חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", מס' 602 - 603
פשעי שנאה בישראל,
חשבון נפש חברתי
מטרות:
ארועים אקטואליים שמסעירים את החברה הישראלית לאחרונה - מדוע זה קורה?
מה בעצם קורה בחברה שלנו?
מדוע כה קשה לנו ולעולם, לקבל שאלימות ושנאה, יוצאים מהעם שלנו, בעוד שזה קורה אצל עמים אחרים זה עובר יחסית בשקט? מה זה אומר עלינו העם היהודי? מה זה אומר על מי שאנחנו?
איזה חשבון נפש על החברה שלנו לערוך כעת?
זרימה:
סערה חברתית.
יהודים וטרור .
הדרדרות חברתית?
חשבון נפש.
פתרון.
סערה חברתית
אירוע הדקירה אתמול (ה') בירושלים, שביצע האסיר המשוחרר ישי שליסל, גרם לרשת החברתית לתסוס. ברוב הפוסטים בטוויטר ובפייסבוק הביעו הכותבים זעזוע מהמקרה שבו נדקרו שישה בני אדם. חלקם הטיחו האשמות בפוליטיקאים, בארגון להב"ה או בקרב החרדים. רבים התנערו ממעשיו של שליסל. דבר שבא לידי ביטוי בציוצים מהמגזר החרדי. מעטים נשארו אדישים למצעד הגאווה של ירושלים, שיחקק בזיכרון עוד לשנים ארוכות.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/713/700.html
כמעט ואין נושא רגיש יותר מאירוע הדקירות היום בירושלים, האנשים הקשורים אליו משני צידיו, והיחס אליו בקהילת הטוויטר.
http://www.ch10.co.il/news/190508/#.VbuvlvlViko
ריבלין בכיכר ציון: "להבות של שנאה פשטו בארצנו": אלפי מפגינים השתתפו בעצרת מחאה נגד הפיגוע במצעד הגאווה בירושלים. הערב (שבת) התקיימה בכיכר ציון בירושלים עצרת מחאה נגד הפיגוע במצעד הגאווה בבירה ביום חמישי בנוכחות הנשיא ראובן ריבלין. "להבות פשטו בארצנו, להבות של אלימות, של שנאה, של אמונה שקרית מסולפת ומעוותת המציאות", אמר ריבלין בנאומו. "שפיכות דמים בשם התורה המוסר ואהבת ארץ ישראל".
http://news.walla.co.il/item/2877931
מתקפה נגד ריבלין בשל גינוי הרצח: "נשיא של ערבים"
נשיא המדינה פרסם פוסט, שנכתב גם בערבית וגם בעברית, ובו הוקיע את הצתת הבית בכפר דומא על ידי מחבלים יהודים. "תתפטר מתפקידך ותזדחל בפני האויב", נכתב. "ממש מעורר בחילה".
http://news.walla.co.il/item/2877917
איך הגענו למצב כזה שיהודי הורג יהודי?
נראה שלאחרונה כל אירוע קיצוני ממש מטלטל את החברה ויוצר תסיסה קשה מאוד והטחת אשמה גדולה, של צד אחד כלפי הצד השני, כל אירוע מזעזע ויוצר רק עוד פירוד, מדוע?
אירועים קיצוניים תמיד היו, אך כעת האירועים הללו ממש מערערים את היסודות עליהם מושתת החברה שלנו, מדוע?
ריבלין הוסיף: "איננו יכולים לפטור את הלהבות הללו המאכלות את החברה הישראלית. אי אפשר לכבות אותה בעצרות, בפוסטים בפייסבוק ובהצהרות. נוצרה אצלנו אווירה המאפשרת סלחנות למה שנוהגים לכנות בהיתממות 'עשבים שוטים'. לכל חברה ישנם שוליים קיצוניים, אולם עלינו לשאול מה באווירה הציבורית מאפשר לקיצונים ללכת בבטחה בתוככי הדרך הראשית? מה הביא לכך שהעשבים השוטים מאיימים על הערוגה כולה? עלינו להיות נחרצים - ממערכת החינוך, דרך אכיפת החוק ועד האוחזים בהגה ההובלה של העם והמדינה".
http://news.walla.co.il/item/2877931
בעבר התייחסו לארוע אלים של אדם קיצוני כאל ארוע נקודתי חריג שקשור לאדם עצמו או לקבוצה קיצונית, כיום מתייחסים לארוע כאל תופעה ששייכת למגזר שלם. מדוע?
