חיים חדשים

שיחה 1155

אורח חיים בריא

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 15.08.19– אחרי עריכה

אורן: היום נשוחח עם הרב לייטמן על "אורח חיים בריא". ננסה להבין את הנושא הזה קצת יותר לעומק, ברמה יותר מתקדמת ממה שאנחנו רגילים לשמוע, על מנת לקדם את החיים של כולנו למקום הרבה יותר טוב, בריא ושמח.

ניצה: אורח חיים בריא זה תחום שמתפתח מאוד בשנים האחרונות, והוא מעסיק הרבה מאוד אנשים מהגיל הצעיר ועד הגיל המבוגר. כולם רוצים להיות בריאים יותר ולחיות חיים טובים יותר. וכמו שמערכת הבריאות מציגה את המחקרים, אז יש שלושה גורמים עיקריים לאורח חיים בריא.

אחד מהם זה קודם כל תזונה נכונה. זאת אומרת האדם צריך להיות מודע למה שהוא מכניס לגוף שלו, לאיכות המזון ואיכות השתייה. נושא השני הוא נושא הספורט, פעילות גופנית. מאוד מאוד חשוב לעסוק בסוג של ספורט, ופחות חשוב איזה, העיקר שהגוף ינוע. והנושא השלישי, זה נושא הורדת הלחצים, הסטרס. כולם מודעים שסטרט, לחץ ומתח לא עושה טוב לאף אחד, והמטרה היא לעשות כל מיני פעולות שמרגיעות את האדם. לצאת קצת לטבע, לנשום, לעשות כל מיני תרגולים למטרה הזאת.

אלה שלושת המרכיבים שמבטיחים לנו שאם אנחנו נקיים אותם ונקפיד עליהם, אז ככל הנראה החיים שלנו יהיו בריאים יותר וגם איכות החיים תהיה איכותית וגם יותר ארוכה.

ברצוננו לברר האם יש מרכיבים נוספים לאורח חיים בריא, האם יש דברים נוספים מעבר לאלה שמניתי שיכולים לתרום לבריאותו של האדם?

מה שאמרת בקשר לספורט, תזונה וסטרס, זה שייך גם לבילוי, לחופש, כשהאדם עושה הפסקות וזה הכול נכון וטוב. ובוודאי שכמו שחכמת הקבלה אומרת, אנחנו צריכים להיות בזה בקו האמצעי, זאת אומרת, לא להגזים לכיוון זה ולא להגזים לכיוון זה. אנחנו יודעים שספורטאים לא חיים הרבה זמן, אבל כך גם העצלנים. זאת אומרת אנחנו צריכים לסדר את זה נכון ולהיות במה שנקרא הקו האמצעי.

ניצה: באיזון.

כן, איזון גם במזון וגם בעיסוק שלנו בזמן החופש, ולסדר את הדברים לכיוון הנכון. אנחנו לא צריכים לרוץ בכל זמן פנוי, אלא גם לשבת ולשמוע מוסיקה נגיד, לשחק עם הילדים ולשחק בכדורגל. זאת אומרת, הכול צריך להיות מגוון ודווקא הגיוון הזה הנכון, אני חושב שהוא סוד של החיים הבריאים.

ניצה: מה יש בגיוון שהוא הסוד, קצת מזה וקצת מזה?

אנחנו חיים בעולם מאוד מורכב שבו פועלים המון כוחות, ועל אף כוח אין תווית שעליה כתוב שהוא רע או טוב, אלא רק ההתקשרות בין הכוחות, האיזון, שהם סך הכול מגיעים כתוצאה, הוא יכול להיות טוב או רע. ולכן להיות מורכב מחופש ועבודה והתחייבות ולהיות במנוחה ועם איזה הובי, עם כל דבר אבל בצורה מאוזנת, זה כדאי לאדם.

הטבע מסודר בצורה כזאת, שהחיים הבריאים נמצאים במרכז האיזון של כל הכוחות, הנטיות והפעולות. ולכן גם התורה כותבת, שלא נורא [אכילת] איזה מזון רע, הוא יכול פחות להזיק מאשר הרבה מזון הטוב.

ניצה: זה מעניין. זאת אומרת שהעיקרון שעומד מאחורי זה, שהכול צריך להיות מאוזן.

הכול צריך להיות מאוזן.

ניצה: אמרת, למצוא מרכז איזון בין הכוחות.

