לאחר הפרסום. הם חשים כי נציגי הציבור קרובים אליהם יותר, אנשים בשר ודם בעלי תהיות ופקפוקים שאינם מורמים מעם.

http://hatraklin.org/2013/04/04/politicians_journalists_andfb/

בשנים האחרונות נראה שהאינטרנט הפך להיות קלף מפתח ביחסים בין ההנהגה לציבור. הצלחה ניכרת נראית לקמפיינים המתנהלים ברשת החברתית כאשר אובאמה ב-2008 עשה את השימוש המוצלח הראשון בכלי זה. בבחירות האחרונות בארץ מספר מועמדים בולטים חיקו הצלחה זו והדבר הוביל אותם לפופולריות גדולה. נראה כי הרשת האינטרנטית מאפשרת למנהיגים להגיע למגע קרוב יותר אל העם, לפתח איתו דו שיח ולא רק תקשורת חד סטרית וליצור מהבוחרים מעין קהילה המתקשרת בינם לבין עצמם. המנהיג מורגש כנגיש יותר, אנושי יותר, ויכול להתאים את עצמו בקלות לרחשי הציבור.

גם האזרחים מפיקים תועלת רבה מן הקשר הישיר והבלתי מתווך עם הפוליטיקאים, הם מעודכנים כל הזמן, אינם נדרשים לתיווך העיתונאי, וחשים כי נציגי הציבור קרובים אליהם יותר.

• איך משפיע השינוי הזה על מערכת היחסים בין הציבור לנבחריו? האם זה משנה לדעתך את אופי הקשר ביניהם? במה?  

• איך זה משנה את מאזן הכוחות ביחסים בין הציבור להנהגה? האם באמת לציבור יש יותר כח?

יש מקום לאופטימיות זהירה ביחס לעתיד הדמוקרטיה המערבית. בהשפעת תפקוד האינטרנט בזירה הפוליטית-תקשורתית מתרבים הסימנים להעצמת כוחו ומעמדו של האזרח-הבוחר. מתרבות הנגיסות הקטנות בעוצמתם של נציגי האליטות הפוליטיות

http://www.itu.org.il/?CategoryID=579&ArticleID=2062

• מה דעתך על הגישה הזאת?

• לפנינו תופעה שנותנת לציבור הרגשה של קרבה ונגישות לנציגיו. שחושפת את המועמד לא רק בהיבט הציבורי אלא נכנסת אליו הביתה גם לפן האישי והמשפחתי - הוא מעלה תמונות משפחתיות, רגעים מהחיים, מפגשים עם אנשים. הוא יותר חשוף, הוא מגיב למה שקורה, מחובר לרשת החברתית, ער לרחשי הציבור. אך בכל זאת, הכל מתרחש מעבר למסך, במרחב הוירטואלי, ללא מגע ישיר. האם זה מקרב או מרחיק?

• האם זה גורם לדעתך להתקרבות או לריחוק בין הצדדים?

• מה יש במדיום הזה שלמרות המסך והריחוק הפיסי, יש לנו הרגשה של קרבה?

• מה יוצר את אותה אשליה של קרבה?

• מה זה אומר עלינו? האם עם השנים האנושות פיתחה את היכולת לחוש קרבה גם כשיש מרחק פיסי?

• איך זה מתיישב עם תחושת היאוש וחוסר האונים של הציבור? לכאורה יש לנו קשר עם הפוליטיקאים אבל בעצם מרגישים שאין לנו שליטה על מה שקורה ועל מה שהם עושים.

• איך אפשר להפוך את הקשר הוירטואלי המדומה עם ההנהגה למשהו אמיתי?

קשר ישיר בין הנבחרים לעם

מאז שהפציע יאיר לפיד בחיינו בדמותו כפוליטיקאי, הוא נעזר בפייסבוק על מנת לתאר לנו, האזרחים, את עלילותיו בעיר הגדולה, כלומר את חוויותיו, מחשבותיו, שיחותיו עם אנשים והתלבטויותיו. יותר ויותר נשמעות טרוניות, מצד העיתונאים, לגבי הדרך בה הוא מתנהל. הם חשים נבגדים, מפני שאינו מתראיין דרך כלי התקשורת אלא פורש את משנתו באמצעות הרשת, בעת הנוחה לו, ופונה במילותיו הוא, ישירות אל העם ומבלי להיזקק להם.     http://hatraklin.org/2013/04/04/politicians_journalists_andfb/

התפתח מסלול "עוקף תקשורת" המאפשר לפוליטיקאים ולאנשי ציבור ליצור קשר ישיר עם העם, ללא "חוצץ" ביניהם:

• האם מסלול "עוקף תקשורת" שכזה, יכול להתפתח לקשר קרוב וחם בין נציגי הציבור לעם?

