מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים". המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד. ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412

חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 992 - 993

הזיכרון האנושי האינסופי,

זיכרון - מילדות עד זקנה

מטרות:

• מהו תפקיד הזיכרון בחיינו?

• חקר זיכרון האדם לאורך חייו, מילדות עד זקנה.

• מהי השכחה?

• מדוע ישנם זיכרונות שנצרבים באדם וכאלה שהוא שוכח?

• מה חשוב לזכור ומה עדיף לשכוח?

• מהו זיכרון קולקטיבי? מה חשיבותו?

• מהו זיכרון קולקטיבי של קבוצות/עמים?

• למה התרחקנו מהזיכרון הנושן של ״ואהבת לרעך כמוך״?

זרימה:

• מנגנון הזיכרון באדם ותפקידו בהתפתחות.

• תפקיד הזיכרון.

• מה אנחנו זוכרים?

• הזיכרון החסר בינקות.

• הטיות זיכרון.

• שכחה.

• מבט אל העתיד.

פתיח:

מערכת הזיכרון נראית כמכונה מוחית משומנת האוגרת מידע ויכולות למחסן גדול. מוחו של האדם מתרשם ממה שמתרחש בסביבה ו"מקליט" את המידע או "משתיל בתוכו" איזושהי יכולת לשימוש עתידי. באופן טכני, מה שמתרחש הוא, יצירת קשרים בין תאי המוח. אנחנו חווים את זה כצלילים, ריחות, מראות שאנחנו יכולים להריץ במוחנו במעין "סרט". לפעמים ההרגשה היא שהזיכרון נצרב לא רק "כמידע" שמאוחסן וניתן לשליפה, אלא ממש נצרב בנשמה, בגוף, בלב.

מנגנון הזיכרון באדם ותפקידו בהתפתחות

יש 3 מערכות זכרון:   

אחסון חושי (sensory store) / זכרון מוקדם - מחזיקה את ההדהוד החושי למשך פחות או יותר משניה.
קבולת: גדולה מאד. זמן אחסון: קצר מאד.
זכרון לטווח קצר - זכרון העבודה (לוח העבודה): קבולת: מוגבלת. רב האנשים זוכרים כ7 ספרות (5-9). זמן אחסון: נעלם תוך כמה שניות, אם לא נשנן. נגישות: זכרון נגיש. שליפה: אין בעיית שליפה.  
זכרון לטווח ארוך - רב הזכרון נשמר שם: קבולת: אין מגבלה. זמן אחסון: נשמר למשך כמה דקות עד שנים.   שליפה: יש בעיית שליפה. בשליפה מועבר המידע ממערכת הזכרון לטווח ארוך למערכת לטווח קצר - שזה לוח העבודה שלנו.

https://www.rambam.org.il/RambamInfo/ADAMMagazine/Issueno5092006/Pages/LearningAndMemory.aspx

הזיכרון כפי שאנו מכירים ומבינים אותו, איננו קיים אצל אף בעל חיים, אלא אצל האדם בלבד. הזיכרון האנושי הוא היכולת לקלוט מידע, לעבד אותו, לאחסן אותו, לשלוף אותו, להשוותו לזיכרונות אחרים ובעיקר לעשות בו שימוש כשהוא נחוץ. בלעדיו איננו יכולים ללמוד מניסיון, לתכנן את העתיד ולרכוש ידע.

זיכרון חושי/ סנסורי: הזיכרון החושי הוא השלב הראשון בתהליך הלמידה. המידע העתיד להיזכר נקלט באמצעות גירוי שהוא יוצר בחושי הראיה, השמיעה, התחושה או הריח ועובר עיבוד ראשוני, צורני, ללא התייחסות לתוכן, בהתאם לחוש בו הוא נקלט. הגירויים נקלטים מהסביבה למשך זמן קצר מאוד (תמונות למשך שניה אחת, צלילים למשך 3-4 שניות). אם הגירוי הנקלט נלכד ועובר את העיבוד הראשוני, הוא יעבור שלב, לתחנת העיבוד הבאה. אם הוא לא נקלט, הגירוי שבא אחריו ימחוק אותו.