כן. ואם אנחנו מדברים כבר על חכמת הקבלה איך היא מתייחסת לזה, אז היא במיוחד אומרת, שהחיים שלנו הם תלויים באיזון של מערכת העצבים וזה ברור לכולנו. אבל למעלה ממערכת עצבים זו המחשבה, "הכל במחשבה יתבררו". אם אנחנו נכון מבררים את המחשבות שלנו, הרצונות שלנו, הכוונות שלנו וזה הכול נעשה בעבודה פנימית של האדם, אז אנחנו מביאים את עצמנו לקו האמצעי. והקו אמצעי זה האיזון בין כל הכוחות וחכמת הקבלה מסבירה איך להגיע לזה. אז אנחנו באמת מגיעים למצב האופטימאלי, לחיים הרוחניים ולחיים הגשמיים כאחד. ואז בטוח שאנחנו יכולים לנצל את כל כוחות הטבע והכוחות שלנו שניתנו לנו מהלידה, מההתפתחות של הדורות הקודמים וכן הלאה בצורה הנכונה.

ניצה: הוספת מרכיב חשוב ואמרת, שמעבר לכל הדברים שמנית, הנושא של המחשבה והכוונות ואיזו עבודה פנימית נכונה, שהיא אפילו מעל מערכת העצבים, היא הסוד שאם אנחנו נדע להביא אותו לאיזון, זה יהיה המרכיב הנוסף לאורח חיים בריא.

כן.

ניצה: מה זה אומר מחשבה נכונה, מה זה אומר כוונה נכונה?

הם מנהלים את כל המערכות שלנו ככוחות הכי גבוהים ונעלמים, ואם אנחנו יודעים איך לעשות איזון ביניהם, כנראה שזה משפיע על כל המערכות שתחתיהן ואז אנחנו באמת נמצאים במצב איזון. אנחנו רואים כבר היום, אפילו שאנחנו עדיין לא כל כך מבינים, עד כמה שהמחשבות על ידי העצבים גורמות לתפקוד לקוי בכל הגוף.

אורן: אמרת שגם ברמה של המחשבות שלנו, של הכוונות שלנו, של הרצונות שלנו, האדם צריך להגיע לקו האמצעי, למצב המאוזן. מה זה אומר לשמור על איזון של כל המחשבות שלנו? מה זה איזון מחשבתי?

הייתי לוקח אתכם לראות את זה קצת מהצד השני. נגיד שאני רוצה לחיות תקופה בלתי מוגבלת, חיים נצחיים, חיים טובים. אני לא יודע מה זה טובים אם זה נצחיים, כי אי אפשר להיות כל הזמן בצחוק ולהיות כל הזמן במשחקים. אז אני רוצה להגיע למצב שקודם כל אני אחיה ללא הגבלת הזמן, ללא הגבלת בריאות, שאני אחיה במצב שאני לא מרגיש חוסר בשום דבר, ובכל רגע בחיים שלי אני מרגיש שיש לי כל מה שאני רוצה.

אני לא חי מדאגות ופתרונות, דאגות ופתרונות, אני חי מפני שאני שותה את החיים האלה, בצורה שהם ממלאים אותי ונותנים לי הרגשה שאני חי ונהנה מהם ואני יכול להנות לאחרים. להרגיש את עצמי שאני מנצל את עצמי נכון בכל החיים ולא שאני מצטמצם ונמצא באיזה פינה, אלא ממש חי חיים פתוחים ושלווים.

אז קודם כל את זה אני רוצה, הולכים על גדול מה שנקרא. אז מה אני צריך בשביל זה? אני צריך לדעת איך מערכת הטבע משפיעה עליי ואיך אני משפיע עליה ולהגיע לכל היכולות שלי ויכול להיות שאני אוכל לשפר גם את הנתונים שאיתם נולדתי.

אז איך אני יכול להגיע לחיים כאלו, לחיות טוב, לחיות הרבה וממש ללא הגבלות, בקיצור להיות מאוזן, לכך חכמת הקבלה מביאה אותנו ומסבירה לנו איך לעשות את זה.

ולכן כאן אנחנו מגיעים קודם כל לבירור של החיים, של המחשבה, של הרצון, לכוונת האדם, ממה הוא חי, בשביל מה ולמה? כי אם הוא מרגיש את עצמו שהוא מכוון לכיוון הנכון, כל החיים שלו מקבלים צבע אחר, משמעות אחרת, ואז בוודאי שאין לו שום בעיה והוא מרגיש שהוא ממלא את עצמו וגם ממלא את האחרים ונמצא בהרמוניה עם האחרים.

