חיים חדשים

שיחה 1087

חינוך לשינוי טבע האדם

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 26.02.19 – אחרי עריכה

אורן: בתוכנית הזאת ננסה להבין איך אנחנו יכולים לקדם את עצמנו כפרטים וכחברה אל עולם טוב יותר. איך נוכל לבנות את עצמנו כיצורים מתקדמים יותר, מפותחים יותר, שמה שמניע אותם זה הרצון להיטיב לא רק לעצמם, אלא גם לסובבים אותם, מתוך הכרה שכולנו חלקים של גוף אחד גדול.

טל: בתוכניות קודמות דיברנו על איך לחנך להיות אדם טוב, והבנו שקודם כל הטבע שלנו הוא בסך הכול טבע רע, שאנחנו באמת צריכים להתמודד. אנחנו רואים את התוצאות של זה בכל מיני מקומות בחברה ובמיוחד בחברת ילדים. אנחנו רואים את הכוחנות, את הרצון לשלוט, את זה שהרע מאוד מדבק. קבוצת ילדים מאוד מעצימה כל דבר רע, בזה הם הכי שמחים לשחק. והבנו שהכלים שיש לנו כדי להתמודד עם זה הם לאו דווקא הכלים הנכונים, כי יכול להיות שהם רק מונעים מהילד לבטא את מה שקיים בתוכו, אבל לא באמת משנים או מתקנים את מה שבתוך הילד.

אנחנו רוצים להבין יותר איך באמת אפשר לשנות את אותו טבע פנימי שקיים בילד, בתוכנו, ומהי שיטת החינוך שחכמת הקבלה מציעה. קודם כל הייתי רוצה לשאול מה צריכה להיות התוצאה של החינוך הנכון. איזו מין דמות אדם, ילד, אנחנו צריכים לראות? האם הוא נעים לסביבה שלו, או האם הוא נראה יפה כמו שהיינו רוצים? או שזה בכלל משהו אחר.

זה לא פשוט להסביר, כי אנחנו כל כך רגילים לחיות בטבע האגואיסטי שלנו. כל החינוך שלנו הוא כדי או לתת שכר, או עונש, ועל ידי זה להגביל את הטבע האגואיסטי שלנו ובצורה כזאת להתקיים. לכן יש לנו מערכת משפטית, יש לנו גם מערכות אחרות שאנחנו יכולים לעורר את האדם, להעלות אותו קצת בעיני הקהל. אנחנו משתמשים בנטיות שלו, שהוא מתבייש בהן בעיני החברה, בעיני הסביבה. או ההיפך, מתגאה בהן בעיני הסביבה.

אבל כל הדברים האלה הם לא מספיקים מפני שהאגו שלנו כל הזמן גדל. ולכן אנחנו צריכים להמציא לבני האדם יותר שכר ויותר עונש כדי להחזיק אותם איכשהו באיזה גבולות, ביחסים, עד כמה שיהיה לו משתלם להיות אדם שלא מזיק לפחות לזולת, ואולי אפילו מועיל במשהו, שאת זה כבר לא רואים כל כך.

טל: אני יכולה להגיד לך שהיום, בתחום החינוך לפחות, מבינים שאיומים ושכר ועונש הם לא הדבר הרצוי. וכן מנסים לעשות את זה אחרת, לברר מה הצורך של הילד, למה הוא מתנהג בצורה רעה, אולי יש לו איזה צורך שלא ידענו לזהות ולענות עליו. מנסים להעביר את הדברים לפסים של דיון, לפסים של אמפטיה, וזה לא פשוט.

זה לא פשוט מפני שזה לא יעבוד. זה לא יעבוד מפני שזה הטבע שלנו. שוב, אם אני רוצה ליהנות לפי הטבע שלי, ואני נהנה אם אני נמצא ברצון האגואיסטי, מזה שאני יותר מכולם, גדול, עשיר, חכם, שולט וכן הלאה, ואנחנו רואים את זה טוב בילדים, אז מה אני יכול לעשות? איך אני יכול לתת השלמה במקום זה שאני אהיה לא גדול ולא עשיר ולא חכם ולא חזק ולא ידוע וכן הלאה. איך זה יכול להיות? אנחנו רואים אילו מאבקים יש להם בכיתה. מלכת הכיתה ומלך הכיתה וכל זה.

