דילמת שוכר - משכיר בעת משבר

דילמת שוכר - משכיר בעת משבר

פרק 1283|9 de oct. de 2020

מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים".

המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד.

ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. 

במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412

חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1283

דילמת שוכר - משכיר בעת משבר

מטרות: 

  • מהם העקרונות של הגישה האינטגרלית

  • הצגת פתרונות הגישה האינטגרלית למצבים מאתגרים בחיים

  • מהם השינויים הנדרשים מכל אדם, על פי הגישה האינטגרלית, על מנת להגיע להשלמה ושלום בין האנשים? 

  • הצעות יישומיות לשינוי התנהגותי על פי הגישה האינטגרלית.

זרימת התוכנית:

  • סיפור המקרה

  • הגדרת התופעה

  • התופעה מעיני כל דמות

  • הסיבה לתופעה

  • איך נמנעים מלהגיע לתופעה?

  • פתרונות מוכרים

  • הפתרון על פי הגישה האינטגרלית

  • דרכי התמודדות על פי הגישה האינטגרלית

  • דרכי התמודדות שאינם יעילים

פתיח: 

במהלך תוכניתנו נעסוק בגישה האינטגרלית למצבי החיים. גישה מחברת, שתעזור לנו לצאת מכל משבר, קונפליקט או דילמה למצב של השלמה, חיבור ושמחה. בתוכנית נציג מספר מצבים מהחיים, ונדון בגישה הנכונה לפתרון המצב, לפי העקרונות האינטגרליים של חכמת החיבור.

סיפור המקרה

הדילמה מתרחשת אצל בעלים של דירה המושכרת למשפחה עם שני ילדים. המשפחה שורה באבטלה, בעלי הדירה בחל"ת. המצב הכלכלי דוחק והמשפחה מבקשת הנחה ניכרת בשכר הדירה. עבור בעלי הדירה שכ"ד הוא חלק מההכנסה המשפחתית, שהתדלדלה גם ככה בתקופה האחרונה בשל יציאת האשה לחל"ת. הבעל חושב שלא צריך לתת הנחה אלא להחליף שוכרים כל עוד השוק מאפשר. הוא חושש להיכנס לקשיים כלכליים בעתיד, וחושש לקחת סיכון שעלול לפגוע במשפחתו. 

האשה חושבת שהם צריכים להיות הומניים. הם יפסידו כסף ואולי ייקלעו לצרות כלכליות בעצמם, אך אי אפשר לזרוק משפחה. הם שוכרים כבר כמה שנים, משפחה נחמדה, שילמו כל חודש בלי בעיות. 

הגדרת התופעה

המצב מחריף - אופציות נוספות להמשך הסיפור:  

  • לשוכרים אין כסף לשלם שכר דירה בכלל.  

  • בעלי הדירה נכנסו לחובות וקשיים כלכליים בשל המצב, זקוקים מאד להכנסה משכ"ד. 

  • ובאופן כללי חברתי יותר - מה יקרה כשכבר לא יהיה כסף? האם יזרקו את כל האנשים מהבתים? ינתקו לכולם מים וחשמל?

  • ברמה אישית - האם לתת הנחה? האם לשמור על המשפחה או ללכת לקראת הזולת? ועד כמה?

  • ברמה חברתית: כשלאנשים לא יהיה כסף לשלם על דיור מה הם יעשו? יזרקו אותם מהבית? 

מה המחוייבות של החברה?  

התופעה מעיני כל דמות

נקודת המבט של השוכר:

  • אני שוכר כבר מספר שנים, שומר על הדירה, תמיד שילמתי בזמן, מאוד רוצה להאמין שאלו נקודות זכות שבעל הדירה רואה ויתחשב בהתאם, לפחות לתקופה מסויימת עד שאולי ימצא פתרון.

  • זו לא אשמתי. זה המצב בעולם - מה אני אמור לעשות אם אין עבודה ואפילו יש הגבלה ליציאה מהבית? זהו מצב בלתי אפשרי.  

  • האם מצופה ממני לחיות ברחוב?

