חיים חדשים

שיחה 889

הפתרון לסטרס

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 17.27.07 אחרי עריכה

אורן: היום אנחנו נרצה לדבר עם הרב לייטמן על סטרס. סטרס זה משהו שמלווה את כולנו בחיים, נרצה להבין למה זה כך, ואיך אפשר לקחת את החיים למקום טוב יותר.

ניצה: לאחרונה נעשו הרבה מאוד מחקרים בנושא. יש חברה אמריקאית מאוד גדולה שמייעצת בעניין משאבי אנוש, שהיא עשתה מספר מחקרים ובדקה שלמעשה 70% מאנשים שנשאלו מרגישים לחוצים מאוד במקום העבודה, לא קצת, אלא לחוצים מאוד ועל בסיס יום יומי. זאת אומרת, אנחנו נמצאים תחת לחץ מתמשך, לחץ כרוני, שהופך להיות ממש חלק מהחיים שלנו, ומאוד מאוד קשה לנו באמת לחיות איתו.

בתוכנית הזאת הייתי רוצה להתמקד בהשפעה של הסטרס בתוך מערכות היחסים שלנו. לדוגמה, הלכתי לעבודה ונניח שהיה לי ויכוח מסוים עם קולגה לעבודה, או אולי עם הבוס שלי, מאוד כעסתי, מאוד התעצבנתי, זה הכניס אותי למתח נפשי. הגעתי הביתה והבאתי, הכנסתי איתי מטען של מתח. יכול להיות שלא אמרתי שום דבר, אבל נכנסתי הביתה, ושם מחכה לי נניח האישה או הבעל והילדים. ננסה להבין מה קורה למשפחה שנכנס אליה גורם שהביא מטען כזה.

אני לא מסתכל על האדם שהוא גוף חלבוני, אלא אני מסתכל על כל אחד ואחד מאיתנו שהוא מרכז של שדה שמפזר סביבו מתח מסוים של רצון לקבל, רצון ליהנות, רצון לנצח, רצון לנצל, והשדה הזה נפגש עם שדות אחרים של בני אדם, והם נמצאים באיזו התחברות ביניהם חיובית או שלילית, באינטראקציה כזאת, ואז הם יוצרים ביניהם את כל השדות, המתחים האלה שאנחנו חיים בהם.

ולכן אפילו שאני ניטרלי לגמרי, אבל אם אני נכנס לאיזה מקום, אני מיד יכול להרגיש אילו מתחים, אילו בעיות יש שם. ישנם אנשים מאוד רגישים שיכולים אפילו לעשות איזה אבחון על מה קורה כאן וכן הלאה. זה אמנם שייך לפסיכולוגיה, אבל זה מצוי וידוע. לכן אני לא מדבר על האדם, אלא אני מדבר על האדם כמו מקור של שדה, כמו מגנט שמפזר סביבו וגורם לשדה. גם אדם כך מפזר סביבו שדה חיובי, שלילי, ניטרלי, יש הרבה צורות של שדות.

ניצה: כשנכנס כזה שדה שהוא כרגע כמו שאמרת, חיובי, שלילי, נניח שהוא שלילי, כי הוא הביא סטרס.

יש אנשים שנכנסים וכבר מרגישים איתם נוח וטוב. וישנם כאלה שהם לא עושים שום דבר, אבל הם כאלה שלידם מתחילים לרעוד, להתכווץ.

אורן: נזכרתי בכמה.

ישנם אנשים שהם מאוד רגישים לזה, ובשבילם לעבור כביש, ללכת ברחוב ולהיכנס למקום עבודה, ואחרי כשמונה תשע שעות לחזור הביתה ברכב, זה סטרס גדול מאוד כך שהם לא יכולים להירגע בלילה, ושוב הם ממשיכים את זה למחרת. האנושות סובלת מאוד.

ניצה: ללא ספק. מאוד מעניין אותי להבין באמת מהי ההשפעה נניח של ילד, של מתבגר שנמצא בבית, וההורה שלו מביא סטרס נורא רציני מהעבודה. איך זה משפיע עליו, מה זה עושה לו?