זה דבר אידיאלי ואי אפשר עכשיו לממש את זה בעולם שלנו. גם העולם צריך בשביל זה להיות בזה ואז להבין אותי ולהרגיש את ההשתתפות שלי בזה, את הנכונות והתועלת ממני לעולם, אבל בכל זאת איכשהו אפשר להתקרב לזה. חכמת הקבלה מלמדת אותנו את זה.

לי נראה שאורח חיים בריא, זה קודם כל שהאדם לא סוגר את עצמו באיזו פינה ואומר "אני אדאג לבריאות, העיקר הבריאות". או "אני אדאג למקצוע, אני אהיה שקוע במקצוע, יהיה לי כל טוב מזה, ואני סוגר את העיניים שלי לכל יתר הדברים, בשביל מה לי כל מיני בעיות, כל מיני לחצים, מספיק לי את זה". או שיש לי משפחה, "אז מכאן והלאה רק המשפחה חשובה בשבילי ועל כל היתר אני בכלל לא רוצה לדעת, ולא רוצה לשמוע."

זה לא בסדר. אם אני מדבר על איזון, אני מדבר על יחס האדם לעולם, שהוא משתמש בעולם בכל מה שאפשר וגם תורם ונותן לעולם כל מה שאפשר בצורה הדדית, כשאני משפיע לעולם והעולם אליי. זה בעיניי אורח חיים בריא.

יכולים להגיד, אבל בצורה כזאת יכול להיות שאתה לא נח מספיק, או שאתה נמצא ביותר מדי דאגות, כי אתה נכלל עם העולם". או אפילו [לגבי] המשפחה יכולים להגיד אותו הדבר, "אתה כל הזמן חי מדאגות המשפחה כמה אפשר, הם לא חושבים ולא דואגים לעצמם ואתה כל הזמן בזה".

אז כאן חכמת הקבלה מסבירה לנו, איך אנחנו צריכים לכייל את עצמנו למה שנקרא "הקו האמצעי". שהאדם כולל את עצמו בחברה והוא מביא את החברה לכוח העליון של הטבע ורוצה שכולם יתקיימו באיזון אחד. ובאיזון הזה הוא באמת משיג את התועלת המרבית המקסימלית, כמה שהוא יכול להוציא מכל מערכת הטבע.

העניין הוא פשוט, אנחנו נמצאים במערכת כללית, סגורה, אינטגרלית, אז איך אנחנו יכולים לנצל את המערכת הזאת כך, שהיא תעניק לנו מקסימום כוחות, מחשבות, רצונות, כל האמצעים, ושאני בשימוש הנכון שלהם, אנצל אותם בצורה נכונה ואגיע למצב, שאני והחיים שלי והעולם שאני בו נמצא, והעולם היותר גדול, הרוחני שאני מגלה, והכוח הכללי של הטבע, שתקרא לו בורא או הטבע, לא חשוב, שכל הדברים האלה יהיו במערכת שלי מאוזנים.

ואז אני אקבל מהמערכת הזאת של הטבע, כולל את החיים שלי, כולל הכול, מימוש אמיתי, שלם לעצמי. שאני אנצל את עצמי משך החיים האלה, ולא חשוב כמה שהם יהיו, אבל אני אנצל אותם במידה שלמה. זו בעצם האפשרות היחידה שאני רואה, להשתדל להתקרב לאורח חיים בריא.

ניצה: אמרת בעצם מכלול של דברים, אנסה לסכם אותם כמו שאני הבנתי. אם תיארתי בתחילת התוכנית שבעצם הגורמים העיקריים לאורח חיים בריא שעליהם אנחנו יודעים ואליהם אנחנו כבר מודעים, שזה עניין של תזונה, ספורט ומתח, שזו בעצם המודעות פחות או יותר למערכת שלי כאדם, למערכת הפנימית שלי, אתה אומר שזה בסדר, וזה מאוד חשוב, אבל זה לא הכול, מעל המערכת הזאת שנקראת "את", יש מערכת עליונה יותר גבוהה, והמערכת הזאת היא מערכת הטבע, שאם תלמדי אותה, תלמדי איך היא פועלת, תוכלי להפיק ממנה בצורה מקסימלית באמת את איכות החיים המרבית.

יפה, הבנת מציין.

