חומר רקע לשיחות "חיים חדשים" מס' 133
ישראל בתקשורת העולמית א'
מטרה:
לפתח הסברה ישראלית חדשה שעוברת בהצלחה את הביקורת התקשורתית הבינלאומית ואף זוכה לתמיכה.
פתיחה:
הסברה היא שם כולל לפעולות שנוקטת ישראל לשם הסברת מדיניותה ברחבי העולם.
עיקר פעילות ההסברה הישראלית היא פעילות להצדקת את זכות קיומה (אליה מתנגדים גופים ואנשים שונים), את מדיניות המלחמה בטרור שלה ואת מדיניותה כלפי פלסטינים, שזוכה לביקורת בתקשורת הבינלאומית ועל ידי ארגוני זכויות אדם.
מטרת ההסברה הישראלית בראש ובראשונה מאז שנות ה-2000 היא להילחם בתעמולה האנטי-הישראלית ובדה-לגיטימציה כנגד זכותה להתקיים. לשם כך מציגה ההסברה הישראלית מידע על השתלשלות האירועים ההיסטורית ופעולות טרור מהם סובלים תושבי ישראל, שנטען שהתקשורת וארגוני זכויות האדם מתעלמים מהם.
תפקיד אחר של ההסברה היא רכישת אוהדים למדינת ישראל או צמצום האיבה כלפיה כתוצאה ממתן מידע ונתוני אמת על המתרחש באזור, כמו גם טיעונים שונים, ובפרט הצגת פן אחר של ישראל, שלא מתייחס למלחמה המתמשכת עם מדינות ערב והפלסטינים. ההסברה הישראלית מציגה את תרומתה של ישראל לעולם בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה, החקלאות, העזרה למדינות עולם שלישי והתרבות - תרומות שלא מוצגות כמעט בתקשורת העולמית.
ההסברה הישראלית הרשמית מנוהלת על ידי משרד החוץ, משרד ההסברה והתפוצות, משרד התיירות ומשרד ראש הממשלה, אך נמתחה ביקורת רבה על חוסר ארגון, חוסר תיאום וחוסר יעילות של גופים אלה. דובר צה"ל פועל רבות להסברת הפעולות הצבאיות של צה"ל ולהצגת תדמית חיובית של צה"ל כצבא מתקדם, נאור ומוסרי. לצד הגופים הרשמיים, רבות מפעולות ההסברה נעשות על ידי ידידי ישראל ותומכיה בארץ ובעולם, שחשים שהפעילות הממלכתית של מדינת ישראל וגופיה לא מספקת. בין המסבירים מהסוג הזה ניתן למנות את פרופ' אלן דרשוביץ, פרופ' ארווין קוטלר, אלן פינקלקראוט ו-Honest Reporting.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%94
מאמצי ההסברה שלנו מאז ועד היום התרכזו בסיבות להקמתה של מדינת ישראל ולהצדקת עצם קיומה, ברור שהקו הזה אינו קוצר הצלחה, כל הניסיונות שלנו לעורר אהדה בקרב העולם נכשלים, ברור שאנחנו זקוקים לגישה חדשה, איזה זווית חדשה היית מציע לנו ?
איזה מענה אנחנו יכולים לתת לתעמולה האנטי- ישראלית?
אנחנו רואים שגם האסטרטגיה של הצגת התרומה של ישראל לעולם, אינה זוכה להכרה עולמית, ותרומותיה כמעט אינן מוצגות בתקשורת העולמית? מה דעתך על זה?
מעניין לראות שהרבה מפעולות ההסברה המוצלחות יותר, נעשות ע"י ידידי ישראל ותומכיה, מדוע זה כך?
אולי זו האסטרטגיה הנכונה, להעביר הסברה בצורה עקיפה, דרך ידידי ישראל ולא ישירות?
במבצע עמוד ענן, הייתה היערכות חסרת תקדים להסברה וירטואלית בעולם, לכאורה - ניצחנו בקרב ההסברה הוירטואלי וזה שיפור דרמטי בהשוואה לעבר ולכל כישלונות ההסברה המצטברים שלנו, האם זה הפתרון שלנו?
איך ישראל צריכה "למתג" את עצמה בזירה הבינ"ל?
איזה מסרים עליה להעביר?
מלחמת
ההסברה
בעידן
דיגיטאלי
:
http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/2/113132.pdf
שאלות נוספות:
האם יש בכלל מה להסביר את עצמנו במובן שעושים עכשיו? הרי שום דבר מזה לא עוזר. צריך להגדיר מחדש את כל המושג הזה "הסברה".
יחס שלילי כלפי מדינת ישראל הוא ברירת המחדל, למרות שבמקרים רבים אינו מוצדק. איך עם כל כך מוכשר ואיכותי, נכשל כך בהסברה, במשך עשרות שנים?
האם המצב של ישראל בתקשורת העולמית שייך ליכולת תקשורת/הסברה שלנו או לחוסר יכולת? האם מצב כזה היה יכול לקרות גם למדינה אחרת שהיא לא ישראל?