זיכרון לטווח קצר (זכרון העבודה): בשלב השני, המידע מאוכסן זמנית בזיכרון לטווח קצר. הזיכרון לטווח הקצר מעבד את המידע החושי המתקבל ולכן הוא מכונה 'זיכרון עבודה'. מערכת זיכרון העבודה מאפשרת לאדם לשמור מספר פיסות מידע במוחו בו זמנית, ולקשור ביניהן (לדוגמא, עלי כותרת בצבע אדום וריח= ורד, קליפה ירוקה+תוכן אדום+ גרעינים שחורים=אבטיח). מערכת זיכרון העבודה מורכבת בנוסף, מסדרה של תפקודים הקרויים 'תפקודים ניהוליים', המנהלים את המתרחש בזיכרון העבודה. כמות הידע המסוגלת להישמר בזיכרון העבודה בכל רגע נתון מוגבלת ואולם, הודות לתפקודים הניהוליים, סוגים שונים של מידע יכולים להיקשר הדדית (לדוגמא, צבעו של דבר, קולו וריחו, או זיכרון שנרכש לפני שנים ובהתאם לו מופעל שיקול דעת לגבי משימה המבוצעת בהווה).

זיכרון לטווח ארוך: בשלב השלישי, המידע מאוכסן בזיכרון לטווח ארוך. בין הזיכרון לטווח הקצר והארוך מתקיימים קשרים הדדיים ובלעדיהם אין מתאפשרת למידת חומר חדש מחד והיזכרות בחומר שנלמד בעבר מאידך. הזיכרונות ארוכי הטווח מאוכסנים באיזורים שונים בקליפת המוח. נהוג להבדיל בין 2 סוגים של זיכרון לטווח ארוך.

זיכרון שאינו מודע - מוגדר כיכולת ללמוד כלל קבוע (הרגל/מיומנות), או פעולה. (לרכב על אופניים, לנגן בפסנתר)

הלמידה היא הדרגתית ובמהלכה שיעור הטעויות קטן וזמן ביצוע הפעולה מתקצר.

זיכרון מודע - זיכרון לעובדות, לאירועים ולמשמעויות הטמונות בהם.

הזיכרון המודע מתחלק לשניים:

'זיכרון סמנטי' (Semantic)- זיכרון לעובדות ,דוגמת אלו שלמדנו בבית הספר או קראנו בספרים.

'זיכרון אפיזודי' ( Episodic)- זיכרון לאירועים וחוויות אישיות.

לדוגמא: אנו משתמשים בזיכרון האפיזודי לזכור שצפינו אתמול בסרט ובזיכרון הסמנטי לדעת שעופרת כבדה ממים.

'היזכרות' – שליפה מהזיכרון: השלב האחרון בתהליך הזיכרון הוא ה"היזכרות" או שליפת הזיכרון ממקום איכסונו, בשעה שהדבר נחוץ לנו. השליפה מהזיכרון ארוך הטווח יכולה להתבצע בעקבות גירוי כמו צליל, ריח, מראה וכד', אשר מזוהה ע"י הזיכרון ומכונה 'רמז השליפה' או ע"י 'תהליך היזכרות', בו האדם מעלה בכוחות עצמו תכנים מהזיכרון. זיכרון הוא יכולתו של האורגניזם לאגור מידע מהסביבה דרך החושים ולהשתמש בו.
המילה "זיכרון" מתייחסת גם ליכולת אגירת המידע וגם למידע הנאגר עצמו. קיימים יותר ממאה מיליארד תאי עצב במוח היוצרים רשת סבוכה ומורכבת של קשרים ביניהם. הזיכרון מתהווה כאשר נוצרים קשרים כימיים בין תאי עצב במוח. תהליך יצירת הזיכרון מתרחש כאשר תאי עצב אלו מעבירים אותות חשמליים ביניהם. ככל שהאדם יקלוט מידע רב ומורכב יותר, כך כמות גדולה יותר של תאי עצב ישתתפו במסלול הזיכרון (הקשרים שבין תאי עצב במוח יוצרים את מסלול זיכרון) ומסלול זה יתחזק. יש לציין כי מוחנו מתעלם מגירויים סתמיים ולכן לא כל מידע המגיע אלינו מאוחסן בזיכרון או יוצר מסלול זיכרון.