ילד מקבל מזה כזה סטרס. הוא בכלל מקבל סטרס מהחופשות שלו, מבית הספר שלו, וכשנוסעים לחופשה לחו"ל, אז גם שם אנחנו לא יכולים להתפטר מהסטרס. עוד מה לא ראינו, ועוד מה לא השגנו, ואולי יש עוד איזה מקום ששם עוד לא קנינו משהו. זה אלף ואחד דברים, וטוב שאנחנו נמצאים כאילו באותו סטרס, כי אחרת אנחנו רק רוצים להחליף את הסגנון שלו, אבל בעצם אנחנו צריכים לרוץ וצריכים להספיק הכל, אחרת זה לא למה שהתרגלנו בחיים. אני לא יכול סתם להסתובב בטן גב על החול.

ניצה: נכון, הרי שילמנו כל כך הרבה, ואנחנו רוצים להספיק לראות, ורוצים להספיק ליהנות.

בדיוק. אני רואה לפי ריצות האנשים בחו"ל, שהם ממש צריכים אחר כך לנוח.

ניצה: אתה בעצם אומר, לא משנה איפה הסטרס, הוא כל הזמן נמצא, גם אם אנחנו מחליפים אווירה.

וטוב שאנחנו רק מחליפים אווירה, כי אם היינו מתפטרים מהסטרס, היינו מקבלים סטרס עוד יותר גדול. אני לא יכול סתם לקבל הנאה ולהיות רגוע, כי רגוע בשבילי זה כבר סטרס, זה לא המצב הנורמלי. אני רגיל למצב שאני כל הזמן נמצא ברמת מתח מסוימת, ופתאום רמת המתח הזאת נופלת, ואז אני לא מרגיש את עצמי, מה קורה? האם אני חי, או אני לא חי. ככה זה. ויידוע שיש כאלה גם הרבה שאומרים, "מזמן לא התווכחנו, אני ואשתי.

ניצה: מזמן לא היה איזה סטרס טוב.

זה ממש כך. זאת אומרת לגבי הסטרס הקבוע, יותר טוב אם אנחנו יורדים ממנו, ואחר כך שוב עולים עליו. זה כמו עם מנוע ישן, אם הוא עובד כל הזמן הוא טוב, אתה תדומם אותו ותתניע מחדש, זו כבר בעיה.

ניצה: הסברת לי משהו מאוד מעניין, אני זוכרת שבזמנו עבדתי הרבה מאוד שעות, ותמיד כשייצאתי לחופשה הייתי חולה.

הרגשת לא טוב. ברור.

ניצה: כאילו זה היה סוג של צחוק. איך יכול להיות שכשאתה עובד הכל בסדר, אתה יוצא לחופשה, אתה נהייה חולה.

כן, כך אנחנו מרגישים את זה גם בזמן מלחמה. בזמן מלחמה אנחנו חיים, אנחנו בריאים, איפה נזלת, איפה כל הדברים, הכל נשרף. נגמרת המלחמה, והכל יוצא החוצה.

ניצה: כי בעצם כל מערכות הגוף מתגייסות כדי להיות 100% בדריכות, ואז ברגע שאתה משחרר קצת, הוא מרשה לעצמו ליפול. הסטרס בתוך מערכות היחסים שלנו, זה באמת משהו שתופס לנו את החיים. אנחנו מנסים להבין, איך הוא משפיע עלינו?

אני לא כל כך שייך לזה. אני כבר חקרתי את הדברים האלה, וראיתי את זה על עצמי ועל כולם. חכמת הקבלה עוסקת בזה בצורה קצרה.

ניצה: מה אומרת חכמת הקבלה על זה?

היא אומרת שכל הבעיה היא באגו שלנו, וכל עוד לא נתעלה מעל האגו שלנו, סטרס יהיה, מחלות יהיו, וחיים ומוות. וגם החיים הם לא חיים, והמוות הוא כאיזו מין הצלה.

ניצה: האם חכמת הקבלה עוזרת לאדם להפיג סטרס, או להשתמש נכון בסטרס, במה היא בדיוק עוזרת לו?

להשתמש נכון בסטרס, כדי להתעלות מעליו, כדי להתעלות מהשורש שלו שזה הרצון האגואיסטי שלנו, ולהפוך את הרצון האגואיסטי הזה, לרצון האלטרואיסטי. שאם אני רוצה להגיע לחיים נוחים, אני צריך להיות טוב לכולם. ואז לא אכפת לי מאחרים אפילו בצורה אגואיסטית, כי אם אני מגיע למצב שאני מתייחס יפה לאחרים, טוב לי. טוב לי.

