"ועתידים בני ישמעאל לעורר מלחמות גדולות בעולם. ויתאספו בני אדום עליהם, ויערכו עימהם מלחמה, אחת על הים, ואחת על היבשה, ואחת סמוך לירושלים" (ספר הזוהר, פרשת וארא).
מה שקורה היום באירופה, בכלל לא מפתיע. בכתבי הקבלה העתיקים מתוארת מערכת היחסים בין הכוחות שעומדים מאחורי הדתות השונות, ומוסבר מה עתיד להתרחש לאורך ההיסטוריה. בינתיים כל מה שכתוב שם קרה אחד לאחד. בזמננו, האסלאם אמור להתפשט באירופה, ואח"כ האירופאים והמוסלמים גם יחד עלולים לקום נגד ישראל. מדוע זה כך? איך הסיפור המטורף הזה של המוסלמים שאונסים את אירופה קשור אלינו? האם אפשר להימנע מהתסריט השלילי או שהגורל נכתב מראש? את כל זאת נוכל להבין, אם נתחקה אחר הנתיב בו התפתחו הדתות משורשן.
בבל העתיקה, לפני 3800 שנה. אברהם אבינו מגלה שהמציאות מנוהלת על ידי כוח כללי אחד, ושאפשר לגלות אותו רק אם רוכשים תכונות דומות לשלו. הוא מפתח בקרבו את תכונת החסד, תכונה של השפעה טובה לזולת, של אהבה ונתינה, ובזכותה מגלה את הכוח העליון יותר ויותר. אז הוא מבין שמטרת התפתחותנו כמין אנושי היא שכולנו נפתח את התכונות הנעלות האלה, וביחסי אהבה הדדית נגלה בינינו את הכוח העליון שבטבע. הכוח הזה ממלא את האוויר, נמצא בכול, אבל אפשר לגלות אותו רק כשנעשים דומים לו.
את הידע הזה אברהם מפיץ ברבים, ומי שמתעניין הופך לתלמידו. סביב האידיאה הרוחנית של אברהם מתקבצים אלפים ורבבות, "אנשי בית אברהם" הם מכונים, ומתחילה להתפתח היהדות. עם ישראל עובר כל מיני מצבים, מפתח את הקשר הטוב בין חבריו בהדרכת משה והמנהיגים שבאו אחריו, מגיע לשיא פריחתו בימי בית המקדש ואח"כ מתחיל להידרדר. שנאת חינם פרצה בינינו, לא הצלחנו להתעלות מעליה ולשמור על החיבור. כך נחרב הקשר הטוב בינינו, ועמו נחרב גם הקשר שלנו אל הכוח העליון. נעשינו הפוכים ממנו ולכן הוא נעלם מתפיסתנו.
כתוצאה מחורבן הקשר הטוב בין היהודים, הופיעו כל מיני צורות דתיות עממיות כתחליף ליהדות המקורית. הצורה הראשונה הייתה בקרב עם ישראל: הפסקנו להיות מכוונים לגילוי של הכוח העליון מתוך חיבור ואהבת הזולת, ושקענו במעשים חיצוניים בלבד. "תעשה כך וכך וכך, בזה אתה נחשב ליהודי טוב. אין צורך בשום דבר נוסף". בהמשך, יצאו מהיהדות העממית עוד שני ענפים, הנצרות והאסלאם.
תפקידן של הדתות האלו היה לטפל באוכלוסיית העולם, להתפשט על פני כדור הארץ ולהביא את האנושות למצב שתוכל בעתיד לקלוט את הרעיון של גילוי הכוח העליון ביחסי אהבה בין אנשים. הדתות החדירו למודעות האנושית מושגים מופשטים כמו כוח עליון, אמונה, תפילה, שכר ועונש, עולם הזה ועולם הבא. בכל אחת מהדתות המושגים האלו עברו מוטציות שונות, והכניסו אנשים לבלבול ולתפיסות שקריות, אבל בכל זאת, נעשתה כאן הכנה גדולה שתאפשר לאנושות בבוא הזמן לתפוס את האמת שמאחורי המושגים הרוחניים האלו.