• האם אנחנו בשלב מעבר ממנהיגות היררכית ומנותקת מהעם, למנהיגות קרובה לעם, שנמצאת בתוך העם ממש, בתוך הרשת החברתית ?

• איך עוד התופעה משפיעה על ההנהגה, על אופיה והתנהלותה?

• האם יש תקווה לשינוי?  

• מה אפשר ללמוד מהתופעה על התהליך בו אנו נמצאים כאנושות?

מעורבות ציבורית באמצעות הסייבר:

12/12/14: בשבוע האחרון זכו הבחירות להתייחסות של יותר מ-200,000 גולשים שכתבו כמעט 800,000 פוסטים.   http://talnavarro.co.il/category/personal/%D7%A4%D7

מחקרים מעלים כי אזרחים בעידן הנוכחי הופכים מודעים יותר לתהליכי העבודה הפוליטיים ועשויים לפתח מעורבות אזרחית גדולה יותר בשל כך.

http://hatraklin.org/2013/04/04/politicians_journalists_andfb/

• האם זה הופך את הציבור ליותר מעורב?

הפיכת בית הנבחרים למעין אסיפת עם מקוונת ענקית:  

בחזוני, אני רואה אזרחים השבים לביתם בתום יום עבודה מפרך, מתיישבים בסמוך למחשב, נכנסים לפורום ועדת הכנסת הרלוונטית להם (או אפילו כזו המעניינת אותם), והופכים לשותפים פעילים בקבלת ההחלטות. בדיונים השונים יזכו חברי הכנסת לראות את הפנים והשמות שעליהם משפיעים מעשיהם - בזמן אמת. בדמות אותם פורומים, צ'אטים ושיחות וידאו, יציגו האזרחים אל מול המליאה וחבריה את המציאות כפי שהם רואים אותה, וחברי הכנסת יאלצו להתחשב בהם.

ניתן לנסות את התוכנית הזאת - הפיכת בית הנבחרים למעין אסיפת עם מקוונת ענקית. בעיריות השונות, תושבי העיר יוכלו להשתתף (בעזרת פורום, צ'אט, ועדות וידאו, תוכנות מסרים מידיים וכו') בדיוני העירייה. הם יוכלו להעלות ליקויים שהם חשים שראוי לטפל בהם. הם גם יזכו לקבל מענה מיידי וישיר מראש העיר ומאותו פקיד או אדם האחראי לתחום שהם דורשים לטפל בו. http://www.amalnet.k12.il/Commun/Mivnit/RightMenu/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9

• האם זו התחלה של "מהפכה" שלטונית, שבה הציבור יהיה יותר מעורב בקבלת ההחלטות השוטפות?  

• איך התעצמות כוחו של האזרח תשפיע על מערכת היחסים שלו עם ההנהגה? והאם זה עשוי להוביל לעתיד טוב יותר?

• כיצד אתה רואה שימוש נכון במרחב הסייברי בקשר בין הציבור לההנהגה?

• האם לדעתך שלטון העתיד יהיה "אסיפת עם מקוונת ענקית"?

הכנסת - שאומנם הקימה אתר רציני ומעודכן - לא השכילה ללכת צעד נוסף ביצירת קשר עם הבוחר. במקום שדיוני הכנסת ישלבו פורום וצ'אט פעילים, שיהיו נוכחים במליאה (כמו גם שידור דיוני המליאה והוועדות השונות בוועידות וידאו), אנו זוכים להביט באתר הכנסת כמו בנרות החנוכה - לראותם בלבד. כיכר העיר האלקטרונית דומה יותר כעת לכיכר מצופה זכוכית משוריינת שניתן להביט דרכה, אבל לא ניתן להשפיע על המתרחש בה. זוהי כיכר המיועדת (כמו בימים שלפני האינטרנט) רק לאותם ח"כים, עוזרים, לוביסטים ויועצים ומי לא.

http://www.amalnet.k12.il/Commun/Mivnit/RightMenu/%D7%A4%D7%95%D7%9C

שימוש נכון בכוח החיבור של הרשת:

המדיה המקוונת מאפשרת לבוחרים לתקשר בינם לבין עצמם, ולמעשה ליצור מעין קהילה שיש בידה כלים לפעילות ולהתארגנות, אשר לא היו קיימים במדיה המסורתית. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94_2.0

יכולתו של האינטרנט לאפשר לפרטים לקשור קשרים בתוך הזירות המוסדיות ומחוצה להן בדרכים המעצימות ומחזקות את "הכוח התקשורתי" של פרטים מרושתים הוא המפתח להיותה של הרשת מעצמה העומדת בפני עצמה.          http://hatraklin.org/2013/04/04/politicians_journalists_andfb/

• היכולת להתחבר בקלות ולהתארגן ברשת כבר קיימת - אך השימוש כיום הוא יותר אישי מאשר "קבוצתי/רשתי" - האם אנחנו מפספסים פה משהו?