קודם כל מתייחסים אלי האחרים טוב, אני לא מפריע להם, אני לא נמצא בתחרות איתם, אני לא גורם להם רע. אם אני לא גורם רע כבר מתייחסים אלי בסדר גמור. אני בזה קונה ביטחון, דבר אחד. דבר שני, אני בזה מרגיע את עצמי? בטוח. אני בזה שומר על הבריאות שלי? בטוח. אני בזה יכול להתקרב לאנשים יותר מאחרים שמרגישים את עצמם כעוינים? בטוח. אני בזה יכול ליהנות מהאנשים האחרים אם הם יודעים שאני מאחל להם טוב, ואז יכול להיות שאני ארוויח מזה הרבה יותר. אם אני אדם טוב, יתייחסו אלי טוב, אז יכול להיות שבזה יש לי ממש מקור להצלחה.

ניצה: זה נשמע מאוד הגיוני. אף אחד לא חושב שיש לו סטרס, אבל אז הוא פתאום יעשה את מה שאמרת, שזה סוג של פתרון, תרופה.

אם אני אהיה רגוע באיזו חברה וכולם יבינו שאני מרגיע את כולם, אז הם ירצו שאני אהיה ביניהם, הם ירצו להיות בקשר איתם, הם יתקרבו אלי יותר, הם אפילו יחזיקו בי, כי אני מרגיע. יש איזה מן תרופה אפילו בלנגוע בי, ואז מה טוב. למי טוב? טוב להם וטוב לי. ואם אני נמצא בסטרס, רע לי ורע להם. ממש ברור. אני רואה עלייך שאפילו את נרגעת מהמילים האלו.

ניצה: נכון. כבר נרגעתי. הייתי רוצה שתעביר אותי תהליך קצר בכמה שלבים קצרים. אני אדם שחש סטרס כבר הרבה שנים, ומפחדת שלא תתפתח איזו מחלה חס וחלילה שכבר לא יהיה אפשר להחזיר אחורה. איך אתה מייעץ לי להתמודד? כבר התייעצתי עם רופאים והלכתי לכל מיני סוגי טיפולים ופתרונות, ניסיתי הכל, וזה לא ממש עבד, כי אני עדיין בסטרס.

אנשים מרגישים את מה שאני אמרתי, שיותר טוב להיות רגוע ולהשפיע לסביבה שדה של רוגע, ואז על ידי זה להתקדם. אז הם הולכים לכל מיני פרקטיקות למיניהן.

ניצה: נכון. קצת יוגה, כל מיני כאלה זן, מדיטציות בשביל להירגע, בשביל לנשום יותר טוב.

וזה עוזר או לא?

ניצה: זה עוזר באופן מסוים, לשלב מסוים. אבל אנחנו רואים שלא באמת מוצאים פתרון, כי הסטטיסטיקות מראות אחרת מן הסתם.

אמנם יש הרבה מקומות כאלה.

ניצה: מתוך מה שהסברת קודם, פתאום הבנתי שפעמים רבות אנחנו מרגיעים כאילו קצת את המחשבות, אבל בפנים המנוע ממשיך לעבוד.

או שהוא נמצא באיזו השהייה, ומוכן לקפוץ בכל רגע. זה תלוי בהפרעה, בגורם החיצון.

ניצה: כן בדיוק. הוא מחכה, וברגע הראשון שתהיה סיבה אמתית, זה פתאום יתפרץ, ואולי אפילו חזק יותר. כאילו ניסיתי בדרכים לא טבעיות להרגיע אותו. אמרת שלימוד חכמת הקבלה עוזר לאדם, ברגע שהוא עושה תהליך בתוך קבוצה.

חכמת הקבלה היא מעלה את האדם לרמה אחרת לגמרי, לא לרמה פסיכולוגית.

אורן: על זה אני רוצה לשאול, כי את הרמה הפסיכולוגית אנחנו מבינים.

על ידי חכמת הקבלה אנחנו מושכים על עצמנו כוח נוסף כנגד האגו שלנו, שיהיה לנו את הכוח השני. האגו שלנו זה כוח הקבלה שאנחנו רוצים להרוויח לקבל, לקבל, ואנחנו יכולים למשוך את הכוח השני, כוח השפעה ואהבה ללא שום חשבון לזולת, רק השפעה ואהבה. למה? ככה. מפני שאנחנו רוצים לגלות את הכוח הזה שהוא שולט ושורה בעולם, כוח השפעה ואהבה. ולכן כך אנחנו משתמשים. זו הפרקטיקה של הקבלה.