https://he.m.wikipedia.org/wiki/זיכרון

שלוש הבחנות חשובות:
• שלבי זיכרון: קידוד, אחסון, שליפה.
• טיפוסי זיכרון: טווח קצר, טווח ארוך.
• זיכרון לסוגי מידע שונים: עובדות, מיומנויות.

http://img2.tapuz.co.il/CommunaFiles/26259885.doc

תפקיד הזיכרון

לזיכרון חשיבות מכרעת כמעט בכל פעילות קוגניטיבית והוא הכרחי ליכולת ההישרדות. הזיכרון חיוני ליכולת הלמידה בכך שהוא מאפשר לצבור ניסיון וידע מחוויות העבר. בכך הוא מאפשר להבין ולפרש חוויות חדשות.
יכולות ההסתגלות ופתרון הבעיות מבוססות על תפקוד הזיכרון. כמוהן גם תהליכי קבלת ההחלטות אשר מנחים את ההתנהגות.

https://he.m.wikipedia.org/wiki/זיכרון

הזיכרון אוסף את התופעות שבקיומנו (רעיונות, תפיסות, מחשבות) לתוך שלם אחד. הזיכרון נותן תחושה של המשכיות שעליה מסתמכת תפיסת העצמי- זיכרון כולל כל השפעה של ניסיון העבר על

ההווה.

http://img2.tapuz.co.il/CommunaFiles/26259885.doc

• מה תפקידו של הזיכרון בחיינו?

• איך הזיכרון שלי יוצר את מי שאני היום?  

• איך הזיכרון יוצר את תפיסת העצמי שלנו?  

• איך הזיכרון יוצר את תפיסת המציאות שלנו?

• האם אנחנו זוכרים זיכרונות ספציפיים בגלל מי שאנחנו (נטיות אופי, ראיית החיים) או שאנחנו מי שאנחנו בגלל מה שאנחנו זוכרים?

• האם הזיכרון עוזר? לפעמים הוא דווקא מפריע (כמו זיכרון רע).

מה אנחנו זוכרים?

• מה בעצם אנחנו זוכרים?

יש דברים ממש שוליים שאנחנו זוכרים שנים רבות, ודברים חשובים ששוכחים (חומר שלמדנו באוניברסיטה, אירועים, אנשים וכולי):

• למה צריך לזכור כל כך הרבה דברים?

• מה אנחנו זוכרים ומה שוכחים?

• האם האדם "בוחר" מה לזכור ומה לא? האם זה תלוי בו?

• איך ניתן לזכור טוב יותר? כמות גדולה יותר של מידע?

• לאנשים שונים יש זיכרון שונה - יש שזוכרים יותר טוב מראה, צליל, מגע, ריח, טקסט וכולי. איך צורת הזיכרון משפיעה על האדם?

• האם ניתן לאפיין אדם לפי צורת הזיכרון שלו? איך?

צורת הקידוד המועדפת היא קולית - הרבה מידע שנקלט באופן אחר מקודד הרבה פעמים כקולי, זוכרים צלילים ולא מראה (למשל: זכירת מספר טלפון על ידי שינון, המקצב חשוב):

• צורת הזיכרון המועדפת היא קולית, מדוע?  

• זיכרון צילומי קיים אצל כ-5% מילדים, והרבה פחות אצל מבוגרים. למה?

• למה אנחנו זוכרים טוב יותר את הפריטים שבהתחלה או בסוף?

רגשות שליליים מעכבים שליפה, כתוצאה מהצפה של זיכרון העבודה (למשל "בלאק אאוט" במבחן כשהאדם לחוץ):

• מה הקשר בין הזיכרון, למצב הנפשי והשכלי של האדם?

• למה ישנם שלושה סוגי זיכרון - מידי, לטווח קצר ולטווח ארוך?

האדם משליך מהעבר על ההווה והעתיד. הוא לומד תבניות חשיבה מניסיון העבר ומפעיל אותן באירוע חדש. (למשל: טיפוסים של אנשים, קבלת החלטות בנוגע למצב מסוים..)

• האם זה לא מקבע את האדם? מונע יכולת לשנות תפיסה, עמדה, יחס לחיים?

• איך בן אדם משנה אם כן יחס לחיים?