טל: זה היה מאז ומתמיד וזה רק הולך ומחריף.

כן, ודאי, כי האגו גדל ולכן אנחנו לא רואים איך להתמודד עם זה. ואם כן, היינו בכלל מרימים ידיים, זאת אומרת עושים משהו, כאילו שעושים, למרות שברור לנו שאנחנו לא יכולים להתמודד נגד טבע האדם שהוא כל הזמן נעשה רע יותר ויותר, אין מה לעשות.

אבל מתגלה כאן החינוך שמגישה לנו חכמת הקבלה. והיא אומרת שכן, אפשרי לטפל בטבע האדם, ואפילו לשנות אותו מקצה לקצה. במקום שאדם לפי הטבע שלו ירצה להתגבר על הזולת, ובזה הוא ירגיש בכל מיני צורות התגברות באגו שלו, שהוא יותר גדול מהזולת, בכל מיני אופנים, אפשר לעשות כך שהוא יראה תשלום נכון, תענוג נכון, בזה שהוא מתחבר עם הזולת, עוזר לזולת, תומך בזולת, ובזה מרגיש תענוג.

טל: איך עושים את זה?

זה משהו פנטסטי. זה משהו שלא קיים בעולם הזה, לא רואים את הדברים האלה. זה כאילו שאנחנו צריכים להפוך את הטבע שלנו להפוך בדיוק.

טל: אנחנו מנסים לעשות את זה במילים, בדוגמה.

לא, על זה אין מה לדבר. בצורה הרגילה, בחיים שלנו, בעולם הזה, אין לנו שום אפשרות לבצע את זה. יש רק דבר אחד, שחכמת הקבלה משתמשת בו כי יש בידה יכולת למשוך כוח מיוחד שקיים בטבע. הכוח הזה הוא סמוי, נסתר. והכוח הזה שאנחנו מושכים אותו עלינו, משנה אותנו, הוא ממש עושה בנו היפוך. במקום שאנחנו מתייחסים רע לזולת, אנחנו נתייחס טוב לזולת.

איך זה יכול להיות? כך זה קורה. באיזו צורה? על ידי החינוך הזה. מה אנחנו עושים? אנחנו צריכים, מה שנקרא, למשוך את המאור המחזיר למוטב. זאת אומרת למשוך כוח שישנה אותנו מהטבע הרע, האגואיסטי, לטבע הטוב, האלטרואיסטי. וכאן, בזה בדיוק כל שיטת החינוך. וזה חינוך שהוא שווה גם לילדים וגם למבוגרים, לבני אדם. לחיות אנחנו לא יכולים לעשות את זה. דרך אגב, אני יכול להגיד שאפילו שכולנו נהיה טובים, חיות יאכלו זו את זו, יזיקו זו לזו. קודם כל הן לא מזיקות, הן עושות את זה מטעם ההכרח, אז זה לא נקרא שיש בהן יצר הרע, אלא הטבע. גם הטבע שלהן ישתנה בהתאם לשינויים בדרגה שלנו, כי אנחנו יותר גבוהים מהן בכל המערכת הזאת, בשרשרת הרצון שפועל בכל אחד ואחד.

עכשיו השאלה, איך אנחנו מסדרים את החינוך בצורה כזאת שנהיה מוכנים להוציא מהטבע את הכוח הטוב שישפיע על כל אחד ואחד מאיתנו ויעשה טוב, יעשה אותו כטוב. זה בעצם מה שעלינו לעשות. יחד עם זה ברור שאם אנחנו נעשה כך, אנחנו נפטור את כל העולם מכל הצרות והבעיות, לגמרי. זאת אומרת הכול תלוי בחינוך. והחינוך הזה כולו תלוי בחכמת הקבלה, איך אנחנו מיישמים אותה, מממשים אותה וממש מייצבים אותה כך שתשפיע על כל אדם ואדם.