• איך להשתמש נכון ב"כח התקשורתי" של הפרטים המרושתים ("רשת חברתית"), כדי ליצור פה חיים טובים יותר?

• איזה יתרון זה יכול לתתן לנו כציבור?

ביקורת גולשים על נציגי העם:

נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, מרבה להשתמש במדיה המקוונת. בקמפיין הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2008 עשה אובמה שימוש רחב באינטרנט וברשתות החברתיות, במקביל לשימוש בכלי התקשורת המסורתיים. לגולשים היה חלק גדול בקמפיין האינטרנטי של הנשיא, כדוגמת הקליפ "התאהבתי באובמה"‏^[1] אשר אמנם אינו פרי יוזמתו, אך קיבל סיקור מכלים חברתיים רבים. על פי מספר מקורות ברבע הראשון של 2007, אובמה גייס 32 מיליון דולר, כאשר שליש מהם ברשת. פוליטיקאים רבים מנסים לחקות את הצלחתו של אובמה ולנהל קמפיין בחירות בעזרת פלטפורמת 2.0 web http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94_2.0

בישראל ובעולם כולו פוליטיקאים משתמשים בפייסבוק, טוויטר, יוטיוב, בלוגים וכו' במטרה לקדם את מעמדם, וליצור קשר עם המצביעים, שנכנסים לאותם מקומות, קוראים ומגיבים.

בדף הפייסבוק של בנימין נתניהו - יש קרוב ל-1.1 מיליון לייקים. בערוץ היוטיוב מעל 18,000 מנויים.

בדף הפייסבוק של יאיר לפיד יש מעל 361,000 לייקים, לבנט כ 350,000 לייקים …

12/12/14:

בשבוע האחרון זכו הבחירות להתייחסות של יותר מ-200 אלף גולשים שכתבו כמעט 800 אלף פוסטים.

התייחסות הגולשים היא פרסונלית לחלוטין, המועמדים מוזכרים פי 10 יותר מאשר המפלגות. בשלב זה מובילים את השיח החברתי ראשי המפלגות (בעיקר נתניהו, לפיד, כחלון ובנט)…..   רוב המועמדים סופגים בעיקר ביקורת מהגולשים.      http://talnavarro.co.il/category/personal/%D7%A4%D7

• עיקר התגובות הן של ביקורת - איך אתה מסביר את זה?  

השפעת הסייבר על הציבור

• איך התופעה משפיעה על הציבור ?

הצפת מידע - כולנו חשופים להרבה מידע זמין כל הזמן על המנהיגים שלנו, על מוסדות השלטון, על המצב בארץ ובעולם. ובכלל - על הכל וכל הזמן: 

• איך זה משפיע עלינו על המח? על הרגש?

• על היחסים?

• על השמחה?

• מה מתוך זה מועיל לנו ומה מזיק? איך לאזן?

פוליטיקה 2.0 היא מונח המתייחס לשינויים שחלו בהתנהלות הפוליטית בעקבות השימוש בפלטפורמות web2.0. פוליטיקאים משתמשים בכלי web 2.0, כגון פייסבוק, טוויטר, יוטיוב, בלוגים וכו' במטרה לקדם את מעמדם, ליצור קשר עם המצביעים, לגייס כספים ועוד. הפלטפורמה מאפשרת לפוליטיקאים להתבטא בצורה חופשית ומגוונת, לכוון את מאמצי הקמפיין לקהל מטרה מסוים, להעביר מסר בעלות זולה יחסית, באופן מתמיד ועדכני. השינוי בקרב הבוחרים בא לידי ביטוי בעובדה שהמדיה המקוונת יוצרת אינטראקטיביות ותקשורת דו-סטרית בין התומכים לבין המועמד, מאפשרת לבוחרים לתקשר בינם לבין עצמם, ולמעשה ליצור מעין קהילה שיש בידה כלים לפעילות ולהתארגנות, אשר לא היו קיימים במדיה המסורתית. הכלים החדשים מאפשרים לקהל גדול ליצור תכנים ולשתף אותם, הם נגישים, זולים, ומתעדכנים באופן תדיר.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94

הפוסטים שמעוררים את העניין הרב ביותר והאהדה הגבוהה ביותר הם הפוסטים המשפחתיים: הדלקת הנרות בבית משפחת נתניהו היה הפוסט הויראלי ביותר השבוע עם 38,000 לייקים, 2,000 תגובות ואלף שיתופים.

http://talnavarro.co.il/category/personal/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98

• נראה שמעניין יותר את הציבור החיים הפרטיים של המועמדים ולא מה שיש להם להגיד. מדוע?

• מה זה אומר על היחס של הציבור להנהגה?