הזיכרון החסר בינקות

לאן נעלמים הזיכרונות שלנו כתינוקות? ההסבר הבא מסיר מעט מהערפל:

בין הרגע שבו הגחנו לאוויר העולם ובין גיל שלוש לערך קיים חור עצום בזיכרון שלנו. חלק מהאנשים שרואים את הנתון הזה חושבים כי לגביהם מדובר בטעות וכי להם יש זיכרונות מוקדמים מגיל שלוש. ייתכן מאוד. אבל אצל האדם הממוצע, התיקייה שמכילה את החומר משלוש השנים הראשונות לחייו נמחקת ושוב אין לו גישה למידע הזה. רגע, אבל מדובר באבסורד מוחלט. הרי מחקרי מוח מוכיחים כי אלה הן שנים קריטיות בהתפתחות הקוגניטיבית, האישיותית והזהותית שלנו. כיצד ייתכן שהשנים הללו משפיעות אם כל מה שקרה בהן נמחה מזיכרוננו? מלבד זאת, אנחנו לבטח זוכרים משהו. אנחנו לא זוכרים את חוויית הצעד הראשון, אבל בהחלט זוכרים איך ללכת – כישור שנרכש בשלבים הללו של חיינו. פסיכולוגים ונוירולוגים מתחבטים רבות בתעלומת הזיכרון האבוד משנות חיינו הראשונות ובפרדוקסליות הבלתי מוסברת של היכולת ללמוד פעולה ולקבע אותה בזיכרון, אך מבלי שתהיה לנו כל אפשרות לזכור את החוויה עצמה.

העובדה שהאישיות שלנו מבוססת על יסודות לא ידועים טומנת בחובה שני יתרונות מעניינים: ראשית היא מחזקת את תיאוריית הזיכרון השיתופי, שלפיה אנו חיים במעין רשת קוגניטיבית שמשמשת מכפלת כוח ליכולות הצנועות של המוח בגיל צעיר. ההורים, האחים, ושאר גורמים בסביבה מספקים לנו התקני זיכרון חיצוניים לתקופות שאחרת היו נעלמות לחלוטין. שנית, העובדה שזהותנו מבוססת בחלקה על זיכרונות לא מוצקים מאפשרת לנו חופש תנועה כאנשים בוגרים. במילים אחרות, אנו לא חייבים להיות כבולים למה שנדמה לנו שאנחנו. ייתכן מאוד כי במידה מסוימת שנות הינקות האבודות מעניקות לנו מרחב תמרון להתפתח כאנשים בוגרים.

http://www.eol.co.il/articles/714#

• מדוע אדם אינו זוכר את שנות חייו הראשונות?

מחקרי מוח מוכיחים כי אלה הן שנים קריטיות בהתפתחות הקוגניטיבית, האישיותית והזהותית.

• למה מתקופה ראשונה זו שכ"כ משמעותית בחיינו איננו זוכרים דבר במודע?

• מדוע פתאום מתפתחת בנו יכולת הזיכרון?

• מדוע עכשיו היא נחוצה וקודם לכן לא?

• מה היה קורה אם היינו כן זוכרים את מה שקרה לנו בתקופת הינקות?

• למה זה בנוי כך? למה לא לזכור את השהות ברחם ואת הלידה?

ההורים, האחים, ושאר גורמים בסביבה מספקים לנו התקני זיכרון חיצוניים לתקופת הינקות, שאחרת היו נעלמות לחלוטין.

• מדוע הזיכרונות האלה בכל זאת "מוחזקים" ע"י גורמים חיצוניים? למה חשוב שבכל זאת מישהו יזכור?

• האם חשוב שילד או אדם בוגר ידע מה קרה בינקותו?

• ילדים וגם בוגרים מתענגים על ספרי ינקותם, אם כי הם שייכים לעבר. מדוע?  

• יש גישה שטוענת שהעובדה שזהותנו מבוססת בחלקה על זיכרונות לא מוצקים מאפשרת לנו חופש תנועה כאנשים בוגרים. האומנם?

• מדוע האדם לא יכול לראות באופן ברור את כל מסלול ההתפתחות שעבר?

• איזו תקופה בחיים הכי חשוב שנזכור?