ניצה: כל מה שנשאר כרגע זה באמת להבין איך מערכת הטבע העליונה הזאת פועלת, איך היא עובדת, איך היא פועלת עליי באופן כזה שאפשר יהיה להפיק ממנה את המירב. עוד נושא שהזכרת שהיה מעניין לשמוע, אמרת שאני לא חיה מדאגה ופתרון, דאגה ופתרון, אלא אני עולה מעל הדאגה והפתרון הזמני הזה. התפספסה לי ההבנה, מה אני מוצאת בעצם מעבר לזה? מה אני עושה אחרי שהתנתקתי מהעניין הזה של דאגה ומציאת פתרון. אתן לך דוגמה, הרבה פעמים אני כבר מודעת לכך שאם אשמע חדשות זה יגרום לי מתח, אז אני לא מקשיבה לחדשות. או שאני שומעת משהו שלא עושה לי טוב אז אני מתרחקת, או שאיזו חברה מתקשרת ורוצה לבכות לי על בעיה, אז אני לא בדיוק ארצה להקשיב לה. זאת אומרת אני מנסה לנטרל מעצמי את הדאגות האלה שלא יכנסו פנימה אליי, ולא ישפיעו על המערכת שלי.

אבל אמרת משהו אחר בהקשר הזה, אמרת דווקא ההיפך, דווקא להיות קשוב לחברה. אז אם אני חושפת את עצמי לכל כך הרבה דאגות לכאורה, זה לא ישפיע עליי?

כאן השאלה, האם בזה שאני מקשיב לבעיות ולדאגות חברתיות, האם בזה אני בעצם מקבל איזו "תרופה" נניח, כדי שבעצמי לא אכנס לאותן הבעיות.

ניצה: זו גישה מעניינת.

כן. זו גישה כמו שאנחנו מקבלים זריקת חיסון כדי שלא נהיה חולים. ולכן אנחנו צריכים להתכלל זה מזה, כי בלי התכללות אני אצטרך לעבור מתחים גדולים, בעיות ומחלות וכן הלאה, אבל אם אני נכלל עם החברה אני נותן משהו לחברה, ואני מקבל משהו מהחברה, ובצורה כזאת אנחנו כולנו איכשהו נמצאים במערכת משותפת.

אורן: הבנתי שיש פה לא רק אני והמערכת הכללית של הטבע, אלא כמו שהדגשת אני וגם החברה שבתוכה אני חי. אני שמעתי בתמונה הגדולה על שלושה גורמים שצריכים באופן כללי להביא אותם לאיזה קו מאוזן. יש אני, הפרט, יש את החברה שבה אני חי, וגם אני, וגם החברה חיים בתוך המערכת הגדולה של הטבע. יש אני, החברה והטבע. מה זה אומר להביא את השלישייה הזאת לאיזון, מהו הקו המאוזן?

הקו המאוזן הוא כשאני מחבר את שלושתם יחד.

אורן: איך? מה זה אומר?

שאני, החברה והכוח הכללי העליון של הטבע, אנחנו מחוברים יחד כך שאני לא עושה שום הבדל בין כולם.

אורן: מה זה אומר לחבר אותם?

לחבר אותם זה שאני והטבע והחברה בסופו של דבר באים מנקודה אחת. ואם אני מתייחס לשלושתם בצורה שווה, אני בזה מוצא את נקודת האיזון הכללית של כל היקום, של כל מה שקיים.

אורן: מה זה אומר להתייחס לחברה, לטבע ולעצמי, בצורה שווה?

אם אני רוצה או לא רוצה אני תלוי בסביבה, בחברה, בטבע, בכל מה שקורה, באלפי אלפי דרכי השפעה, ואנחנו מכירים מזה מעט מאוד. אם אני מסתכל בצורה כללית על הכול, שזו מערכת אינטגרלית שכלולים בה כל הכוחות, אז אני צריך לראות את העניין מאוד פשוט, ככל שאני קרוב למרכז של כל המערכת הזאת שם כל הכוחות האלה מתאזנים, מתחברים ומגיעים לעמק השווה, ושם דווקא במרכז הם מגיעים למצב האידיאלי.

אורן: מהו המרכז הזה, איך אני מאתר אותו?

אני מאתר אותו, שכל הכוחות השליליים והחיוביים בכל הרמות, הכוחות פיזיים, המחשבה, לא חשוב איזה, הכול, הם נמצאים שם באיזון. ומרכז האיזון, זה נקרא "מרכז הבריאות".