מה עלינו לעשות? חכמת הקבלה מסבירה שאנחנו צריכים לסדר את בני האדם בקבוצות קטנות, ובקבוצות האלו צריכים לעשות כל מיני תרגילים. התרגילים האלה מחייבים את המשתתפים להתחיל להתקשר זה לזה בצורה שהם מרגישים את עצמם שייכים לגוף אחד, שיש להם משימה אחת, הם עושים תרגילים שעל ידי התרגילים האלו הם מתקרבים זה לזה. הם מרגישים שהם תלויים זה בזה. הם מרגישים שאם הם יתחברו, הם ייצבו לעצמם את מדרגת הקיום החדשה שנקראת עולם הבא, או רוחניות. שאז, במדרגה הזאת, הם לא יהיו מחולקים על ידי הגוף, אלא יהיו מחוברים על ידי נטייה פנימית שלהם. והגופים כאילו לא יפרידו, כי הם לא יסתכלו על הגופים בכלל. הם יתעלו מעל האגו שלהם לחיבור.

למה הם יעשו את זה? כדי להימנע מצרות, מבעיות, ולרכוש ממש מדרגה טובה שנקראת "עולם הבא", כמו שכתוב "עולמך תראה בחייך". בזה אנשים יצאו מכל ההגבלות, עד כדי כך שחוץ מהמציאות שאנחנו רואים הם יתחילו לראות עוד מציאות שמנהלת אותם. והמציאות ההיא, נקראת עולם הבא.

בגילוי המציאות הזאת הם ממש נפטרים מכל הבעיות והצרות, בעיקר מה ששייך להגבלות של זמן, תנועה ומקום. זאת אומרת הם כבר לא מרגישים שהם קיימים זמן מה וזהו, ואחרי זה מתים. הם נפטרים מכל הבעיות והצרות של מחלות, ומשהו חסר, משהו לא בסדר, לחצים, מכל דבר שהוא מקובל אצלנו כשלילי. ובצורה כזאת מתקדמים הלאה, עד כדי כך שממש רוכשים בקשר ביניהם הרגשות שהן למעלה מהחיים שלנו. וכל זה על ידי אימונים כאלו, תרגילים שהם עושים בלהתקשר ביניהם בעשיריות.

אורן: מה זה עשיריות?

עשירייה זו קבוצה קטנה, איפה שכל אחד מהם משתדל לתקן את הרצון האגואיסטי שלו. הוא משתדל להתייחס לאחרים יפה וטוב, להתחבר איתם בלב ונפש, להקשיב להם, להרגיש את עצמו שהוא פחות מהם, שהאגו שלו פחות מהם, ולכן מכניע את עצמו. הוא גם רוצה לעזור להם בכל דבר שאפשר, ובזה הוא מרגיש את עצמו שהוא הכי גדול. כהכי גדול לעולם הוא רוצה לתת להם ולהשפיע להם טוב. כהכי קטן הוא רוצה להיות מושפע מהם ולקבל מהם את הטוב.

טל: זה משהו שאפשר לעשות גם בחברה של ילדים?

כן, צריכים לתרגם את זה לפעולות קטנות, חלקיות, בדידות כאלו, שהם יכולים להבין את זה. ואם לא להבין, אז לקיים את זה לאט לאט, כמו שכל הילדים עושים כך תחת פיקוח הגדולים. מתוך זה שהם עושים ועושים, מה שיש בכל הפעולות האלו גם לגדולים וגם לקטנים, כשאנחנו עושים את הפעולות האלו, אנחנו פתאום מתחילים להרגיש, זה לא בא בצורה פתאומית, אבל מתחילים להרגיש וזה באמת גילוי מאוד מיוחד, שאני משתנה. יש עוד הרבה תרגילים שאנחנו עוד יכולים לעבור על כולם. זו רשימה של עשרים או אפילו יותר אמצעים כאלו שאנחנו צריכים לממש בינינו בעשירייה.