  • יש מצב כללי קשה, מה אין לו לב? לא יכול להבין אותנו? ללכת לקראתנו? גם לו הרי יש ילדים

  • גם ככה המחירים בשמיים בשנים האחרונות. אפשר קצת להוריד במחיר. 

  • מצב לא הוגן, קפיטליזם חזירי - יש אנשים שיש להם יותר מדירה אחת, ויש כאלה שאין להם כלום. אז למי שיש שיתחשב בנו, שילך לקראתנו.  

נקודת המבט של המשכיר:

  • עבדתי קשה שנים ארוכות בשביל להגיע למצב שאני יכול לרכוש שתי דירות ולאפשר לעצמי הכנסה פאסיבית. אני לא צריך להתנצל בפני אף אחד על כך. מנעתי מעצמי הרבה דברים לאורך שנים ארוכות בשביל להגיע למצב הזה ועכשיו קוטף את הפירות. 

  • אדם מובטל שלא יכול לשלם שכר דירה היום, לא יוכל לשלם גם בעוד חודש. גם אם אעשה לו הנחה של 30% לחודשיים הקרובים לא יפתרו את הבעיה. מעדיף למצוא שוכר אחר, יציב יותר ולא להתחנן לכסף שמגיע לי.

  • אלה החיים, מה לעשות, אני לא חייב להם כלום.

  • אני נכנס לחובות בעצמי - יש לי את החשבונות שלי לשלם. אם ארצה לתרום אחשוב בעצמי כבר למי.

  • אני מסכן את משפחתי - גם אני מתפרנס דרך השכר דירה, הכסף הזה הוא לקיום המשפחה שלי. אם אני צריך לבחור בין המשפחה שלי לבין משפחה אחרת - ברור שאבחר  בשלי. 

  • אני לא עושה להם דבר טוב אם אוריד שכר או אוותר להם כי ככה הם לא יתמודדו בצורה ריאלית עם המצב ויחפשו פתרונות מתאימים. אני לא אוכל לעשות זאת לאורך זמן. עדיף שיתחילו כבר מעכשיו לשפר את מצבם הכלכלי. 

  • אני לא ביטוח לאומי - למה המדינה לא עוזרת! אני אמור להיות משרד הרווחה? 

  • בדיוק עשיתי איזו רכישה עבור הבית, גם אני מרגיש חנוק.. מה אעשה?

המדינה:

  • מדובר במצב שהולך להיות מאד שכיח. יש בו פוטנציאל נפיץ למהומות ולמצוקה קיומית הישרדותית של רוב האוכלוסייה. 

  • עדיף לממשלה למצוא דרכים לנטרל את הסיטואציות ולמצוא דרכים לתמיכה.

  • יש ליצור קריטריונים ברורים למחירים מול המצב של גובה השכירות.

  • דרישת מדינה לשינוי חוזה שכירות לפרק זמן של X חודשים, במקרה והשוכרים הם נפגעי גל הפיטורין של תקופת קורונה.

  • האם יתכן מצב שלכל אדם תהיה דירה ולא יהיה צורך בהשכרה?

הסיבה לתופעה

  • מהם הגורמים שמביאים להתרחשותה של התופעה/ קונפליקט?

איך נמנעים מלהגיע לתופעה?

  • האם ישנה דרך למנוע מראש כאלו מצבים?

  • האם יש לשמור איזשהו סכום כסף בצד, במיוחד עבור מצבים כאלו?

פתרונות מוכרים

מצד המשכיר (בעל הדירה): 

  • ללכת לקראת השוכרים - הורדת מחיר זמנית או קבועה

  • לפנות משפחות מהדירות

ממשלה:

  • רגולציה לבעלי דירות/ פיקוח על המחירים

  • מתן פתרונות דיור ממשלתיים (בסין למשל)

מצד השוכר:

  • לבקש הוזלה בשכ"ד

  • לעבור לדירה יותר זולה/ קטנה

  • לחזור להורים, לגור אצל חברים

  • לגור בקרוונים או בתחליפי דיור

הפתרון על פי הגישה האינטגרלית

  • ברמה האישית - האם לתת הנחה? האם לשמור על המשפחה או ללכת לקראת הזולת?