הטיות זיכרון

שחזור זיכרון לאחר מעשה (post-event memory reconstruction):
בכל פעם שאנו מבקרים זיכרון כלשהו במוחנו, הזיכרון משתנה באופן כלשהו. אנחנו יכולים, כפי שאנו עושים במהלך יצירת זיכרון, לייצר הסקות ולאחסן הסקות אלה כחלק מהזיכרון. אנו יכולים לסלק מידע שאינו נראה לנו הגיוני לאור עובדות אחרות שאנו יודעים או למדנו. אנו יכולים להוסיף מידע חדש שמוצע לנו בידי אחרים.

http://img2.tapuz.co.il/CommunaFiles/26259885.doc

זכרון כתלות במצב הרוח:

כאשר אדם נמצא במצב רוח חיובי סביר יותר שהוא יזכור מידע חיובי וכשהוא במצב רוח שלילי סביר יותר שהוא יזכור מידע בעל אופי שלילי.

https://he.m.wikipedia.org/wiki/זיכרון

• למה המוח "מקליט" את המידע בצורה סלקטיבית?

• למה, מתקופות חיים מסוימות, אנחנו לא זוכרים כמעט כלום, ומתקופות אחרות זוכרים המון פרטים?

• האם עוצמות החוויות מהעבר, משפיעות על הזיכרון שנשאר לנו מהן?

• אפילו אנשים שגדלים באותו בית, באותה משפחה חווים חיים שונים וזוכרים דברים שונים מאותה משפחה, אולי אפילו מאותם אירועים - למה זה כך?

• מדוע אחרי לידות, או אירועים עוצמתיים, אנחנו נוטים לשכוח מה שהיה לפני?

האם ניתן להשתיל לנו זיכרונות שאינם שלנו?
ראיון עם ד״ר מורן סרף, מדען מוח שחושף כמה עובדות מעניינות על הזיכרון שלנו ועל הדרכים שקיימות היום לשנות אותו, למחוק אותו ואף להשתיל בנו זיכרונות מוטעים. ״נניח שאת הולכת לפסיכולוג ומספרת איך החבר שלך התנהג אליך, ואז הפסיכולוג ברגע הנכון יגיד לך, ׳את יודעת, לפעמים אני חושב שהדברים האלו עושים לך יותר טוב בחיים׳. ואז תגידי, ׳כן, יכול להיות׳. באותו רגע את לוקחת את הזיכרון מפעם, מוסיפה לזה היבט חיובי ומחזירה אותו פנימה. למחרת כשתספרי את הסיפור הזה הוא יהיה יותר טוב ובעצם כך יצרת לעצמך חיים טובים יותר״. ״הם ידעו כבר המון שנים שהדרך הנכונה לטפל היא לגרום לך לדבר על החוויה ולהתערב בצורה עדינה תוך כדי סיפור כדי להאיר היבטים אחרים. עושים את זה הרבה מאוד שנים אבל היום, בחמש השנים האחרונות, אנחנו מבינים מה קורה במוח. אנחנו פתאום מבינים למה זה עובד."

http://www.epochtimes.co.il/et/132141

• איזו השפעה יש לי על הזיכרונות שלי?

• האם אני יכול "להכריח" את עצמי לזכור חוויה מסוימת, רגע מסוים בחיים?

לעזור לילדים לפתח זכרונות טובים:
מה הילדים שלנו יזכרו מאיתנו בבגרותם? קרן צוריאל־הררי יצאה למסע בין פסיכולוגים, מורים וחוקרים, כדי להבין מה יוצר אצל ילדינו זיכרונות טובים, שהם הבסיס לבריאות נפשית. לשיטתה של מאלרס, "על ההורים לעזור לילדיהם ליצור זיכרונות טובים, גם אם מדובר באירועים שאינם קשורים בהם. נניח שילד לא הצליח במבחן והוא לא מתמודד עם זה היטב. במקום לומר לו 'היית צריך לקבל ציון טוב יותר' או 'אתה לא משתדל מספיק', אולי צריך לומר לו שייתכן שהכישלון נבע גם מכך שהמבחן היה קשה מדי, שהמורה לא הכינה אותו מספיק טוב, או כל תשובה הגיונית אחרת שתאפשר לילד לחוות את האירוע בצורה חיובית יותר. הבן שלי רק בן 6, אבל הוא כבר נוטה להיות שלילי. יכול להיות לו יום נהדר, אבל אם חמש דקות היו גרועות הוא יתמקד רק בהן. אז אנחנו עובדים איתו ואומרים לו שאולי הבוקר לא היה משהו, אבל אחר הצהריים והערב היו מצוינים, ובסך הכל היה לו יום נהדר. צריך לעזור לילדים יותר פסימיים באישיותם לפתח זיכרונות טובים מהיום שלהם. מבוגר שיסתכל לאחור על זיכרונות ילדות טובים יהיה בריא יותר ויצליח להתמודד טוב יותר עם הסביבה שלו".