הנצרות בנתה לעצמה את השילוש הקדוש והשתלטה על כמה יבשות. כמה מאות שנים אחריה עלה האסלאם והתפשט למקומות שבהן היא לא השפיעה. בניגוד לנצרות שבנתה כנסיות מפוארות כדי להדגיש עד כמה גדולה הכנסייה לעומת האדם הקטן, האסלאם פחות הדגיש את החומר והפאר החיצוני וטיפל יותר ברוח. מלכתחילה המסגדים שנבנו היו צנועים מהכנסיות, פחות הושם דגש על זהב, כסף, ציורים מרהיבים וכדומה. אגב, האסלאם אינו נחשב לעבודה זרה על פי ההלכה היהודית.
עם הזמן האסלאם עבר גלגולים שונים, ואנשים שכחו לחלוטין את פילוסופית החיים ואת הפנימיות שביטאו במיוחד החכמים הסופים. קמו מנהיגים שהחלו לשלהב את הציבור לכיוון החרב והאונס. האסלאם החל להילחם, לכבוש שטחים, לרצוח, לאנוס, להפוך אנשים למוסלמים בכוח או לבני חסות. וכך נמשך הדבר משך דורות.
בזמננו, הנצרות נחלשה מאוד, אין לה שום שליטה על אנשים. האפיפיור יושב בוותיקן בתפקיד ייצוגי, אך אין לו השפעה על הציבור הרחב. לתוך החלל הזה מתפרץ האסלאם ככוח עולה. הוא מביא עמו אל תרבות המערב המתפוררת אידיאולוגיה כובשת, תמיכה חברתית רבת עוצמה, סדר ברור בחיים והבטחה לעולם הבא.
הניגוד בין האסלאם לנצרות נחשב בקבלה לניגוד בין ימין ושמאל, ואילו היהדות נחשבת לקו אמצעי. מתוך ההתנגשות ביניהם, יגיעו המוסלמים והנוצרים גם יחד להבנה שהאויב האמיתי של שניהם הוא לא הצד שמנגד, אלא הגורם שנמצא באמצע. היהודים. כך מכוונים הדברים מלמעלה, כלומר מהתכנית הכללית של התפתחות האנושות, כדי להכריח אותנו היהודים לחזור לתפקד כקו אמצעי מאזן.
כדי שהתרחיש הזה לא ייגמר ברע, לא תהיה לנו ברירה אלא לחזור אל הרוחניות שאיבדנו. על ידי לחץ חיצון מהאסלאם הקיצוני וממדינות המערב נצטרך ללמוד מחכמי הקבלה את אותה שיטה שפיתח אברהם אבינו - איך מתחברים איש לאחיו ומגלים בינינו כוח עליון, איך חוזרים להיות "כאיש אחד בלב אחד", "כל ישראל חברים", "ואהבת לרעך כמוך". זו המשמעות הפנימית של הביטוי "לחזור בתשובה".
ואז, יהיה לנו כוח להראות למוסלמים, לנוצרים ולכל בני העולם, מהי שיטת הקיום הנכונה. כלומר, איך בחיבור בין בני אדם מגלים כוח עליון של אהבה והשפעה, ומגיעים לדבקות בו. זוהי המטרה העליונה של ההתפתחות האנושית, כפי שחזו הנביאים: "כולם יֵדעו אותי לְמִקְּטַנָּם ועד גדולם" (ירמיהו לא, לג), "כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים" (ישעיהו נו, ז). החיבור הזה בינינו, ובינינו לעולם, כשכוח האהבה וההשפעה שורה בין כולם, הוא שנקרא "בית המקדש השלישי". כך מלמדת חכמת הקבלה, אשר נחשבת לפנימיותה של התורה, תורת אמת, תורת אור.
שנזכה.
> כתבתי את המאמר בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניות שלנו:
האסלאם אונס את אירופה bit.ly/1K4AiEy
תפקיד שלוש הדתות bit.ly/1lGPMDb