למה? כי אני עושה את הפעולות האלו. אז מה? מפני שבפעולות האלו שאנחנו עושים בצורה מכאנית, יש התאמה למערכת העליונה הטובה. ולכן אני מקבל מהמערכת העליונה הטובה הזאת השפעה עליי במידה שאני רוצה להתאים את עצמי אליה, למרות שאני לא כל כך רוצה אפילו, אני לא מבין אותה כל כך, אבל אני מבצע. אומרים לי, ואני מבצע.

יכול להיות שאם אלה לא ילדים קטנים, שמחלקים להם אחר כך גלידה או מסטיק, אלא ילדים גדולים בני 30, 40 אז אני נותן להם משכורת. אני נותן להם איזו אות מיוחדת, איזה פרס והם עושים בשביל זה. לא חשוב שעושים בשביל זה, הם עושים בעצמם איזו התאמה לאותו כוח עליון הטוב שבעולם הזה הוא לא נמצא. העולם שלנו הוא כולו רע, והכוח הטוב הוא יותר למעלה מהעולם הזה. אם אנחנו משתדלים לעשות טוב, הוא משפיע עליי.

אבל אני לא רוצה אותו, נניח שאני רוצה לקבל משכורת, ולכן אני עושה את זה. זה נקרא "לא לשמה" שאני עושה את זה כדי לקבל משכורת, איזה תענוג. בכל זאת אני משתנה, כי אין לי ברירה, כי אני לא יכול לרצות להיות טוב אם אני נמצא בכל הטבע הרע שלי.

טל: איך אומדים את השינוי הזה, איזו תוצאה צריך לראות אם אנחנו נשתנה?

רק על ידי המדריך, ואת כפסיכולוגית יכולה ללמוד את זה ובהחלט להצליח.

אורן: אני רוצה לעשות סיכום ביניים. הבנתי ששיטת החינוך הנובעת מתוך החכמה האדירה הזאת של הקבלה, שמה לה למטרה לעשות שינוי ביסוד טבע האדם. מהותו של השינוי הזה, הוא שהאדם יתחיל להרגיש רצון חדש להיטיב עם האחרים. במקום להיטיב עם עצמו, כמו שהטבע האגואיסטי של כל אדם מחייב אותו, יתעורר בו רצון להיטיב עם האחרים.

הרצון הזה להיטיב עם האחרים, להבנתי, הוא יהיה תוצאה מסידרה של תרגילים שבהם קבוצת הילדים יתחילו להרגיש שבעצם הם כמו גוף אחד, שהם שייכים לגוף אחד, וכתוצאה מהשייכות הזו לגוף אחד, מתעורר בהם הרצון להיטיב לאיברים האחרים בגוף. זוהי התמונה בגדול.

נניח שאני מסדר אותם בקבוצות, בכמה עשיריות. יש לי גן ילדים, ואני אומר, "ילדים, אם אתם עכשיו תשחקו יפה בעשיריות כמו שאני מעביר לכם, מחר ניסע לטיול."

אורן: אני רוצה עכשיו לעצור לרגע לפני המחר, היום. מה פירושו "תשחקו יפה"?

"אתם תדברו יפה זה עם זה. אתם תרצו לשמוע מה שחבר אומר, ואתם תמשיכו מה שהוא אומר. אתם תרצו לארגן אותם יפה בעשירייה, אתם תרצו להיות עכשיו במשחק שבו אתם יותר גדולים מכולם, בזה שאתם עושים טוב לכולם. אתם רוצים עכשיו לשחק בזה שאתם הכי פחותים מכולם, ולכן שומעים מכולם ועושים מה שכולם אומרים בעשירייה. אתם עכשיו מתחבקים ומתחילים להרגיש את עצמכם", אפילו גם אם הם ילדים, משתדלים לשבת ולהתחבק. "בואו, עכשיו אנחנו נשב, נתחבק ונתחיל לשיר. בלי מילים אפילו, משהו, לא חשוב איזה שיר, "האוטו שלנו גדול וירוק", בסדר". העיקר לתת להם הרגשה שהם שייכים לגוף אחד, בהתפעלות הדרגתית זה מזה.