https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3526797

יש גישה שטוענת שעל ההורים לעזור לילדיהם ליצור זיכרונות טובים, גם ביחס לאירועים שלא קשורים בהם.

• הזיכרונות הם חלק מהזהות העצמית של האדם, האם ניתן להשפיע על הזיכרונות של ילדיי? להמתיק זיכרונות של חוויות שליליות.. האם בכלל כדאי?

• האם אפשר ליצור לילדים זיכרונות משמעותיים?  

• אם "אשנה" זיכרונות עבר במכוון, האם אהיה אדם אחר?

שכחה

ישנם שני הסברים:

• הפריטים "דועכים" עם הזמן - הראיה לכך היא שזיכרון העבודה מחזיק פחות מילים כאשר הן דורשות זמן רב יותר לביטוי. השינון כולל חזרה על מילים וככל שנדרש זמן רב יותר לעשות זאת, גדלה הסבירות שהמילים תדהינה לפני שתוכלנה לעלות בזיכרון.

• פריטים חדשים מתיקים את קודמיהם - מניחים כי שימור פריטים בזיכרון דורשת רמה של אקטיבציה לכל אחד, והכנסת פריט חדש מורידה מרמת האקטיבציה של האחרים, ואם הם יורדים מתחת לרמת האקטיבציה המינימאלית הנדרשת-הם נשכחים.

https://davidson.weizmann.ac.il/online/

אין אדם שלא שוכח פרטים ביום יום: ככל שהמוח שלנו מופגז במידע מהסביבה החיצונית והפנימית, כך קשה יותר לזכור. פעולת הזכירה מורכבת משלשה מרכיבים: קידוד (קליטת המידע), אחסון ושליפה. כל אחד ממרכיבים מהווה מכשול פוטנציאלי בזכירה של פרטים.

http://kabayim.com/memory.htm

13 סיבות לכשלים בזיכרון: אתם הולכים למטבח רק כדי להבין שאין לכם מושג מה אתם מחפשים שם, אתם שוכחים את השם של אדם שזה עתה הציג עצמו, מספרים סיפור אבל שוכחים את הפאנץ', מתחילים לנסוע אבל לא זוכרים את הדרך... ההסבר המקובל לסוג זה של אובדן זיכרון הוא עומס מידע, אבל מדי פעם יש גם שיבושים, שנובעים מסיבות פתאומיות הרבה יותר.

http://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=12393

• מדוע אנחנו שוכחים דברים?

• מדוע הזיכרון הוא לא כמו מכשיר הקלטה?

• מה בנו מחליט - איזה דבר נזכור ואיזה דבר לשכוח?

• האם לכל זיכרון או שכחה יש משמעות בהתפתחות הרוחנית שלנו?

• לפעמים אנחנו רוצים להגיד משהו ולפתע מקבלים "בלק-אאוט", מה קורה לנו ברגעים אלו?

• לפעמים קורה ההיפך - אנחנו רוצים לשכוח חוויה שלילית או אפילו שיר שנתקע לנו במוח ולא מצליחים. מדוע?

• מה חשוב לזכור ומה עדיף לשכוח?

• מדוע נשים זוכרות יותר פרטים מגברים?