ניצה: יש תרגילים פרקטיים שאני יכולה לעשות?

אני בדיוק מדבר על תרגילים פרקטיים.

ניצה: אז תן לנו דוגמה לתרגיל פרקטי שאני יכולה לעשות כדי להוסיף ממחר בבוקר עוד משהו לאורח החיים הבריא שלי בנוסף למה שכבר ידעתי עד היום.

להיכנס לחברה, לעשירייה.

אורן: מה זה "עשירייה"?

"עשירייה" זאת אומרת עשרה אנשים, במקרה שלה עשר נשים, שהן נמצאות בהתקשרות מיוחדת ביניהן, שכל אחד עוזרת לשנייה, זה כבר לא פשוט, להיות במרכז האיזון, זאת אומרת להתחבר שם יחד. אנחנו חושבות איך אנחנו מתחברות יחד, כל אחד חושבת לטובת תשע האחרות.

ניצה: זאת אומרת איך אני מאזנת את האחרות. אני דואגת להן, לא לעצמי דווקא.

כן. ואם כולן דואגות לכולן, יוצא שאתן מתחילות להרגיש שאתן נמצאות במרכז המעגל שלכן, המערכת שלכן, ובזה אתן מתחילות להרגיש מה זה נקרא להיות "מאוזנות". זו הרגשה מאוד מיוחדת שנותנת לאדם את הרגשת האיזון, מה זה איזון, מושג האיזון, ובמושג האיזון הזה הוא יכול להשתמש אחר כך בכל הרמות, בבריאות, במערכת משפחתית, בכל דבר.

ניצה: קודם כל הסברת לי עקרון שכדי להגיע לאיזון אמיתי, אני לא יכולה לעשות את זה כפרט, אני צריכה קבוצה, אמרת לי עשרה אנשים, שרק באמצעותם אני בעצם יכולה להגיע לרמת האיזון המתקדמת. נניח שאם אני נוהגת כפרט, המקסימום שאני יכולה, זה אולי להגיע לאיזה איזון פנימי, נניח עם עצמי, אבל אני רואה שגם הוא מתערער מהר מאוד. כדי להגיע לרמת איזון מתקדמת אני צריכה בעצם קבוצה של נניח עשרה אנשים.

את צריכה משהו שיכוון אותך לזה, זאת הקבוצה.

ניצה: והקבוצה, בעצם זה שאני משתייכת אליה, והן מנסות לאזן אותי, ואני אותן, בעצם זאת העבודה שעוזרת לנו להגיע לאיזון.

כן.

אורן: איך אני יודע בכזאת קבוצה לאזן את האחרים? איך אני מביא את האחרים לאיזון?

על ידי זה שאתה מביא את עצמך לאיזון.

אורן: מה זה אומר להביא את עצמי לאיזון?

שאתה כל הזמן רוצה להיות קשור איתם, ולתמוך בהם להגיע לעמק השווה, לשוויון, לאיזון ביניכם, לחיבור ביניכם.

אורן: ואיך האיזון בינינו, בתוך אותה קבוצה קטנה כזו של כמה אנשים, קשור למערכת כולה? אמרנו קודם שיש שלושה מרכיבים באיזון השלם ממש, יש אני, יש את הסובבים אותי, ויש את המערכת הגדולה של הטבע. הדגשת את מערכת היחסים בין הפרט לבין הסובבים אותו, איך זה מתקשר עם המערכת הגדולה של הטבע?

אם אתה לגמרי מתבטל, נכלל בתוך העשירייה שלך, אז אתה מוצא שם בתוך החיבור איתם הרגשה, קשר, עם מערכת הטבע הכללית.

אורן: איזה סוג של קשר?

זה קשר שאתה נכלל בזה, ומרגיש שאתה שייך לזה. זה קשר שנקרא "פרט וכלל שווים", שמספיק לך להיות בעשירייה אחת כדי להרגיש את המערכת הכללית של כל הטבע, לא רק את העולם הקטן הזה וכל המערכות שלנו כאן, אלא בכלל.

אורן: תסכם לי במשפט אחרון, מה בדיוק אורח חיים בריא כולל בתוכו?

אורח חיים בריא מתחיל ונגמר בתוך זה שאדם מגיע למרכז המערכת הכללית של הטבע ויודע לשמור את עצמו שם.

(סוף השיחה)