האם ישראל מסוגלת להשתפר ביכולת ההסברה שלה? אם כן מה עלינו לעשות? האם תוכל לפרט את השלבים או המהלכים הנחוצים?
האם הפעילות שלנו צריכה להיות בתחום ההסברה בלבד כדי לשפר את המצב או שיש דברים נוספים שעלינו לעשות?
האם שיפור בהסברה ישפר את מצבנו?
באיזו גישה ישראל צריכה להתייחס לעולם? באיזה שיח עלינו להשתמש (לא מלחמתי, שיח של אהבה, שיח של חיבור?)
מה יגרום להם להקשיב לנו ולהיות מסוגלים לראות מעבר למצב הצבאי?
האם אנחנו צריכים קודם לתקן את עצמנו לפני שנוכל להסביר משהו למישהו אחר?
http://news.walla.co.il/?w=/90/2610617
"דו"ח מצב האנטישמיות בעולם לשנת 2012"
עיקרי הדברים:
עלייה מדאיגה במספר מעשי הטרור וניסיונות הפיגוע כנגד מטרות יהודיות והסלמה בתקריות האלימות כלפי יהודים ברחבי העולם. כך קובע דו"ח מגמות האנטישמיות לשנת 2012 של משרד ההסברה והתפוצות, שפורסם היום (ראשון) במסגרת ציון יום השואה הבינלאומי.
בין המדינות המוזכרות באירועי תקיפה חמורים במיוחד של אתרי זיכרון, בתי קברות ורכוש קהילתי : רוסיה, ונצואלה, צ'ילה, בלגיה, אוסטריה, גרמניה, הונגריה, וכן בארה"ב, קנדה ואוסטרליה.
הדו"ח קובע כי "שנת 2012 עמדה בסימן התחזקותן של מפלגות בעלות עמדות אנטישמיות מובהקות, אשר בין היתר שילבו תעמולה אנטישמית ואף הסתה גלויה נגד היהודים כחלק מהמערכה הפוליטית הפנימית".
במזרח אירופה גוברת פעילותן האלימה של קבוצות המזוהות עם הימין הקיצוני. מוזכרות; צ'כיה, פולין, יוון, אוקראינה, הונגריה,
ובזירה המקוונת, מלבד מגמה נמשכת של ביטויי אנטישמיות, (באתרים, מדיה חברתית ואפליקציות לסמארטפונים) תיאוריות קונספירציה, ובראשן הפרוטוקולים של זקני ציון, ממשיכות להיות פופולריות ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט.
לדברי שר ההסברה והתפוצות נתוני הדו"ח מוכיחים כי אין קשר בין מדיניות ממשלת ישראל לבין תופעות של גזענות בעולם.
"...אין ספק כי ברקע התופעות האנטישמיות נמצאות גם גישות אנטי ציוניות ודה-לגיטימציה למדינת ישראל..."
מה השורש לשנאת ישראל?
האם תמיד היה קיים? האם יש בו התפתחויות, שינויים? תן סקירה הסטורית.
מה שונה היום מבעבר? האם יש שינוי?
עם ישראל עוזרים ותורמים לאנושות, מגילויים, המצאות וזכיות בפרסי נובל ועד עזרה הומניטרית לא הגיונית לאויבים שלנו. משתדלים כל הזמן לשמש דוגמא טובה לאיפוק שלנו הסבלנות והסובלנות. למרות כל זה עדיין ישראל מקבלת אצבע מאשימה מכל המדינות בעולם. מה הם רוצים מאיתנו? למה העולם לא מסופק ממה שיש לנו להציע?
בתקשורת היום, במיוחד במלחמה האחרונה, אנחנו רואים שישנה הסתה לכוון ישראל, מה אפשר לעשות עם זה? האם אנחנו צריכים להגביר את ההסברה?
ארה"ב כבר לא תומכת בישראל כמו בעבר, גם באירופה אנחנו רואים שהאינטשמיות גוברת מיום ליום ואנחנו כבר לא כל כך אהודים. האם מדינת ישראל יכולה לשרוד לבד ללא עזרה מבחוץ? עד כמה הרעת הקשרים בין המדינות יכולה לפגוע בנו?
איך קורה דבר כזה, שאזרחים נמצאים פה בפחד מתמיד, מפיגוע או מטיל ובכל זאת, נראה כאילו אנחנו הרעים בסיפור הזה?
ישראל היא מדינה כה קטנה אך כה דומיננטית בעולם וכל העיניים נשואות אליה, למה זה כך?
איך מסבירים את השבר בין מדינת ישראל לתפוצות (במיוחד יהודי ארה"ב ואירופה)?
איך תסביר את האהדה שיש כלפי מדינת ישראל בקרב נוצרים אדוקים בארה"ב ובאפריקה? מה מקורה?
בקוריאה, טיו'אן ובמדינות נוספות מעריצים אותנו. מדוע והאם זה מודל שיתרחב, או שמא הוא זמני ומטעה?
כיצד נוכל לגייס את ידידינו בעולם ואת הקהילות היהודיות לסייע לנו בהסברה?