אורן: תרחיב מעט.

אני מתפעל מאיך שאחד הילדים מתנהג, ואיך האחרים מתנהגים עכשיו יפה וטוב, ואני רוצה גם כן. אנחנו לאט לאט עושים זאת איתם בצורה מלאכותית, ודאי שקרית, על ידי פרסים, על ידי טיול של מחר, גלידה של היום, אנחנו מחייבים אותם להיות ילדים טובים.

מה זאת אומרת, ילדים טובים? "תלמד את זה ממנו. אם אתה באמת תלמד את זה ממנו, שאתה צריך לכופף את עצמך, בזה אתה תקבל פרס". לאט לאט הוא צריך להבין שעל ידי ההתגברות שלו הוא מקבל פרס. זה נקרא ש"על מנת לקבל פרס". מזה מתחילים כולנו, גם הגדולים. אצל הגדולים הפרס יכול להיות לא רק גלידה, אלא גם איזה טיול, נניח.

אורן: כשאני מקשיב לדברים שלך ועוקב אחריהם, אני גם נזכר בתמונות מהילדות, כי אצלי במשפחה, גם אימא שלי זיכרונה לברכה הייתה גננת וגם כמעט כל הדודות שלי היו גננות או מורות. אני מכיר היטב את מערכות החינוך, לא רק מה"אני" שהייתי אלא איך מעבירים ילדים תהליכים. הרבה מהדברים שאתה אומר, שהם בודאי נשמעים טובים ונפלאים, אלה בעצם דברים שמנסים לממש אותם כבר שנים רבות.

כן, ודאי.

אורן: הדגשת בתחילת דבריך, וגם בשיחות קודמות, שהמאמצים לחנך ולגרום לילדים להפוך לאנשים שיתייחסו יפה אחד לשני, משנה לשנה הם ייכשלו יותר ויותר, כי האגו של האדם גדל מבפנים, והוא כבר לא שומע ולא מתרגש מכלום.

נכון.

אורן: אז למה בתיאור שתיארת עכשיו, את השיטה שאתה לוקח מחכמת הקבלה, זה כן יעבוד, מה החידוש, מה יהיו התהליכים החדשים שהיא תביא, שאותם אנחנו לא מכירים? לתת פרס לילד על התנהגות טובה, אנחנו מנסים גם היום, לתת לו עונש על התנהגות רעה מנסים כבר הרבה שנים.

אם אנחנו מדברים על ילדים, קשה לי מאוד לדבר.

אורן: מדוע?

כי שם עדיין אין כוונה שאני יכול לדרוש מילד קטן, כי אצלו כוונה ומעשה זה אותו דבר. כמו אצל החיות, אנחנו מרגישים שהוא רוצה להתנפל, הוא רוצה לעשות, זו הכוונה שלו, זה המעשה שלו. כמה עולה לנו הכוח לחנך את החיה שהיא לא תעשה מה שהיא רוצה.

אורן: לאלף אותה.

עם ילדים זה קשה. אבל עם הגדולים זה יותר קל, כי עם הגדולים, אני משתדל להביא אותם לחיבור למעלה מהרצון שלהם, כשהם מבינים שעכשיו הם עושים זאת למען הפרס, ועכשיו, את הפרס כל הזמן אני מתחיל להעלות לדרגה יותר ויותר כביכול רוחנית.

אורן: מה זה אומר?