חשד לפיגוע יהודי בשומרון: בית הוצת ותינוק פלסטיני נשרף למוות, רוססו כתובות "נקמה"
רעולי פנים השליכו בקבוקי תבערה אל שני בתים בכפר דומא ליד שכם. תינוק נספה, הוריו ואחיו בן ה-4 נפצעו אנושות ופונו לתל השומר וסורוקה. על קירות הבית רוסס "נקמה ו"יחי המלך המשיח". היום: יום זעם של חמאס ביו"ש.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4686030,00.html
יהודים וטרור
נשיא המדינה ראובן ריבלין פנה היום (שישי) לכלי התקשורת הערביים והתייחס לפיגוע בכפר דומא, שבו נשרף למוות הפעוט עלי סעד דוואבשה, בן השנה וחצי. "קמנו הבוקר ליום עצוב. רציחתו של תינוק שישן במיטתו, והפגיעה הקשה בבני משפחתו פצעו את לב כולנו", אמר הנשיא. "יותר משאני חש בושה, אני חש כאב. כאב על רציחתו של תינוק קטן. כאב על שבני עמי בחרו בדרך הטרור ואיבדו צלם אנוש. דרכם אינה דרכי. דרכם אינה דרכינו. דרכם אינה דרכה של מדינת ישראל ואינה דרכו של העם היהודי".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4686124,00.html
ריבלין בטא בדבריו כאב על שבני עמו בחרו בדרך הטרור ואיבדו צלם אנוש. האם עם ישראל הוא בדר"כ עם מוסרי ביחס לעמים אחרים, או שזה מסר שגדלנו עליו אך אין לו כל יסוד?
כשיהודי קיצוני עושה מעשה, ישר יש נטייה ליחס את המעשים הנפשעים לעם כולו? זה לא קורה באף אומה. ואילו כאן, מאד מורגש הייחוס של המעשה לעם כולו ולא לאיזה אדם קיצוני שעשה את זה על דעת עצמו. למה?
"לא יכול להיות שמדובר ביהודים", קבעו אנשים, "יהודים לא רוצחים באכזריות כזו," טענו פוליטיקאים. אלא שהאמת הפשוטה היא שיהודים לא שונים מקבוצות אתניות אחרות, שגם בקרב יהודים יש מעשי רצח מזעזעים, ופשוט צריך להיות מוכנים להתמודד עם ההיסטוריה כדי להכיר בעובדות הללו. במקום זאת היהודים בישראל נתפסים להלך רוח מיתי של מעין "מוסר מיתולוגי", ומתחפרים עוד יותר בתוך השריון. היטיבה לבטא את הלך הרוח הזה שרת המשפטים לבני, דמות "מתונה" לכאורה, שכתבה, "גזלו מאיתנו את האמונה שאצלנו דבר כזה לא יכול לקרות. גזלו מאיתנו את היכולת לומר שאנחנו לא כאלה, שרצח כל כך אכזרי וסדיסטי של נער לא יכול להיות מעשה של יהודים". והנה לכם הביטוי המזוקק ביותר של עליונות מוסרית כוזבת. מדוע נדמה לשרת המשפטים שכל הקבוצות האתניות מסוגלות לרצח אכזרי חוץ מהיהודים? על איזו היסטוריה היא מסתמכת בדיוק? האם אפשר לשנות את המציאות בזמן שמסרבים, ובעיקשות כה גדולה, להכיר בה?״
מהמקום הנואש שהגענו אליו ברור לגמרי כי השינוי שדרוש לישראל הוא עמוק ויסודי הרבה יותר, ונוגע בתפיסתנו העצמית כמדינה יהודית ובפרשנויות הנלוות לכך. ואם יש בישראל קבוצה גדולה שעדיין מאמינה בשינוי ומוכנה להיאבק עבורו, הרי שהזמן לפעול הוא עכשיו.
http://mekomit.co.il/אם-אנחנו-הורגים-אז-בטח-יש-סיבה/
מדוע דווקא אנחנו, שרגילים להיות אוסף של אנשים שונים ואחרים, לא מסוגלים לגלות סבלנות לאחר, לשוני?
מדוע יש ציפיה שתהיה לנו עליונות מוסרית?
האם באמת אמורה להיות לנו מוסריות גבוהה משאר העמים?
יש שחושבים שהציפיה שתהיה לנו עליונות מוסרית היא סתם גזענות והתנשאות ושאיננו שונים משאר העמים. האם כך?
יש שסוברים, כי אנשים מסרבים להכיר במציאות, שגם אנחנו כמו כל העמים, וההכחשה גורמת לחוסר יכולת לשנות. האומנם?
יש שחושבים שההתנשאות שלנו כלפי עמים אחרים היא שגורמת לאנטישמיות ושכדאי שנפסיק ונבין שאנחנו בדיוק כמו כל השאר. האומנם?