ניצה: זאת אומרת, הפרקטיקה של קבלה זה למשוך איזה כוח שאני מבינה שהוא כנראה חיובי, שהוא עוזר לי לאזן את הכוח הרע שבי, כי הסטרס הוא נובע מהכוח הרע שבי?

וודאי. כי חוץ מהכוח הרע אין בך כלום. אין לך כוח הטוב.

ניצה: זו המציאות, אתה אומר.

כן.

ניצה: אני מבינה שיש בי כוח רע שהוא כל הזמן נמצא באיזה מרדף אינסופי מנסה להשיג עוד ועוד תענוג, לא מצליח, בגלל שהוא לא מצליח הוא נורא מאוכזב, הוא אפילו מתייאש, הוא מתוסכל, ואז כל ניסיון להפיג את המתח הזה לא באמת יעזור. הדבר היחיד שיעזור הוא, למשוך איזה כוח חיובי שנמצא בטבע כנגדו, שהוא יאזן אותו

כן. זה אפשרי.

ניצה: אבל בכל זאת ננסה להבין מה זה אומר, למשוך את הכוח הזה?

כל החכמת הקבלה אומרת, במקום כוח הרע, אנחנו צריכים גם למשוך את הכוח הטוב, ובמקום כל החיים שלנו שהם דוחפים אותנו לפירוד ולריחוק זה מזה, הכוח הטוב צריך להביא לנו חיבור והתקרבות זה לזה. ואם אנחנו נאזן את שתי המערכות האלה, ביניהן אנחנו יכולים להתקיים בשלווה.

ניצה: איך הכוח החיובי הזה משפיע עליי?

הוא נותן לך אפשרות באמת להיות באיזון בחיים שלך, כי הוא מתחיל להראות לך שהחיים הם לא תחת כוח השלילי בלבד, אלא גם תחת הכוח החיובי. הוא מראה לך שהכוח החיובי הזה נמצא בטבע, רק לא השתמשת בו.

ניצה: איך הכוח החיובי הזה בכל זאת פועל על הרצון שלי, ממלא את הרצון ליהנות שלי?

הוא פועל על הרצון להנות שלך כך, שהוא נותן לך תענוג מהשפעה.

אורן: מה זה השפעה?

השפעה לזולת, השפעת טוב לזולת. שאנחנו מאחלים ובאמת רוצים, ומפעילים את עצמנו כדי למלא את הזולת, כדי לגרום לו טוב, ואני מזה מגלה תענוג.

אורן: אבל למה בכלל אכפת לי מהזולת? איך נהיה אכפת לי מהזולת?

אכפת לי מהזולת מפני שאני רואה שבצורה כזאת כפי שאני מתנהג אני הורס את הטבע, אני הורס את החיים, אני הורס את עצמי, אני מכין לילדים שלי עולם שכולו רע, שבצורה כזאת אני לא יכול לחיות. צריכים כאן להגיע לאילו יחסים אחרים. היחסים בינינו הם המקור לכל הרע ולכל הטוב, ואם אנחנו מנוהלים רק על ידי כוח הרע שזה האגו שלנו, רצון ליהנות ורצוי אפילו על חשבון הזולת, בדיכוי הזולת, כי אז אני גיבור. יוצא כי מה שאפשר כנגד זה לעשות, זה להביא את הכוח הטוב.

אורן: שהוא מה יעשה לי?

שהוא יעשה לי התקרבות לזולת, להתחשב עמו, להשפיע עליו טוב, לתת לו דוגמה להשפעה טובה, שהוא מתוך זה יבין שבזה אנחנו יכולים שנינו להרוויח דווקא, שֶמִתָחרות שלנו האגואיסטית אנחנו סובלים, ואף אחד לא מרוויח בחיים האלו על פני כדור הארץ ממש, אפילו אליטות שיש להם מיליארדים, ממה הם סך הכול נהנים? הם סתם בנו לעצמם איזו בועה, שחושבים שזה תענוג מה שיש להם. אבל באמת אין. גם שם יש תחרות וכל מיני חשבונות, גם שם מהבוקר עד הלילה יש כל מיני חישובים ככה וככה. זאת אומרת אין חופש, אין תענוג של רוגע, תענוג שאתה מתייחד עם הטבע, עם משהו שזורם בצורה שקטה, נוחה. אין. האליטות האלה צורכים סמים לא פחות מהאנשים הקטנים.