פגיעה בזיכרון/ שיפור הזיכרון

ישנם מספר גורמי סיכון לפגיעה בזיכרון, מלבד במקרים של טראומה, כמו:

• דיאטה עתירת שומנים

• חיים בלחץ כרוני

• מחלות לב וכלי הדם

• סוכרת בלתי מאוזנת

• רמת ויטמין 12B ירודה

• היעדר פעילות ספורטיבית

• מיעוט פעילות חברתית ואינטלקטואלית

https://www.rambam.org.il/RambamInfo/ADAMMagazine/Issueno5092006/Pages/LearningAndMemory.aspx

אחד מגורמי הסיכון לפגיעה בזכרון הוא מעוט פעילות חברתית:

• מדוע פעילות חברתית משפיעה על הזיכרון? מה הקשר?

גיל וזיכרון:

• מדוע הזיכרון "יורד" עם הגיל?

• מדוע בזקנה יש שכחה? מה מטרתה?

• מדוע בזקנה פחות חשוב לזכור דברים?

• מדוע אדם מבוגר שוכח מי מולו אבל זוכר דברים בבהירות מהילדות שלו? מה המטרה של כך?

• ייתכן ששלב הזקנה בא כאפשרות של האדם לסגור מעגל עם ילדותו והאנשים בחייו? האם זה אמור להיות כמתנה, כמשהו חיובי?

• האם אדם החולה באלצהיימר חי בעבר?

• מה המשמעות של אלצהיימר - "מחלת השכחה"?

• אולי עדיף להניח לזיכרונות כי הם ממילא יחזרו אלינו בשלב הזקנה?

• מה קובע אם לאדם יהיו בעיות זיכרון בזקנתו?

• האם זה מצב שאפשר למנוע או שלב בלתי נמנע במעגל החיים?

• האם זהו דרכו של הטבע להמתיק את המוות הקרב?

• מדוע יכולת הזיכרון משפיעה על יכולת התפקוד של האדם? על הבריאות הפיזית והנפשית שלו?

• האם האדם החולה מודע לכך? האם הוא תופס את המצב כסבל?

• איך אפשר לשפר את הזיכרון? איך לא לאבד אותו?

האבולוציה של הזיכרון:

• האם בתקופות שונות, ע"פ ההיסטוריה האנושית, הזיכרון האנושי היה שונה? האם קיימת אבולוציה בזיכרון האנושי?

• האם לאנשים יש זיכרון יותר טוב או פחות טוב עם השנים?

• האם האדם זוכר יותר בעולם המודרני? האם קיבולת הזיכרון גדלה עם השנים?

מבט אל העתיד

עתידנים צופים שעוד כמה שנים ניתן יהיה להעלות את הזיכרון האנושי על דיסק, ולטעון אותו במה שרוצים. נקום בבקר, נטען את הזיכרון שלנו במה שרלוונטי לעבודה ולחיים שלנו, בערב - נרוקן.

• האם זה תסריט אפשרי?

• האם הזיכרון הוא בסך הכל מקום טכני לאחסון בלבד?

• המדע טוען שאין הגבלה לזיכרון האנושי. האומנם?

• אילו תכנים הזיכרון האנושי לא יכול להכיל?

• מאחר והאדם הוא יצור רגשי והוא מחפש חוויות רגשיות, ייתכן שבעתיד אנשים ירצו "לשחק" עם הזיכרונות שלהם, לשנות או אולי לחיות בתוכם. האם זה רעיון טוב? האם זה יגרום לאנשים לרצות לחיות יותר או אולי להיפך?

• האם אנו משתמשים בכל יכולות הזיכרון שלנו?  - אם לא, למה לא? למה עוד נשאר מקום, בשביל מה?

• האם אנחנו משתמשים נכון ביכולת הזיכרון שלנו?

• האם מידע מסוים כביכול תופס מקום על חשבון מידע אחר?

• מה הייעוד של הזיכרון שלנו? לשם מה יש לנו אותו באמת?

• האם קיים שימוש גבוה לזיכרון?

• מהו זיכרון בעולם הרוחני?

• איך להתייחס אליהם לזיכרונות שלנו?

• מהו זיכרון עבור אדם מתוקן? האם מעריך אותם אחרת או משתמש בהם בצורה אחרת?

• מה קורה לזיכרון של אדם רוחני? האם הוא משתנה? - קיבולת, תוכן, משך הזמן שזוכרים?

• מה הקשר בין רוחניות לזיכרון?