האם - "יהדות ושפיכות דמים לא הולכים ביחד"?
הרב בני לאו: נקמה היא לא הטבע היהודי״
אומר הרב לאו. “משפחת פרנקל ביטאה באצילות ובעוצמה את מה שחש כל אדם דתי. יש לנו מדינה, צבא, מערכת ביטחון ותפילה. אנו מתפללים שהקב"ה ינקום באויבנו אבל האם אנחנו רוצים את המידות של השונאים שלנו?”.
http://m.kipa.co.il/now/57637.html
האם יש בסיס לטענה שנקמה היא לא בטבע היהודי?
מהו הטבע היהודי שדברים כאלה נראים לא מתאימים לו?
ייהרג ואל יעבור הוא הוראה בעניינן של שלוש מצוות לא תעשה העומדות על פי ההלכה מעל פיקוח נפש. מצוות אלה הן: לא תרצח, איסור עריות ואיסור עבודה זרה. משמעות ההוראה היא שגם אם קיום מצווה ממצוות אלו מסכן את חייו של היהודי ועלול להביא למותו, עליו למסור עצמו להריגה ולא להפר אותן[1].
https://he.m.wikipedia.org/wiki/ייהרג_ואל_יעבור
האם ההרגשה, שכל מקרה כזה, יוצר סחיפה ופגיעה, בזהות העצמאית של העם בישראל נכונה?
בדיוק כמו דאעש: הם אולי רק עשרות, אבל מספיק קומץ כדי לשסע את החברה הישראלית ולהוביל למלחמה עם הפלסטינים והעולם המוסלמי. [..] יש מכנה משותף אחד וברור בין הדקירות במצעד הגאווה אתמול, שריפת התינוק הפלסטיני הלילה והצתת כנסיית הלחם והדגים לפני כמה שבועות. אלו לא פשעי שנאה, זה טרור דתי-משיחי שמבוצע בידי אנשים הרואים את עצמם כעושי דברו האותנטיים של בורא עולם. במילים פשוטות - זהו ג'יהאד יהודי, שזהה בכל פרטיו ודקדוקיו לג'יהאד המוסלמי, אלא שלמרבה המזל זו אינה תופעה המונית, כפי שקורה כעת באזורנו ובאירופה.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4686057,00.html
יש המכנים את המשותף לכל האירועים האחרונים כהתעוררות של גל טרור דתי - משיחי, האם כך הדבר?
ישנם פרשנים שממש עושים השוואה בין הג'יהאד המוסלמי לג'יהאד היהודי, כפי שהם מכנים אותו, האם יש מקום להשוואה?
האם מתפתח כאן גל של טרור יהודי נגד הנצרות והאיסלאם? אם כן, מה הסיבה? האם זה חלק מההקצנה הדתית בעולם כולו?
האם יש הבדל בין רצח מסיבות דתיות אצל יהודים ואצל דתות אחרות?
הדרדרות חברתית?
מה קורה לנו בעת הזאת? מה השתבש?
האם ישנה מגמה של הדרדרות מוסרית או שזה "שיבוש נקודתי"?
ריבלין בטא בדבריו כאב על שבני עמו בחרו בדרך הטרור ואיבדו צלם אנוש. מה באמת גורם לנו לאבד צלם אנוש?
מדוע אנחנו כחברה מתקשים לשמור על חוקי היסוד ששמרנו עד כה?
מדוע הפעולות שלנו הפכו להיות הרבה יותר קיצוניות ומלאות בשנאה?
מדוע אנחנו ממש מאבדים סבלנות ואפילו מוכנים לרצוח את מי שלכאורה שונה מאיתנו? אחר מאיתנו?
מצד שני, טענה נוספת שנשמעת, בעיקר ברשתות החברתיות, ולא במדיה המיינסטרימית, היא על עלבון מהציבור היהודי דווקא. כיצד הנשיא של מדינת ישראל מעיד על עמו שאיבדו צלם אנוש?
האם תגובה כזאת היא נכונה? איזה נאום נשיא מדינה היה צריך לנאום בשעה כזו?
השפעה על התדמית שלנו בעולם:
כיצד ארועים מסוג זה משפיעים על יחס העולם כלפינו?
כיצד זה משפיע על התדמית שלנו? האם זה הורס לנו את ההסברה?
התקשורת בעולם בודאי תגיב כמוצאת שלל רב על המקרים האלה - כיצד עלינו להגיב?