אני מסביר לו בכל פעם, בכל יום ויום אני מוסיף לו שאנחנו עושים עוד פעולות כאלה בביטול האדם כלפי הסביבה, ועוד פעולות כאלה שהאדם צריך לעזור לסביבה שלו, עוד יותר, יותר מכולם. עוד יותר לחפש כוח חיובי שצריך להתגלות מהחיבור ביניהם ממרכז העשירייה. אני מקדם אותו יותר ויותר למצב שהוא מבין שאם בצורה כזאת אנחנו נרכיב את החברה, אנחנו נפתור את כל הבעיות שלנו בעולם הנורא והחשוך שמתגלה.

טל: חוץ מהדוגמאות החיוביות שנותנים לילדים, של מעגל, כמו שאמרת, להקשיב אחד לשני, אז צריך שיהיו גם גבולות? זאת אומרת, הרי יוצאים מהילדים כל כך הרבה דברים, אגרסיביות ושפה לא יפה שהם מביאים ממקומותיהם.

אנחנו כולנו משחקים בדברים הטובים.

טל: ומה עושים עם הדברים הלא טובים שמתגלים בקבוצת הילדים?

רואים שזה לא נכון, שזה לא טוב. בזה אנחנו כולנו מצביעים ואומרים, "זה לא טוב" וכל ילד וילד רואה שמשהו קורה לו, וכל החברה, כל תשעת החברים שלו מצביעים ואומרים, "מה שאתה עשית או מה שאתה עכשיו אמרת זה לא נכון, למה?" ואז כל ילד וילד צריך להסביר למה זה לא טוב. ואולי זה לא נכון, אולי דווקא הילד ההוא שעשה את הדבר הזה, הוא דווקא צודק?

זאת אומרת שאנחנו מגדלים אותם.

טל: שהם יבינו את התהליכים שקורים ביניהם.

כן, והעיקר בשבילנו זה שאנחנו מעוררים את אותו כוח שצריך להשפיע עליהם מעמקי הטבע.

טל: איך?

זה נקרא "המאור המחזיר למוטב". עד כמה שאנחנו רוצים להתקדם, להתקרב לצורה האמיתית של העיגול, שכולם תומכים זה בזה, נכללים זה מזה, כולם פחות מכולם, כולם יותר מכולם מחפשים בתוך העיגול, "איפה הכוח הטוב הזה שיקשור אותנו? בואו, אנחנו נדבר עליו. ילדים, מה אתם חושבים, מהו הכוח הטוב שנמצא בינינו, הוא נמצא? איזה כוח חם זה, יפה, נעים, רך? איך אנחנו יכולים לייצב אותו, לספר עליו? בואו אנחנו ככה, איכשהו נממש אותו כאילו".

טל: כן. גם ההורים יכולים לתמוך בתהליך כזה שקורה?

לא. לא כדאי בינתיים לעשות קשר בין זה לזה. זה מיועד לקטנים, עם זאת הגדולים לא רחוקים מזה, גם להם מתאימים אותם התרגילים. כי אין הבדל כל כך גדול ביניהם.

אורן: מהו עיקרון המפתח בתפיסה החינוכית החדשה שיכולה לקחת קבוצה של ילדים, לתת להם הרגשה שהם גוף אחד, ומתוך כך לעורר בכל אחד מהם את הרצון להיטיב לאחרים, מהו עיקרון המפתח?

עיקרון המפתח הוא שיש כוח עליון שאנחנו רוצים להתאים את עצמנו, בצורה הגשמית האפשרית, אליו, בכמה שאפשר להידמות לו, אפילו בצורה פיסית, כמה שאפשר במילים, כמה שאפשר להידמות לו ולפי זה הוא ישפיע עלינו, ולאט לאט אנחנו נרגיש את השינויים בנו. זה נקרא "המאור המחזיר למוטב".

אורן: הכוח הזה שאתה קורא לו "הכוח העליון", "המאור המחזיר למוטב", מה טיבו, איזה מין כוח זה?

חיובי. אנטי אגו. אנחנו כולנו נמצאים בכל העולם שלנו ברצון האגואיסטי, כאן אנחנו מדברים על הכוח האלטרואיסטי, שגם כן היה קיים בטבע, רק נסתר מאיתנו.

(סוף השיחה)