  • מה המחויבות של החברה לפרטים שבה, השרויים במצב שאינם יכולים לשלם על דיור?  

  • איך לפתור את הבעיה שנוצרה, בין השוכר למשכיר, בראיה מערכתית אינטגרלית? 

  • מי אמור להיות שותף בפתרון הבעיה - המדינה, השוכר, בעל הדירה? 

ומה חלקו של כל צד בפתרון ?

  • במה שונה הפתרון האינטגרלי במקרה זה מהפתרונות הרגילים?

  • כיום יחסי שוכר-משכיר הם יחסים כלכליים גרידא. האם אלה יחסים נכונים?

  • איזה ערך יש למעורבות רגשית בתהליך - כלומר: אמפתיה והבנת הקושי של הצד השני? 

  • מה צריך להיות היחס הנכון של כל צד למצוקה של הצד השני? 

  • מה האחריות שיש לבעל הדירה כלפי משפחתו, ומהי האחריות שלו כלפי הזולת?

  • עד כמה ללכת לקראת הזולת ומאיזה שלב לדאוג לבני ביתו?  

  • כיצד יוצרים אחריות הדדית אמיתית גם בתנאים של שוכר ומשכיר?

  • האם נכון להתייחס לנכסים בצורה שיתופית, לא קפיטליסטית?  

  • אנחנו מתקרבים למצב שיתכן שלא יהיה כסף לאנשים לשלם על דיור, ובכלל. מה המחויבות של החברה לפרט במצב שכזה? 

  • האם צריך לקיים שיטת תגמול אחרת לבעל הדירה?

  • איך ליצור מצב שהמשכיר לא מרגיש מופסד ויכנס לחובות גם אם אין לשוכר יכולת לשלם? 

  • האם יכול להיות פתרון פשרה בין הצדדים, ללא צורך בכסף? האם נכון להציע משהו הדומה לשכר חליפין?

  • מבחינה אובייקטיבית: יחסי שוכר-משכיר הם יחסים כלכליים גרידא. אין כאן קשר רגשי או אידיאולוגי. האם פתרון יחייב שינוי גישה, שינוי ביחסים ביניהם?

  • על פי העקרונות הגישה האינטגרלית: 

  • מהו ההסכם הנכון, האינטגרלי, בין שוכר ומשכיר?

  • מהי מעורבות המדינה, האם גם המדינה צריכה להיות צד בחוזה? 

  • כיצד ההסכם האינטגרלי מגן על הצדדים, ואיך הוא מהווה פתרון של win-win?  

  • מה ימנע מאחד הגורמים להפר הסכמים או לרצות להרוויח על חשבון האחר? 

  • מהו היחס לדירה/ נכס נדל"ני בגישה האינטגרלית? 

  • האם קיים שוק של שוכר – משכיר בגישה האינטגרלית? 

  • מהו היחס לכסף בגישה האינטגרלית, מה חשיבותו?  

  • איך מגדירים שפע בגישה האינטגרלית?

  • האם ''אנשים מתפרנסים זה מזה'' בגישה האינטגרלית? כיצד? 

דרכי התמודדות על פי הגישה האינטגרלית

  • מה יאפשר לצדדים להגיע לפתרון אחר/ שונה, ולצאת מצורת החשיבה המקובלת? 

  • מעורבות ממשלתית - האם זה מצב שצריך להיפתר ברמה מקומית בין שוכר למשכיר או שצריכה להיות מעורבות ממשלתית? האם צריך פתרון מערכתי כולל? 

  • האם אנשים שחיים בחברה, שבה כל אחד דואג וחי לעצמו, יכולים להתמודד עם סיטואציה כזאת בצורה חדשה, שונה? 

  • ישנו חוזה סטנדרטי שמגדיר את תנאי מערכת היחסים בין משכיר לשוכר. איך יראה חוזה שכזה, לאחר שהגיעו לפתרון התואם את החשיבה האינטגרלית? מה יהיו ההתחייבויות של כל צד בהסכם?