ההשפעה על החברה הישראלית:
יש גישה שאומרת שכשאנחנו אכזריים ואלימים כלפי אויבינו, האכזריות הזאת מחלחלת גם לתוכנו פנימה. מה שאנחנו מעיזים לעשות לאחרים בסופו של דבר נעיז לעשות גם לבני עמינו.
האם כך הדבר?
האם הארועים האחרונים עלולים להשפיע עלינו כחברה באופן הנ"ל, ולחלחל גם לתוכינו פנימה?
אילו עוד השלכות, יכולות להיות לארועים אלו, על החברה שלנו? על המדינה?
באופן טבעי נראה שקיימת הפרדה בין היחס שאדם נותן לאוייב ליחס שהוא נותן לבני עמו/ משפחתו. איך בכל זאת הדברים משפיעים זה על זה?
חשבון נפש
http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-491418
ריבלין אמר עוד כי אל מול גל הטרור הפוגע בחפים מפשע, הבז לחיי אדם, הבז לשלטון החוק, מדינת ישראל והחברה הישראלית מחויבות לחשבון נפש: "המנהיגות הישראלית, מימין ומשמאל, צריכה להביע קול ברור לא רק של גינוי לטרור אלא של מחויבות אמיתית למאבק באלימות, מאבק בגזענות, הכרה במחויבותנו להקפדה על ערכי החוק, כבודו של בית המשפט, ערכי הדמוקרטיה, וכבוד האדם שנברא בצלם".
http://www.ch10.co.il/news/190597/#.Vbx-q_lViko
מהו חשבון הנפש שעלינו לערוך כחברה לאור המקרים הללו?
מהו חשבון הנפש שההנהגה צריכה לעשות?
מה אנחנו צריכים להבין על החברה שלנו, שהגענו למצב שמופיעות התנהגויות קיצוניות כאלה?
האם קיימת סכנה כיום, שדי בקומץ אנשים קיצוני כדי להוביל את החברה שלנו למלחמה?
מדוע מעשיהם של קיצוניים קשורים אלי? מה אני יכול לעשות כדי למנוע או לשנות דברים שעושים בשולי החברה?
ישנה
הרגשה
שהמקרים
האחרונים
גרמו
לתגובה
רגשית
חסרת
שליטה
מהעם
,
חוסר
אמון,
זעם
וזעזוע,
כזאת
שלא
מאפשרת
ניתוח
נכון
והבנה
של
האירועים
ומשמעותם
-
מה
עושים
במקרה
כזה
?
האם
התגובה
היא
נכונה?
פתרון
מה עלינו לעשות? הרבה אנשים רוצים לצאת יחד כנגד התופעה, לצאת לרחובות, לפעול..אבל מה תהיה הפעולה האפקטיבית?
איך ההנהגה צריכה לפעול?
אנו רואים, שהמנהיגים שלנו נזעקים לנוכח המצב, אבל לא ממש יודעים מה צריך לעשות. מה ניתן להמליץ למנהיגים שלנו, איך עליהם לנהוג כעת?
כיצד המנהיגות יכולה להתמודד עם חברה שהופכת אלימה וגזענית מיום ליום?
כיצד מנהיג אמור להגיב כאשר קורה מקרה קיצוני בעם?
האם מנהיגי המדינה יכולים לשמש תפקיד באיחוד העם בשעות קשות כמו אלה? כיצד? או שאנחנו, העם הפשוט, צריכים לסמוך על עצמו? מה כל אחד יכול לעשות?
תקשורת:
נראה לעיתים, כי התקשורת ממלאת חלק מהותי בליבוי הרגשות הסוערים - מה עושים? כיצד מגייסים אותה לטובת איחוי השברים ולא העצמתם?
נראה שלאדם הפשוט אין הרבה שליטה על המתרחש בקבוצות הקיצוניות. האם מומלץ לצמצם חשיפה לחדשות ותקשורת? מה המינון הנכון כדי שמצד אחד כן נהיה בעניינים ומצד שני זה לא יפגע באדם רגשית?
אחדות כפתרון לאלימות וגזענות:
כיצד תוכנית לאחדות העם תפתור את בעיית האלימות והגזענות?
מה קורה לקיצוניות בחברה שמתחנכת לערכי שיוויון ואחדות? האם עדיין יש מקום לדעות קיצוניות?
כיצד צריך לפעול כעת בצורה שתביא לתוצאה חיובית ולא סתימת פיות או ציד מכשפות?
בראייה כוללת של הדברים - מה המקרים הללו צריכים ללמד אותנו? מה המקום שלהם בהתפתחות העם?
כאשר נביט אחורה על התקופה הזאת - מה נגיד?
מה יגרום לנו לצאת מחוזקים מהתקופה?