אורן: ברור.

ניצה: נגעת פה בנקודה מאוד מהותית, ומאוד חשוב לי להבין אותה עד הסוף. הבנתי שבשביל להרגיע את ה"סטרס" שלי, יש איזה כוח חיובי בטבע שאותו אני צריכה למשוך. והשאלה היא, איך מושכים אותו? באופן טבעי, אמרת לי יש בטבע כוח חיובי. מה הראש שלי בעצם אומר? סעי לים, קחי אוויר, סעי לטבע, סעי למקום יפה, איזה הר גבוה, איזה שקט, תנשמי עמוק, תמשכי את הכוח החיובי בטבע.

לכי להודו לאיזה פסגה תשבי שם כל החיים וזהו.

ניצה: אבל אתה אומר לי, לא.

אבל אני לא רואה שזה קורה. אני לא רואה שזה קורה. היה אחד שאמר, בשביל מה אני אעבוד? אני לוקח שקית עם לחם, בקבוק מיץ פטל והולך לים עם הילדים שלי. מה אני צריך? עשרים שקל בזבזתי על כל הסנדוויצ'ים האלה ומה, כל היום יפה מאוד לי על הים. ומה?

ניצה: אתה מדבר על טכנולוגיה אחרת ואומר, זה לא מספיק שתסעי לים תשבי ותיקחי אויר, כי זה לא באמת יוריד את הסטרס. אולי זה ירגיע אותך כמו אקמול, אבל לא ככה מושכים את הכוח החיובי בטבע. אני רוצה להבין איך באמצעות קבוצת אנשים דווקא מושכים איזה כוח חיובי בטבע.

אנחנו לומדים זה מזה, ולומדים מחכמי הקבלה, איך לרכוש הטבע השני, בניגוד למה שנמצא בטבע שלנו הנוכחי. כמו שכתוב "בראתי יצר רע", זה אנחנו. אבל בניגוד לזה כתוב, "בראתי תורה תבלין כי מאור שבה מחזירו למוטב", זאת אומרת, שיש איזה כוח בטבע, פנימי, שנקרא "מאור", אור, שהוא מחזיר אותנו למוטב, שהוא עושה מאתנו משהו טוב, ואז אני על ידי לימוד חכמת הקבלה יכול לאזן את הרע שלי עם הטוב שלי, שיהיה לי טוב, ואז באמצע ביניהם לחיות. שיהיה לי גם רע, גם טוב בצורה מאוזנת ביניהם, כמו בין פלוס למינוס בחיים שלנו.

בדומם, צומח וחי אנחנו משתמשים בשני כוחות, פלוס ומינוס. זה בתוך הרקמות שלנו, בתוך התאים, בכל דבר ודבר, גם בטבע של הצומח ובטבע של הדומם. אבל בטבע שלנו הפנימי, בנפש האדם, באגו של אדם יש רק כוח השלילי, אין את הכוח החיובי. באה חכמת הקבלה ואומרת, אני יכולה להוסיף לכם כוח החיובי, ואז אתם תהיו מאוזנים בין שני כוחות, ותוכלו לנהל את החיים שלכם ולהרגיש עצמכם בין שני הכוחות האלה בצורה שלמה. ואתם תשלטו על החיים האלו.

ניצה: אז איך קבוצת של עשרה אנשים ביחד, מושכים את הכוח החיובי שיאזן.

כשאנחנו ביחד, אנחנו רוצים לייצב בינינו מצב שכולנו דואגים לכולם, כולנו עוזרים לכולם, כולנו תומכים בכולם. עשירייה. אנחנו רוצים להגיע למצב שאנחנו כל כך נכללים זה מזה, שיש בינינו ממש דעה אחת, כוח אחד, הכול אחד. ואז במידה שאנחנו עושים את זה, ויחד עם זה שהשגנו איזה חיבור בינינו לומדים את כתבי הקבלה המקוריים, אז דרכם אנחנו מושכים עלינו כוח מיוחד שהוא גומר את החיבור בינינו שאותו אנחנו משתדלים לבצע, והוא בתוך החיבור הזה מתחיל להופיע, הכוח הזה החיובי. ואנחנו מרגישים שהוא מופיע בינינו, הוא נמצא בינינו, הוא שורה בינינו, והכוח הזה נקרא "גילוי הבורא", "גילוי כוח עליון", כוח חיובי לתוך הנבראים שרוצים אותו, ולכן עשו מאמצים כל כך גדולים, כדי לגלות אותו.

אורן: איך זה משפיע על ה"סטרס" של כל פרט בתוך החבורה הזאת?

אין יותר "סטרס", אנחנו כולנו מבינים איך אנחנו יכולים להתנהג, איך אנחנו יכולים להשתמש בשני הכוחות האלה באגו שלנו כמינוס מצד אחד, שמאל נניח, ובכוח החיובי הזה של חיבור, פלוס מצד הימין. ואת שני הכוחות האלה, אנחנו צריכים אותם שניים.

אורן: במה זה שונה מכל תרפיה פסיכולוגית כזו או אחרת שמרגיעה את ה"סטרס" של האדם, מהו השינוי המהותי?

השינוי המהותי הוא בזה שכשאנחנו מתחילים לשלוט בשני הכוחות האלו, שבהם אנחנו נמצאים בשליטה, אז אנחנו מתחילים להפעיל את הטבע שלנו. כמו שאנחנו מפעילים על ידי פלוס ומינוס איזה מנוע. כמו בחשמל מפעילים, זהו, כך אנחנו יכולים להפעיל את החיים שלנו. אבל אז את החיים שלנו אנחנו מפעילים בדרגה יותר גבוהה ממה שאנחנו נמצאים עכשיו כאן, כי אנחנו מפעילים אותם על ידי שני הכוחות החדשים האלו שנמצאים באיזון ביניהם, שהם כמו פלוס ומינוס נותנים אנרגיה לקבוצה הזאת, והקבוצה הזאת הופכת להיות כמנוע, והיא מתחילה להרגיש את המציאות שנמצאת בין שני כוחות האלה. זה נקרא "עולם העליון", ממש מציאות חדשה.

אורן: איפה העולם הזה, איפה הוא נמצא?

העולם הזה נמצא בינינו, אם אנחנו נתחבר נכון ונקבל כוח חיובי.

אורן: תהליך כזה מרגיע את ה"סטרס" של האדם?

ודאי. לא רק מרגיע, הוא מתחיל באמת לנהל את החיים שלו.

אורן: איך זה משפיע על הרצון שלו ליהנות ולהצליח בחיים?

יש לו כבר הצלחות אחרות. הוא קונה בזה, הייתי אומר איזה סולם הצלחות, ערכים חדש.

אורן: מה לגבי הנאות?

ההנאות שלו הן בזה שהוא משיג מציאות חדשה שנמצאת בין שני הכוחות האלה המנוגדים, מציאות עליונה, הוא מרגיש את עצמו כחי חיי נצח. יש כאן התפתחות מאוד מאוד רצינית, מיוחדת.

אורן: אם הייתי מביא את האדם שאמר, "תן לי בקבוק פטל וכמה סנדוויצ'ים לילדים, ואז אני מעביר בעשרים שקל יום על חוף הים בסבבה" לאולפן, והייתי אומר לו, "הבנת את מה שהסביר הרב לייטמן כשהוא דבר על "סטרס", וכן הלאה?

הוא היה אומר, כן, אני הבנתי שאני סך הכול בורח מהצרות לחוף הים. אני רוצה לסגור את העיניים ולא לראות כלום, אבל בסופו של דבר אני נמצא עם הצרות האלה.

אורן: והאלטרנטיבה שמציע לי הרב לייטמן היא?

היא לעלות לדרגה הבאה של הקיום, שזה מה שהטבע בכל זאת מחייב אותנו, ולכן אנחנו נמצאים במשבר הכללי העולמי, ולכן אנחנו בכל זאת נהיה מחויבים לרכוש את המדרגה הזאת הבאה.

אורן: זאת אומרת, ה"סטרס", כמו שאומרים היום המומחים שממש קוראים לזה "עידן הסטרס", הוא לא מקרי. הוא בא כדי לקדם אותנו באבולוציה שלנו כבני אדם, לדרגה הבאה של ההתפתחות האיכותית שלנו?

כן.

אורן: שבה איך נחיה?

נשלוט בחיים שלנו ממש.

(סוף השיחה)